×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא עבודה זרה ב׳.גמרא
;?!
אָ
פרק א – לפני אידיהן
מתני׳מַתְנִיתִין: לִפְנַי אאֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם1 שְׁלֹשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן לְפוֹרְעָן וְלִפְרוֹעַ מֵהֶן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁמֵּיצֵר הוּא לוֹ אָמְרוּ לוֹ אע״פאַף עַל פִּי שֶׁמֵּיצֵר הוּא עַכְשָׁיו שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמַן.:
גמ׳גְּמָרָא: רַב וּשְׁמוּאֵל חַד תָּנֵי אֵידֵיהֶן וְחַד תָּנֵי עֵידֵיהֶן מַאן דְּתָנֵי אֵידֵיהֶן לָא מִשְׁתַּבַּשׁ וּמַאן דְּתָנֵי עֵידֵיהֶן לָא מִשְׁתַּבַּשׁ. מַאן דְּתָנֵי אֵידֵיהֶן לָא מִשְׁתַּבַּשׁ דִּכְתִיב {דברים ל״ב:ל״ה} כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וּמַאן דְּתָנֵי עֵידֵיהֶן לָא מִשְׁתַּבַּשׁ דִּכְתִיב {ישעיהו מ״ג:ט׳} יִתְּנוּ עֵידֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ. וּמַאן דְּתָנֵי אֵידֵיהֶן מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי עֵידֵיהֶן אָמַר לָךְ תְּבָרָא עֲדִיף וּמַאן דְּתָנֵי עֵידֵיהֶן מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי אֵידֵיהֶן אָמַר לָךְ מַאן קָא גָרֵים לְהוּ תְּבָרָא עֵדוּת שֶׁהֵעִידוּ בְּעַצְמָן הִלְכָּךְ עֵדוּת עֲדִיפָא. וְהַאי יִתְּנוּ עֵידֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם2 כְּתִיב הָא בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב דְּאָמַר ריב״לרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאוֹת וּמְעִידוֹת לָהֶם לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר יִתְּנוּ עֵידֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת אֵלּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם3. אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מַאן דְּאָמַר עֵידֵיהֶן מֵהָכָא {ישעיהו מ״ד:ט׳} יוֹצְרֵי פֶסֶל כּוּלָּם תּוֹהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ וְעֵידֵיהֶם הֵמָּה. דָּרֵשׁ ר׳רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְאִיתֵּימָא ר׳רַבִּי שִׂמְלַאי לְעָתִיד לָבֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ס״תסֵפֶר תּוֹרָה [וּמַנִּיחוֹ] בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר לְמִי שֶׁעָסַק בָּהּ יָבֹא וְיִטּוֹל שְׂכָרוֹ. מִיָּד מִתְקַבְּצִין וּבָאִין אוּמּוֹת הָעוֹלָם4 בְּעִרְבּוּבְיָא שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו מ״ג:ט׳} כׇּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו [וְגוֹ׳] אֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּכָּנְסוּ לְפָנַי בְּעִרְבּוּבְיָא אֶלָּא תִּכָּנֵס כׇּל אוּמָּה וְאוּמָּהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״בעובדי כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
לפני אידיהן של גוים שלשה ימים – הן עוסק׳ בצרכי ע״ז ותשמי׳ ומתוך כך נזכר שם הע״ז בפיהם וכשבא לידם דבר שמחה או דבר הרווחה אזלי ומודו וקעבר ישראל משום ״לא ישמע על פיך״ (שמות כ״ג:י״ג).⁠1
אסורין מלשאת – אסורין ידיו וחבוש הוא מלעשות, מליטול מהן, ולעשות לתת להם, כמו ״הסוס אסור והחמור אסור״ (מלכים ב׳ ז׳:י׳), וכן כל אסור שבתלמוד.
לשאת ולתת – מקח וממכר דהרוחה הוא דמודה, וה״ה דאפי׳ לקבל מהן מתנה, דמודה ע״ז שהוא כל כך חשוב בע⁠[י]⁠ני ישראל שמקבל מתנתו, והכי מוכח גבי ההו׳ דשדר דינרא קיסרנא כו׳ (בבלי ע״ז ו:).
מלהש⁠(י)⁠א⁠[י]⁠לן ומלשאל מהן – כולהו מפ׳ בגמ׳ דצריכי.
ואנן2 האידנא בגולה אין אנו יכולין לעמוד עצמינו מלישא ומליתן עמם שבניהם אנו יושבין ואינן אדוקי׳ בע״ז כל כך, ועוד מפני יראה ומפני איבה, כי ההוא מינא דשדר דינר׳ לר׳ יהושע כו׳ (בבלי ע״ז ו:).⁠3 ונ״ל דאין להם יום איד לשם יראה⁠(?) כ״א יום אחד בשבו׳ ???? ???? ???? ???? ???? ????⁠4 מכוונים לשם ???⁠5 אבל שאר ימי׳ שלהם אינם אלא לזכרון חכמיהם ???? ???? ???? ???אול6 מהן ומללות מהן - כל תיבות הללו לא שמעתי, אלא במשנ׳ ר׳ אפרים7 כתובו׳ בה.⁠8
מפני שמצר – שכל מה שיש בידו משל אחרי׳ דומה לו כאילו נוטל ממנו את שלו.
{לשון אור זרוע הלכות עבודה זרה צ״ו: וכן פי׳ רבינו שמואל זצ״ל9 דאנן האידנא בגולה אין אנו יכולין להעמיד עצמינו מלשאת ולתת עמהם שביניהם אנו יושבין ואינן אדוקין בע״ז כ״כ. כי ההיא דפ׳ בתרא רב יהודה שדר לי׳ קורבנא ביום אידם אמר ידענא ביה דלא פלח לע״ז [...] ועוד התיר רבינו שמואל זצ״ל לישא וליתן עמהם משום איבה ויראה ואפי׳ ביום אידם כההיא דלקמן בפרקין דההוא מצראה דשדר ליה דינרא קיסרנייאנה לר׳ יהודה נשיאה [ביום אידו] הוה יתיב קמיה דרשב״ג אמר היכי אעביד אשקליה [אזיל ומודה, לא אשקליה] הויא ליה איבה. אמר לו רשב״ג טול וזורקו לבור בפניו כלאחר יד. דמשמע הא אי לאו הכי הוה מקבלו משום איבה ואפי׳ ביום אידם ואע״ג דאזיל ומודה [...] עוד הביא ראיה דשרי לן מטעם איבה מההיא דלקמן בפ׳ אין מעמידין גבי יהודית מילדת ארמית דאמר רב יוסף דבשכר שרי משום איבה. ואמרי׳ נמי סבר רב יוסף למימר אולודי בשבת בשכר שרי משום איבה. א״ל אביי יכולה למימר דידן דמנטרא שבתא מחללינן עילוייהו שבתא דידכו דלא מינטרן שבתא [לא מחללינן] פי׳ ואין כאן איבה ואסיר. הא אי הוה איבה הוה מודה ליה אביי דשרי. ותו אמ׳ סבר רב יוסף למימר אונוקי בשכר שרי משום איבה א״ל אביי אי פנויה היא יכולה למימר בעינא אינסובי. אי אשת איש לא מזדהמנא גבי גברי. סבר רב יוסף למימר הא דתניא [...] הרועים בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין. אסוקי בשכר שרי משום איבה אמר אביי יכל׳ למימר קאי ברי אאיגרא. אי נמי נקיטא לי זימנא לבי דואר. הא למדת דשרינן משום איבה בין לרב יוסף בין לאביי. הילכך אנן שביניהם אנן וכייפינן להו שרי לן משא ומתן דידהו ואפי׳ ביום אידם משום יראה ואיבה. ולהשאילן ולשאול מהן ולהלוותן וללות מהן ולפורען וליפרע מהן. ועוד הביא ראיה מירושלמי דפרקין דאמרי׳ התם תני עבר ונשא עמו מותר ר׳ יעקב בר׳ אחא ר׳ יוסי בשם ר׳ יוחנן אפי׳ ביום אידם ותני בד״א בגוי שאינו מכירו. אבל בגוי המכירו מותר מפני שאינו אלא כמחניף לו. ותני הנכנס לעיר ומצאן שהם שמחים שמח עמהם מפני שאינו אלא כמחניף להם. חד דוקרני שלח ליה לר׳ יהודה נשיאה חד דיסקא מלא דינרין נסב חד מנהון ושלח ליה שארא לרשב״ג אמר יוליך הנאה לים המלח. הרי כמכירו הרי לשעבר רשב״ג אמר יוליך הנאה לים המלח. אמר ר׳ אבא שאלני ר״ג בריבי מהו לילך ליריד ואסרתי לו. והתני לקח משום כסות תשרף. בהמה תעקר. מעות יוליך הנאה לים המלח. והתני הולכין ליריד ולוקחין משם עבדים ושפחות ובהמה רשב״ל אמר לא סוף דבר עבדים ישראל אלא עבדים גוים מפני שמכניסן תחת כנפי השכינה. ר״ג בריבי אדם גדול היה וביקש ר׳ אבהו לגודרו. אף ר׳ יהודה הנשיא אדם גדול היה וביקש רשב״ל לגדור הדבר כלומר החמירו לשעה כדי לעשות סייג אבל כל אדם מותר שאינו אלא כמחניף להם. הילכך לדידן שרי משום יראה כי היכי דלא תיהוי לן איבה.}
דבר שאין מתקיים כו׳ – כגון פת פירות. וסמכי אהא דא׳ שמואל (בבלי ע״ז ז:) בגולה אין אסור אלא יום אחד בלבד וה״מ יום איד כגון ש⁠[ב]⁠טבת10 ושבניסן11 ושבסיון12 אבל יום ראשון שלשבת [שלהם] מותר הואיל דדיישי ביה ותדיר הוא להם אינה מדברים לשם מ״ה ולא אזלי ומודו, כ״ש.⁠13 ועקרנו לכולה גזירה אפי׳ יום אחר האיד משום איבה והמחמיר עצמו כדברי שמואל תבא עליו ברכה.
אור זרוע הלכות עבודה זרה צ״טכ״י אוקספורד 566
וזה לשון רבי׳ שמואל זצ״ל: והילכתא כרשב״ל דאמר נשא ונתן מותר בהנאה דהא הני מתני׳ כוותיה. וכ״ש השתא מותר בהנאה הואיל ושרי לכתחילה דחיישינן לאיבה ולענין משא ומתן בגולה אין אלא יום אידם בלבד וה״מ דבר ששמחים בו ואזיל ומודה. אבל ליקח מהם דבר המתקיים סתם מוכר עצב הוא ולא אזיל ומודה ושרי. ודבר שאינו מתקיים אסור ליקח מהם דבר מרובה אבל דבר מועט שרי וזה הוא דזבן פיתא וכו׳. וכלל הדבר אין אנו נוהגין איסור בכך לפי שאנו בגולה ואין אנו יכולין למנוע ממשאם וממתנם וסומכין אהא דאמר שמואל בגולה אין אסור אלא יום אידם בלבד משום איבה. וה״מ יום...⁠14 שהוא לשם אלהות. וכן... עקרנו גזירה כולה ואפי׳ ביום אידם משום איבה. והמחמיר על עצמו ועומד בדבר שמותר תבא עליו ברכה, עכ״ל.ובמשא ובמתן אמ׳ שמואל בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד והני מצי (צ״ל מילי) לזבוני להו אבל ליקח מהן דבר המתקיים שרי דסתם מוכר עצב ולא אזיל ומוד׳ ואפי׳ אינו מתקיים שרי בדבר מועט מההוא דזבן פתא. ודוק׳ פנטוקא ונקטל ופאשקא שעושין לשם אלהותן, אבל יום ראשון דשכיח אין לחוש לכך וליכא אלא משום לא ישמע על פיך, ואף בשאר יום אידם אין עושין בשביל אלהות אלא לקדשי׳ שלהם ולכך כל הגזירה עקרו משום איבה והמחמיר כדברי שמואל תבא עליו ברכה.
מהדורה ראשונית ע"פ כתב יד מנטובה, הקהילה היהודית 30, באדיבות המהדיר, הרב הלל גרשוני (כל הזכויות שמורות למהדיר)
הערות
1 או״ז סי׳ צה: ״ודוקא בארץ ישראל אסור שלשה ימים מפני שכולם עובדי ע״ז הן ושגורה בפיהם וכי מרויח מידי מודה לע״ז וקא עבר משום לא ישמע על פיך״ וכו׳. ובסימן הבא: ״וכן פי׳ ר׳ שמואל זצ״ל״ וכו׳.
2 או״ז סי׳ צו, יובא להלן במלואו, ויש בו נימוקים נוספים שאינם לפנינו בכה״י. פסק דין זה הוא כמובן בעל חשיבות מכרעת עבור האנשים בימי הביניים, ורבים הפוסקים שהביאו אותו ודנו בדבריו. ראה בתוספות ר״א ובתרומה סי׳ קלד, ובתוספות שלנו וברשב״א ובריטב״א ובראב״ן ע״ז רפח, ובאורחות חיים הלכות ע״ז סי׳ א ובכלבו סי׳ צז. וראה ראבי״ה תשובות וביאורי סוגיות אלף נא: ״ודכוותא השיב רבינו שלמה מ״כ שמותר משום איבה אפילו ביום אידם״. ראה גם בדברים המובאים אצל תא-שמע, הלכה מנהג ומציאות באשכנז, עמ׳ 257, ובדיונו בעמ׳ 246-245.
3 לפנינו: לרבי יהודה נשיאה.
4 מחוקה שורה. ניתן אולי בקושי רב לנסות לקרוא חלק מהמילים; אולי: לפי.......ד.
5 מחוקה מילה.
6 מחוקות מילים. אולי: ואינם אדוקין בהם. מלשאול
7 כנראה ר׳ אפרים מקלעת חמאד. משנת ר׳ אפרים מובאת על ידי ר׳ יעקב בר׳ שמשון תלמיד רש״י שלוש פעמים בפירושו למשנת אבות שהובא במחזור ויטרי, ונראה שהשתמש בה בשתיקה באופן נרחב יותר. ראה אצל א׳ גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים3, ירושלים תשס״א, עמ׳ 415 ובספרות המוזכרת שם.
8 אולי כוונתו ל-מ׳ השימוש שלפני המילים הללו. וראה לעיל, ד״ה אסורין מלתת, ובדף טז ע״א ד״ה ואסור לבנות.
9 ראה גם בתוס׳ בכה״י שלנו: לפני אידיהן של גוים שלש ימים כו׳ - פיר׳ רבי׳ שמואל בשם רבי׳ שלמה דמן הדין אין אסור אלא יום ?? שעושין מפני ??ה ?בת⁠(?) אבל שאר אדיהן אין נוהגין בהן ממשות ואותן נמי יש להתיר מטעם דקים לן [דלא] אזלי מודו דהא מהאי טעמ׳ אמרי׳ לקמ׳ בפ׳ בת׳ רב יהודה שדר קורבנא לאבי דרבא ביום אידו א׳ קים ליה בגוה כו׳. ועוד יש להתיר מטעם איבה כדא׳ לקמן לא אישקליה הויא ליה איבה. ועו׳ יש להתיר מטעם שהוא כמחניף, כדא׳ בירו׳ בד״א בגוי שאינו מכירו אבל בגוי המכירו מותר שאינו אלא כמחניף לו. ותני היה נכנס בעיר ומצא׳ שמחים שמח עמהם מפני שאינו אלא כמחניף. ואין לאסור מטעם לפני עור לא תתן מכשול שטררין⁠(?) תקרובן הן היל⁠{כ}⁠ך⁠(?) דאין קרוי תקרובת כ״א אותן שהם לקנות מהם תשמישי ע״ז כתנן לקמן פר׳ ישמעאל מינא⁠(?) בראשו⁠(?) מעות מותרין. ועוד י״ל דכל מקח וממכר דמתני׳ היינו מידי תקרובת דווק׳ והני אסור לא⁠(!) לשאת בהן מעות ולתת חליפין דבר הראוי להקרי׳ אבל דבר אחר שרי דלא שייך אזיל ומודה במקח וממכר כיון שנותן מעות תחת החפץ ואינו בטוח שיקח ולא דחינא טעמ׳ דאזיל ומודי רק גבי להשאילו ולהלוותו לפרעם.
10 חג המולד. נוסח שבכתב היד נראה כתיקון לשון; השווה הלשון להלן בכת״י אוקספורד.
11 פסחא.
12 פנטקוסט, ״שבועות״ הנוצרי.
13 =כך שמעתי.
14 נקודות אלו (וכן הבאות) נמצאות בכתב היד, כצנזורה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144