גמרא
פירוש
פרק א – מגילה נקראת
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מגילה נקראת בי״א בי״ב בי״ג בי״ד ובט״ו לא פחות ולא יותר – והא לא כתב קרא אלא בי״ד ובט״ו, והני כולהו מנא לן? ואמרינן: כדבענן למימר לקמן חכמים הקילו על הכפרים שיהיו מקדימין ליום הכניסה וקורין בי״א ובי״ב ובי״ג. פירוש יום הכניסה – יום ב׳ ויום ה׳ נקרא יום הכניסה, מפני שנכנסין בני הכפרים בכרכין כדי שיתפללו בציבור ויקראו בספר תורה. וביום שנכנסין מספקין מים ומזון לאחיהם שבכרכים. ואם חל להיות י״ד ביום ג׳ התירו לכפרים לקרוא את המגילה ביום ב׳ שהוא י״ג לחדש. ואם חל להיות י״ד ברביעי קורין הכפרים ביום ב׳ שהוא י״ב לחדש. ואם חל י״ד להיות באחד בשבת מקדימין וקורין ביום חמישי שהוא י״א לחדש. הקילו עליהן מפני שמספקין מים ומזון לאחיהם שבכרכים – ואם יכנסו ביום ג׳ או ביום ד׳ מפני קריאת המגילה אינן יכולין לבוא ביום ה׳ שהוא יום הכניסה וכן דרך זו השמועה. ואקשינן: ואיך היקלו חכמים ועקרו י״ד ויום ט״ו שהן תקנת אנשי כנסת הגדולה ותיקנו הם י״א וי״ב וי״ג לבני הכפרים, והא אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו וכו׳ – ופרקינן: הני נמי מסורת היה בידם על פה כי אנשי כנסת {הגדולה}1 תיקנום. מדכתיב לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם. ולא כת׳ זמן או זמנם, דמשמע זמנו של פרזון2 לא הוא זמן של בן כרך אלא כתב זמניהם. דייקינן מינה כי זמנים הרבה תיקנו להם חכמים, והן י״א וי״ב ב׳ ימים כנגד י״ד וט״ו. אבל י״ג לא צריך קרא לרבוייה דהוא זמן קהלה לכל. ולא יתכן לומר י״ו וי״ז דכתיב ולא יעבור – כלומר אין לו לעבור ולעשות ימי הפורים אחר יום ט״ו. ושמואל3 בר נחמני דייק מכימים לרבות אחד עשר ושנים עשר כו׳. ואידך כימים לדורות הוא דכתיב – כלומר כמו הימים אשר נחו בהם עשו אותם נמי פורים. א״ר יוחנן משנה זו – מגילה נקראת בי״א בי״ב וכו׳ שנעשית סתומה דברי ר׳ עקיב׳ הן. אבל חכמים אומרים אין קורין אותה אלא בזמנה והן י״ד וט״ו בלבד. ואותבינן עלה מיהא דתניא א׳ ר׳ יהודה אימתי – קורין בי״א בי״ב ובי״ג? בזמן שהשנים כתיקנן – כלומר בזמן שאין שם שמד להתבלבל חשבון השנים, וישראל שרויין על אדמתן. אבל עתה אף על פי כי בזמן הזה השנים כתיקנן, הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה. ר׳ יהודה אליבא דמאן אי נימא אליבא דר׳ עקיב׳ אפילו בזמן הזה – קורין אותה בי״א ובי״ב ובי״ג, והא תקנת אנשי כנסת הגדולה הן. אלא ודאי ר׳ יהודה אליבא דרבנן ובזמן שהשנים כתיקנם וישראל שרויין על אדמתן מיהא קורין בי״א ובי״ב.4 תיובתא לר׳ יוחנן. איכא דאמרי אמר ר׳ יוחנן זו המשנה דברי ר׳ עקיב׳ הן. אבל חכמים אומרים בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה – האביונים מסתכלי׳ בקריאת המגילה, כי בעת קריאת המגילה מחלקין מעות פורים לעניים ומשלחין להם מתנות, אין קורין אותה אלא בזמנה בי״ד. תניא נמי הכי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן הושלם בדפוס וילנא. המלה חסרה בכ״י וטיקן 126.
2 כן בכ״י וטיקן 126. בדפוס וילנא תיקנו: ״זמנם של פרזים״.
3 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126: ״דשמואל״.
4 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126: ״בי״ב״.
הערות
Gemara
Peirush