×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא עבודה זרה ד׳:גמרא
;?!
אָ
{במדבר כ״ד:ט״ז} וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן אֶפְשָׁר דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ לָא הֲוָה יָדַע דַּעַת עֶלְיוֹן מִי הֲוָה יָדַע. מַאי דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ לָא הֲוָה יָדַע בְּעִידָּנָא דַּחֲזוֹ לֵיהּ דַּהֲוָה רְכִיב אַחֲמָרֵיהּ אֲמַרוּ לֵיהּ מַאי טַעְמָא לָא רְכַבְתָּא אַסּוּסְיָא אֲמַר לְהוּ בִּרְטִיבָא שְׁדַאי לֵיהּ מִיָּד וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן הֲלֹא אָנֹכִי אֲתוֹנְךָ אֲמַר לַהּ לִטְעִינָא בְּעָלְמָא. אֲמַרָה לֵיהּ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי אֲמַר לַהּ אַקְרַאי בְּעָלְמָא אֲמַרָה לֵיהּ מֵעוֹדְךָ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לָךְ רְכִיבוּת בַּיּוֹם וְאִישׁוּת בַּלַּיְלָה כְּתִיב הָכָא הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי וּכְתִיב הָתָם {מלכים א א׳:ב׳} וַתְּהִי לוֹ סוֹכֶנֶת. אֶלָּא מַאי וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לְכַוֵּין אוֹתָהּ שָׁעָה שהקב״השֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס בָּהּ וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר לְהוּ נָבִיא {מיכה ו׳:ה׳} עַמִּי זְכׇר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים וְעַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה׳. א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לָהֶן הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַמִּי רְאוּ כַּמָּה צְדָקוֹת עָשִׂיתִי עִמָּכֶם שֶׁלֹּא כָּעַסְתִּי עֲלֵיכֶם כָּל אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁאִם כָּעַסְתִּי עֲלֵיכֶם לֹא נִשְׁתַּיֵּיר1 מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ בִּלְעָם לְבָלָק {במדבר כ״ג:ח׳} מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זֹעֵם ה׳. וְכַמָּה זַעְמוֹ רֶגַע וְכַמָּה רֶגַע אָמַר אַמֵּימָר וְאִיתֵּימָא רָבִינָא רֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ וּמְנָלַן דְּרֶגַע הֲוָה רִיתְחֵיהּ דִּכְתִיב {תהלים ל׳:ו׳} כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא {ישעיהו כ״ו:כ׳} חֲבִי כִּמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבוֹר זַעַם. אֵימַת רָתַח אָמַר אַבַּיֵי בִּתְלָת שָׁעֵי קַמָּיָיתָא כִּי חִיוָּרָא כַּרְבָּלְתָּא דְתַרְנְגוֹלָא כֹּל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא מִחְוָור חָיוְרָא כָּל שַׁעְתָּא אִית בֵּיהּ סוּרְיָיקֵי סוּמָּקֵי הָהִיא שַׁעְתָּא לֵית בֵּיהּ סוּרְיָיקֵי סוּמָּקֵי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה מְצַעֵר לֵיהּ הָהוּא מִינָא [בִּקְרָאֵי יוֹמָא חַד] נְקַט תַּרְנְגוֹלָא [וְאוֹקְמֵיהּ בֵּין כַּרְעֵיהּ דְּעַרְסָא] וְעַיֵּין בֵּיהּ סְבַר כִּי מָטָא הָהִיא שַׁעְתָּא אלטייה כִּי מְטָא הָהִיא שַׁעְתָּא נַימְנֵם. אֲמַר שְׁמַע מִינַּהּ לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמִיעְבַּד הָכִי [וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו כְּתִיב] וּכְתִיב {משלי י״ז:כ״ו} גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב. תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דר״מדְּרַבִּי מֵאִיר בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים מַנִּיחִין כִּתְרֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן וּמִשְׁתַּחֲוִין לַחַמָּה מִיָּד כּוֹעֵס [הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא] אָמַר רַב יוֹסֵף אלָא לִיצַלֵּי אִינִישׁ צְלוֹתָא דְּמוּסָפֵי בִּתְלָת שָׁעֵי קַמָּיָיתָא דְּיוֹמָא בְּיוֹמָא קַמָּא דְּרֵישׁ שַׁתָּא בְּיָחִיד דִּלְמָא כֵּיוָן דְּמִפְּקִיד דִּינָא דִּלְמָא מְעַיְּינִי בְּעוֹבָדֵיהּ וְדָחֲפוּ לֵיהּ מִידְּחֵי. אִי הָכִי דְּצִבּוּר נָמֵי דְּצִבּוּר נְפִישָׁא זְכוּתֵיהּ אִי הָכִי דְּיָחִיד דְּצַפְרָא נָמֵי לָא כֵּיוָן דְּאִיכָּא צִבּוּרָא דְּקָא מְצַלּוּ לָא קָא מִדְּחֵי. וְהָא אָמְרַתְּ שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֵיפוֹךְ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ תּוֹרָה דִּכְתִיב בַּהּ אֱמֶת דִּכְתִיב {משלי כ״ג:כ״ג} אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר אֵין הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין דִּין דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ אֱמֶת הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.: יוֹם מֵעִיד טָרַף בָּעֵגֶל סִימָן.: גּוּפָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַאי דִּכְתִיב {דברים ז׳:י״א} אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְלֹא הַיּוֹם לִיטּוֹל שְׂכָרָן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאוֹת וּמְעִידוֹת אוֹתָם לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו מ״ג:ט׳} יִתְּנוּ עֵידֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ יִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת יִתְּנוּ עֵידֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת אֵלּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם2. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאוֹת וְטוֹרְפוֹת אוֹתָם לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם3 לָעוֹלָם הַבָּא עַל פְּנֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ד׳:ו׳} וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי היא חׇכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים נֶגֶד הָעַמִּים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לְעֵינֵי הָעַמִּים מְלַמֵּד שֶׁבָּאוֹת וְטוֹרְפוֹת לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם4 עַל פְּנֵיהֶם לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא. וא״רוְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל אֶלָּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ה׳:כ״ה} מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אוֹתִי כׇּל הַיָּמִים וְגוֹ׳. וְהַיְינוּ דא״רדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לֹא דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְלֹא יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה לֹא דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה דִּכְתִיב {תהלים ק״ט:כ״ב} וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. וְלֹא יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה דִּכְתִיב מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים אֶלָּא לָמָה עָשׂוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא נוסף כאן ע״י הצנזורה: ״מעובדי כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובדי כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובדי כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
הזמן של תפילת מוסף בראש השנה ביחידות

ציון א.
גמרא. אמר רב יוסף: לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד, דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי. אי הכי דצבור נמי! דצבור נפישא זכותיה. אי הכי דיחיד דצפרא נמי לא! כיון דאיכא צבורא דקא מצלו לא קא מדחי. והא אמרת: שלש ראשונות הקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בתורה! איפוך. ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך, תורה דכתיב בה אמת, דכתיב: ״אמת קנה ואל תמכֹר...״ – אין הקדוש ברוך הוא עושה לפנים משורת הדין; דין דלא כתיב ביה אמת – הקדוש ברוך הוא עושה לפנים משורת הדין.
לא יתפלל ביחיד תפלת מוסף בראש השנה עד אחר שלש שעות היום.(שו״ע אורח חיים תקצא, ח)
א. טעם האיסור בשעות הראשונות.

רב יוסף קובע שאסור להתפלל מוסף בשלוש השעות הראשונות של יום ראש השנה, ובגמרא מבואר שהטעם הוא או משום שהקדוש ברוך הוא דן בשעות אלה את העולם או משום שאז הוא עוסק בתורה.
יחד עם זאת רש״י (ד״ה בתלת) כותב שזוהי שעת חרון, ונראה שכוונתו לאמור בגמרא לעיל בשם אביי שבכל יום בשלוש השעות הראשונות יש רגע שבו הקדוש ברוך הוא כועס, ולכן אומר רב יוסף שבשעות אלה ראוי שלא להתפלל מוסף בראש השנה ביחידות.
התוספות (ד״ה בתלת) כותבים ששעת הכעס היא רק בשעה שלישית, שהרי מבואר בגמרא שהקדוש ברוך הוא כועס ״בשעה שהמלכים מניחין כתריהן בראשיהן ומשתחוין לחמה״, ובברכות (דף ט, ב) מוכח שהמלכים קמים בשעה השלישית. המגן אברהם (סק״ט) ובעל הפרישה מדייקים מדבריהם שאף האיסור להתפלל מוסף ביחידות הוא רק בשעה השלישית של היום, אך בשעתיים הראשונות מותר להתפלל אף ביחידות, ונראה שאף הבית יוסף והרמ״א בדרכי משה מבינים כך בדעת התוספות.
אולם תוספות חכמי אנגליה ורבנו אלחנן מוכיחים מסתימת הגמרא שהאיסור הוא בכל שלוש השעות. בטעם הדבר הם כותבים שיש סכנה להתפלל ביחידות בשעתיים הראשונות, שמא תידחה תפילתו מחרון האף שיבוא בשעה השלישית.
בעל אליה רבה (סקי״ד) והרש״ש אף דוחים את הדיוק מהתוספות שהאיסור חל רק בשעה השלישית, שהרי הם אינם כותבים את הדברים על איסור התפילה אלא על דברי אביי שרגע החרון של הקדוש ברוך הוא הוא בשלוש השעות הראשונות.
מסקנה דומה עולה גם מדברי רש״י במסכת ברכות (ז, א ד״ה בתלת) הכותב שכעסו של הקב״ה הוא ברגע אחד מתוך שלוש השעות הראשונות של היום, וממילא אין היתר בכל שלוש השעות.
האחרונים מקשים על המפרשים שאיסור התפילה הוא משום שעת הכעס, שהרי בגמרא עצמה מבואר שזה משום הדין או משום שה׳ עוסק בתורה.
בעל אליה רבה מתרץ שיש כאן צירופי דברים, של שעת הכעס עם שעת הדין. בעל ספר עבודת עבודה כותב שרש״י כותב את דבריו לפי התירוץ הראשון בגמרא שבשעות אלה יש דין, אבל לפי התירוץ השני שבשעות אלה ה׳ עוסק בתורה הטעם אינו משום חרון אף אלא משום העיסוק בתורה, ולפי זה אסור בכל שלוש השעות.
בעל אליה רבה ובעל שאגת אריה (סי׳ ה) מוסיפים שגם לפי רש״י האיסור הוא מחמת הדין, וכוונתו לחרון אף שנגרם מחמת הדין, כפי שמובא בגמרא לעיל (ב, ב).
מדברי הטור והשלחן ערוך מבואר שהאיסור נוהג בכל שלוש השעות הראשונות.
ב. ההיתר בתפילת שחרית.

מהגמרא עולה שאין הבדל מהותי בין תפילת שחרית למוסף וכל ההבדל הוא שיחיד המתפלל בזמן שחרית נחשב כמתפלל בציבור כיון שכולם מתפללים בשעות אלו, מה שאין כן בתפילת מוסף שנחשבת תפלת יחיד כיון שהציבור עדיין אינו מתפלל בשעות אלה.
המגן אברהם (שם) דן על תקופה שבה כל הציבור בכל תפוצות ישראל מתפללים שחרית בשעה הראשונה, מה יעשה היחיד שלא התפלל אִתם. מסקנתו היא שלפי רש״י והתוספות שהאיסור הוא מפני השעה של חרון אף, וזו קיימת רק בשעה השלישית – יכול להתפלל בשעה השניה, אבל לפי הטור והשלחן ערוך אסור. הלכה למעשה הוא כותב שניתן לסמוך על המקילים להתפלל בשעה השניה.
ג. האם האיסור נוהג בכל השנה.

מדברי רב יוסף מוכח שבשאר ימות השנה מותר להתפלל תפילת מוסף בשלוש השעות הראשונות. רש״י (ד״ה מוספי) מסביר שהאיסור חל דווקא במוסף של ראש השנה כיון שיש בו מלכויות, זכרונות ושופרות, ולא במוספי כל השנה שהם שבח וסיפורי מעשה ואינם מעוררים את הדין. המגן אברהם (שם) מדייק מדבריו שהאיסור חל גם בתפילת שחרית של חול, כיון שמבקשים בה בקשות. אמנם הגמרא אומרת שבשחרית אין בעיה אף בראש השנה הואיל וכל הציבור מתפללים באותו זמן וזכותם מגינה, והוא הדין בכל השנה, אבל בקיץ כשהציבור מתפלל שחרית רק בשעה השניה – אסור ליחיד להתפלל בשעה הראשונה, וכן בכל אחת מעונות השנה צריך לכוון בתפילה לשעה שהציבור מתפלל.
אולם הראב״ד מסביר שהאיסור חל דוקא במוסף של ראש השנה מפני שאז הדין חמור יותר, שהוא למיתה ולחיים וצריך בו רחמים מרובים, מה שאין כן במוספי כל השנה. לפי זה פשוט שאין שום איסור גם בתפילת שחרית של חול. כיוצא בזה המגן אברהם מדייק מדברי התוספות מסכת ברכות (כו, א ד״ה תפילת) שאין הדין הזה חל כלל בשאר ימות השנה.
המגן אברהם מוסיף בהסבר שיטת רש״י שהדברים תלויים בתירוצי הגמרא: לפי התירוץ שהקב״ה עוסק בתורה בשעות הראשונות הרי זה שייך גם לכל השנה, אך לפי התירוץ שהקב״ה יושב בדין בשעות הראשונות הדבר נכון ומתאים לראש השנה בלבד, שבו יש דין גמור, ולא לשאר הימים שבהם יש פקידה בעלמא. אולם בעל לבושי שרד מעיר שלפי ספר חסידים (סי׳ תשסג) משמע שבכל יום יש דין ממש.
ד. שיטת ההלכה.

הרי״ף והרמב״ם אינם מביאים דין זה כלל, ובעל עינים למשפט (במבוא) מביא את ההשמטה הזו בתור דוגמה לכלל שאין הרמב״ם מביא בהלכותיו דברים שאינם טבעיים ואינם נוהגים לפי השכל.
אבל בשלחן ערוך ההלכה מובאת, כפי שהתבאר.
באדיבות מכון הלכה ברורה ובירור הלכה (http://www.halachabrura.org) והרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144