×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סוטה כ״ט.גמרא
;?!
אָ
שֶׁהֲרֵי עָשָׂה בָּהּ סְפֵק זוֹנָה כְּזוֹנָה תְּרוּמָה נָמֵי לָא תִּיבְּעֵי קְרָא שֶׁהֲרֵי עָשָׂה בָּהּ סְפֵק זוֹנָה כְּזוֹנָה. אֶלָּא לר׳לְרַבִּי עֲקִיבָא אַרְבְּעָה קְרָאֵי כְּתִיבִי חַד לְבַעַל וְחַד לְבוֹעֵל וְחַד לִכְהוּנָּה וְחַד לִתְרוּמָה. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי חַד לְבַעַל וְחַד לְבוֹעֵל וְחַד לִתְרוּמָה וּכְהוּנָּה אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִמַּאי דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לִתְרוּמָה וּכְהוּנָּה אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר דִּילְמָא כִּי אִצְטְרִיךְ לִכְהוּנָּה וּתְרוּמָה שַׁרְיָא. אָמַר לָךְ מִסְתַּבְּרָא דֻּומְיָא דְּבַעַל וּבוֹעֵל מָה בַּעַל וּבוֹעֵל מֵחַיִּים אַף תְּרוּמָה נָמֵי מֵחַיִּים לְאַפּוֹקֵי כְּהוּנָּה דִּלְאַחַר מִיתָה. ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא דּוּמְיָא דְּבַעַל וּבוֹעֵל לֵית לֵיהּ. וְאִי נָמֵי אִית לֵיהּ מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וְחוֹמֶר טָרַח וְכָתֵב לַהּ קְרָא. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל וְאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל מֵהַאי קְרָא נָפְקָא {ויקרא ז׳:י״ט} וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל וַדַּאי טָמֵא הוּא דְּלֹא יֵאָכֵל הָא סָפֵק טָמֵא וְסָפֵק טָהוֹר יֵאָכֵל. אֵימָא סֵיפָא {ויקרא ז׳:י״ט} וְהַבָּשָׂר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר וַדַּאי טָהוֹר הוּא דְּיֹאכַל בָּשָׂר הָא סָפֵק טָמֵא וְסָפֵק טָהוֹר לֹא יֹאכַל. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ כָּאן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל כָּאן שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל. וְאִיצְטְרִיךְ דְּרַב גִּידֵּל אָמַר רַב וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיגְמַר מִסּוֹטָה דְּאִי מִדְּרַב הֲוָה אָמֵינָא בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּבֵין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אִיצְטְרִיךְ לְמִיגְמַר מִסּוֹטָה. וְאִי מִסּוֹטָה הֲוָה אָמֵינָא עַד דְּאִיכָּא דַּעַת נוֹגֵעַ וּמַגִּיעַ צְרִיכָא.: בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא וְכׇל כְּלִי חֶרֶשׂ כּוּ׳.: וּמֵאַחַר דְּאֵין לוֹ לָמָּה טָמֵא. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מִן הַתּוֹרָה אֵין לוֹ מִדִּין קַל וָחוֹמֶר יֵשׁ לוֹ וּמָה טְבוּל יוֹם שֶׁמּוּתָּר בְּחוּלִּין פּוֹסֵל בִּתְרוּמָה כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁפָּסוּל בְּחוּלִּין אֵינוֹ דִּין אשֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁלִישִׁי בִּתְרוּמָה. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לִטְבוּל יוֹם שֶׁכֵּן אַב הַטּוּמְאָה. תֵּיתֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
1פרק כשם שהמים מדין ק״ו יש לו ומה טבול יום שמותר בחולין פסולא בתרומה – פירש״י ז״ל,⁠ב ודיו ליכא למימר, דא״כ בטל ק״ו דהא שני מקרא משתמע [כי] חולין וקי״ל דהיכא דמיפריך ק״ו לא אמרי׳ דיו. וקשיא לי, דהך סברא לא אשכחן לה אלא לדר׳ טרפון, אבל רבנן אף על גב דמפריך ק״ו דרשי דיו, כדאיתא בפ׳ כיצד הרגל,⁠ג וא״ת רבן יוחנן בן זכאיד הכי ס״ל, א״כ כשחזרו בגמ׳ה על פירכא דדור אחר, לימא דדור אחר פריך דיו. אלא כך נראה פירושו, ומה טבול יום שמותר הוא עצמו בחולין, שאפילו אדם טבול יום מותר לאכול בחולין,⁠ו ואינו כמטמא אותן כלל,⁠ז פוסל בתרומה אפילו במגע, שהרי כלים כתובים בפרשה,⁠ח נמצא שטבול יום פוסל בנגיעתו את התרומה, והוא עצמו קרוי טהור לגבי חולין ככר שני שהוא עצמו אינו טהור בחולין אלא פסול, אינו דין שיהא לו נגיעה לפסול בתרומה כשם שיש לטבול יום. וכן אתה מפרש ק״ו דר׳ יוסיט במחוסר כפורים שמותר בתרומה, שהתורה קראתו טהור, ואלו היתה עליו שום טומאה נמי נמצא אוכל תרומה בטומאת הגוף, אלא ודאי הוא עצמו טהור, ואעפ״כ פסול בקדש [אפילו בנגיעה שהוא פוסלה בנגיעתו שלישי שהוא עצמו פסול בתרומה]⁠י אינו דין שיהא כמחוסר כפורים, שתהא נגיעתו פוסלת קדש כנגיעת מחוסר כפורים.⁠כ וזה פירוש נכון.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב שמואל דיקמן. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א לפנינו: פוסל.
ב בד״ה ככר שני שפסול בתולין.
ג בבא קמא כה א. וכן הקשו בתוס׳ שאנץ, ועיין בתוס׳ הרא״ש ובתוס׳ איוורא מהדורת ליפשיץ תשכ״ט.
ד לעיל כז ב במשנה.
ה לקמן ע״ב.
ו בנדפס נוסף כאן במרובעות: פי׳ במעשר.
ז בנדפס נוסף כאן: שהרי אכילה כתיב בפרשה. בכ״י אינו.
ח ויקרא יא לב. כונת רבינו להוכיח מכאן, דהא דטבול יום אסור בתרומה היינו אפילו בנגיעה, שהרי נאמר דין הערב שמש גם לענין כלים דהיינו לנגיעה, וכ״ה לקמן בסמוך מטבול יום דשרץ, וכתב שם רש״י: ואסור לתרומה ואפילו לנגיעה דכתיב נמי הערב שמש בכלים במים יובא וטמא עד הערב וטהר (ויקרא שם) והא לנגיעה הוא להשתמש בו תרומה ואשמעינן דכלי טבול יום פסל ליה. וכ״ה בתוס׳ שאנץ. ועיין יבמות עה ב: א״ר לנגיעה. בנדפס נמחקו מלים אלו ובמקומם נוסף במרובעות: כיון דקרא אותו קרא טמא לענין תרומה.
ט לקמן ע״ב.
י ע״פ הנדפס, בכ״י ליתא.
כ ועי׳ ברש״י לקמן ע״ב ד״ה דין הוא, שכתב אמאי לא אמרינן דיו. ועיין מש״כ בתוס׳ שאנץ. וע״ע בזה מש״כ תוס׳ בפסחים יח ב ד״ה ומה מחוסר כפורים וד״ה למדנו.
1 הקטעים למסכת סוטה כ״ט.-: מופיעים בכ״י אוקספורד 368 לאחר החידושים למסכת יבמות.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144