גמרא
פירוש
שִׁיעוּרָא בָּעֵינַן וַעֲבוֹדָה זָרָה1 כַּתּוֹתֵי מְכַתַּת שִׁיעוּרַאּ הָכָא כֹּל מָה דִּמְכַתַּת מְעַלֵּי לְכִסּוּי.הדרן עלך כסוי הדם
פרק ז – גיד הנשה
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ב רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ח׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ט
טור יורה דעה ס״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״ה:ה׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ט
טור יורה דעה ס״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״ה:ה׳
ד רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ז׳:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ח
טור יורה דעה ס״ד:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״ד:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ח
טור יורה דעה ס״ד:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״ד:ב׳
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״וַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״ועבודת כוכבים״.
גיד הנשה וכי תימא קסבר יש בגידין בנותן טעם. איכא למידקא ולימא קסבר האי תנא יש בגידין בנותן טעם ואין איסור חל על איסור, ובמוקדשין איסור גיד איכא איסור מוקדשין ליכאב. ואיכא למימר כיון דאיסור חמור הוא דאית ביה כרתג כולי עלמא לא פליגי דאתי איסור מוקדשיןד וחייל אאיסור גידה. כך שמעתי ואינוו. ויש אומרים איסור מוסיף הוא דבחתיכה עצמה איתוסף איסוראז ואפילו למאן דלית ליה כולל, מוסיף אית ליה. והכיח אמרינן במסכת שבועותט. לא נצרכה אלא לנפל שלא נתקשרו איבריו בגידין. פי׳ תרתי קא מתרץי לא נצרכה אלא לנפל שהוא קטן ואין בו כזית בשר, ולא נתקשרו נמי איבריו בגידין ואין בו משום איברים, שאם נתקשרו אבריוכ בגידין קשיא נמי על אבר ממנו כדקתני סיפאל מגלחמ, על כולו לא כל שכן. ודייקינן מדקאמר שלא נתקשרו איבריו בגידין אלמאנ אין הגידין מקשרין אותוס שיהא דינן כגיד עד שיגדל מעט ויתחזק, ואע״פ שהן ודאי נבראין עמו, אבל אין דינן כגידע, מדקאמר ר׳ יוחנן דכל זמן שלא נתקשרו האיברין אינו מגלח אלא על כולו ולא על אבר ממנו משום דבעינן בשר גידין ועצמות באיברין והכא גידין ליכא. ולפום האי דיוקאפ אלמא איסור מוקדשין קדים. ונמצא במסכת נזיר ירושלמיצ כפי׳ הזה שכתבנוק, דגרסינן התם חד סב שאל לר׳ר יוחנן כזית מן המת טמאש כולו לא כל שכןת, אמר לו להביא את הנפל שאין בו כזית. חזר ושאל לו אבר מן המת מטמא לא כל שכן כולו, אמר לו להביא את הנפל שלא קשרו איבריו. עד כאן בירושלמי.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אביגדור אריאלי. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א כן הקשו תוס׳ ד״ה איסור גיד.
ב ראה מה שתירצו בתוס׳ ותוס׳ הרא״ש שם.
ג ראה להלן צ, א.
ד בכי״ל: ״דאיסור מוקדשין אתי״.
ה כ״ה בתוס׳ ד״ה ואתי איסור.
ו שאין לומר שבאיסור חמור כשאינו כולל או מוסיף כולי עלמא לא פליגי שחל, שהרי אינו אלא לשיטת רבי יהודה להלן ק, ב. וראה תוס׳ סנהדרין פג, ב ד״ה פרט, ולהלן קא, א ד״ה בנטמא. ובהגהות הגרר״ב: ״לא פי׳ למה, וכנראה משום דלר״ש גם בכה״ג לא חייל כמ״ש בחי׳ הר״ן כאן. אמנם תוס׳ ס״ל כיון דלכל חייל בכה״ג, ע״כ ל״ק אאחע״א״.
ז ״שמתחלה לא היה אסור בהנאה, אקדשיה אתסר בהנאה, ועוד דמעיקרא לא היה אסור אלא בלאו, אקדשיה קם ליה בכרת״. (חידושי הר״ן). וראה חידושי רבינו להלן קא, א ד״ה מאן, ותוס׳ שם ד״ה איסור. ועי׳ הגהות הרש״ש.
ח בכי״פ: ״והכי נמי״.
ט כד, ב.
י ראה חידושי הר״ן.
כ בנדפס ובכי״ל ליתא תיבה זו.
ל במשנה נזיר שם מט, ב.
מ כ״ה בנדפס וכל כהי״י. והגר״ב מחק תיבה זו. [ונראה שא״צ, אלא לקרוא כפי שפיסקנו].
נ כי״פ: דאלמא.
ס כי״פ: עד שיהא.
ע מבואר בדברי רבינו שעצם הדבר שלא נתקשרו הגידין, אע״פ שישנן, לא חשיבי גיד. וכן מפורש בחידושי הר״ן. אבל בריטב״א הוסיף: ׳אין חשיב גיד עד שמתקשה ומתקשרין איבריו בגידים״. וכן הוא בתוד״ה אלמא, דמתחלה הכל בשר ולא חשיב גיד. אבל רש״י ד״ה אלמא כתב שעדיין לא נוצר הגיד. [וראה תוס׳ הרא״ש וספר הישר סי׳ תנט, ובחידושי הר״ן כאן]. ובתוס׳ כתבו בשם רש״י שכשהגיד נוצר עדיין אינו על הכף. [וליתא לפנינו, ראה הגהות מהר״ב רנשבורג].
פ כי״פ: דוקיא.
צ פ״ז ה״ב.
ק כן הביאו דברי רבינו הריטב״א והר״ן. וצ״ב שהרי מפורש כן בבבלי נזיר נ, א: ״א״ר יוסי לא נצרכה, אלא למת שאין עליו כזית בשר. ועדיין יאמר על אבר ממנו מגלח, על כולו לא כל שכן, אלא כדאמר רבי יוחנן: לא נצרכה, אלא לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין, הכא נמי בנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין״. [ואפשר שכוונת רבינו אינה לעצם הפירוש שלשון זו כוללת שתי ההלכות, שזה כאמור מפורש בבבלי שם, אלא שרבי יוחנן עצמו הוא שנתכוון לשתי ההלכות – ראה תוס׳ ד״ה ואמר, ר״ש אהלות פ״ב מ״ב].
ר בכי״פ: את ר׳ יוחנן.
ש כי״פ: מטמא. וכ״ה בירושלמי שם.
ת כי״פ: לא כן שכן כולו.
הערות
Gemara
Peirush