גמרא
פירוש
אפְּלוֹנִי בָּא עַל אִשְׁתִּי הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין לְהוֹרְגוֹ אֲבָל לֹא לְהוֹרְגָהּ.
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן דִּמְפַלְּגִינַן בְּדִיבּוּרָא הַיְינוּ הָךְ מַהוּ דְּתֵימָא אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ אָמְרִינַן אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לָא אָמְרִינַן קָא מַשְׁמַע לַן.
וְאָמַר רָבָא בפְּלוֹנִי בָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה וְהוּזַּמּוּ נֶהֱרָגִין וְאֵין מְשַׁלְּמִין מָמוֹן בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וְהוּזַּמּוּ נֶהֱרָגִין וּמְשַׁלְּמִין מָמוֹן מָמוֹן לָזֶה וּנְפָשׁוֹת לָזֶה.
וְאָמַר רָבָא גפְּלוֹנִי רָבַע הַשּׁוֹר וְהוּזַּמּוּ נֶהֱרָגִין וְאֵין מְשַׁלְּמִין מָמוֹן שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וְהוּזַּמּוּ נֶהֱרָגִין וּמְשַׁלְּמִין מָמוֹן מָמוֹן לָזֶה וּנְפָשׁוֹת לָזֶה.
הָא תּוּ לְמָה לִי הַיְינוּ הָךְ מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי בַּעְיָא עִלָּוֵיהּ דְּבָעֵי רָבָא פְּלוֹנִי רָבַע שׁוֹרִי מַהוּ מִי אָמְרִינַן אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ וְאֵין אָדָם קָרוֹב אֵצֶל מָמוֹנוֹ אוֹ דִילְמָא אָמְרִינַן אָדָם קָרוֹב אֵצֶל מָמוֹנוֹ בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ דוְאֵין אָדָם קָרוֹב אֵצֶל מָמוֹנוֹ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מי שבא והעיד פלוני בא על אשתי הרי הוא ואחר מצטרפין להרגו אבל לא להרגה שאין ממיתין את האשה על עדות בעלה כי קרוב הוא וזה שאמרו כשם שאדם קרוב אצל עצמו כך אדם קרוב אצל אשתו שמא תאמר מה אנו צריכים לומר שאדם קרוב אצל אשתו כקורבתו אצל עצמו והלא מ״מ לא יהא אלא כשאר קרובים הרי אין קרוב מעיד על קרובו ועוד שאחר שהוא קרוב האיך נהרג הבועל באותה עדות והרי נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותו בטלה תדע שעיקר כוונתו לומר שאשתו כגופו ואין עדותו שעליה עדות כלל שבעל דבר הוא אצלה כמו שהוא אצל עצמו שאלו היה עדות היינו מבטלים כל העדות בבטול מקצתו אלא שאין שם עדות חל על אשתו עד שיהא העדות מבטל קצתו את קצתו ואין שם עדות חל אלא על הפלוני ומעתה אם אמר פלוני בא על אחותי או על בתי והן נשואות לאחרים שנמצאו ערוה אצל הבועל הואיל ושם עדות חל על האחות או הבת הרי נתבטל כל העדות בבטול מקצתו:
שנים שהעידו על אחד שבא על נערה המאורסה והוזמו נהרגין ואין משלמין ממון שהרי לא הזכירו למי הנערה הזאת ואין כאן הפסד כתובה אבל אם אמרו על בתו של פלוני והוזמו נהרגין ומשלמין הכתובה שהיו מפסידין לה אם כתב לה שהרי מיתה לזה וממון לזה הוא שהרי מ״מ כתובה לאב היא הואיל ולא נשאת ומיתה בשביל הנערה ומ״מ כל שיש לו מיתה לזה ומיתה ותשלומין לזה כגון שהעידו שבא על אשת איש והוזמו שיש בהם מיתה מצד הבועל ומיתה ותשלומין מצד האשה פטורין מן התשלומין הואיל ומ״מ יש להם מיתה מאותו הצד אע״פ שיש להם מיתה מצד אחר וכן היא שנויה בהדיא במסכתא זו (סנהדרין ע״ד.) ברודף אחר חבירו להרגו ושבר כלים בין של נרדף בין של כל אדם שפטור מפני שמתחייב מיתה לכל אדם הוא הואיל וניתן להצילו בנפשו:
פלוני רבע את השור והוזמו נהרגין ואין משלמין דמי הממון לבעליו הואיל ולא הזכירו את שור מי פלוני רבע שורו של פלוני והוזמו נהרגין ומשלמין דמי השור לבעליו שהרי מיתה לזה ותשלומין לזה הוא פלוני רבע את שורי הוא ואחר מצטרפין להרוג את הרובע וכן להרוג את השור שאין אומרין אדם קרוב אצל ממונו לא כקורבתו אצל עצמו שלא לחול שם עדות על השור ולא כקורבת הקרוב להיות עדותו נפסל מדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול וזה שאמרו ברובע ונרבע על פי הבעלים שאסור לגבוה ומותר להדיוט בשאין אחר מצטרף עמו והוא שאמרו כן ברובע או נרבע על פי עד אחד וי״מ אדם קרוב אצל ממונו לא אמרינן ונמצאו דבריו עדות אף לענין השור והואיל ואינו נהרג בצירופו שהרי כמיתת הבעלים כך מיתת השור כך אינו נאמן על הרובע שהרי עדות אחת היא ובטלה מקצתה וגדולי המחברים כתבוה כדעת ראשון וגדולי המגיהים כדעת זו השניה ולדעת זה אף במה שאמרו למעלה מהו דתימא אדם קרוב אצל אשתו לא אמרינן קמ״ל אתה צריך לפרש כן כלומר אדם קרוב אצל אשתו לא אמרינן והרי שם עדות חל על אשתו ואחר שבטלה מקצתה בטלה כלה ויפטר אף הבועל קמ״ל שאדם קרוב אצל אשתו ואין שם עדות חל עליה ומאחר שכן אין כאן עדות אלא אצל הבועל והדברים נראין שמי יעלה על דעתו לומר אדם קרוב אצל אשתו לא אמרינן ושיהא חל עדות בעלה להרגה אלא כך הן הדברים כמו שבארנו למעלה מה שנכפל בדברינו הרבה שחולקין את הדבור ואף במסכת גיטין פרק ראשון ובבתרא פרק נוחלין אמרוה כן בכל שהוא בשני גופים יש להקשות ממה שאמרו בירושלמי כתב כל נכסיו לשני בני אדם והעדים קרובים לזה ורחוקים לזה שפסול וכן הלכה ואין אומרין לחלוק את הדבור לפסול לזה ולהכשיר לזה ודברים שבאו למפרשים בתירוץ שאלה זו כבר כתבנום בבתרא פרק נוחלין:
המשנה השניה והיא מענין חלק הראשון מכות בשלשה ר״ל כשמלקין את העובר על הלאוין שיש בהם חובת מלקות מלקין בשלשה ר״ל מומחין ואין צורך בה לעשרים ושלשה ואע״פ שאפשר שימות באותן המכות משום ר׳ ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה ופי׳ הטעם בגמ׳ הואיל והוא במקום מיתה או מגזרה שוה דרשע רשע והלכה כתנא קמא:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
פלוני רבע את השור והוזמו נהרגין ואין משלמין דמי הממון לבעליו הואיל ולא הזכירו את שור מי פלוני רבע שורו של פלוני והוזמו נהרגין ומשלמין דמי השור לבעליו שהרי מיתה לזה ותשלומין לזה הוא פלוני רבע את שורי הוא ואחר מצטרפין להרוג את הרובע וכן להרוג את השור שאין אומרין אדם קרוב אצל ממונו לא כקורבתו אצל עצמו שלא לחול שם עדות על השור ולא כקורבת הקרוב להיות עדותו נפסל מדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול וזה שאמרו ברובע ונרבע על פי הבעלים שאסור לגבוה ומותר להדיוט בשאין אחר מצטרף עמו והוא שאמרו כן ברובע או נרבע על פי עד אחד וי״מ אדם קרוב אצל ממונו לא אמרינן ונמצאו דבריו עדות אף לענין השור והואיל ואינו נהרג בצירופו שהרי כמיתת הבעלים כך מיתת השור כך אינו נאמן על הרובע שהרי עדות אחת היא ובטלה מקצתה וגדולי המחברים כתבוה כדעת ראשון וגדולי המגיהים כדעת זו השניה ולדעת זה אף במה שאמרו למעלה מהו דתימא אדם קרוב אצל אשתו לא אמרינן קמ״ל אתה צריך לפרש כן כלומר אדם קרוב אצל אשתו לא אמרינן והרי שם עדות חל על אשתו ואחר שבטלה מקצתה בטלה כלה ויפטר אף הבועל קמ״ל שאדם קרוב אצל אשתו ואין שם עדות חל עליה ומאחר שכן אין כאן עדות אלא אצל הבועל והדברים נראין שמי יעלה על דעתו לומר אדם קרוב אצל אשתו לא אמרינן ושיהא חל עדות בעלה להרגה אלא כך הן הדברים כמו שבארנו למעלה מה שנכפל בדברינו הרבה שחולקין את הדבור ואף במסכת גיטין פרק ראשון ובבתרא פרק נוחלין אמרוה כן בכל שהוא בשני גופים יש להקשות ממה שאמרו בירושלמי כתב כל נכסיו לשני בני אדם והעדים קרובים לזה ורחוקים לזה שפסול וכן הלכה ואין אומרין לחלוק את הדבור לפסול לזה ולהכשיר לזה ודברים שבאו למפרשים בתירוץ שאלה זו כבר כתבנום בבתרא פרק נוחלין:
המשנה השניה והיא מענין חלק הראשון מכות בשלשה ר״ל כשמלקין את העובר על הלאוין שיש בהם חובת מלקות מלקין בשלשה ר״ל מומחין ואין צורך בה לעשרים ושלשה ואע״פ שאפשר שימות באותן המכות משום ר׳ ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה ופי׳ הטעם בגמ׳ הואיל והוא במקום מיתה או מגזרה שוה דרשע רשע והלכה כתנא קמא:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush