×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ברכות ב׳.גמרא
;?!
אָ
פרק א – מאימתי
מתני׳מַתְנִיתִין: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעֲרָבִין?. אמִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי ר׳רִבִּי אֱלִיעֶזֶר;.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בעַד חֲצוֹת;. רַבַּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: געַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.. מַעֲשֶה וּבָאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ: ״לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע״. אָמַר לָהֶם: ״אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, חַיָּיבִין אַתֶּם לִקְרוֹת״. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר: דהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר; הוְכָל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. א״כאִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת? כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵירָה.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנָּא הֵיכָא קָאֵי דְּקָתָנֵי מֵאֵימָתַי? וְתוּ, מַאי שְׁנָא דְּתָנֵי בְּעַרְבִית בְּרֵישָׁא? לִתְנֵי דְּשַׁחֲרִית בְּרֵישָׁא! תַּנָּא אַקְּרָא קָאֵי, דִּכְתִיב: {דברים ו׳:ז׳} ״בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״, וְהָכִי קָתָנֵי: זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע דִּשְׁכִיבָה אֵימַת? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן. וְאִי בָעֵית, אֵימָא: יָלֵיף מִבְּרִיָיתוֹ שֶׁל עוֹלָם דִּכְתִיב: {בראשית א׳:ה׳} ״וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם אֶחָד״. אִי הָכִי, סֵיפָא דְּקָתָנֵי: ו״בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ״, לִתְנֵי דְּעַרְבִית בְּרֵישָׁא!. תַּנָּא פָּתַח בְּעַרְבִית וַהֲדַר תָּנֵי בְּשַׁחֲרִית, עַד דְּקָאֵי בַּשַּׁחֲרִית, פָּרֵישׁ מִילֵּי דְּשַׁחֲרִית, וַהֲדַר פָּרֵישׁ מִילֵּי דְּעַרְבִית.: אֲמַר מָר: ״מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן״,. מִכְּדִי, כֹּהֲנִים, אֵימַת קָא אָכְלִי תְּרוּמָה? מִשָּׁעַת צֵאת הַכּוֹכָבִים; לִתְנֵי מִשָּׁעַת צֵאת הַכּוֹכָבִים!. מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָמַשְׁמַע לַן: כֹּהֲנִים, אֵימַת קָא אָכְלִי בַּתְּרוּמָה, מִשָּׁעַת צֵאת הַכּוֹכָבִים, וְהָא קָמַשְׁמַע לַן דְּכַפָּרָה לָא מְעַכְּבָא, כִּדְתַנְיָא, {ויקרא כ״ב:ז׳} ״וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר״, זבִּיאַת שִׁמְשׁוֹ מְעַכְּבַתּוּ מִלֶּאֱכוֹל בַּתְּרוּמָה, וְאֵין כַּפָּרָתוֹ מְעַכְּבַתּוּ מִלֶּאֱכוֹל בַּתְּרוּמָה.. וּמִמַּאי דְּהַאי ״וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ״ בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַאי ״וְטָהֵר״, טְהַר יוֹמָא?מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מאימתי קוראים את שמע בערבית

ציון א (ב, א).
משנה. מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן... דברי רבי אליעזר.
גמרא. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה? משעת צאת הכוכבים...
ורמינהו: מאימתי קורין את שמע בערבין? משהעני נכנס לאכול פתו במלח... עני וכהן חד שיעורא הוא. ורמינהו: מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית? משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן. סימן לדבר - צאת הכוכבים... ורמינהו: מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין? משעה שקדש היום בערבי שבתות, דברי רבי אליעזר, רבי יהושע אומר: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן, רבי מאיר אומר: משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן. אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים! רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח, רבי אחאי, ואמרי לה רבי אחא אומר: משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב; ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - רבי חנינא היינו רבי יהושע! אלא לאו, שמע מינה שעורא דעני לחוד ושעורא דכהן לחוד, שמע מינה. ...אלא לאו, שמע מינה דעני מאוחר, שמע מינה.
איזהו זמן קריאת שמע בלילה? מצותה משעת יציאת הכוכבים, וכו׳.(רמב״ם קריאת שמע א, ט)
זמן קריאת שמע בלילה - משעת יציאת שלשה כוכבים קטנים, ואם הוא יום מעונן - ימתין עד שיצא הספק מלבו, ואם קראה קודם לכן - חוזר וקורא אותה בלא ברכות, ואם הצבור מקדימים לקרות קריאת שמע מבעוד יום - יקרא עמהם קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עמהם, וכשיגיע זמן - קורא קריאת שמע בלא ברכות.
הגה. ומיהו לא יחזור ויתפלל בלילה אף על פי שהצבור מקדימים הרבה לפני הלילה, אלא אם כן הוא רגיל בשאר פרישות וחסידות, דאז לא מתחזי כיוהרא מה שיחזור ומתפלל.(שו״ע אורח חיים רלה, א)

בגמרא מבואר שהזמן שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם הוא בצאת הכוכבים, שהוא זמן קריאת שמע לפי המשנה. עם זאת, נהגו לקרותה בשעה מוקדמת יותר בבית הכנסת עם התפילה, כמובא בירושלמי (הלכה א), ועל כך דנים המפרשים ומסבירים הסברים שונים שיש מהם נפקא מינה לדינא.
רש״י כותב שחובה לקרותה שוב משתחשך, ויוצאים ידי חובה בקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו.
התוספות (ד״ה מאימתי) מקשים איך אפשר לומר שיוצא ידי חובה בקריאת פרשה אחת כשיש הלכה לקרוא שלש פרשיות, ועוד, הרי אין הקריאה על המיטה קריאה של חובה אלא רק מפני המזיקין, ומבואר לקמן (ה, א) שאם תלמיד חכם הוא - אינו צריך לקרותה. מלבד זה הם מקשים שיוצא שהקריאה העיקרית אינה מלווה בברכות קריאת שמע, ועוד שמבטלים בכך את הדין של סמיכת גאולה לתפילה, אשר כמבואר לקמן (ד, ב ציון ב) ענינו בסמיכות של קריאת שמע לתפילה.
התוספות עצמם, מפני קושיותיהם, מסבירים את המנהג בדרכים אחרות כמבואר להלן, אולם לשיטת רש״י מצינו כמה תירוצים על הקושיות.
הרשב״א כותב שסומכים על קריאת שמע שעל המיטה אף על פי שקוראים רק פרשה אחת, מפני שבאמת המצוה מן התורה היא לקרוא רק אותה, והר״ח כותב שבאמת יש לקרוא על המיטה את שתי הפרשיות הראשונות ולוותר רק על פרשת ציצית שמלכתחילה אין זמנה בלילה, וכן מובא בדברי רבינו יונה (דף א, ב בדפי הרי״ף).
הריטב״א כותב שמכיון שיש מחלוקות רבות בזמן של קריאת שמע, ומצותה מדרבנן פרט לפסוק הראשון, ומכיון שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה שיעמדו בלילה בבית הכנסת אחר צאת הכוכבים - לכן הקלו בדבר וסמכו על קריאת שמע שקוראים על המיטה.
בענין חיוב הברכות, מובא ברא״ש (סי׳ א) וברבינו יונה (שם) בשם רב עמרם שצריך לברך על קריאת שמע שעל מיטתו ברכת המצוות בנוסח הרגיל, כלומר ׳אשר קדשנו במצוותיו וציונו על קריאת שמע׳, אבל כבר רבינו יונה מעיר שאין זה נכון, שלא מצינו נוסח זה בשום מקום. לכן הוא מציע שיותר נכון שיאמר ברכת אהבת עולם, ואף על פי שאומרה בפני עצמה - משאיר את הנוסח שרגילים בו בתפילה כשהיא סמוכה לחבירתה.
בדרך אחרת כותבים בעל ספר ההשלמה, המאירי והרא״ה שכל חיוב הברכות הינו רק מדרבנן ולכן אפשר לאומרן גם קודם הזמן, כמו שלמדנו לקמן (י, ב) לגבי הקורא אחר שלש שעות שלא הפסיד את ברכותיה.
הרשב״א כותב שאין מקפידים על הברכות כיון שאינן מעכבות, ומוסיף שכך אמרו בירושלמי (פ״ב, ה״א).
על הקושיה שיוצא שאינו סומך גאולה לתפילה כותב הרשב״א שיש להעדיף תפילה בציבור על הסמיכות של גאולה לתפילה, וכשהציבור מקדים את תפילתו - לא יפרוש מהם, והאור זרוע (ק״ש סי׳ א) כותב שרש״י סובר כרבי יהושע בן לוי החולק על רבי יוחנן וסובר שתפילות באמצע תיקנום, כלומר בין קריאת שמע של שחרית לקריאת שמע של ערבית, ואין צורך לסמוך גאולה לתפילה, ועיין עוד לקמן (דף ד, ב ציון ב) על השיטות השונות בקשר לסמיכת גאולה לתפילת ערבית.
בענין מה שלמדנו שקריאת שמע על המיטה נתקנה רק מפני המזיקים ולפיכך פטרוה בתלמיד חכם, כותב הרא״ש שהיינו דוקא אם כבר קראה קודם בזמנה.
אכן, רבינו יונה מסכים לרש״י שאינו יוצא ידי חובה בקריאה שקורא בשעה מוקדמת בבית הכנסת, אך כותב שחוזר וקורא בזמנה בצאת הכוכבים ולא ימתין לסמוך על קריאת שמע שעל המיטה. טעמיו הם שלא יקרא אחר אכילה ושתיה, וגם מפני שלא יכוון בה לצאת ידי חובה, ואולי אף לא יקרא כלל כיון שחושב שנתקנה רק מפני המזיקים ואינו חושש מפניהם.
מסקנתו היא, איפוא, שיקרא בתחילת הערב בביתו שתי פרשיות של קריאת שמע עם ברכת אהבת עולם.
שיטה אחרת לגמרי לרבינו תם (בתוספות), והיא שיש להצדיק את המנהג שמקדימים לומר קריאת שמע עם התפילה בבית הכנסת לפני צאת הכוכבים, מפני שסומכים על רבי יהודה לפיו זמן המנחה מסתיים בפלג המנחה, וממילא כל הזמן שלאחר מכן נחשב כבר לזמן של ערבית, לתפילה ולקריאת שמע. הוא מוסיף שהעם סומך על מה שאמרו בגמרא לקמן (כז, א) שלא נפסקה הלכה גמורה לא כרבי יהודה ולא כחכמים, ולכן אין לתמוה על כך שמקדימים את תפילת ערבית אף על פי שלפעמים מאחרים את המנחה גם לאחר פלג המנחה.
גם המרדכי (סי׳ א) כותב בשם ראבי״ה כרבינו תם שאין הלכה כמשנתנו, ומוסיף שהמאחרים לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בלילה מיחזי כיוהרא, שכל העושה דבר שאינו צריך נקרא הדיוט, אלא אם כן הורגל בפרישות גם בשאר דברים.
התוספות עצמם מתקשים בשיטה זו בעיקר מפני החשש שיש סתירה בין המנהג לאחר את המנחה לבין המנהג להקדים בתפילת ערבית. מלבד זה מקשים התוספות לקמן (ע״ב ד״ה אמר ליה) שרבי יהודה עצמו מחשיב את הזמן שלאחר פלג המנחה כחלק מן היום, והרשב״א והרא״ש מקשים על ההשוואה שעושה רבינו תם בין תפילה לבין קריאת שמע, כי בעוד שהתפילות מכוונות כנגד קרבן התמיד למנחה והקטרת חלבים ואברים לערבית, הרי קריאת שמע מכוונת כנגד זמן שכיבה שהוא בודאי מאוחר יותר.
התוספות מביאים לבסוף את שיטת ר״י המפרש שהקוראים קריאת שמע ומתפללים ערבית מבעוד יום סומכים על שיטת התנאים החולקים על משנתנו וסוברים שהזמן הוא משעה שקדש היום ומשעה שבני אדם נכנסים להסב בסעודת שבת, וראיה ממה שאמרו לקמן (כז, א) שרב התפלל של שבת בערב שבת. החידוש הזה לפסוק כדברי רבי אליעזר בברייתא בניגוד לכלל שאין הלכה כמותו לגבי רבי יהושע נדון על ידי הרא״ש אשר מבאר את הפסיקה הזו שהיא מפני שהקלו בתפילה, ומתוך הדחק נהגו כך כדי שלא יתפזרו הציבור לאחר שמסיימים את תפילת המנחה ושוב לא יחזרו לתפילת ערבית. גם בעל המאור (דף א, ב בדפי הרי״ף) כותב כדברי הרא״ש להצדיק את המנהג, ומסיק שמשום כך יש להקל רק בציבור ולא ביחיד שצריך לקרותה דוקא לאחר צאת הכוכבים.
בדברי הרמב״ם אין זכר למנהג של המקדימים, ובדבריו ההלכה ברורה שזמנה של קריאת שמע מצאת הכוכבים ולא קודם. דבריו מבוארים יותר בהלכות תפילה (ג, ז) שם הוא כותב את ההלכה שמקדימים בתפילת ערבית של שבת ואין מדקדקים בזמנה לפי שתפילת ערבית רשות, אך מוסיף שצריך בכל אופן לקרוא קריאת שמע בזמנה אחר צאת הכוכבים. הרי מבואר שצריך לחזור ולקרותה, ומשמע בשלמותה, ולא ימתין לסמוך על קריאת שמע שעל המיטה.
המחבר בשלחן ערוך מביא את המנהג של המקדימים וכותב שיחזור ויקרא קריאת שמע בזמנה בלא ברכות, ומשמע שאינו נוטה לקבל את דברי רש״י שימתין ויסמוך על קריאת שמע שעל המיטה כנראה מפני החששות שמעלה רבינו יונה כמבואר לעיל, וכאמור כך גם סובר הרמב״ם.
עיין עוד בבירור הלכה לקמן דף ד, ב ציון ב פרק ה לגבי תפילה בציבור קודם קריאת שמע.


סוף זמן קריאת שמע של ערבית

ציון ב.ג.
משנה. ...עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע! אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר - חייבין אתם לקרות... אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.
איזהו זמן קריאת שמע בלילה? מצותה משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר - יצא ידי חובתו, שלא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן הפשיעה.(רמב״ם קריאת שמע א, ט)
לכתחילה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים, וזמנה עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר - יצא ידי חובתו.(שו״ע אורח חיים רלה, ג)

בגמרא לקמן (דף ח, ב) אמר רב יהודה בשם שמואל שהלכה כרבן גמליאל, אבל כותב הרי״ף (דף כ, א) שזו הלכה על הדין בדיעבד, אולם לכתחילה יש לעשות כדברי חכמים שלא לאחר בקריאת שמע לאחר חצות.
רבינו יונה (על המשנה) מוסיף שכולם מודים שלכתחילה לא ימתין כלל ויקרא מיד בצאת הכוכבים, כפי שאמרו בברייתא לקמן (ד, ב) שלא יהיה אדם בא מן השדה בערב ואומר ׳אלך לביתי ואוכל קמעא ואשתה קמעא ואישן קמעא׳ ולבסוף תחטפנו שינה כל הלילה. הוא מסביר שמחלוקת התנאים אינה על הדין לכתחילה אלא רק על הדין בדיעבד, ולפי חכמים אינו יוצא ידי חובה כשקורא אחר חצות, שהם עקרו ממנו את המצוה מפני הסייג, אבל לרבן גמליאל יכול עדיין לקרוא עד עלות השחר.
אחרת היא דעת הרשב״א (ט, א), ר״י שירליאון (ח, ב) והריטב״א, שלכתחילה יכול להמתין עד עלות השחר, שזוהי משמעות פסיקת ההלכה כרבן גמליאל, ובלבד שלא יעסוק בדברים המביאים לשכחה כמו אכילה ושתיה המביאים לתרדמה. הרשב״א מביא ראיה מהירושלמי (הלכה א), שם מובא שרבי יוסי אמר לתלמידי חכמים המתעסקים בתורה שבחצות יפסיקו את תלמודם כדי לקרוא קריאת שמע; רבי יוסי סבר כחכמים ולכן אמר שיפסיקו בחצות, אולם מתוך כך אתה למד שהפוסקים כרבן גמליאל מתירים, לשיטתם, להמשיך בלימוד עד עלות השחר.
אמנם יש מקום לדחות את הראיה הזו, שכן אפשר שרק לעוסקים בתלמוד תורה התירו להמשיך ולא להפסיק, וביחוד בגלל שהתחילו בתלמודם עוד לפני הזמן.
הרמב״ם כותב כדברי הרי״ף שלכתחילה יש לקרוא עד חצות ורק בדיעבד קורא עד עלות השחר.
הגר״א (בביאורו לשו״ע, באמרי נועם ובשנות אליהו) כותב שפרשנות ההלכה הזו שונה לפי הבבלי ולפי הירושלמי. בבבלי אמרו לקמן (ט, א) שבניו של רבן גמליאל שאלוהו האם רבנן חולקים עליו או סוברים כמותו, והוא השיב שהם מודים לו, מכאן שההלכה היא כדברי חכמים שמודים בדיעבד שקורא עד עלות השחר. לעומת זאת בירושלמי (הלכה א) מובא שהקשו כיצד עשה רבן גמליאל שלא כדברי הרבים, והתשובה שכבר אי אפשר היה לעשות כמותם כיון שכבר עבר הזמן אחר חצות. משמע שלדעת חכמים כבר אי אפשר אף לצאת ידי חובה בדיעבד, כפירושו של רבינו יונה, אלא בדיעבד הלכה כרבן גמליאל.
המחבר בשלחן ערוך כותב כלשון הרמב״ם ובשינוי אחד, כשמדגיש שלכתחילה צריך לקרוא מיד בצאת הכוכבים כדברי רבינו יונה. עם זאת אפשר שאין להוראה זו קשר מיוחד להלכה של זמן קריאת שמע, אלא שכותב כך על פי הכלל הידוע שזריזים מקדימים למצוות. כך כותב המשנה ברורה (ס״ק כו-כז), וכך משמע מהמאירי שכותב שיקרא בצאת הכוכבים כמצוה מן המובחר.
באדיבות מכון הלכה ברורה ובירור הלכה (http://www.halachabrura.org) והרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144