×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ל״ב.גמרא
;?!
אָ
תְּרֵי מִגּוֹ תְּלָתָא. וְאִי נַמֵי, תְּרֵי סָהֲדֵי דִּפְלַגְתְּ בְּאַפֵּי בֵּי תְלָתָא. א״לאֲמַר לֵיהּ: מְנָא לָךְ הָא? א״לאֲמַר לֵיהּ: דִּתְנַן: אִם יֵשׁ שָׁם ב״דבֵּית דִּין, מַתְנֶה בִּפְנֵיהֶם; אֵין שָׁם ב״דבֵּית דִּין, בִּפְנֵי מִי יַתְנֶה? שֶׁלּוֹ קוֹדֵם. א״לאֲמַר לֵיהּ: מִי דָּמֵי? הָתָם, דְּמַפִּיק מָמוֹנָא מֵהַאי וּמוֹתִיב לְהַאי, בָּעִינַן ב״דבֵּית דִּין, אֲבָל הָכָא, דִּידֵיהּ שָׁקְלִי, גִּילּוּי מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא, בִּתְרֵי סַגִּי לֵיהּ. תֵּדַע דִּתְנַן: אאַלְמָנָה מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בִּפְנֵי ב״דבֵּית דִּין. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: וְלָאו מִי אִתְּמַר עֲלַהּ: אֲמַר רַב יוֹסֵף בַּר מַנְיוּמִי אֲמַר ר״נרַב נַחְמָן: אַלְמָנָה אֵינָהּ צְרִיכָה ב״דבֵּית דִּין שֶׁל מוּמְחִין, באֲבָל צְרִיכָה בֵּית דִּין שֶׁל הֶדְיוֹטוֹת.: מתני׳מַתְנִיתִין: גמְצָאָהּ בָּרֶפֶת, אֵין חַיָּיב בָּהּ; ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּיב בָּהּ. דוְאִם הָיְתָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, לֹא יִטַּמֵּא לָהּ. האִם אָמַר לוֹ אָבִיו ״הִיטַּמֵּא!⁠״ אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ״אַל תַּחֲזִיר!⁠״ לֹא יִשְׁמַע לוֹ. ופָּרַק וְטָעַן, פָּרַק וְטָעַן, אֲפִילּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים חַיָּיב, שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ג:ה׳} עָזֹב תַּעֲזֹב. זהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר: הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה אִם רְצוֹנָךְ לִפְרוֹק פְּרוֹק, פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר ״עִמּוֹ״. חאִם הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, חַיָּיב. מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִפְרוֹק אֲבָל לֹא לִטְעוֹן; ר״שרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף לִטְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אִם הָיָה עָלָיו יָתֵר עַל מַשָּׂאוֹ, אֵין זָקוּק לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״תַּחַת מַשָּׂאוֹ״, מַשּׂאוֹי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: אֲמַר רָבָא: טרֶפֶת שֶׁאָמְרוּ אֵינָהּ מַתְעָה וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּרֶת. אֵינָהּ מַתְעָה, מִדְּקָתָנֵי אֵינוֹ חַיָּיב בָּהּ, וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּרֶת, מִדְּאִיצְטְרִיךְ לְמִיתְנֵי אֵינוֹ חַיָּיב בָּהּ. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מְשַׁמֶּרֶת, הָשָׁתָא מַשְׁכַּח לַהּ אַבָּרַאי, מְעַיֵּיל לַהּ לְגַוַּאי, מַשְׁכַּח לַהּ מִגַּוַּאי מִבַּעְיָא! אֵלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, אֵינָהּ מְשַׁמֶּרֶת, שְׁמַע מִינַּהּ.: מְצָאָהּ בָּרֶפֶת, אֵינוֹ חַיָּיב,: א״ראָמַר רִבִּי יִצְחָק: יוְהוּא שֶׁעוֹמֶדֶת תּוֹךְ לַתְּחוּם. מִכְּלָל דְּבִרְשׁוּת הָרַבִּים וַאֲפִילּוּ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם נַמֵי חַיָּיב! אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא: ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב בָּהּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק: וְהוּא שֶׁעוֹמֶדֶת חוּץ לַתְּחוּם. מִכְּלָל דְּבָרֶפֶת אֲפִילּוּ עוֹמֶדֶת חוּץ לַתְּחוּם נַמֵי אֵינוֹ חַיָּיב בָּהּ.: בְּבֵית הַקְּבָרוֹת לֹא יִטַּמֵּא לָהּ.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר לוֹ אָבִיו ״הִיטַּמֵּא!⁠״ אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ״אַל תַּחֲזִיר!⁠״ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה׳⁠ ⁠⁠״ (ויקרא י״ט:ג׳). כּוּלְּכֶם חַיָּיבִין בִּכְבוֹדִי. טַעֲמָא, דִּכְתַב רַחֲמָנָא אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא, צָיְיתָא לֵיהּ, וְאַמַּאי? הַאי עֲשֵׂה, וְהַאי לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, וְלָא אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה! אִיצְטְרִיךְ, ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְהוּקַּשׁ כִּיבּוּד אָב וָאֵם לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן {שמות כ׳:י״א} כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {משלי ג׳:ט׳} כַּבֵּד אֶת ה׳ מֵהוֹנֶךָ, הִלְכָּךְ לִצַיֵּית לֵיהּ! קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא לִשְׁמַע לֵיהּ.: מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִפְרוֹק אֲבָל לֹא לִטְעוֹן.: מַאי אֲבָל לֹא לִטְעוֹן? אִילֵימָא אֲבָל לֹא לִטְעוֹן כְּלָל, מַאי שְׁנָא פְּרִיקָה? דִּכְתִיב עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ. טְעִינָה נַמֵי הָכְתִיב {דברים כ״ב:ד׳} הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ! אֵלָּא, כמִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִפְרוֹק בְּחִנָּם, וְלֹא לִטְעוֹן בְּחִנָּם אֵלָּא בְּשָׂכָר. ר״שרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף לִטְעוֹן בְּחִנָּם. תְּנֵינָא לְהָא דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן: פְּרִיקָה בְּחִנָּם, טְעִינָה בְּשָׂכָר. ר״שרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זוֹ וְזוֹ בְּחִנָּם. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? דְּאִי ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ כר״שכְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, לִכְתּוּב רַחֲמָנָא טְעִינָה, וְלָא בָעֵי פְּרִיקָה, וַאֲנָא אָמֵינָא, וּמַה טְּעִינָה, דְּלֵית בַּהּ צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים וְלֵיכָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חַיָּיב, פְּרִיקָה, דְּאִית בַּהּ צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים וְחֶסְרוֹן כִּיס, לֹא כָל שֶׁכֵּן! אֵלָּא, לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבֵיהּ רַחֲמָנָא, לוֹמַר לָךְ, פְּרִיקָה בְּחִנָּם, טְעִינָה בְּשָׂכָר. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעֲמָא? מִשּׁוּם דְּלָא מְסַיְּימִי קְרָאֵי. וְרַבָּנַן? אַמַּאי לָא מְסַיְּימִי קְרָאֵי? הָכָא כְּתִיב ״רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ״ הָתָם כְּתִיב ״נוֹפְלִין בַּדֶּרֶךְ״. דִּרְמוֹ אִינְהוּ וּטְעוּנַיְיהוּ בְּאוֹרְחָא מַשְׁמַע, וְרִבִּי שִׁמְעוֹן, ״נוֹפְלִין בַּדֶּרֶךְ״ אִינְהוּ וּטְעוּנַיְיהוּ עִלָּוַיְיהוּ מַשְׁמַע, אֲמַר רָבָא:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
אי נמי תרי מיגו תלתא.
אי נמי תרי שהדי דפלג קמיה תלתא.
אמר ליה רב ספרא: מנא לך הא1? אמר ליה: דתנן: אם יש שם בית דין, מתנה2 בפני בית דין. אמר ליה: מי דמי? התם אפוקי3 ממונא הוא, ובעי4 בית דין. אבל הכא דידי שקלי, בתרי סגי לי5. תדע, דקתני: אלמנה מוכרת שלא בבית דין. ואסיק׳ משמיה דרב נחמן: נהי דאינה צריכה בית דין מומחה, אבל צריכא אפי׳ בית דין הדיוטות. מצאה ברפת וכו׳ עד אמר לו אביו היטמא או אל תחזיר – לא ישמע לו. תנו רבנן: מניין שאם אמר לו אביו היטמא או אל תחזיר שלא ישמע לו לבטל את המצוה? שנאמר: איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, כלכם חייבין בכבודי – אף על פי שהיזהרתיך6 בכיבוד אב ואם אם, יאמרו לך חלל שבת – אל תשמע להן, אלא ואת שבתותי {תשמרו}⁠7. וכן בכל המצות. ומקשינן: טעמא דכתב רחמנא הכי, הא לא הכי הוה אמינא אם יאמר לו אל תשב ישמע לו – אמאי? והא כיבוד אב ואם עשה הוא, שנאמר: כבד את אביך. והשבה היא עשה, שנאמר: השב תשיבם לאחיך, ולא תעשה, שנאמר: לא תוכל להתעלם. ולא אתי עשה דחי לא תעשה ועשה. ופרקינן: מהו דתימא – הואיל ואיתקש כיבוד אב ואם לכיבוד המקום, שנאמר: כבד את י״י מהונך, אימא ניצית ליה לאבוה – קא משמע לן דלא. חייב לטעון ולפרוק אפילו ק׳ פעמים, שנאמר: עזב תעזב עמו.
פי׳ פריקה אית בה חסרון כיס – שאם לא תפרקה תמות הבהמה תחת משואה. טעינה אין בה חסרון כיס – דליכא חששא למיתת הבהמה.
ישב לו בעל הבהמה ואמר לו: מצוה עליך לפרוק, אם תרצה לפרוק פרוק – פטור, שנאמר: עמו.
היה בעל הבהמה זקן או חולה – חייב. מצוה מן התורה לפרוק בחנם, ולא לטעון בחנם אלא בשכר. ר׳ שמעון אומר: אף לטעון בחנם – משום דלא מסימי קראי איזהו לפרוק ואיזהו לטעון, הילכך שניהם בחנם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון 27194 חסר: ״הא״.
2 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון 27194: ״מתני״.
3 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון 27194: ״אפקי״.
4 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון 27194: ״ובני״.
5 כן בכ״י לונדון 27194 ובספר הנר בשם ר״ח. בדפוס וילנא תוקן ל: ״ליה״.
6 כן צ״ל. בכ״י לונדון 27194: ״היזהתיך״.
7 כן הושלם בדפוס וילנא. בכ״י לונדון 27194 המלה חסרה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×