גמרא
פירוש
אהָכָא בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין עָסְקִינַן דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי אַמְּחִיצָה קָפְדִי.
וּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי וְהָא תְּנַן בהַשּׁוּתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה אֲסוּרִין לִיכָּנֵס לֶחָצֵר.
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ הָכָא בִּרְחָבָה שֶׁל אֲחוֹרֵי בָתִּים עָסְקִינַן דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי וְאַמְּחִיצָה קָפְדִי.
רַב פָּפָּא אָמַר אִידֵּי וְאִידֵּי בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין וְאִיכָּא דְּקָפְדִי וְאִיכָּא דְּלָא קָפְדִי גַּבֵּי מָמוֹנָא לְקוּלָּא גַּבֵּי אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא.
רָבִינָא אָמַר לְעוֹלָם לָא קָפְדִי גוְהָא מַנִּי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ב רמב״ם הלכות נדרים ז׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור חושן משפט ק״פ:א׳
טור יורה דעה רכ״ו:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ו:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור חושן משפט ק״פ:א׳
טור יורה דעה רכ״ו:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ו:א׳
ג רמב״ם הלכות נדרים ז׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור חושן משפט ק״פ:א׳
טור יורה דעה רכ״ו:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ו:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור חושן משפט ק״פ:א׳
טור יורה דעה רכ״ו:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ו:א׳
הא מני ר׳ אלעזר היא – פי׳ הא דתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר וכו׳ ואוקימנ׳ לפלוגתייהו בבבא קמא ביש ברירה ובאין ברירה דרבנן סברי אין ברירה ולפיכך אסור דוית׳ אסור במודר הנאה ור׳ אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו.
ואיכ׳ דקשי׳ ליה דהכ׳ משמע דלכולי עלמ׳ דבאחריני דלאו שותפי קפדי אינשי והתם במסכת נדרים תנן אין בין מודר הנאה מחברו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש ואקשי׳ עלה בגמ׳ דריסת הרגל והא לא קפדי אינשי ואמרינן הא מני רבי אלעזר היא דאמר אפילו ויתור אסור במודר הנאה ואית נמי במסכת מגילה אלמא אפילו באחרי׳ דלאו שותפי לא קפדי אינשי אדריסת הרגל.
אומר רבינו תם ז״ל דהתם בבקעה עסקי׳ ולא קפדי אדריסת הרגל דבקעה אבל דחצר קפדי ואי אמרת התם מנא ליה דבבקעה עסקינן אמר הרב ז״ל משום דאי בחצר דהוה ליה דבר שכיוצ׳ משכירין ואסור אפילו במודר מאכל כדאית׳ התם בנדרים והך דיוק׳ ליתה דהא סוס לרכוב עליו ונזמים וטבעת דבר שאין כיוצ׳ בהן משכירין קרי ליה התם ומותר דתנן אין בין המודר הנאה מחברו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש וכו׳ עד ומשאילו חלוק נזמים וטבעות ובגמ׳ נמי סוס לרכוב עליו שרו ליה וכל שכן דריסת הרגל אפילו דחצר דהוה ליה דבר שאין כיוצ׳ בו משכירין הואיל דאין משכירין לכך.
ואיכ׳ מ״ד דשאני התם בנזמים וטבעות דאיהו משאילן ואינו מקפיד עליהן הואיל ואין כיוצ׳ בהן משכירין ומותר אבל חצר כיון דלאו איהו קא משאיל ליה אלא הוא מאיליו נכנס שם קפדי אינשי בהא אף ע״פ שאין כיוצ׳ בו משכירין הילכך הא דאמרינן והא לא קפיד אינשי בבקעה הוא אי נמי לשון דריסת הרגל משמע בכל מקום ואפילו בבקעה כדברי רבינו תם ז״ל ונראה לפרש דמעיקר׳ דקס״ד דקפדי לאו ליכנס בלבד דהיינו דריסת הרגל אלא ליכנוס ולעמוד שזו דומי׳ דהעמד׳ בהמה דמתניתין אבל דריסת הרגל בלבד לא קפדי אינשי ומיהו השת׳ דאוקימנא למתני׳ כר׳ אליעזר דאמר ויתור אסור אפילו ויתור דלאו שותפין אלא ויתור דכולי עלמ׳ מותרי ליה אהדדי אפילו ליכנס נמי אסור למאן דלית ליה ברירה תו איכא למידק הא דתנן במתני׳ דמעמיד תנור וכירים וריחים וגדול תרנגולין אין להם חזקה דאלמא שותפין כי האי גונא לא קפדי אהדדי והא תנן בהדיא בנדרים ושניהם אסורין להעמיד שם ריחים ותנור ולגדל תרנגולין וכי תימ׳ משום דויתור אסור במודר הנאה לרבי אליעזר בן יעקב דאמר יש ברירה אמאי אסור ואיכא למימר כיון שמגדל בכל החצר אין אומרים ברירה בכאן וכן בתנור ורחים שתשמישם כל החצר הוא ואין (לה) [לומר] בה ברירה.
ואחרים הקשו בה מההוא דאמרי׳ במס׳ ביצה גבי בור של שני שותפין דאמרינן כרגלי מי שנתמלאו לו ובעינן בגמ׳ והתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר ופריק שאני הכא דמר מדידיה קא ממלא ומר מדידיה קא ממלא אלמא אפילו במשתמש בכולו אמר רבי אליעזר בן יעקב דיש ברירה ולאו מילתא היא שהשותפין יכולין למחות זה על זה על תנור וריחים וגדול תרנגולים וכיון שיכולין למחות זה על זה אם העמידו שם הרי נהנה משל חברו ואפילו ויתור אסור ואין לומר בזה יש ברירה מאחר שהוא משתמש בכל החצר ויכולין למחות זה בזה אבל גבי בור אין יכולין למחות זה בזה מלדלות ממנו מים וכיון שזהו דרך תשמישן יש בו ברירה ומתניתין נמי דייקא דקתני אין לו חזקה אלמא יכולין למחות זה בזה דאי לא פשיט׳ דאין להם חזקה.
ויש מפרשים דהעמדת תנור וריחים ויתור הוא בשותפין מן הסתם אלא שאם הקפידו מעכבין זה על זה כדאמרינן בסמוך וכיון דמן הדין מעכבין אסור ואפילו למ״ד דאית ליה ברירה דלאו כל כמיניה דפליג לנפשיה ומיחד ליה מקום לתשמיש וממעט לחבריה מילוס׳ של חצר אבל בבור כך היא חלוקתן מן הדין וזה הלשון מחוור מן הראשון שאין העמדת תנור תשמיש כל החצר אלא שהוא קבוע. בכל שותפין מעכבין זה על זה חוץ מן הכבישה – פירשו בה בירושלמי בפרק קמא דמכלתין אמר רבי מתניה הדה אמרה במקום שהנשים מכבסות אבל במקום שהאנשים מכבסין לא והדה דתימר בארבע אמות דנפשיה אבל בד׳ אמות דחברי׳ מצי מימחי בידים והדה דתימר שלא במקום מדרון אבל במקום מדרון אפילו בתוך ד׳ אמות דנפשיה מצי מימחי בידים דאמר אשתפיך גו דידך והוא אתי גו דידי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ואיכ׳ דקשי׳ ליה דהכ׳ משמע דלכולי עלמ׳ דבאחריני דלאו שותפי קפדי אינשי והתם במסכת נדרים תנן אין בין מודר הנאה מחברו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש ואקשי׳ עלה בגמ׳ דריסת הרגל והא לא קפדי אינשי ואמרינן הא מני רבי אלעזר היא דאמר אפילו ויתור אסור במודר הנאה ואית נמי במסכת מגילה אלמא אפילו באחרי׳ דלאו שותפי לא קפדי אינשי אדריסת הרגל.
אומר רבינו תם ז״ל דהתם בבקעה עסקי׳ ולא קפדי אדריסת הרגל דבקעה אבל דחצר קפדי ואי אמרת התם מנא ליה דבבקעה עסקינן אמר הרב ז״ל משום דאי בחצר דהוה ליה דבר שכיוצ׳ משכירין ואסור אפילו במודר מאכל כדאית׳ התם בנדרים והך דיוק׳ ליתה דהא סוס לרכוב עליו ונזמים וטבעת דבר שאין כיוצ׳ בהן משכירין קרי ליה התם ומותר דתנן אין בין המודר הנאה מחברו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש וכו׳ עד ומשאילו חלוק נזמים וטבעות ובגמ׳ נמי סוס לרכוב עליו שרו ליה וכל שכן דריסת הרגל אפילו דחצר דהוה ליה דבר שאין כיוצ׳ בו משכירין הואיל דאין משכירין לכך.
ואיכ׳ מ״ד דשאני התם בנזמים וטבעות דאיהו משאילן ואינו מקפיד עליהן הואיל ואין כיוצ׳ בהן משכירין ומותר אבל חצר כיון דלאו איהו קא משאיל ליה אלא הוא מאיליו נכנס שם קפדי אינשי בהא אף ע״פ שאין כיוצ׳ בו משכירין הילכך הא דאמרינן והא לא קפיד אינשי בבקעה הוא אי נמי לשון דריסת הרגל משמע בכל מקום ואפילו בבקעה כדברי רבינו תם ז״ל ונראה לפרש דמעיקר׳ דקס״ד דקפדי לאו ליכנס בלבד דהיינו דריסת הרגל אלא ליכנוס ולעמוד שזו דומי׳ דהעמד׳ בהמה דמתניתין אבל דריסת הרגל בלבד לא קפדי אינשי ומיהו השת׳ דאוקימנא למתני׳ כר׳ אליעזר דאמר ויתור אסור אפילו ויתור דלאו שותפין אלא ויתור דכולי עלמ׳ מותרי ליה אהדדי אפילו ליכנס נמי אסור למאן דלית ליה ברירה תו איכא למידק הא דתנן במתני׳ דמעמיד תנור וכירים וריחים וגדול תרנגולין אין להם חזקה דאלמא שותפין כי האי גונא לא קפדי אהדדי והא תנן בהדיא בנדרים ושניהם אסורין להעמיד שם ריחים ותנור ולגדל תרנגולין וכי תימ׳ משום דויתור אסור במודר הנאה לרבי אליעזר בן יעקב דאמר יש ברירה אמאי אסור ואיכא למימר כיון שמגדל בכל החצר אין אומרים ברירה בכאן וכן בתנור ורחים שתשמישם כל החצר הוא ואין (לה) [לומר] בה ברירה.
ואחרים הקשו בה מההוא דאמרי׳ במס׳ ביצה גבי בור של שני שותפין דאמרינן כרגלי מי שנתמלאו לו ובעינן בגמ׳ והתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר ופריק שאני הכא דמר מדידיה קא ממלא ומר מדידיה קא ממלא אלמא אפילו במשתמש בכולו אמר רבי אליעזר בן יעקב דיש ברירה ולאו מילתא היא שהשותפין יכולין למחות זה על זה על תנור וריחים וגדול תרנגולים וכיון שיכולין למחות זה על זה אם העמידו שם הרי נהנה משל חברו ואפילו ויתור אסור ואין לומר בזה יש ברירה מאחר שהוא משתמש בכל החצר ויכולין למחות זה בזה אבל גבי בור אין יכולין למחות זה בזה מלדלות ממנו מים וכיון שזהו דרך תשמישן יש בו ברירה ומתניתין נמי דייקא דקתני אין לו חזקה אלמא יכולין למחות זה בזה דאי לא פשיט׳ דאין להם חזקה.
ויש מפרשים דהעמדת תנור וריחים ויתור הוא בשותפין מן הסתם אלא שאם הקפידו מעכבין זה על זה כדאמרינן בסמוך וכיון דמן הדין מעכבין אסור ואפילו למ״ד דאית ליה ברירה דלאו כל כמיניה דפליג לנפשיה ומיחד ליה מקום לתשמיש וממעט לחבריה מילוס׳ של חצר אבל בבור כך היא חלוקתן מן הדין וזה הלשון מחוור מן הראשון שאין העמדת תנור תשמיש כל החצר אלא שהוא קבוע. בכל שותפין מעכבין זה על זה חוץ מן הכבישה – פירשו בה בירושלמי בפרק קמא דמכלתין אמר רבי מתניה הדה אמרה במקום שהנשים מכבסות אבל במקום שהאנשים מכבסין לא והדה דתימר בארבע אמות דנפשיה אבל בד׳ אמות דחברי׳ מצי מימחי בידים והדה דתימר שלא במקום מדרון אבל במקום מדרון אפילו בתוך ד׳ אמות דנפשיה מצי מימחי בידים דאמר אשתפיך גו דידך והוא אתי גו דידי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush