קראה על פה לא יצא אתיא זכירה זכירה כת׳ הכא נזכרים ונעשים וכת׳ התם כתוב זאת זכרון בספר מה להלן בספר אף כאן בספר.
זכירה דהתם מנלן דקריאה היא דכת׳ זכור יכול בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור בפה, קריאת פרשת עמלק.
אבל קורין אותה ללעוזיתא בלעז א״ר זיראב והוא שכתו׳ בלעז. כדתניא גיפטית לגיפטיים עברית לעבריים יונית ליוונים.
והלועז ששמע אשורית יצא, מידי דהוי אנשים ועבדים ועם הארץ דלא ידעי מאי קרו קמייהו דלא בעינן אלא מצות קריאה ופרסומי ניסא.
קראה סירוגין יצא, פיסקי פיסקי, שקראה שלישית[ה] או רביעיתה ושהה בינתיים וחזר למקום שפסק וקרא ועוד שהה וחזר וקרא אפילו שהה בינתיים כדי לגמור את כולה יצא,מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים