Collected from HeArukh Berakhot 44a – הערוך על סדר הש"ס ברכות מד.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

מתני׳מַתְנִיתִין: ^אהֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ תְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ – מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ. זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה – מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה.: גמ׳גְּמָרָא: וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּהָוֵי מָלִיחַ עִיקָּר וּפַת טְפֵלָה? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב עַוִּירָא אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּאוֹכְלֵי פֵּירוֹת גִּנּוֹסַר שָׁנוּ. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: כִּי הֲוָה אָזְלִינַן בָּתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן לְמֵיכַל פֵּירוֹת גִּנּוֹסַר, כִּי הֲוֵינַן בֵּי מְאָה – מְנַקְּטִינַן לֵיהּ לְכֹל חַד וְחַד עַשְׂרָה עַשְׂרָה, וְכִי הֲוֵינַן בֵּי עַשְׂרָה, מְנַקְּטִינַן לֵיהּ כֹּל חַד וְחַד מְאָה מְאָה. וְכׇל מְאָה מִינַּיְיהוּ הֲוָה מַחֲזִיק לְהוּ צַנָּא בַּר תְּלָתָא סָאוֵי וְאָכֵיל לְהוּ, וּמִשְׁתְּבַע דְּלָא טְעֵים זִיּוּנָא. זִיּוּנָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא ״מְזוֹנָא״. רַבִּי אֲבָהוּ אָכֵיל עַד דַּהֲוָה שָׁרֵיק לֵיהּ דּוּדְבָא מֵאַפּוּתֵיהּ. וְרַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי הֲווֹ אָכְלִי עַד דִּנְתוּר מָזַיְיהוּ. רשב״לרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה אָכֵיל עַד דְּמָרֵיד. וְאָמַר לְהוּ רַבִּי יוֹחָנָן לִדְבֵי נְשִׂיאָה וַהֲוָה מְשַׁדַּר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה בָּאלוֹשֵׁי אַבָּתְרֵיהּ, וּמַיְיתִי לֵיהּ לְבֵיתֵיהּ. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: עִיר אַחַת הָיְתָה לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים מִמֶּנָּה שִׁשִּׁים רִבּוֹא סִפְלֵי טָרִית לְקוֹצְצֵי תְּאֵנִים מע״שמֵעֶרֶב שַׁבָּת לע״שלְעֶרֶב שַׁבָּת. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: אִילָן אֶחָד הָיָה לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיוּ מוֹרִידִים מִמֶּנּוּ אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת מִשָּׁלֹשׁ בְּרֵיכוֹת בְּחֹדֶשׁ. כִּי אֲתָא ר׳רַבִּי יִצְחָק אָמַר: עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגוּפְנִית שְׁמָהּ, שֶׁהָיוּ בָּהּ שְׁמֹנִים זוּגוֹת אַחִים כֹּהֲנִים נְשׂוּאִים לִשְׁמֹנִים זוּגוֹת אֲחָיוֹת כֹּהֲנוֹת. וּבְדַקוּ רַבָּנַן מִסּוּרָא וְעַד נְהַרְדָּעָא וְלָא אַשְׁכַּחוּ בַּר מִבְּנָתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, דַּהֲווֹ נְסִיבָן לְרָמִי בַּר חָמָא וּלְמָר עוּקְבָא בַּר חָמָא. ואע״גוְאַף עַל גַּב דְּאִינְהִי הֲווֹ כָּהֲנָתָא, אִינְהוּ לָא הֲווֹ כָּהֲנֵי. אָמַר רַב: כׇּל סְעוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ מֶלַח, אֵינָהּ סְעוּדָה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל סְעוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ שְׂרִיף, אֵינָהּ סְעוּדָה.: מתני׳מַתְנִיתִין: אָכַל עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְרִמּוֹנִים – מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּרָכָה אַחַת (מֵעֵין שָׁלֹשׁ). ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אפי׳אֲפִילּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ – מְבָרֵךְ עָלָיו ג׳שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ – מְבָרֵךְ ״שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ״. ר׳רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן״.: גמ׳גְּמָרָא: מ״טמַאי טַעְמָא דר״גדְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל? דִּכְתִיב: ״אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה״ וְגוֹ׳ (דברים ח׳:ח׳), וּכְתִיב: ״אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (דברים ח׳:י׳). וְרַבָּנַן ״אֶרֶץ״ הִפְסִיק הָעִנְיָן. ור״גוְרַבָּן גַּמְלִיאֵל נָמֵי ״אֶרֶץ״ הִפְסִיק הָעִנְיָן! הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטָּה. א״ראָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא: ^בכׇּל שֶׁהוּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, בַּתְּחִלָּה – מְבָרֵךְ עָלָיו ״במ״מבּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף – בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. אָמַר רַבָּה בַּר מָרִי אריב״לאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין, בַּתְּחִלָּה – מְבָרֵךְ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״, וּלְבַסּוֹף – בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. א״לאָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: מַאי נִיהוּ ״בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ״? א״לאָמַר לֵיהּ: ^גאַפֵּירֵי דְעֵץ ״עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ, וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם ה׳ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל מִקְדָּשְׁךָ, וְעַל מִזְבְּחֶךָ. וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִיר קׇדְשְׁךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בָּהּ. כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל״. דַּחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין: ״עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה כּוּ׳⁠ ⁠⁠״. וְחוֹתֵם: ״עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה״. מִיחְתָּם בְּמַאי חָתֵים? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: רַב חָתֵים בר״חבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ ״בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים״, הָכָא מַאי? רַב חִסְדָּא אָמַר: ״עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּירוֹתֶיהָ״. ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּירוֹת״. א״ראָמַר רַב עַמְרָם, וְלָא פְּלִיגִי: הָא לַן, וְהָא לְהוּ. מַתְקִיף לַהּ ר״נרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אִינְהוּ אָכְלִי, וַאֲנַן מְבָרְכִין?! ^דאֶלָּא אֵיפוֹךְ: רַב חִסְדָּא אָמַר ״עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּירוֹת״, ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר ״עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּירוֹתֶיהָ״.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ברכות ג׳:ה׳
רמב״ם הלכות ברכות ג׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ח
טור אורח חיים רי״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רי״ב:א׳

^ב רמב״ם הלכות ברכות ג׳:ג׳
רמב״ם הלכות ברכות ג׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה כ״ח
טור אורח חיים ר״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ח:א׳

^ג רמב״ם הלכות ברכות ג׳:י״ג
רמב״ם הלכות ברכות ח׳:י״ד
סמ״ג מצוות עשה כ״ח
טור אורח חיים ר״ח:י׳-י״ב
שולחן ערוך אורח חיים ר״ח:י׳-י״ב

^ד רמב״ם הלכות ברכות ח׳:י״ד
סמ״ג מצוות עשה כ״ח
טור אורח חיים ר״ח:י׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ח:י׳

E/ע

הערותNotes

ערך מלח
מלח – ^א(סוכה כ: אהלות פרק ג) או שאכלתו מלחת פי׳ חפירה שתהא בארץ ויהיה באותה חפירה כמין עפר לבן דומה למלח כדכתיב ארץ מלחה לא תשב ותחתך הכותל מצד לצד ויתאכל העפר וימלח עד שיעשה בה כמין חור כדכתיב כי שמים כעשן נמלחו. (ברכות מד.) הביאו לו מליח פירוש דג מליח כדתנן הנודר מן המליח אינו אסור אלא במליח של דגים ואוכלי פירות גינוסר כמו תאנים שרף התאנים קשה לשפתים ואוכלין המליח דג או ציר והן עיקר והפת טפילה (ברכות מה) אמר רב כל סעודה שאין בה מליח אינה סעודה כלומר שלא שבעו שאין יכולין לאכול אלא מליח אינה סעודה שלא שבעו (שבת קמה) חוץ מן המליח הישן וקונייס האספנין (קידושין סו) אבותינו היה אוכלין מלוחין בזמן וכו׳ פי׳ ינאי המלך היה מבני חשמונאי וכשחזר מן המדבר הביא עמו ירקות ושמם מלוחים והם חרולין כדמתרגמינן ממשק חרול ומכרה מלח משמע חרול ומחפרין דמלח אמר לחכמים אבותינו כשעשוי המשכן היו במדבר אוכלין מלוחין ועושין המשכן פי׳ מלוחין כדכתיב הקוטפים מלוח עלי שיח (כתובות סה) מלח ממון חסד ואמרי לה חסר פי׳ כל דבר צריך מלח למלחו שלא יסרח וממון צריך למלחו שלא יכלה ובמה מולחו בגמילות חסד ואמרי לה חסר שצריך לחסרו לצדקה ולמצות ולכבוד תורה. (חולין קיג) מליח הרי היא כרותח (שבת סז) ליזיל למלחתא וליתקול מתקלא מלחא פי׳ למקום שעושין מלח.
ערך דדב
דדב – ^ב(ברכות מד.) רבי אבהו אכיל עד דהוה יתיב דודבא אפותיה ושריק. (גיטין פו:) מאי קרצית אמר אביי דדבתא דביני כיפי. (חולין נח:) אמר רב ליתי בקא בת יומא וליתי דדבא בת שתא פי׳ זבוב כדאמרינן בתחילת ערך ד׳. תרגום ישרוק ה׳ לזבוב. פי׳ דדבא אפותיה היה יוצא השמנונית על מצחו וכשיושב הזבוב על מצחו לאכול היה מחליק ומפל מרוב השמנינית. פי׳ דדבתא דביני כיפי זבובים שבין עומרים פוסלת אם שותה ממי חטאת מפני שמוצצת ואינה מקיאה ולא הוו כמים שאובים.

ערך מרד
מרד – ^ג(נגעים פרק ו) השחין והמכוה והקרח והמורדין אינן מטמאין. (נגעים פרק ח) אבל לא בראש ובזקן ובשחין ובמכוה ובקרח ובמורדין פי׳ כמו עין שמרדה וכן בתורת כהנים שאין יכול מורד תלמוד לומר ונרפא מכלל שמורד כשמכה פתוחה והבשר המוכה נראה בלא עור. (נגעים פרק ט) היו מורדים טהורים פי׳ מתחריין ויש אומרים מוררין מן רר בשרו את זובו. (עבודה זרה כח:) עין שמררה מותר לכוחלה. (שבת קט ברכות מד.) ר״ל אכיל עד דמריד פי׳ שיצא מדעתו. (בבא בתרא לח) בורח מחמת וורדין פי׳ נתבע תביעת נפשות (שבת מ): לוקה מכת מרדות מדרבנן פ׳ מלקות דאורייתא הוא על חייבי לאוין באומד ובהתראה ובעינן מכה משולשת כדכתיב ארבעים יכנו ואמרו חכמים מנין הסמוך לארבעים אבל מי שעובר על מ״ע שאמר לו עשה סוכה עשה לולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נשמתו בלא אומד ולא מכה משולשת. וכן מי שעובר על דברי חכמים מכין אותו בלא מספר ובלא מניין ובלא אומד ולמה קורין אותו מכת מרדות שמרד בדברי תורה ובדברי סופרים (א״ב תרגום ובנגעי בני אדם ובמעדות בני אינשא פי׳ מוסר. תרגום ואני איסר ואנא ארדה).

ערך שרק
שרק – ^ד(ברכות מד.) יתיב דודבא אפותי׳ ושריק פי׳ מחליק הזבוב ונופל מרוב השמנונית של פירות (זבחים עג:) תנו רבנן איזהו כרכב בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים אמה והכתיב תחת כרכבו וגו׳ א״ר נחמן בר יצחק ב׳ מקומות הוו חד לנוי וחד שלא ישתרקו רגלי כהנים (חולין סא) כל דחביט חיישינן כל דשריק לא חיישינן (בבא קמא ל) רב אשי אמר תבנו וקשו תבן דמשריק (נדה ג) מיא שרקי פירי לא שרקי (נדה כו) ולד דאית ביה חיותא סריך סנדל דלית ביה חיותא שריק ונפיל.
ערך עגק
עגק – ^ה(ברכות מד. שבת קח.) במימרות דרב חסדא האי בר בי רב דזבין בשרא לזבן עונקא דאית ביה תלתא מיני בשרא פי׳ מן הצואר בל׳ ערבי קורין לצואר ענק והוא מקום שחיטה ויש בו שלשה מיני בשר שמן וכחוש ולבן. נחר גרוני תרגום אתחרחר עונקין רוממות אל בגרונם תושבחן דאלהא בעונקהון עוקיא ושירי ידא תרגום הנטיפות והשירות.
ערך שרף
שרף – ^ו(ברכות מד.) כל סעודה שאין בה שרף אינה סעודה פי׳ שרף שמפיג את המאכל שבממי׳.
ערך קפד
קפד – ^ז(ברכות מד.) על הביעה ועל מיני קיפדא בתאלה מברך עליהן שהכל נהיה בדברו (בראשית רבה יט) והנחש היה ערום ח״א אייתי קופד צלי (ובפרשה שלישית וחמישית) אמר חד ליטרא דקופד בעשרה סולדין (בראשית רבה סד) כי צייד בפיו קופדא טבא כסא טבא לפומיה דאבא (א״ב פי׳ בל״י חתיכה כמו חתיכת של בשר).

ערך שלק
שלק – ^ח(ברכות מד.) אכל שלח והוא מזונו פי׳ ירקות שלוקין או זתים שלוקין מבושלין הרבה השתי משישלק עיין בערך אנין (בפ״א בכלים) מוסף יורה של שולקי זתים פי׳ מנהג של שולקי זתים עושין שפה סביב היורה שיכיל יותר (ריש מעשרות) אבטיח משישלק פי׳ כשנגמרין הן ירוקין כעין דבר השלוק (עבודה זרה לט:) אלו דברים של עכו״ם אסורים ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו״ם ואין ישראל רואהו הפת והשמן שלהן והשלקות רבי ובית דינו התירו השמן (בכורות ט:) פריק ליה בשלקי בשויו פירוש נותן לכהן ירקות שלוקין בשויו של בכור ופודהו (א״ב תרגום חציר גגות ושרפה כעשב אגריא דישלוק ענין בשילת פירות וירקות במים על ידי האור והחום).

ערך אלטין
אליטין – ^ט(בראשית רבה פרשת נח) והקול נשמע בית פרעה רבי יוחנן כד הוה אכיל אליטין הוה אמר לא אכלית מזון יומא דין. פירוש: פירות גינוסר היו כמפורש (ברכות מד.) (א״ב: פי׳ בלשון יוני ורומי לולבים של דקל בעודם רכים והמלה זאת אחת ועניניה מרובי׳ גם בלשון תלמוד גם בלשון נכרים).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [זאלץ.]

^ב [פליג.]

^ג [ענצינדען, טריפען. פערפאלג ווערדען.]

^ד [אויס גלעטען.]

^ה [האלזשטיק.]

^ו [ליקווער.]

^ז [פלייש.]

^ח [שטארק געזאטעען.]

^ט [פייגן.]

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון