×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא עבודה זרה י״א.גמרא
;?!
אָ
נִתְפָּרְדָה חֲבִילָה. אוּנְקְלוֹס בַּר קְלוֹנִימוּס אִיגַּיַּיר שַׁדַּר קֵיסָר גּוּנְדָּא דְּרוֹמָאֵי אַבָּתְרֵיהּ מַשְׁכִינְהוּ בִּקְרָאֵי אִיגַּיּוּר הֲדַר שַׁדַּר גּוּנְדָּא דְּרוֹמָאֵי [אַחֲרִינָא] אַבָּתְרֵיהּ אֲמַר לְהוּ לָא תֵּימְרוּ לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. כִּי הֲווֹ שקלו ואזלו אֲמַר לְהוּ אֵימָא לְכוּ מִילְּתָא בְּעָלְמָא נִיפְיוֹרָא נָקֵט נוּרָא קַמֵּי פיפיורא פיפיורא לְדוּכָּסָא דּוּכָּסָא לְהֶגְמוֹנָא הַגְמוֹנָא לְקוֹמָא קוֹמָא מִי נָקֵט נוּרָא מִקַּמֵּי אִינָשֵׁי אָמְרִי לֵיהּ לָא אֲמַר לְהוּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקַט נוּרָא קַמֵּי יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב {שמות י״ג:כ״א} וַה׳ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ׳ אִיגַּיּוּר [כּוּלְּהוּ]. הֲדַר שַׁדַּר גּוּנְדָּא אַחֲרִינָא אַבָּתְרֵיהּ אֲמַר לְהוּ לָא תִּשְׁתַּעוּ מִידֵּי בַּהֲדֵיהּ כִּי נָקְטִי לֵיהּ וְאָזְלִי חֲזָא מְזוּזְתָּא [דְּמַנְּחָא אַפִּתְחָא] אוֹתֵיב יְדֵיהּ עֲלַהּ וַאֲמַר לְהוּ מַאי הַאי אֲמַרוּ לֵיהּ אֵימָא לַן אַתְּ. אֲמַר לְהוּ מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים וַעֲבָדָיו מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ וְאִילּוּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבָדָיו מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְּרָן מִבַּחוּץ שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קכ״א:ח׳} ה׳ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אִיגַּיּוּר תּוּ לָא שַׁדַּר בָּתְרֵיהּ. {בראשית כ״ה:כ״ג} וַיֹּאמֶר ה׳ לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַל תִּקְרֵי גּוֹיִם אֶלָּא גֵּיִים זֶה אַנְטוֹנִינוּס וְרַבִּי שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מֵעַל שׁוּלְחָנָם לֹא חֲזֶרֶת וְלֹא קִישּׁוּת וְלֹא צְנוֹן לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים דְּאָמַר מָר אצְנוֹן מְחַתֵּךְ אוֹכֶל חֲזֶרֶת מְהַפֵּךְ מַאֲכָל קִישּׁוּת מַרְחִיב מֵעַיִים. וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן קִישּׁוּאִין מִפְּנֵי שֶׁקָּשִׁין לְגוּפוֹ שֶׁל אָדָם כַּחֲרָבוֹת לָא קַשְׁיָא הָא בְּרַבְרְבֵי הָא בְּזוּטְרֵי.: יוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה.: מִכְּלָל דר״מדְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר לָא שְׁנָא מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה וְלָא שְׁנָא מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה פָּלְחִי בַּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה1 אַלְמָא שְׂרֵיפָה לָאו חוּקָּה הִיא מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי שְׂרֵיפָה חוּקָּה הִיא. וְהָא תַּנְיָא שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים וְלֹא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי וְאִי חוּקָּה הִיא אֲנַן הֵיכִי שָׂרְפִינַן וְהָכְתִיב {ויקרא י״ח:ג׳} ובחוקותיהם לֹא תֵּלֵכוּ. אֶלָּא דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא שְׂרֵיפָה לָאו חוּקָּה הִיא אֶלָּא חֲשִׁיבוּתָא הִיא וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי ר״מרַבִּי מֵאִיר סָבַר לָא שְׁנָא מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה וְלָא שְׁנָא מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה פָּלְחִי בַּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה2 וְרַבָּנַן סָבְרִי מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה חֲשִׁיבָא לְהוּ וּפָלְחִי בַּהּ וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה לָא חֲשִׁיבָא וְלָא פָּלְחִי בַּהּ. גּוּפָא בשׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ל״ד:ה׳} בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים וְגוֹ׳ וּכְשֵׁם שֶׁשּׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים גכָּךְ שׂוֹרְפִין עַל הַנְּשִׂיאִים. וּמָה הֵם שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים מִיטָּתָן וּכְלֵי תַּשְׁמִישָׁן וּמַעֲשֶׂה שֶׁמֵּת ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן וְשָׂרַף עָלָיו אוּנְקְלוֹס הַגֵּר שִׁבְעִים מָנֶה צוֹרִי וְהָאָמְרַתְּ מָה הֵן שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם מִיטָּתָן וּכְלֵי תַּשְׁמִישָׁן אֵימָא בְּשִׁבְעִים מָנֶה צוֹרִי. וּמִידֵּי אַחֲרִינָא לָא וְהָתַנְיָא עוֹקְרִין עַל הַמְּלָכִים וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי אָמַר רַב פָּפָּא סוּס שֶׁרָכַב עָלָיו. וּבְהֵמָה טְהוֹרָה לָא וְהָתַנְיָא עִיקּוּר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טְרֵיפָה אָסוּר וְשֶׁאֵין בָּהּ טְרֵיפָה מוּתָּר וְאֵיזֶהוּ עִיקּוּר שֶׁאֵין בָּהּ טְרֵיפָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
שורפים על המלכים

ציון ב.ג.
גמרא. שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי, שנאמר: ״בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים״ וגו׳, וכשם ששורפין על המלכים – כך שורפין על הנשיאים, ומה הם שורפין על המלכים? מיטתן וכלי תשמישן, ומעשה שמת רבן גמליאל הזקן ושרף עליו אונקלוס הגר שבעים מנה צורי. והאמרת, מה הן שורפין עליהם? מיטתן וכלי תשמישן! אימא: בשבעים מנה צורי. ומידי אחרינא לא?! והתניא: עוקרין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי! אמר רב פפא: סוס שרכב עליו.
מלך שמת – עוקרין סוס שהיה רוכב עליו, ועגלה שהיתה מושכת בקרון שהיה יושב בו – מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה, מקום שאין עושה אותה טריפה...
מלך או נשיא שמת – יש להן לשרוף מטתו וכל כלי תשמישו, ואין בזה דרך האמורי ולא משום השחתה, שנאמר: ״בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשֹנים... ישרפו לך...״.(רמב״ם הל׳ אבל יד, כה–כו)
שורפין על המלכים (או על הנשיאים) מטתן וכלי תשמישן, אבל על ההדיוטות – אסור.(שו״ע יורה דעה שמח, א)
א. רשות או חובה.

בגמרא מבואר ששורפים כלי תשמיש ומעקרים בעלי חיים לכבוד המלכים, על אף שבדרך כלל אסור משום בל תשחית.
התוספות (ד״ה עוקרין) מסבירים שאין בכך איסור בל תשחית כיון שעושה לכבוד המלך ואין זו השחתה. מלבד זה הם כותבים שאין העיקור אסור משום צער בעלי חיים מפני שכבוד המלך הוא כבוד לכל ישראל, וכבוד הרבים דוחה איסור של צער בעלי חיים. התוספות במסכת בבא מציעא (דף לב, ב ד״ה מדברי) והמאירי מדגישים שהעיקור מותר אף שצער בעלי חיים דאורייתא, מכאן שההיתר מפני הכבוד מועיל לדחות אפילו איסור דאורייתא.
עם זאת יש לדון האם מדובר כאן רק על היתר או אפילו על חיוב, ונראה שיש בזה מחלוקת בין הפוסקים.
הלבוש כותב שמותר לשרוף, ואילו הב״ח כותב בדעת הטור שזה חיוב גמור, ומנמק שזהו כבודם וחשיבותם של המלך והנשיא להראות שאחרים אינם הגונים להשתמש בכלי תשמישם.
כדברי הטור נראה גם לדייק מדברי התוספות (כאן) שכותבים שכבוד המלך הוא כבוד ישראל, מכאן שמדובר על חיוב גמור, שכן איך אפשר להימנע ממעשה הנוגע לכבוד כל ישראל.
ב. הדין בנשיאים.

בגמרא למדנו שכשם ששורפים על המלכים כך שורפים על הנשיאים. אולם לגבי עיקור בעלי חיים לא מצינו שהשוו את הנשיאים למלכים, ומתוך כך נובעת מחלוקת אם מעקרים את בעלי החיים לכבודם של הנשיאים.
הרי״ף (ב, ב) והרא״ש (סי׳ ח) מביאים את ההלכה ששורפים על המלכים ועל הנשיאים אך אינם מביאים כלל את ההלכה שמעקרים בעלי חיים.
בעל ספר אפיקי מים (ח״א סי׳ לו) מסביר שלדעתם מעקרים בעלי חיים רק לכבוד המלכים ולא לכבוד הנשיאים, ולכן הם משמיטים זאת מהלכותיהם כיון שהם מביאים רק את ההלכות הנוהגות בזמן הזה, וכיום אין לנו מלך. אבל את ההלכה ששורפים כלי תשמיש הם מביאים מפני שהיא נוגעת גם לכבוד הנשיאים אשר ישנם בזמן הזה.
בטעם החילוק בין שרפה לבין עיקור כותב בעל אפיקי מים על פי דברי התוספות שהעיקור חמור יותר מפני שיש בו צער בעלי חיים, והוא נדחה מפני כבוד המלך שהוא כבוד כל ישראל, מה שאין כן לגבי הנשיאים. אבל שרפת כלי תשמיש מותרת גם לכבוד הנשיאים, שמאחר שהדבר נעשה לשם כבוד – אין בכך משום השחתה כלל.
לעומת זאת, התוספות במסכת בבא מציעא (שם) כותבים במפורש שמעקרים לכבוד הנשיאים כמו לכבוד המלכים, ואפילו לפי הדעה שצער בעלי חיים דאורייתא. אכן הרא״ש לשיטתו מביא בתוספותיו למסכת בבא מציעא (דף לב, ב ד״ה צער ב״ח) את לשון התוספות ומשמיט את הנשיאים מן ההיתר של העיקור, כפי שמשמיט את העיקור גם מפסקי הלכותיו בסוגייתנו.
באדיבות מכון הלכה ברורה ובירור הלכה (http://www.halachabrura.org) והרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144