×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות ס״ב.גמרא
;?!
אָ
אוֹרְחָא דְמִילְּתָא כַּמָּה אָמַר רַב חֹדֶשׁ כָּאן וְחֹדֶשׁ בַּבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים א כ״ז:א׳} לְכׇל דְּבַר הַמַּחְלְקוֹת הַבָּאָה וְהַיּוֹצֵאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לְכֹל חׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֹדֶשׁ כָּאן וּשְׁנַיִם בְּבֵיתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים א ה׳:כ״ח} חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ. וְרַב נָמֵי מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַהִיא שָׁאנֵי בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּאֶפְשָׁר ע״יעַל יְדֵי אֲחֵרִים ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַהִיא שָׁאנֵי הָתָם דְּאִית לֵיהּ הַרְוָוחָה. אָמַר רַב אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל כ״א:י״א} וְאַתָּה בֶן אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מׇתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַף כׇּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל כ״א:י״ב} וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח וְאָמַרְתָּ אֶל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כׇּל לֵב וְרָפוּ כׇל יָדַיִם וְכִהֲתָה כׇל רוּחַ וְכׇל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם. וְרַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי הָכְתִיב בְּשִׁבְרוֹן מׇתְנַיִם הָהִיא דְּכִי מַתְחֲלָא מִמׇּתְנַיִם מַתְחֲלָא וְרַב נָמֵי הכתי׳הָכְתִיב וְנָמֵס כׇּל לֵב וְרָפוּ כׇל יָדַיִם וְכִהֲתָה כׇל רוּחַ שָׁאנֵי שְׁמוּעָה דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ דְּתַקִּיפָא טוּבָא. הָהוּא יִשְׂרָאֵל וְגוֹי1 דַּהֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי לָא אִימְּצִי גּוֹי2 לְסַגּוֹיֵי בַּהֲדֵי יִשְׂרָאֵל אַדְכְּרֵיהּ חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נְגִיד וְאִיתְּנַח ואפ״הוַאֲפִילּוּ הָכִי לָא אִימְּצִי גּוֹי3 לְסַגּוֹיֵי בַּהֲדֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ לָאו אָמְרִיתוּ אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם א״לאֲמַר לֵיהּ ה״מהָנֵי מִילֵּי מִילְּתָא חַדְתִּי אֲבָל הָא דַּשְׁנַן בָּהּ לָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי דְּמַלְּפִי תִּכְלֵי לָא בָּהֲתָה.: אהַטַּיָּילִין בְּכׇל יוֹם.: מַאי טַיָּילִין אָמַר רָבָא בְּנֵי פִירְקֵי א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַאן דִּכְתִיב בְּהוּ {תהלים קכ״ז:ב׳} שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אוֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא וְאָמַר רַב יִצְחָק אֵלּוּ נְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּנַדְּדוֹת שֵׁינָה מֵעֵינֵיהֶם בעוה״זבָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָאוֹת לְחַיֵּי העוה״בהָעוֹלָם הַבָּא וְאַתְּ אָמְרַתְּ בְּנֵי פִירְקֵי. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי כִּדְרַב דְּאָמַר רַב כְּגוֹן רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת דְּאָכֵיל מִדִּידֵיהּ וְשָׁתֵי מִדִּידֵיהּ וְגָנֵי בְּטוּלָּא דְאַפַּדְנֵיהּ וְלָא חָלֵיף פְּרִיסְתְּקָא דְמַלְכָּא אַבָּבֵיהּ כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר בכְּגוֹן מְפַנְּקִי דְמַעְרְבָא. ר׳רַבִּי אֲבָהוּ הֲוָה קָאֵי בֵּי בָאנֵי הֲווֹ סָמְכִי לֵיהּ תְּרֵי עַבְדֵי אִיפְּחִית בֵּי בָאנֵי מִתּוּתֵיהּ אִיתְרְמִי לי׳לֵיהּ עַמּוּדָא סְלֵיק וְאַסְּקִינְהוּ ר׳רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה קָסָלֵיק בְּדַרְגָּא הֲווֹ סָמְכִי לֵיהּ רַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי אִיפְּחִתָא דַּרְגָּא תּוּתֵיהּ סְלֵיק וְאַסְּקִינְהוּ אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן וְכִי מֵאַחַר דְּהָכִי לְמָה לֵיהּ לְמִיסְמְכֵיהּ אֲמַר לְהוּ א״כאִם כֵּן מָה אַנִּיחַ לְעֵת זִקְנָה.: וְהַפּוֹעֲלִים שְׁתַּיִם בַּשַּׁבָּת.: וְהָתַנְיָא הַפּוֹעֲלִים אַחַת בַּשַּׁבָּת א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעִירָן כָּאן בְּעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעִיר אַחֶרֶת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי גהַפּוֹעֲלִים שְׁתַּיִם בַּשַּׁבָּת בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעִירָן אֲבָל בְּעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעִיר אַחֶרֶת אַחַת בַּשַּׁבָּת.: הַחַמָּרִים אַחַת בַּשַּׁבָּת.: אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי אִיכְּפַל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן טַיָּיל וּפוֹעֵל אֲמַר לֵיהּ לָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
עונת הטיילים בכל יום

ציון א.ב.
משנה (סא, ב). העונה האמורה בתורה: הטיילין - בכל יום.
גמרא. מאי טיילין? אמר רבא: בני פירקי. אמר ליה אביי: מאן דכתיב בהו ״שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא״, ואמר רב יצחק: אלו נשותיהן של תלמידי חכמים שמנדדות שינה מעיניהם בעולם הזה ובאות לחיי העולם הבא, ואת אמרת בני פירקי?! אלא אמר אביי: כדרב, דאמר רב: כגון רב שמואל בר שילת דאכיל מדידיה ושתי מדידיה וגני בטולא דאפדניה ולא חליף פריסתקא דמלכא אבביה. כי אתא רבין, אמר: כגון מפנקי דמערבא.
עונה האמורה בתורה - לכל איש ואיש כפי כחו וכפי מלאכתו. כיצד? בני אדם הבריאים, הרכים והענוגים שאין להם מלאכה שמכשלת כחן, אלא אוכלין ושותין ויושבין בבתיהן - עונתן בכל לילה. וכו׳.(רמב״ם אישות יד, א)
אם היה נשוי - לא יהא רגיל ביותר עם אשתו, אלא בעונה האמורה בתורה: הטיילים שפרנסתן מצויה להם, ואין פורעים מס - עונתן בכל יום. וכו׳.(שו״ע אורח חיים רמ, א)
עונתה כיצד? כל איש חייב בעונה כפי כחו וכפי מלאכתו: הטיילים עונתם בכל לילה.(שו״ע אבן העזר עו, א)

בגמרא יש שלש דעות בהגדרת הטיילים. הראשונה של רבא, שהכוונה לתלמידים שהרב נמצא בעירם ולנים כל יום בביתם. אולם אביי דוחה את דבריו מפני שעליהם נאמר שנשותיהם מנדדות שינה מעיניהן כשממתינות להם, מכאן שהם לומדים גם בשעות מאוחרות של הלילה, ואין להם פנאי למצות עונה בכל יום.
הדעה השניה של אביי ורב, שהכוונה למי שהוא כמו רב שמואל בר שילת, ורש״י מבאר שהיה מלמד תינוקות בביתו ומתפרנס מהם, אך לא היה נחשב עשיר בעיני פקידי המלך ולכן לא הטרידוהו בגביית מס. בדומה לכך כותב רבינו יהונתן שרב שמואל בר שילת היה ישן בלילות מאחר שאין התינוקות לומדים בלילה, והקהל פטר אותו מתשלום המס באופן שלא היה לו שום טרדה בפרנסתו.
תלמידי רבינו יונה (בשטמ״ק) מקשים על פירוש זה שלא מסתבר שיגדירו אדם העובד לפרנסתו כאילו הוא טייל בטל. לכן הם מפרשים שרב שמואל בר שילת לא היה צריך ללמד את התינוקות בשביל פרנסתו מפני שהיתה מצויה לו בלאו הכי, אלא היה מלמד את התינוקות להנאתו ללא שכר.
הדעה השלישית היא של רבין, שהטיילים הם כאלה שמפונקים ומתענגים במאכל ובמשתה בלי שום טרדה.
בגמרא לא התבאר האם שתי הדעות האחרונות חלוקות ביניהן, אולם תלמידי רבינו יונה כותבים שרבין חלוק על אביי ורב וסובר שמלמד תינוקות, אפילו שלא בשביל שכר, אינו נחשב כטייל אלא כתלמיד חכם שעונתו מערב שבת לערב שבת מפני שהתורה מתשת את כוחו. על כן הם תמהים על הרי״ף (דף כו, א) שמביא רק את דעת רב ואביי שהטיילים הם כגון רב שמואל בר שילת, ואינו מביא את דברי רבין שנראים כמסקנת הגמרא. כיוצא בזה יש לתמוה על הרא״ש (סי׳ כט), שגם הוא מביא רק את דעת רב.
אכן מדברי הסמ״ג (לאוין פא), הרי״ד, הריא״ז (הלכה ד, א), המאירי (במשנה) ורבינו ירוחם (מישרים נתיב כג ח״ה) משמע שפוסקים כרבין שהכוונה לאדם שיושב בטל ומתענג במאכל ובמשתה.
בעל ישועות יעקב (סק״א) מבאר שהרי״ף פוסק כדעת אביי לחומרא, לחייב בעונה בכל יום גם מלמד תינוקות שלא בשכר, כיון שראוי להחמיר בהלכה הזו שחיובה מדאורייתא.
לעומתו מבין ב״ח שרבין מחמיר לעומת אביי ורב וסובר שלא רק אלה שאינם משלמים מס נחשבים כטיילים אלא גם אלה שמשלמים מס אם הם מפונקים שאינם טרודים בשום מלאכה. הב״ח מסביר שהרי״ף והרא״ש פוסקים כדעה המקילה של רב שהטיילים הם רק כאלה שאינם משלמים מס, מפני שכך משמע בגמרא שאביי מקבל את דעת רב ולא את דעת רבין.
החיד״א במחזיק ברכה (או״ח סק״ג) כותב שהרי״ף סובר שרבין אינו חולק על רב אלא מגדיר בקצרה מיהם הטיילים, וכיון שאין בדבריו חידוש להלכה אין הרי״ף מביאו.
הטור כותב שהטיילים שעונתם בכל לילה הם אלה שאין להם מלאכה והם בריאים ומעונגים ואינם פורעים מס.
מדברי הבית יוסף משמע שמבין שהטור פוסק כשתי הדעות, דהיינו שרק מי שאינו חייב בתשלום המס וגם יושב בביתו ללא טרדות פרנסה עונתו בכל יום.
הרמב״ם מזכיר רק את ההגדרה של רבין שהטיילים הם בני אדם הרכים והענוגים שאינם עוסקים בשום מלאכה, ואינו מזכיר את התנאי הכלול בדברי אביי שאינם מחוייבים בתשלום המס. הב״ח והגר״א (או״ח סק״א) מבינים מדבריו שפוסק כרבין ולא כרב ואביי.
אולם החלקת מחוקק (סק״א) כותב שהרמב״ם מפרש את דברי הגמרא שרב שמואל בר שילת ״לא חליף פריסתקא דמלכא אבביה״ בדרך שונה, שאין הכוונה לעול המסים אלא לעול המוטל על האנשים עצמם להתגייס לעבודת המלך, ולכן הרמב״ם כותב שהטיילים הם אלה שיושבים בבתיהם.
השלחן ערוך באורח חיים כותב שהטיילים הם אלה שפטורים ממסים ופרנסתם מצויה.


עונת הפועלים

ציון ג.
משנה (סא, ב). התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות שלשים יום, הפועלים - שבת אחת. העונה האמורה בתורה: הטיילין - בכל יום, הפועלים - שתים בשבת.
גמרא. והתניא: הפועלים - אחת בשבת! אמר רבי יוסי ברבי חנינא: לא קשיא, כאן בעושין מלאכה בעירן, כאן בעושין מלאכה בעיר אחרת. תניא נמי הכי: הפועלים - שתים בשבת, במה דברים אמורים? בעושין מלאכה בעירן, אבל בעושין מלאכה בעיר אחרת - אחת בשבת.
...הפועלין, כגון החייטין והאורגין והבונים וכיוצא בהן, אם היתה מלאכתן בעיר - עונתן פעמים בשבת, ואם היתה מלאכתן בעיר אחרת - עונתן פעם אחת בשבת. וכו׳.(רמב״ם אישות יד, א)
הפועלים, אם היתה מלאכתם בעיר - פעמיים בשבת, ואם היתה מלאכתם בעיר אחרת - פעם אחת בשבת. (ויש אומרים דאם אינן לנין כל לילה בביתם - עונתן לשמונה ימים). וכו׳.(שו״ע אבן העזר עו, ב)
...הפועלים שעושים מלאכה בעיר אחרת ולנין בכל לילה בבתיהם - פעם אחת בשבוע, ואם עושים מלאכה בעירם - פעמיים בשבוע. וכו׳.(שו״ע אורח חיים רמ, א)
א. כשנמצאים בעירם וכשנמצאים בעיר אחרת.

הגמרא מחלקת בענין הפועלים בין אלה שעושים את מלאכתם בעירם, שעונתם פעמיים בשבוע, לבין אלה שעושים את מלאכתם בעיר אחרת, שעונתם פעם בשבוע.
התוספות (ד״ה והתניא) מקשים מדוע הגמרא מקשה על המשנה רק מהברייתא ואינה מקשה מהרישא של המשנה עצמה האומרת שהפועלים יוצאים לשבוע אחד שלא ברשות, ומשמע לכאורה שאינם חייבים בעונה פעמיים בשבוע.
התוספות מתרצים שברישא של המשנה לא מדובר על העונה הקבועה להם, אלא על כך שמותר להם לשנות ממנהגם כשיוצאים מעירם ולקיים את מצות העונה רק פעם בשבוע.
לפי זה מקשים התוספות שכיון שלמדנו במשנה שהפועלים רשאים לשנות ממנהגם ולצאת לשבוע, מדוע הברייתא מזכירה שעונתם פעם בשבוע רק לגבי פועלים שמלאכתם בעיר אחרת, שכך דרכם בקביעות ואינם משנים ממנהגם.
התוספות מביאים את תירוצו של ר״י בר ברוך שיש שלש מידות בפועלים: האחת בפועלים שעושים את מלאכתם בעיר, שעונתם פעמיים בשבוע, השניה בפועלים שעושים את מלאכתם בעיר אחרת אבל חוזרים לעירם בכל יום, ועליהם אמרו בברייתא שעונתם פעם בשבוע, מפני טורח הדרך, והשלישית בפועלים שנמצאים בכל השבוע מחוץ לעיר, ועליהם אמרו ברישא של המשנה שאפילו יצאו שלא ברשות מותר להם לשהות מחוץ לבית, ובלבד שיחזרו ביום השמיני באופן שאינם שוהים מחוץ לבית יותר משבוע רצוף. כשיטה זו פוסקים הרא״ש (סי׳ כט) ורבינו ירוחם (מישרים נתיב כג ח״ה).
אולם בתירוצם הראשון כותבים התוספות שאין שלש מידות אלא רק שתים, כלומר שהעושים מלאכה בעירם חייבים פעמיים בשבוע, והעושים בעיר אחרת פעם אחת. הם מסבירים שהברייתא מחדשת שאף על פי שמנהגם לעשות מלאכה בעיר אחרת אינם רשאים לשנות ממנהגם ולשהות שם יותר משבוע רצוף.
גם המאירי (במשנה) מזכיר רק שתי מידות בפועלים, אולם מדבריו משמע קצת שהעונה האמורה בפועלים תלויה בזה שאינם באים הביתה בכל יום אלא רק פעם בשבוע, כשעושים בעיר אחרת, או פעמיים בשבוע, כשעושים בעירם, אבל אם באים בכל יום - חייבים בכל יום, שלא כדברי התוספות שאפילו כשלנים בביתם בכל יום אינם חייבים בכל יום, מפני טורח המלאכה.
הר״ן (כה, ב בדפי הרי״ף) מקבל את השיטה המונה שלש מידות בפועלים, אלא שלדעתו המידה השלישית המבוארת ברישא של המשנה אינה נוהגת בדרך של קביעות אלא בדרך של ארעי, שמי שמלאכתו בעירו ואירע שהוצרך לצאת עונתו אחת לשמונה ימים, ולכן אמרו במשנה שיציאתם נחשבת שלא ברשות. בדרך זו הוא מיישב את קושיית התוספות מדוע הגמרא מקשה על המשנה מהברייתא ולא מדברי המשנה עצמה ברישא, שכן ברישא לא מדובר על מנהג קבוע, וכן מיישבים הרא״ה והריטב״א. לעומת זאת לפי התוספות שאינם מתרצים כך גם ההיתר שנזכר במשנה ברישא נוהג באופן קבוע.
מחלוקת זו בפירוש הרישא של המשנה נוגעת גם למה שנאמר בה על התלמידים, ועיין על כך בברור הלכה להלן (סב, ב ציון ג).
ב. שיטת ההלכה.

הרמב״ם מזכיר רק את החילוק בין הנמצאים בעירם לבין הנמצאים בעיר אחרת, ואינו מזכיר שיש מידה שלישית.
בהלכה ב הרמב״ם כותב שמותר לצאת לסחורה למקום קרוב ובלבד שלא ימנע מעונתה. הלחם משנה מפרש שכוונתו לפעם בשבוע, ועל כן אינו כותב שיש דין מיוחד בפועלים שיוצאים שלא ברשות, כלומר שלפי הבנתו הרמב״ם סובר שיש שתי מידות בפועלים ולא שלושה.
מחבר השלחן ערוך כותב באבן העזר כרמב״ם, והרמ״א מביא את הדעה שאם אינם לנים בכל לילה בביתם עונתם היא אחת לשמונה ימים, ומשמע שמתכוון להתיר גם למי שנוהג כך באופן קבוע.
המחבר באורח חיים כותב שאם היתה מלאכתם בעיר אחרת ולנים בכל לילה בביתם עונתם פעם אחת בשבוע. מדבריו משמע שמתכוון לשיטת ר״י בר ברוך שיש שלש מידות בפועלים, ואם אינם לנים בביתם עונתם אחת לשמונה ימים. אכן המגן אברהם (סק״ב) והגר״א (או״ח סק״ג) מעירים על השינוי שיש בין דברי המחבר באורח חיים לבין דבריו באבן העזר, מהם משמע שגם כשאינם לנים בביתם עונתם פעם אחת בשבוע, כשיטה שיש רק שתי מידות בפועלים.
באדיבות מכון הלכה ברורה ובירור הלכה (http://www.halachabrura.org) והרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144