×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא קמא צ׳:גמרא
;?!
אָ
זֶה הַכְּלָל הַכֹּל לְפִי כְּבוֹדוֹ אָמַר ר׳רַבִּי עֲקִיבָא אפי׳אֲפִילּוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רוֹאִין אוֹתָם כְּאִילּוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק בָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְחִיְּיבוֹ לִיתֵּן לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז אָמַר לוֹ רַבִּי תֵּן לִי זְמַן וְנָתַן לוֹ זְמַן. שְׁמָרָהּ עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח חֲצֵרָהּ וְשָׁבַר אֶת הַכַּד בְּפָנֶיהָ וּבוֹ כְּאִיסָּר שֶׁמֶן גִּילְּתָה אֶת רֹאשָׁהּ וְהָיְתָה מְטַפַּחַת וּמַנַּחַת יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ. הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֵדִים וּבָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא א״לאָמַר לוֹ לָזוֹ אֲנִי נוֹתֵן ד׳אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. א״לאָמַר לוֹ לֹא אָמַרְתָּ כְּלוּם הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ אַף עַל פִּי אשֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי פָּטוּר אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בּוֹ חַיָּיבִים וְהַקּוֹצֵץ נְטִיעוֹתָיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי פָּטוּר אֲחֵרִים חַיָּיבִין.: גמ׳גְּמָרָא: אִיבַּעְיָא לְהוּ מָנֶה צוֹרִי תְּנַן אוֹ מָנֶה מְדִינָה תְּנַן. תָּא שְׁמַע דְּהָהוּא גַּבְרָא דִּתְקַע לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה אֲמַר לֵיהּ הָא אֲנָא הָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַב לֵיהּ מָנֶה צוֹרִי ש״משְׁמַע מִינַּהּ מָנֶה צוֹרִי תְּנַן ש״משְׁמַע מִינַּהּ. מַאי הָא אֲנָא הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אִילֵּימָא ה״קהָכִי קָאָמַר לֵיהּ הָא אֲנָא דַּחֲזֵיתָךְ וְהָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר מָנֶה צוֹרִי זִיל הַב לֵיהּ מָנֶה צוֹרִי לְמֵימְרָא דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין. וְהָתַנְיָא סַנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ אֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ מִקְצָתָן נַעֲשׂוּ עֵדִים וּמִקְצָתָן נַעֲשׂוּ דַּיָּינִין דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן ר׳רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כּוּלָּם עֵדִים הֵם בוְאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין. עַד כָּאן לָא קָאָמַר ר׳רַבִּי טַרְפוֹן אֶלָּא דְּמִקְצָתָן נַעֲשׂוּ עֵדִים וּמִקְצָתָן נַעֲשׂוּ דַּיָּינִין אֲבָל עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין לָא קָאָמַר. כִּי תַּנְיָא הָהִיא גכְּגוֹן שֶׁרָאוּ בַּלַּיְלָה דְּלָא למעבד דינא נִינְהוּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ הָא אֲנָא דִּסְבִירָא לִי כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר מָנֶה צוֹרִי וְהָא סָהֲדִי דְּמַסְהֲדִי בָּךְ זִיל הַב לֵיהּ מָנֶה צוֹרִי. וְסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא דְּאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין. וְהָתַנְיָא {שמות כ״א:י״ח} וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרוֹף שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר מָה אֶגְרוֹף מְיוּחָד שֶׁמָּסוּר לָעֵדָה וְלָעֵדִים אַף כֹּל שֶׁמָּסוּר לָעֵדָה וְלָעֵדִים פְּרָט לְשֶׁיָּצְתָה מִתַּחַת יַד הָעֵדִים. אָמַר לוֹ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא וְכִי בִּפְנֵי ב״דבֵּית דִּין הִכָּהוּ שֶׁיּוֹדְעִין כַּמָּה הִכָּהוּ וְעַל מָה הִכָּהוּ אִם עַל שׁוֹקוֹ אוֹ צִיפַּר נַפְשׁוֹ. וְעוֹד הֲרֵי שֶׁדָּחַף אֶת חֲבֵירוֹ מֵרֹאשׁ הַגָּג אוֹ מֵרֹאשׁ הַבִּירָה וָמֵת בֵּית דִּין הוֹלְכִין אֵצֶל בִּירָה אוֹ בִירָה הוֹלֶכֶת אֵצֶל בֵּית דִּין וְעוֹד אִם נָפְלָה חוֹזֵר וּבוֹנֶה. אֶלָּא מָה אֶגְרוֹף מְיוּחָד שֶׁהוּא מָסוּר לָעֵדִים אַף כֹּל שֶׁהוּא מָסוּר לָעֵדִים. פְּרָט לִכְשֶׁיָּצְתָה אֶבֶן מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל מַכֶּה פָּטוּר. קָתָנֵי מִיהַת אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְכִי בִּפְנֵי ב״דבֵּית דִּין הִכָּהוּ שֶׁיּוֹדְעִין כַּמָּה הִכָּהוּ הָא הִכָּהוּ בִּפְנֵיהֶם עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין. לִדְבָרָיו דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי קָאָמַר וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ.: דתָּנוּ רַבָּנַן שׁוֹר תָּם שֶׁהֵמִית וְהִזִּיק דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְאֵין דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי מָמוֹנוֹת. מוּעָד שֶׁהֵמִית וְהִזִּיק דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְחוֹזְרִין וְדָנִין אוֹתוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת קָדְמוּ וְדָנוּהוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֵין חוֹזְרִין וְדָנִין אוֹתוֹ דִּינֵי מָמוֹנוֹת. וְכִי קָדְמוּ וְדָנוּהוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַאי הָוֵי לִיהְדַּר וְלִידַיְינֵיהּ נָמֵי מָמוֹנוֹת. אֲמַר רָבָא אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי הָא מַנִּי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי הִיא דְּאָמַר מָה אֶגְרוֹף מְיוּחָד שֶׁמָּסוּר לָעֵדָה וְלָעֵדִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
1לעדה ולעדים – פיר׳ לדיינים ולעדים.
התוקע לחבירו נותן לו סלע, ר׳ יהודה משום ר׳ יוסי הגלילי מנה – רב״ס ז״ל: כבר פרישנה בריש פרק שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים ובעינן האי מנה דתנן משום ר׳ יוסי הגלילי מנה צורי הוא, ונותן לו מאה סלעים, או דילמא מנה מדינה יהיב ליה דהויין להי חמשים זוז דהינו שמינית, ופשטינן דמנה צורי תנן ממעשה דההוא גברא דתקע ליה לחבריה אתא לקמיה דר׳ יהודה נשיאה, אמ׳ ליה הא אנא והא ר׳ יוסי הגלילי, זיל הב ליה מנה צורי ובעינן יש אומר לנזקין אי לא מי אמרינן כשם שלמיתה יש אומד דאמרינן בכגון זה האבן או העץ ימות האדם וכגון זה לא ימות, כן נמי לנזקין נימא כגון זה עביד נזק וכגון זה לא עביד נזק, או דילמא כל דהוא עביד נזק בין גדול בין קטן, ואתן למיפשט דאין אומד לנזקין ממתניתין דתנן בפרק שור שנגח את הפרה2, מה בור שהוא כדי להמית עשרה טפחים אף כל שהוא כדי להמית עשרה טפחים, מאי לאו ממטה למעלה קא חשיב והכי קאמ׳ מטפח ועד עשרה ליכא מיתה נזקין איכא, אלמא לנזקין כל דהוא ואפילו טפח ולא אמדינן ליה, ודחינן לא מלמעלה למטה קא חשיב והכי קאמ׳, עשרה איכא מיתה פחות מעשרה פורתא מיתה ליכא נזקים איכא3 כשיעור נזק ממנה דאלמא אמדינן הפחות אם ראוי לנזק ולעולם יש אומד לנזקין. אמדוהו והיה מתנונה והולך, פיר׳ ממתין בחולי עד הנה מדברי רב״ס ז״ל.
[רבינו חננאל ז״ל:]⁠4 איבעיא להו סלע צורי תנן או סלע מדינה תנן, תא שמע מן ההוא דתקע ליה הפתקא לחבריה, אתא לקמיה דר׳ יהודה נשיאה כול׳ ופשטוהא בתחילת פרק שור שנגח ד׳ ה׳ שוורים5 מיהא דאמ׳ רב יהודה אמ׳ רב אסי כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי, ושל דבריהם כסף מדינה, וכבר פירשנוהו במקומו פירוש יפה לפיכך לא הארכנו עכשיו. וקימא לן זו הסלע סלע מדינה היא דהיא פלגו דזוזא, וליתה לדר׳ יהודה נשיאה דסבר לה כר׳ יוסי הגלילי דאמ׳ מנה צורי, ואקשינן אהא דתניא6 סנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש כול׳ עד ר׳ עקיבה אומ׳ כולן עדים ואין עד נעשה דיין. וסבר ר׳ עקיבה אין עד נעשה דיין, והתניא הכה את רעהו באבן או באגרוף, פיר׳ אצבעותיו כפופות קווצות על כף ידו זה הוא אגרוף האמור בתורה, שמעון התימני אומ׳ מה אגרוף מיוחד דבר שמסור לעדה ולעדים כול׳, אמ׳ לו ר׳ עקיבה וכי בפני בית דין הכהו שיודעין על מה הכהו אם על שוקו או על צפור נפשו הכהו, אלא מה אגרוף שמסור לעדים אף כל שמסור לעדים, פרט שיצתה אבן מתחת ידו, כלומר ולא עמדו העדים באותה האבן ואבדה שהוא פטור, ודייקינן מד קאמ׳ ר׳ עקיבה וכי בפני בית דין הכהו וכול׳, שמעינן מינה דעד נעשה דיין, ופרקינן לדבריו דשמעון התימני אמ׳ לו וכי בפני בית דין הכהו אבל ר׳ עקיבה לעולם קסבר אין עד נעשה דיין.
בתוך: אהל ישעיהו, ירושלים תשס"א, באדיבות הרב הלל מן (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 קטע זה והקטע שלאחריו מופיעים בכ״י באמצע דף צ״א. לאחר ד״ה ״אמדוהו והיה״.
2 לעיל נ,ב, וסנהדרין מה,א.
3 משמע דנזקין איכא בכל בור ואפילו בפחות מג׳, ועי׳ בזה בש״ך סת״י סק״ב, וביש״ש פ״ה סכ״ד.
4 כך נוסף בין השיטין.
5 לעיל לו,ב.
6 ר״ה כה,ב.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×