×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ס״ב.גמרא
;?!
אָ
מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר וּבֵית הִלֵּל נָמֵי לֵילְפוּ מִמֹּשֶׁה אָמְרִי לָךְ מֹשֶׁה מִדַּעְתֵּיהּ הוּא דַּעֲבַד דְּתַנְיָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עָשָׂה מֹשֶׁה מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם פֵּירַשׁ מִן הָאִשָּׁה וְשִׁיבֵּר הַלּוּחוֹת וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד. פֵּירַשׁ מִן הָאִשָּׁה מַאי דְּרַשׁ אֲמַר וּמָה יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא דִּבְּרָה עִמָּהֶם שְׁכִינָה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה וְקָבַע לָהֶם זְמַן אָמְרָה תּוֹרָה {שמות י״ט:ט״ו} אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה אֲנִי שֶׁמְּיוּחָד לְדִבּוּר בְּכׇל שָׁעָה וְשָׁעָה וְלֹא קָבַע לִי זְמַן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ה׳:כ״ו} לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאׇהֳלֵיכֶם וְאַתָּה פֹּה עֲמוֹד עִמָּדִי. שִׁיבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת מַאי דְּרַשׁ אָמַר וּמָה פֶּסַח שֶׁהוּא אֶחָד מִשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת אָמְרָה תּוֹרָה {שמות י״ב:מ״ג} כׇּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ וְיִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּדִים1 עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם דִּכְתִיב {שמות ל״ד:א׳} אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר ליה הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ. הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ מַאי דְּרַשׁ דִּכְתִיב {שמות י״ט:י׳} וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר הַיּוֹם כְּמָחָר מָה מָחָר לֵילוֹ עִמּוֹ אַף הַיּוֹם לֵילוֹ עִמּוֹ וְלַיְלָה דְּהָאִידָּנָא נְפַק לֵיהּ ש״משְׁמַע מִינַּהּ תְּרֵי יוֹמֵי לְבַר מֵהָאִידָּנָא וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם דְּלָא שָׁרְיָא שְׁכִינָה עַד שַׁבְּתָא. תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת ובה״אוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים זָכָר וּנְקֵבָה. א״ראָמַר רַב הוּנָא מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נָתָן אַלִּיבָּא דב״שדְּבֵית שַׁמַּאי דִּכְתִיב {בראשית ד׳:ב׳} וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל הֶבֶל וַאֲחוֹתוֹ קַיִן וַאֲחוֹתוֹ וּכְתִיב {בראשית ד׳:כ״ה} כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן וְרַבָּנַן אוֹדוֹיֵי הוּא דְּקָא מודית. תַּנְיָא אִידַּךְ ר׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים זָכָר וּנְקֵבָה ובה״אוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אוֹ זָכָר אוֹ נְקֵבָה אָמַר רָבָא מ״טמַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי נָתָן אַלִּיבָּא דב״הדְּבֵית הִלֵּל שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו מ״ה:י״ח} לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ וְהָא עֲבַד לַהּ שֶׁבֶת. אִיתְּמַר הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ2 וְנִתְגַּיֵּיר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אקִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לֹא קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה דְּהָא הֲווֹ לֵיהּ וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לֹא קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְּאִיתְּמַר הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ3 וְנִתְגַּיֵּיר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר באֵין לוֹ בְּכוֹר לְנַחֲלָה דְּהָא הֲוָה לֵיהּ רֵאשִׁית אוֹנוֹ וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר יֵשׁ לוֹ בְּכוֹר לְנַחֲלָה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָהִיא קַמַּיְיתָא בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא נָמֵי בְּנֵי פְּרִיָּה וּרְבִיָּה נִינְהוּ אֲבָל לְעִנְיַן נַחֲלָה דְּלָאו בְּנֵי נַחֲלָה נִינְהוּ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אֲבָל בְּהַהִיא אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לר׳לְרַבִּי יוֹחָנָן צְרִיכָא. אֵיתִיבֵיהּ ר׳רַבִּי יוֹחָנָן לר״ללְרֵישׁ לָקִישׁ {מלכים ב כ׳:י״ב} בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל וְגוֹ׳ א״לאֲמַר לֵיהּ בְּגַיּוּתָן4 אִית לְהוּ חַיִיס נִתְגַּיְּירוּ לֵית לְהוּ חַיִיס. אָמַר רַב גהַכֹּל מוֹדִין בְּעֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ חַיִיס דִּכְתִיב {בראשית כ״ב:ה׳} שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר מֵיתִיבִי {שמואל ב ט׳:י׳} וּלְצִיבָא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב כְּפַר בֶּן בָּקָר. א״האִי הָכִי ה״נהָכָא נָמֵי שָׁאנֵי הָתָם דְּיַחֲסִינְהוּ בִּשְׁמַיְיהוּ וּבִשְׁמָא דַאֲבוּהוֹן וְהָכָא לָא מְפָרֵשׁ וְאִיבָּעֵית אֵימָא יַחֲסִינְהוּ בְּדוּכְתָּא אַחֲרִיתִי בַּאֲבוּהוֹן וּבְאַבָּא דַאֲבוּהוֹן דִּכְתִיב {מלכים א ט״ו:י״ח} וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִימּוֹן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיּוֹשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר. אִיתְּמַר הָיוּ לוֹ בָּנִים וּמֵתוּ רַב הוּנָא אָמַר קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה דרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא קִיֵּים. רַב הוּנָא אָמַר קִיֵּים מִשּׁוּם דְּרַב אַסִּי דְּאָמַר רַב אַסִּי אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו נ״ז:ט״ז} כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וְגוֹ׳ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ בָּעֵינַן וְהָא לֵיכָּא. מֵיתִיבִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
זה שביארנו לבית הלל שקיום מצות פריה ורביה בזכר ונקבה מפני שברייתו של עולם כך היתה ר״ל אדם וחוה ואע״פ שמשה פירש מן האשה בשני בנים מנפשיה עבד כלומר שפירש מפני הנבואה שהיתה מתמדת בו והוא שאמרו שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום פירש מן האשה ושבר את הלוחות הראשונות והוסיף יום אחד מדעתו בהפרשת הר סיני פירש מן האשה מפני שדרש לעצמו ומה ישראל שלא דברה עמהם שכינה אלא לפי שעה וקבע להם זמן אמרה תורה אל תגשו אל אשה אני שכל שעה מדבר עמי ולא קבע לי זמן על אחת כמה וכמה והסכימה דעת הקב״ה עמו שנאמר שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי שבר את הלוחות מפני שדרש ואמר ומה פסח אחת מתרי״ג מצות ואמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו כל התורה כלה וישראל משומדים על אחת כמה וכמה והסכימה דעתו לדעת המקום דכתיב אשר שברת יישר כחך ששברת הוסיף יום אחד מדעתו דכתיב וקדשתם היום ומחר היום כמחר מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה של עכשו כבר יצאה לה שמע מינה תרי יומי לבר מהאיך והסכימה דעתו לדעת המקום דלא שרא שכינה עד שבתא והם התחילו בהפרשה ביום רביעי:
היו לו בנים בגיותו ונתגיירו בניו עמו הרי זה פטור מפריה ורביה אע״פ שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי מכל מקום לענין פריה ורביה מהנו ליה אחר שנתגיירו עמו וכן אם הוליד בנים משנתגייר אין אחד מהם בכור לנחלה:
יראה מסוגיא זו שבני נח מצווים בפריה ורביה וכדקאמר דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו וכן יראה שאינם בני נחלה וכדקאמר אבל לענין נחלה דלאו בני נחלה נינהו ואע״פ שאמרו (קדושין י״ז:) גוי יורש את אביו דבר תורה מכל מקום אינם בדין נחלה לחלק בין בכור לפשוט ולהיותו בן קודם לבת:
זה שכתבנו בגוי ונתגייר שקיים מצות פריה ורביה מבנים שנתגיירו עמו ושאין הנולד אחריהם משנתגייר בכור לא נאמר אלא בגוים מפני שיש להם חייס ר״ל שמתיחסים אחר אבותיהם וכדכתיב בלאדן בן בלאדן וכן בן הדד בן טברמון בן חזאל אבל עבדים כנענים אין להם חייס ואע״פ שבציבא עבדו של מפיבשת נאמר ולציבא חמשה עשר בנים הואיל ואינו מזכיר בהם פלוני בן פלוני אין זה אלא כלשון הכתוב אף בבהמה פר בן בקר:
ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144