×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶם וְדוּנֵם בִּכְלָל וּפְרָט וּכְלָל בַּמָּיִם כָּלַל בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים פָּרַט בַּמַּיִם חָזַר וְכָלַל.
place the detail between the two generalizations and then expound them as a generalization, and a detail, and a generalization. Therefore, the first instance of the phrase “in the waters” is a generalization. The phrase “in the seas and in the rivers” is a detail. And by the second instance of the phrase “in the waters,” it then generalized again.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי חולין סז ע״א} אמר רב הונא לא לישפי איניש שכרא בצבאתא1 באורתא דילמא פריש ממנא לצבאתא והדר2 נפיל3 לכסא וקא-עבר משום {ויקרא יא:מא} השרץ השורץ על הארץ אי הכי גו4 חביתא נמי דילמא פריש לדפנא דמנא והדר נפיל התם הינו רבותיה5 ומנא תימרה דשאני מקום רבותיה דתניא מנין לרבות6 שיחין7 ומערות ששוחה ושותה בהן ואינו נמנע תלמ׳ לומ׳ תאכלו8 מכל אשר במים אמאי ניחוש9 [דילמא פריש]⁠10 לדפנא דבירא והדר נפיל לבירא אלא הינו רבותיה11 הכי נמי הינו רבותיה12 אמ׳ ליה רב חסדא לרב הונא תניא דמסייעא13 לך {ויקרא יא:יא} ואת נבלתם תשקצו לרבות יבחושין שסננן14:
{בבלי חולין סז ע״א-ע״ב} אמר שמואל קישות שהתליעה [באיביה]⁠15 אסורה16 משום השרץ השורץ על הארץ תניא על הארץ להוציא זיזין שבעדשין ויתושין שבאכליסין17 ותולעת שבתמרין וגרוגרות18 והני מילי דאתליע בתלוש19 אבל התליע20 במחובר אסור
דקימא לן כשמואל21 באעי רב יוסף פירשה מתה22 מהו מקצתה מהו לאויר העולם מהו תיקו באעי רב אשי פירשה על גבי תמרה מהו תיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא:
1. בצבאתא: כבה״ג. כ״י פריס: ״בצבתא״ כבערוך (צבת א׳). דפוסים: בציבתא וכן בסמוך.
2. והדר: וכן כ״י פריס. דפוסים: וחזר.
3. נפיל: וכן בכ״י פריס. דפוסים: ונפיל.
4. גו: וכן כ״י פריס. דפוסים: בגו.
5. רבותיה: וכן בכ״י פריס. גקסה, דפוסים: רביתיה, וכן בסמוך.
6. לרבות: כ״י א לפני הגהה: ״לבורות״.
7. שיחין: כ״י פריס: ״בורות שיחין״.
8. תאכלו: וכן כ״י פריס, ובה״ג. חסר בדפוסים.
9. ניחוש: וכן כ״י פריס. דפוסים: וניחוש.
10. דילמא פריש: כ״י פריס, דפוסים. חסר בכ״י א.
11. רבותיה: וכן בכ״י פריס. גקסה, דפוסים: ״רביתייהו״. וכן בסמוך בדפוסים שם.
12. הכי נמי הינו רבותיה: חסר בכ״י פריס.
13. דמסייעא: וכן בכ״י פריס. דפוסים: דמסייע.
14. שסננן: כ״י פריס: ״שסינן״.
15. באיביה: גקסה, כ״י פריס, דפוסים. כ״י א: ״באוביה״. אשכול: ״באביה״.
16. שהתליעה, אסורה: וכן ב-גג, אשכול. כ״י פריס: ״שהתליע, אסור״. דפוסים: שהתליע, אסורין.
17. שבאכליסין: כ״י פריס: ״שבכליסין״ כבערוך (כלס). דפוסים: שבאכלוסין.
18. וגרוגרות: כ״י פריס: ״ושבגרוגרות״ כבה״ג.
19. בתלוש: כ״י פריס: ״בתלושה״.
20. התליע: כ״י פריס: ״אתלע״.
21. דקימא לן כשמואל: כ״י פריס: ״כשמואל דקיימ׳ לן כוותיה״.
22. מתה: כבר״ח (בשמו ברשב״א כאן). משמע מתה לפני שפירשה, כברמב״ם מאכלות אסורות ב:טז. כ״י פריס: ״ומתה״ כברא״ש, כל נוסחאות התלמוד, ופירוש רש״י.
הטל פרט – הסמוך להם ותנהו ביניהם ודונם בכלל ופרט וכלל ותרבי ביה כל כעין הפרט הלכך אי לאו תאכלו קמא הוה מרבינן בכעין הפרט אפי׳ בורות דדמו לפרט בהכי שהן מים גדלין על גבי קרקע אבל השתא דכתיב תאכלו קמא דרשינן ליה הכי מה הפרט מפורש מים נובעין אף כל מים נובעים ואיתרבו חריצין ונעיצין לאיסורא כאלו ולא איתרבו בורות.
רש״י בד״ה ואיפוך אנא כשאר כעין הפרט כו׳. נ״ב נ״ל דאף רש״י נשמר מקושית התוס׳ אמאי לא נימא מרבה אני חריצין ונעיצין לפי שהן נובעין כו׳ אלא משום דלא דרשי׳ בכלל ופרט דנימא כעין הפרט מה התם נובעין כו׳ ע״כ בעי לאשכוחי שום מעלה דאית בחריצין ונעיצין לרבות לאיסורא ומעלה בבורות שיחין ומערות דחזו לרבות להיתרא והיינו משום שעצורין ככלים ואם כן רביתייהו בהכי ודו״ק:
הטל את הפרט ביניהם ודונם בכלל ופרט וכלל. ולפי זה, כך יש לדרוש את הכתוב ״מכל אשר במים וכו׳ במים בימים ובנחלים אותם תאכלו״ (ויקרא יא, ט) כאילו נאמר: ״כל אשר במים וכו׳ בימים ובנחלים במים אותם תאכלו״: ״במים״ — הרי זה כלל, ״בימים ובנחלים״פרט, ״במים״
place the detail between the two generalizations and then expound them as a generalization, and a detail, and a generalization. Therefore, the first instance of the phrase “in the waters” is a generalization. The phrase “in the seas and in the rivers” is a detail. And by the second instance of the phrase “in the waters,” it then generalized again.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ מַיִם נוֹבְעִים אַף כֹּל מַיִם נוֹבְעִים מַאי רַבִּי חֲרִיצִין וּנְעִיצִין לְאִיסּוּרָא וּמַאי מַיעֵט בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לְהֶתֵּירָא.

Therefore, as in any instance of a generalization, and a detail, and a generalization, you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail. Just as the detail, seas and rivers, is referring explicitly to flowing water, so too, fish without fins and scales found in all flowing water are forbidden. What does this include? It includes trenches and water channels, to prohibit fish without fins and scales found in them. And what does it exclude? It excludes pits, ditches, and caves, which are collections of still water, to permit all fish found in them.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואירבו להו בורות ושיחין ומערות לאיסורא כו׳ – כלומר את אמרת בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע אע״ג דלית ליה אימא לאיסורא דאי אית ליה אכול ואי לית ליה לא תיכול [אפי׳] בורות שיחין ומערות:
ומאי רבי – בכעין הפרט דאף כל.
ומאי מיעט – דכל פרט למעוטי אתא.
חזר וכלל, כלל ופרט וכללאי (אין) אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש — ימים ונחלים, שהם מים נובעים, אף כל מים נובעים נאסר בהם מה שאין לו סנפיר וקשקשת. ואם כן מאי רבי [מה ריבה בכך]? ריבה חריצין ונעיצין לאיסורא [לאיסור], שהמים שבהם נובעים, ומאי [ומה] מיעט? בורות שיחין ומערות להתירא [להיתר], שאין המים שבהם נובעים, אלא מי גשמים נאספים לתוכם.
Therefore, as in any instance of a generalization, and a detail, and a generalization, you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail. Just as the detail, seas and rivers, is referring explicitly to flowing water, so too, fish without fins and scales found in all flowing water are forbidden. What does this include? It includes trenches and water channels, to prohibit fish without fins and scales found in them. And what does it exclude? It excludes pits, ditches, and caves, which are collections of still water, to permit all fish found in them.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְאֵימָא מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ מַיִם גְּדֵלִין עַל גַּבֵּי קַרְקַע אַף כֹּל מַיִם גְּדֵלִין עַל גַּבֵּי קַרְקַע וּמַאי רַבִּי אפי׳אֲפִילּוּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לְאִיסּוּרָא וּמַאי מַיעֵט מַיעֵט כֵּלִים.

The Gemara asks: But why not say: Just as the detail refers explicitly to water that grows, i.e., is found, on the ground, so too, it includes all water that grows on the ground? And what would this include? It would include even pits, ditches, and caves, to prohibit fish found in them that do not have fins and scales. And what would it exclude? It would exclude only those found in vessels.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואימעיטו ליה כלים להתירא – כלומר דבכלים אע״ג דלית ליה אכול:
ואימא מה הפרט מפורש וכו׳ – דאע״ג דלא דמי ליה לפרטא אלא בחד צד מרבינן דכללא בתרא דוקא.
ושואלים, ואימא [ואמור] כך: מה הפרט מפורשמים גדלין (נמצאים) על גבי קרקעאף כל שהוא מים גדלין על גבי קרקע. ולפי זה, מאי רבי [מה ריבה] בכך — אפילו בורות שיחין ומערות לאיסורא [לאיסור], ומאי [ומה] מיעט בכך? מיעט רק מים שבכלים!
The Gemara asks: But why not say: Just as the detail refers explicitly to water that grows, i.e., is found, on the ground, so too, it includes all water that grows on the ground? And what would this include? It would include even pits, ditches, and caves, to prohibit fish found in them that do not have fins and scales. And what would it exclude? It would exclude only those found in vessels.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אִם כֵּן תֹּאכְלוּ מַאי אַהֲנִי לֵיהּ.

The Gemara responds: If so, what use is the phrase “These may you eat of all that are in the waters”? Even without it, vessels would be excluded, since they are not at all similar to seas and rivers. Rather, the phrase “These may you eat of all that are in the waters” serves to indicate that only trenches and water channels are considered similar to the detail, but all fish found in pits, ditches, and caves are permitted.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א״כ תאכלו מאי אהני ליה – בלאו איהו נמי כלים לא מיתסרי דהא לא דמו לפרט במידי אלא לאו תאכלו למשרי בורות אתא ולמימרא דלא תרבי בכעין הפרט אלא חריצין ונעיצין דדמו ליה בשני צדדין.
חריצין – ארוכין וקצרים.
נעיצין – רחבין כגון אותן שעושין לביברי דגים.
ואימא איפכא לא גרסינן הכא עד בסיפא דשמעתא בתר מלתא דתנא דבי ר׳ ישמעאל אבל הכא גבי תנא דבי רב דדריש כללי ופרטי ליכא לאותביה דהא כעין הפרט בעינן ומאי כעין הפרט אית בהו דתרבינהו לאיסורא ותפיק חריצין ונעיצין.
ומשיבים: אם כן, הכתוב ״תאכלו מכל אשר במים״ (שם), שנאמר בתחילת הפסוק כדי להתיר, מאי אהני ליה [מה הועיל לו]? מה הוא בא להתיר? הרי גם בלעדיו לא היינו אוסרים כלים, שהרי אינם דומים כלל לפרט המפורש, שהוא מים המצויים על הקרקע! אלא לכך נאמר ״תאכלו״ — ללמדנו שמה שנאסר כעין הפרט, הוא רק חריצין ונעיצין.
The Gemara responds: If so, what use is the phrase “These may you eat of all that are in the waters”? Even without it, vessels would be excluded, since they are not at all similar to seas and rivers. Rather, the phrase “These may you eat of all that are in the waters” serves to indicate that only trenches and water channels are considered similar to the detail, but all fish found in pits, ditches, and caves are permitted.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא בַּמָּיִם בַּמַּיִם שְׁתֵּי פְעָמִים אֵין זֶה כְּלָל וּפְרָט אֶלָּא רִיבָּה וּמִיעֵט בַּמָּיִם רִיבָּה בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִיעֵט בַּמַּיִם חָזַר וְרִיבָּה רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה רִיבָּה הַכֹּל מַאי רַבִּי אחֲרִיצִין וּנְעִיצִין לְאִיסּוּרָא וּמַאי מַיעֵט בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לְהֶתֵּירָא.

§ The tanna of the school of Rabbi Yishmael taught: The verse’s use of the phrase “in the waters,” “in the waters” twice is not to be interpreted as a generalization and a detail, but rather as an instance of amplification and restriction. By the first phrase “in the waters,” the verse amplifies, by the phrase “in the seas and in the rivers” it restricts, and by the second instance of “in the waters” it then amplifies again. According to a hermeneutical principle, when a verse amplified, and then restricted, and then amplified, it amplified the relevant category to include everything except for the specific matter excluded by the restriction, i.e., in the seas and in the rivers. What, then, does it include? It includes trenches and water channels, to prohibit fish without fins and scales found in them. And what does it exclude? It excludes fish found in pits, ditches, and caves, to permit them.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותר״י מלונילמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

במים במים ב׳ פעמים – הואיל ושני הכללות סמוכין כשתטיל פרט שאחריהם ביניהם מדה בתורה היא שלא תדונם בכלל ופרט אלא ברבוי ומיעוט דלהכי פלגינהו רחמנא לפרטא מכללא דלא תדרשיה בכלל ופרט. ואיכא בין ריבה ומיעט לכלל ופרט דכי דרשינן כלל ופרט הוי פרט פירושו של כללא ואין בכלל אלא מה שבפרט ואפי׳ דבר הדומה לו אין לך להביא וכשכלל לך כלל שני אחר הפרט אהני לאתויי מידי דדמי ליה לפרט אבל כי דרשינן ריבה ומיעט לא פירש המיעוט את הרבוי אלא מיעט שלא תשמע ממנו הכל אלא זה והדומים לו ובלאו רבוי שני הוה מרבינן כל דדמי ליה למיעוטא ואהני רבוי שני לאתויי כל מילי ואהני מיעוטא למעוטי מידי דלא דמי ליה כלל והכי מפרשינן בפ׳ נגמר הדין (סנהדרין דף מה:) גבי כל הנסקלין נתלין דרבוי ומיעוט לחודיה מייתי כל דדמי ליה בכל מילי. ומשום דרבוי ומיעוט מידריש איצטריך תאכלו קמא למשרי בורות דאתי ברבוי ומיעוט וריבוי לאיסורא דאילו בכלל ופרט דרשינן ליה לא הוו מתרבו בורות ולא איצטריך תאכלו יתירא דקסבר תנא דבי ר׳ ישמעאל כללא קמא דוקא דלא מרבי כללא בתרא אלא מידי דדמי לפרט בכל צד דהיינו נובעין וה״נ אמרן לעיל גבי כלל ופרט דחגבים לתנא דבי ר׳ ישמעאל דלא מתרבי ראשו ארוך מכלל ופרט משום דלא דמי בכל צד ואיצטריך סלעם יתירא לרבויי.
ומאי מיעט מיעט בורות שיחין ומערות – אתאכלו יתירא סמיך כדאמרי׳ במסקנא א״כ תאכלו מאי אהני ליה.
במים במים שני פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעט – פי׳ בקונטרס משום דברבוי ומיעוט מדריש איצטריך תאכלו קמא למישרי בורות שיחין ומערות דאתו ברבוי ומיעוט ורבוי דאסור דאילו כלל ופרט דרשינן לא הוה מתרבי בורות ולא איצטריך תאכלו יתירא דקסבר תנא דבי ר׳ ישמעאל כללא קמא דוקא ולא מרבינן בכלל בתרא אלא מידי דדמי ליה בכל צד לפרט דהיינו נובעין וצריך לומר דסוגיא דלעיל דדריש כלל ופרט וכלל ואפ״ה איצטריך ליה לתאכלו להתיר בורות שיחין ומערות קסבר כללא בתרא דוקא והוו מתרבו בורות שיחין ומערות אע״ג דלא דמו אלא בחד צד שהם מים הגדלים על גבי קרקע וכי פריך אי מה הפרט מפורש מים הגדלים על גבי קרקע ורבי אפילו בורות שיחין ומערות לאיסורא הוה מצי לשנויי קסבר כללא קמא דוקא ובעי׳ עד דדמי ליה בכל צד אלא האמת קמתרץ דמתאכלו קדריש להו לעיל בברייתא והשתא לפירוש זה לא פליגי מידי בהך מלתא סוגיא דלעיל ותנא דבי ר׳ ישמעאל דהכא ויש לתמוה דכי פריך בסמוך ואיפוך אנא ומשני מרבה אני בורות שיחין ומערות להתירא שהם עצורין ככלים למה לי להזכיר כלל עצורין דהוה ליה למימר דאיבעי ליה לרבויי חריצין ונעיצין טפי לאיסורא לפי שהם נובעים כימים וכנחלים לכך נראה דהנך חריצין ונעיצין דהכא איירי באין נובעין ולהכי פריך כיון דאין נובעין מה לי בורות שיחין ומערות מה לי חריצין ונעיצין ומשני דחריצין ונעיצין אע״ג שאין נובעין דמו טפי לימים ונחלים שאין עצורים ככלים אבל בורות שיחין ומערות עצורים ככלים ולהכי סברא להתירא והשתא למאן דדריש ריבה ומיעט מרבה חריצין ונעיצין שאין נובעין לאיסורא והתירא דתאכלו מוקי לה בבורות שיחין ומערות אבל למאן דדריש לעיל כללי ופרטי מרבה מתאכלו להתירא אפי׳ חריצין ונעיצין שאין עצורים ככלים כיון דאינן נובעים.
דבי ר׳ ישמעאל וכו׳. דריש ליה בריבוי ומיעוט. וליכא מידי בין מאן דדריש ליה בכלל ופרט וכלל ובין ר׳ ישמעאל דדריש בריבוי ומיעוט, דכולהו מרבו חריצין ונעיצין לאיסורא, דבעינן בהו סנפיר וקשקשת, וממעטי בורות שיחין ומערות להתירא ככלים, דאע״ג דלית ליה סנפיר וקשקשת היכא דלא פריש אלא ששוחה בו ושותה. וצריך עיון, ואסוגיא דגמרא יש לתרץ ולתקן. שהן עצורין ככלים. שהן בור סיד שאינו מאבד טיפה, כמו הכלים.
תוס׳ בד״ה במים במים ב׳ פעמים כו׳ והשתא לפי׳ זה לא פליגי כו׳ לכך נראה דהנך חריצין כו׳ עכ״ל דהכי משמע מפרש״י דלא פליגי מידי תנא דבי רב ותנא דבי רבי ישמעאל לענין דינא אלא דאצטריך תנא דבי רבי ישמעאל למדת ריבוי ומיעוט משום דאית ליה כללא קמא דוקא ולא הוה אצטריך לא תאכלו אי לא הוה דריש ריבוי ומיעוט אבל לפי׳ התוס׳ ניחא טפי דא״נ דסבר תנא דבי ישמעאל נמי כללא בתרא דוקא אצטריך לריבוי ומיעוט לרבות חריצין ונעיצין שאין נובעין ולאיסורא וק״ל:
בא״ד אבל למאן דדריש לעיל כלל ופרט מרבה מתאכלו להיתירא אפי׳ חריצין כו׳ כיון דאינן נובעין עכ״ל וליכא לאקשויי כיון דסבר כללא בתרא דוקא אימא לרבות לאיסורא אף חריצין ונעיצין שאינן נובעין דמה הפרט מפורש שאין עצורין ככלים כו׳ דיש לומר דתלמודא קים ליה דההוא צד דנובעים הוה צד חשוב כמו צד שאין עצורין ככלים ואפי׳ למ״ד כללא בתרא דוקא בעי כל צדדין החשובין כמ״ש לעיל ודו״ק:
א התנא דבי [בבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל תנא [שנה] כך, דרש כך את הכתוב: מה שנאמר בפסוק זה ״במים״ ״במים״ שתי פעמים (״מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו״. ויקרא יא, ט) — אין זה כלל ופרט, אלא צריך ללמוד אותו בדרך של ריבה ומיעט, ובאופן זה: ״במים״ריבה, ״בימים ובנחלים״מיעט, ״במים״חזר וריבה. ולפי כללי מדרש ההלכה ריבה ומיעט וריבהריבה הכל, חוץ ממה שאינו דומה כלל לימים ונחלים. ואם כן, מאי רבי [מה ריבה]? את הדגים שאין להם סנפיר וקשקשת בחריצין ונעיצין לאיסורא [לאיסור], ומאי [ומה] מיעט? את אלה שבבורות שיחין ומערות להתירא [להיתר].
§ The tanna of the school of Rabbi Yishmael taught: The verse’s use of the phrase “in the waters,” “in the waters” twice is not to be interpreted as a generalization and a detail, but rather as an instance of amplification and restriction. By the first phrase “in the waters,” the verse amplifies, by the phrase “in the seas and in the rivers” it restricts, and by the second instance of “in the waters” it then amplifies again. According to a hermeneutical principle, when a verse amplified, and then restricted, and then amplified, it amplified the relevant category to include everything except for the specific matter excluded by the restriction, i.e., in the seas and in the rivers. What, then, does it include? It includes trenches and water channels, to prohibit fish without fins and scales found in them. And what does it exclude? It excludes fish found in pits, ditches, and caves, to permit them.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותר״י מלונילמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אֵימָא מַאי ריבה בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לְאִיסּוּרָא וּמַאי מַיעֵט מַיעֵט כֵּלִים א״כאִם כֵּן תֹּאכְלוּ מַאי אַהֲנִי לֵיהּ.

The Gemara objects: Why not say: What does it include? It includes fish found in pits, ditches, and caves, to prohibit them if they do not have fins and scales. And what does it exclude? It excludes only fish found in vessels. The Gemara responds: If so, what use is the phrase “These may you eat of all that are in the waters”? Even without it, vessels would be excluded. Rather, it indicates that pits, ditches and caves are excluded by the restriction, and all fish found in them are permitted.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים, הואיל ואתה מרבה הכל חוץ ממה שאינו דומה כלל לימים ונחלים, אימא [אמור]: מאי [מה] ריבה? ריבה בורות שיחין ומערות לאיסורא [לאיסור], ומאי [ומה] מיעט להיתר? מיעט רק כלים! ומשיבים: אם כן, ״תאכלו״ שנאמר בתחילת הפסוק להתיר, מאי אהני ליה [מה הועיל לו]? הרי לדרך זו, כבר הותרו כלים על ידי ריבוי ומיעוט! אלא בוודאי בא כדי ללמדנו שיש ללמוד בריבוי ומיעוט להתיר את אלה שבבורות שיחין ומערות.
The Gemara objects: Why not say: What does it include? It includes fish found in pits, ditches, and caves, to prohibit them if they do not have fins and scales. And what does it exclude? It excludes only fish found in vessels. The Gemara responds: If so, what use is the phrase “These may you eat of all that are in the waters”? Even without it, vessels would be excluded. Rather, it indicates that pits, ditches and caves are excluded by the restriction, and all fish found in them are permitted.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְאֵיפוֹךְ אֲנָא כִּדְתָנֵי מַתִּתְיָה דְּתָנֵי מַתִּתְיָה בַּר יְהוּדָה מַאי רָאִיתָ לְרַבּוֹת בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לְהֶתֵּירָא וּלְהוֹצִיא חֲרִיצִין וּנְעִיצִין לְאִיסּוּרָא מְרַבֶּה אֲנִי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁהֵן עֲצוּרִים כְּכֵלִים וּמוֹצִיא אֲנִי חֲרִיצִין וּנְעִיצִין שֶׁאֵין עֲצוּרִין כְּכֵלִים.

The Gemara objects: But perhaps l should reverse the statement and claim that fish without fins and scales in pits, ditches, and caves are prohibited, and those in trenches and water channels are permitted. The Gemara responds: One must say as Mattitya taught, as Mattitya bar Yehuda taught: What did you see that caused you to include pits, ditches, and caves, to permit them, and to exclude trenches and water channels, to prohibit them? I include pits, ditches, and caves, which contain still water like vessels, and I exclude trenches and water channels, which are not still like vessels, as water flows through them.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״ירמב״ןרשב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואימא איפכא – כלומר חריצין ונעיצין להתירא בורות שיחין ומערות לאיסורא:
ואיפוך אנא – דכיון דלאו טעמא יהיב למילתיה כשאר כעין הפרט אימא תאכלו למישרי חריצין וריבויא לרבויי בורות.
שהן עצורין – שאין להם מוצא ומבוא אלא עצורין ככלים ולא דמו לאיסורא במידי דהא ימים ונחלים כתיב.
תמהני מה ראה מתתיה בן יהודה לומר מה ראית לרבות שיחין ומערות, הא מרבה אני בורות שיחין ומערות שאינן נובעין ככלים ומוציא אני חריצין ונעיצין שהן נובעין, כדאמרינן לעיל מה הפרט מפורש מים נובעים, ואע״ג דהשתא לאו משום כלל ופרט ודמי לפרטא אתינן לה, מכל מקום מסתברא דהא דלא דמי הוה ליה לרבויי לאיסורא טפיא. ואפשר שכיון שדומה כללב אע״פ שאינן נובעין איבעי ליה לרבויינהו לאיסוראג, ומשום הכי אמר דהך טעמא אחריתי נמי איכא שהן עצורין ולא דמו לאיסורא כלל במידי, דהא ימים ונחלים כתיבי כדפרש״י ז״ל. ולי נראה דחריצין ונעיצין משמע נמי מכונסיןד, ופירוש בעלמא אתא לפרושי דבמכונסין קאמרינן והיינו עצורין בכלים.
א. ראה רש״י ד״ה ואיפוך, ומהרש״ל ותפארת יעקב.
ב. הגרא״ז הגיה: קצת.
ג. בחידושי הר״ן כתב: ׳ואפשר שהמים שבחריצין ונעיצין מועטין, והמים שבבורות מרובין, ומשום הכי קאמר מה ראית, דאע״ג דחריצין דמו טפי לימים ונחלים מפני שהן נובעין, הרי בורות שיחין ומערות נמי דמו ליה טפי מפני שמימיהן מרובין׳.
ד. ראה תוד״ה במים וחידושי הרשב״א.
מרבה אני בורות שיחין ומערות להתירא שהן עצורים ככלים ומוציא אני חריצין ונעיצין שאין עצורים ככלים. רש״י ז״ל פירש האי חריצין ונעיצין שהן נובעין. ורבותינו בעלי התוספות ז״ל פירשו חריצין ונעיצן שאינן נובעין, משום דקשיא להו דאי בנובעין למה ליה להזכיר האי טעמא דעצורין כלל, הוה ליה למימר דחריצין ונעיצין איכא לרבויי טפי לאיסורא לפי שהן נובעין כימים ונחלים, והיינו דקא פריך כיון דאינן נובעין מה לי בורות שיחין ומערות ומה לי חריצים ונעיצים, ולפום האי פירכא למאן דדריש בריבה ומיעוט וריבה מרבה חריצין ונעיצין שאינן נובעין לאסור והתירא דתאכלו מוקים ליה לבורות שיחין ומערות. אבל למען דדריש בכללי ופרטי מרבינן מתאכלו אפילו חריצין ונעיצין שאינן נובעין, אף על גב דאינם עצורים ככלים, ותימה הוא דהאיך נחלוק בין חריצים ונעיצים שהזכיר מאן דדריש בכללי ופרטי ובין חריצין ונעיצין שהזכיר מאן דדרש בריבה ומיעוט וריבה ושניהם חריצין ונעיצין סתם הזכירו. כללא דשמעתא, כל שיש לו סנפיר וקשקשת מותר, ואפילו אין לו אלא קשקשת, אף על פי שאין אנו רואין לו סנפיר מותר, דכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, לפיכך חתיכת דג שיש לה קשקשת בידוע שיש לו סנפיר ומותר. וקשקשת שאמרו אפילו אחת כסתמא דמתניתין, דאף על גב דפליג רבי יהודה ואמר שני קשקשים, לית הלכתא כותיה, וכתנא קמא קיימא לן. אלא מיהו אפשר דתחת לחיו או תחת זבנו או תחת סנפיריו בעינן לה, כדאיתא בתוס׳ (ד״ה ובדגים) דכתבינן לעיל, ולפי מה שכתבתי למעלה יש להסתפק אי בעינן שלש אחד בכל אחד ואחד ממקומות הללו שהן תחת זנבו ותחת לחייו ותחת סנפיריו, אלא דפשטא דמתני׳ לא משמע הכין אלא אחת לבד. אין לו עכשיו ועתיד לגדל אחר זמן כגון הסולתני׳ וחביריו מותר. יש לו עכשיו ועתיד להשירה בשעה שעולה מן היום כגון אקונס ואפונס ודומיהן מותר, אין לו ואין עתיד לגדל שבבורות ושיחין ומערות שוחה ושותה ואינו נמנע, דלא אסרה תורה אלא בימים ובנחלים, והדומים לימים ונחלים כגון חריצין ונעיצין שאינן עצורין (בכלים) [ככלי] ודוקא לשחות ולשתות קודם שפירשו לארץ או ביד או על גבי דבר אחר ואפילו באויר, אבל אם פירשו מן הבור והשיח לחוץ או על גבי כלי או על עצים ואבנים אסורין, משום שרץ השורץ על הארץ, וכדקאמר רב הונא לא לישפי איניש שכרא בצבתא באורתא דלמא פריש ממנה לצבתא והדר נפיל לכסא ועובר משום שרץ השורץ על הארץ, ואמרינן נמי מנין לרבות שיחין ומערות ששוחה ושותה ואינו נמנע תלמוד לומר תאכלו מכל אשר במים, אמאי ניחוש דלמא פריש לדפנא דבירא והדר נפל לבירא, אלמא אי פריש חוץ לבירא אסור (אם) משום שרץ השורץ, ואי פריש באויר נמי ולקטו קודם שהגיע לארץ אסור מספק, כדאיבעיא לן לקמן (חולין ס״ז:) גבי תולעת שבתמרא פרשה מקצת מהו פרשה לאויר העולם מהו, וסלקא בתיקו, ולחומרא דאסורא דאורייתא הוא. אבל פרשה לדפני הבור והשיח או לדפני הכלי שנתגדל בתוכו מותר, כאלו לא פירשה דהיינו רביתה, וכדאמרינן אי הכי גו חביתא נמי דילמא פריש לדפנא דמא והדר נפל להתם היינו רביתיה. ואף על גב דאיבעי לן בפירשה מגרעיניה וסלקא בתיקו, לאו היינו רביתא, אלא בעוד שהוא מהלך בתוך החור שנתגדל שם, אבל כשיצא מחורו שבגרעינה ועלתה לגג הגרעינה הרי זה כיוצא מתוך הבור ושורץ חוץ לבור.
ושואלים: ואיפוך אנא [ואהפוך אני], ואומר שריבה בורות לאיסור, ומיעט חריצין ונעיצין להיתר! ומשיבים: יש לתרץ דבר זה כדתני [כמו ששנה] החכם מתתיה, דתני [ששנה] מתתיה בר יהודה: מאי [מה] ראית לרבות בורות שיחין ומערות להתירא [להיתר], ולהוציא חריצין ונעיצין לאיסורא [לאיסור]? מרבה אני בורות שיחין ומערות שהן המים עצורים (סגורים בתוכם) ככלים, ומוציא אני חריצין ונעיצין שאין עצורין ככלים, אלא המים זורמים לתוכם ויוצאים מהם.
The Gemara objects: But perhaps l should reverse the statement and claim that fish without fins and scales in pits, ditches, and caves are prohibited, and those in trenches and water channels are permitted. The Gemara responds: One must say as Mattitya taught, as Mattitya bar Yehuda taught: What did you see that caused you to include pits, ditches, and caves, to permit them, and to exclude trenches and water channels, to prohibit them? I include pits, ditches, and caves, which contain still water like vessels, and I exclude trenches and water channels, which are not still like vessels, as water flows through them.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״ירמב״ןרשב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) הֵי סָתוּם וְהֵי מְפוֹרָשׁ פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא חַד אָמַר יֵשׁ לוֹ מְפוֹרָשׁ וְאֵין לוֹ סָתוּם וְחַד אָמַר אֵין לוֹ מְפוֹרָשׁ וְיֵשׁ לוֹ סָתוּם.

§ The baraita on the previous amud states that the Torah permits all fish without fins and scales in vessels both explicitly and implicitly. The Gemara asks: Which verse is the implicit source and which is the explicit source? Rav Aḥa and Ravina disagree with regard to it. One says: The verse permitting “whatever has fins and scales in the waters, in the seas, and in the rivers,” is the explicit source, and the verse prohibiting “all that have not fins and scales in the seas, and in the rivers,” is the implicit source. And one says the opposite, i.e., that the verse prohibiting “all that have not fins and scales” is the explicit source and the verse that permits “whatever has fins and scales” is the implicit source.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חד אמר יש לו סתום אין לו מפורש – כלומר כל אשר לו סנפיר וקשקשת סתום וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת מפורש:
ערך שחלא
שחלאא(בבא קמא נה.) ר״פ אמר הא טענא חדא ביעתא בשיחלא והא טענא טובא בשיחלא פי׳ אווז בר טוענת חדא ביעתא ודוגרת עליה ואווז של ישוב טוענת בצים הרבה ויולדת אותם ועוד ממלאת אשכול שלה בצים טובא ויורדת ודוגרת על כולן (חולין סז.) הכא במאי עסקינן בשיחלא קמא פי׳ הריון ראשון כלו׳ הביצים שנתקשרו בשליל עד שתלד כולם:
א. [איינר נעסט.]
הי סתום והי מפורש – דאמרי׳ לעיל הואיל והתיר בסתום והתיר במפורש.
יש לו מפורש – בההוא קרא דמשתעי ביש לו סנפיר וקשקשת קרי מפורש להתיר כלים בלא סימני טהרה כדדריש לעיל ימים ונחלים הוא דאותם תאכלו ולא אחרים הא בכלים אפי׳ אין לו תאכלו.
ב בברייתא שהובאה בעמוד הקודם נאמר כי הכתוב התיר פעמיים שרץ המים שאין לו סנפיר וקשקשת, פעם במפורש ופעם בסתום, מה כשהתיר במפורש — התיר במים שבכלים, אף כשהתיר בסתום — לא התיר אלא במים שבכלים. ושואלים: הי [איזהו] הסתום והי [ואיזהו] המפורש? פליגי בה [נחלקו בכך] רב אחא ורבינא, חד [אחד מהם] אמר: הכתוב המתיר כל שיש לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים (ויקרא יא, ט) הוא המפורש, והכתוב האוסר זה שאין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים (שם י—יא) הוא הסתום. וחד [ואחד מהם] אמר: הכתוב האוסר את שאין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים, הוא המפורש, והכתוב המתיר את שיש לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים, הוא הסתום.
§ The baraita on the previous amud states that the Torah permits all fish without fins and scales in vessels both explicitly and implicitly. The Gemara asks: Which verse is the implicit source and which is the explicit source? Rav Aḥa and Ravina disagree with regard to it. One says: The verse permitting “whatever has fins and scales in the waters, in the seas, and in the rivers,” is the explicit source, and the verse prohibiting “all that have not fins and scales in the seas, and in the rivers,” is the implicit source. And one says the opposite, i.e., that the verse prohibiting “all that have not fins and scales” is the explicit source and the verse that permits “whatever has fins and scales” is the implicit source.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר יֵשׁ לוֹ מְפוֹרָשׁ אָמַר לָךְ מִינֵּיהּ הוּא דְּקָא מִשְׁתְּרוּ כֵּלִים.

The Gemara asks: What is the reasoning of the one who says that “whatever has fins and scales” is the explicit source? The Gemara responds: That Sage could have said to you: It is from this verse that the Gemara derives on the previous amud that fish without fins and scales found in vessels are permitted.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מיניה הוא דקא מישתרו כלים – כדפרישית דקאי אמיעוט דאותם דממעט אין לו גבי ימים ונחלים כדכתיב ובנחלים אותם תאכלו ולא שאין לו וממילא דבכלים לא אימעיט אבל קראי דמישתעי באין לו דאמרן לעיל נמי דמישתרו מיניה כדאמרן כל אשר אין לו בימים ובנחלים לא תאכלו הא בכלים תאכלו לא הוי מפורש להיתר כלים כולי האי משום דאזהרת לא תאכלו לא סמיכא לפרטא אלא לכלל דכל נפש החיה אשר במים לא תאכלו ומשמע טפי דבכל מימות שבעולם אפי׳ בכלים אזהר אלא אנן הוא דדרשינן ליה בכלל ופרט וכלל דבדידיה נמי איכא ב׳ כללות סמוכין זה לזה אחר הפרט דכתיב בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה וגו׳.
בד״ה מיניה הוא כו׳ צ״ל מניה הוא כו׳ כדכתיב בימים ובנחלים כו׳ כנ״ל:
גמרא מ״ט דמ״ד יש לו מפורש א״ל מיניה הוא דקמשתרו כלים כו׳ עיין פרש״י ולולי פירושו הוה ניחא לן לפרש כדברי התוס׳ לעיל דמקרא דאין לו אכתי לא משתרו כלים אלא למעטינהו מלאו אבל עשה מיהת אפשר דאיכא אבל מקרא דיש לו משתרו לגמרי ודו״ק:
ושואלים: מאי טעמא דמאן דאמר [מה הטעם של מי שאומר] שהכתוב המתיר כל שיש לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים הוא המפורש? ומשיבים, אמר לך [יכול הוא לומר לך] כך: מיניה הוא דקא משתרו [שהרי ממנו, מפסוק זה הוא שלמדנו שמותרים] השרצים שבמים בכלים. שכן דרשנו: בימים ובנחלים הוא שתאכלו את שיש לו סנפיר וקשקשת, ולא את זה שאין לו סנפיר וקשקשת. אבל בכלים — אפילו זה שאין לו סנפיר וקשקשת מותר.
The Gemara asks: What is the reasoning of the one who says that “whatever has fins and scales” is the explicit source? The Gemara responds: That Sage could have said to you: It is from this verse that the Gemara derives on the previous amud that fish without fins and scales found in vessels are permitted.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר אֵין לוֹ מְפוֹרָשׁ דְּהַאי הוּא דְּקָמוֹכַח אַהַאיְךְ דְּאִי מֵהַאיְךְ הֲוָה אָמֵינָא בְּכֵלִים אע״גאַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ נָמֵי לָא תֵּיכוּל.

The Gemara asks: What is the reasoning of the one who says that “all that have not fins and scales” is the explicit source? The Gemara responds: The reasoning is that it is this verse that proves that the other verse permits all fish in vessels. As, if one attempted to derive whether fish in vessels are permitted from the other verse alone, I would say the opposite: The verse indicates that a fish with fins and scales is permitted only in the seas and rivers; but in vessels, even if it has fins and scales, you may still not eat it. The phrase in the verse “and all that have not fins and scales” indicates that these restrictions apply only to fish in the seas and rivers.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

(משיש לו קא) [מיניה הוא דקא] מיתרבו כלים. בימים ובנחלים הוא דאית ליה אכול דלית ליה לא תיכול (וניכול להבין) הא בכלים אע״ג דלית ליה תיכול כדאמרי׳ לעיל:
אין לו הוא דקא מגלי עליה דיש לו – כלומר דאי מיש לו הוה אמינא בכלים אע״ג דאית ליה לא תיכול קמ״ל אין לו בימים ובנחלים הוא דלית ליה לא תיכול משמע הא בכלים אע״ג דלית ליה אכול:
דהאי הוא דמוכח אהאיך – קרא דיש לו דלמשרי כלים אתא.
דאי מהאיך הוה אמינא – בנחלים אותם תאכלו הא בכלים אפי׳ אותם לא תאכלו ואתא בימים ובנחלים דאין לו וגלי עליה דכי מעטינהו לכלים מאיסורא מעטינהו ולא מהיתרא.
ושואלים: מאי טעמא דמאן דאמר [מה הטעם של מי שאומר] שהכתוב האוסר זה שאין לו סנפיר וקשקשת הוא המפורש? ומשיבים: מפני דהאי הוא דקמוכח אהאיך [שהוא שמוכיח על הכתוב האחר, הראשון] שהוא בא להתיר. דאי מהאיך [שאם מהאחר] הוה אמינא [הייתי אומר] ומדייק לאיסור: בימים ובנחלים הוא שתאכל את שיש לו סנפיר וקשקשת, ומכאן שבכליםאף על גב דאית ליה [אף על פי שיש לו סנפיר וקשקשת] נמי לא תיכול [גם כן לא תאכל], ולכן בא כתוב זה ״וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים לא תאכלו״, לומר: בימים ובנחלים לא תאכלו את שאין לו סנפיר וקשקשת, אבל בכלים — אף את זה שאין לו סנפיר וקשקשת תאכלו.
The Gemara asks: What is the reasoning of the one who says that “all that have not fins and scales” is the explicit source? The Gemara responds: The reasoning is that it is this verse that proves that the other verse permits all fish in vessels. As, if one attempted to derive whether fish in vessels are permitted from the other verse alone, I would say the opposite: The verse indicates that a fish with fins and scales is permitted only in the seas and rivers; but in vessels, even if it has fins and scales, you may still not eat it. The phrase in the verse “and all that have not fins and scales” indicates that these restrictions apply only to fish in the seas and rivers.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רַב הוּנָא בלָא לִשְׁפֵּי אִינָשׁ שִׁיכְרָא בְּצִבְיָיתָא בְּאוּרְתָּא דִּילְמָא פָּרֵישׁ לְעֵיל מִצִּבְיָיתָא וַהֲדַר נָפֵיל לְכָסָא וְהָוֵי עוֹבַר מִשּׁוּם {ויקרא י״א:כ״ט,מ״א,מ״ב,מ״ג} שֶׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ.

§ Rav Huna says: A person should not pour beer into a vessel through straw to filter it at night, lest a creeping animal emerge from the beer above the straw and then fall into the cup. Since the drinker poured the beer through a filter, he will assume that all creatures found in the vessel originated there and are permitted despite lacking fins and scales. He will therefore drink the beer along with the creature, and in doing so, he violates the prohibition: “Every swarming thing that swarms upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten” (Leviticus 11:41).
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך צבת
צבתא(שבת קמ) לא ניהדק איניש צבתא (כינייתא) אפומא דכוזינתא משום דמחזי כמשמרת (חולין סז.) לא לישפי איניש שיכרא בצבתא באורת׳ דלמא פריש מינה לצבתא וכו׳ פי׳ מוך חדש וכדומה לו הני חלתא דדיקולי דחייטי בחבלי דצרי מדיחן דצבתא וכיתנא חיישינן וי״א לוף של דקל וכדומה לו:
א. [האלם שטרויא.]
לשפי – לשון השופה יין לחמרא (ב״מ דף ס.) לשון מוריק מכלי אל כלי.
שיכרא – של תמרים הוא ומצויין בהן תולעים.
בצבייתא – ציבי שמסננין אותו דרך עצים וקשים דקים.
באורתא – שאם תפול תולעת על הקשים לא יראנה ומשם תפול לכלי ולמחר כשיראנה יהא סבר שלא יצתה מן השכר לקשים ותולעת המים מותרת כדאמרן.
וקעבר משום שרץ השורץ על הארץ – דכיון דרחשה והלכה קצת על הקשין נעשית שרץ הארץ.
לישפי. לשון השופה יין לחמרים, כלומ׳ מוריק מכלי אל כלי. שכרא. של תמרים הוא, ומצויין בו תולעים. בציבתא. ציבי שמסננין אותו דרך פיו שמשימין בו קשין ועצים דקים. באורתא. שאם תפול תולעת על הקשין לא יראנה, ומשם יפול לכלי התחתון, ולמחר כשיראנה יהיה סבור שלא יצתה מן השכר לקשין, ותולעת המים שבכלים מותרת כדאמרן. וקא עבר משום השרץ השורץ על הארץ. דכיון דרחישא והלכה קצת על הקשין נעשית שורץ על הארץ. היינו רביתיה. וכמי שלא פירשה מן המים היא. יבחושין. כמין יתושין קטנים הנמצאים במרתפות של יין.
ג ובענין המים שבכלים, שהשרצים שגדלים בהם מותרים, אמר רב הונא: לא לשפי אינש שיכרא בצבייתא באורתא [לא ישפוך אדם שיכר לכלי דרך קיסמים בלילה] כדי לסננו, דילמא פריש לעיל מצבייתא והדר נפיל לכסא [שמא יפרוש השרץ על הקיסמים ואחר כך יפול מהם לכוס], וכשהוא שותה את השיכר עם השרצים שבתוכו, מתוך הנחה שלא באו מן החוץ (שהרי סינן את השיכר), אלא נוצרו בכלי והריהם מותרים, הוי [הריהו] עובר עליו משום ״שרץ השורץ על הארץ״ (ויקרא יא, מא).
§ Rav Huna says: A person should not pour beer into a vessel through straw to filter it at night, lest a creeping animal emerge from the beer above the straw and then fall into the cup. Since the drinker poured the beer through a filter, he will assume that all creatures found in the vessel originated there and are permitted despite lacking fins and scales. He will therefore drink the beer along with the creature, and in doing so, he violates the prohibition: “Every swarming thing that swarms upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten” (Leviticus 11:41).
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אִי הָכִי בְּמָנָא נָמֵי דִּלְמָא פָּרֵישׁ לְדַפְנָא דְּמָנָא וַהֲדַר נָפֵיל לְמָנָא הָתָם גהַיְינוּ רְבִיתֵיהּ.

The Gemara objects: If so, that one must be concerned that a creeping animal may have fallen from the straw into the cup, one should also be concerned about any beer found in a vessel, as perhaps some creature emerged from the beer onto the side of the vessel, thereby becoming forbidden, and then fell back into the vessel. The Gemara responds: There, that is the creature’s normal manner of growth, to attach itself to the sides of the vessel, and it is not considered to have emerged from the liquid.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: אי הכי [אם כך], שאתה חושש לכעין זה, במנא נמי [בשיכר סתם הנמצא בכלי גם כן] יש לחשוש, דלמא פריש לדפנא דמנא והדר נפיל למנא [שמא פרש לדופן הכלי וחזר ונפל לכלי]! ומשיבים: התם היינו רביתיה [שם זהו דרך גידולו], שכשהוא בכלי הוא נדבק לדופן הכלי, ואין זה נחשב כמי שפרש מן המים.
The Gemara objects: If so, that one must be concerned that a creeping animal may have fallen from the straw into the cup, one should also be concerned about any beer found in a vessel, as perhaps some creature emerged from the beer onto the side of the vessel, thereby becoming forbidden, and then fell back into the vessel. The Gemara responds: There, that is the creature’s normal manner of growth, to attach itself to the sides of the vessel, and it is not considered to have emerged from the liquid.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וּמְנָא תֵּימְרַאּ דְּתַנְיָא מִנַּיִן לְרַבּוֹת בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁשּׁוֹחֶה וְשׁוֹתֶה מֵהֶן וְאֵינוֹ נִמְנָע ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״א:ט׳} תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא פָּרֵישׁ לְדַפְנָא וַהֲדַר נָפֵיל אֶלָּא הַיְינוּ רְבִיתֵיהּ ה״נהָכָא נָמֵי הַיְינוּ רְבִיתֵיהּ.

And from where do you say that emerging in its normal manner of growth does not render it forbidden? As it is taught in a baraita: From where is it derived to include pits, ditches, and caves, that one may dig them and drink from them and need not refrain from drinking the creeping creatures inside them? The verse states: “These may you eat of all that are in the waters,” indicating that all fish in pits, ditches, and caves are permitted. And one might ask: Let one be concerned that perhaps a creature emerged from the water onto the side of the pit or cave, thereby becoming forbidden, and then fell back into it. Rather, one must say that since that is the creature’s normal manner of growth, it does not render it forbidden. Here too, with regard to beer in a vessel, that is the creature’s normal manner of growth and does not render it forbidden.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בציביא בליליא – כלומר שמשים ציבי דחצבא ושפי שיכרא דרך ציבי דלמא פריש התולעת מחצבא לציבי ומיחזי כשרץ השורץ:
היינו רביתיה – וכמי שלא פירשה מן המים היא.
כלים עצמם שהתרנו את הנמצא בהם דוקא בזמן שלא פירשו והיא שאמרו שוחה ושותה ואינו נמנע אבל פרשו אסורים מתורת שרץ השורץ על הארץ וכן הדין בבורות שיחין ומערות:
לא פרשו לארץ אלא שפרשו לאחורי הכלי או לשפת הבור והשיח והמערה הרי הם כמי שפרשו לארץ ואסורין אבל אם פרשו לדופן הכלי הפנימית ובדופן הבור אע״פ שיצא מן המים אין זה נקרא פרש שמקום גדולו הוא שמא תאמר נחוש שמא יצא וחזר כל היוצא אין חוששין לו שיחזור ואין מחזיקין את הדבר אלא למקום שאנו מוצאין אותו שם:
שכר שבתוך הכלי שנמצא בו ממינין אלו הרי דינו כדין מה שהזכרנו והיה דרכם שהיו מסננין אותו עד שלא ישתו ממנו מחמת רוב הפסולות הנעשה בו ולא במסננת של בגד מפני שהשכר עב ואינו עובר יפה אלא היו לוקחין תבן וקש וכיוצא בזה והיו משימין על כלי ריקן ומערין מכלי שבו השכר על הקש והשכר נכנס לכלי והפסולת נשאר על הקש מעתה לא יעשה אדם כן בלילה שמא יפרש התלעת על הקש ונעשה אסור כמו שאמרו את נבלתם תשקצו לרבות יבחושין שסננם ואחר כך יתגלגל לתוך הכלי ויהא סבור שלא יצטרך להזהר ממנו ונמצא בא לידי מכשול:
ומנא תימרא [ומנין תאמר] שדבר שהוא בדרך גידולו אין מקפידים עליו? דתניא [ששנויה ברייתא]: מנין לרבות מים שבבורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן, ואינו נמנע מלשתותם עם שרצים שבהם? תלמוד לומר: ״תאכלו מכל אשר במים״ (שם ט), להתיר הגדל במים שבבורות, למרות שאין לו סנפיר וקשקשת; ולכאורה ליחוש דלמא פריש לדפנא והדר נפיל [ושנחשוש שמא פרש לדופן הבור, ונעשה שרץ הארץ, וחזר ונפל] למים! אלא אומר אתה: היינו רביתיה [זהו דרך גידולו], ואינו נאסר בכך — הכא נמי [כאן גם כן] בכלי, אמור: היינו רביתיה [זוהי דרך גידולו] ואינו נאסר בכך.
And from where do you say that emerging in its normal manner of growth does not render it forbidden? As it is taught in a baraita: From where is it derived to include pits, ditches, and caves, that one may dig them and drink from them and need not refrain from drinking the creeping creatures inside them? The verse states: “These may you eat of all that are in the waters,” indicating that all fish in pits, ditches, and caves are permitted. And one might ask: Let one be concerned that perhaps a creature emerged from the water onto the side of the pit or cave, thereby becoming forbidden, and then fell back into it. Rather, one must say that since that is the creature’s normal manner of growth, it does not render it forbidden. Here too, with regard to beer in a vessel, that is the creature’s normal manner of growth and does not render it forbidden.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ כׇּל הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ דלְרַבּוֹת יַבְחוּשִׁין שֶׁסִּינְּנָן טַעְמָא דְּסִינְּנָן הָא לָא סִינְּנָן שְׁרֵי.

Rav Ḥisda said to Rav Huna: A baraita is taught that supports your statement that one need be concerned only about filtered beer: The verse: “Every swarming thing that swarms upon the earth is a detestable thing” (Leviticus 11:41), serves to include gnats found in liquid that one filtered. One may infer: The reason they are prohibited is because one filtered the liquids, but if one did not filter them, the gnats are permitted. Evidently, one need not be concerned that they emerged from the water onto the side of the vessel.
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א״ל רב חסדא לרב הונא תניא דמסייע – מה דאמרת כי פריש לציבי והדר נפיל יש בו משום שרץ השורץ תניא דמסייעא לך דלאחר שפירש למסננת קרינן ביה השרץ:
יבחושין – כמין יתושין דקין הנמצאות במרתפות של יין.
אמר ליה [לו] רב חסדא לרב הונא, תניא דמסייע לך [שנויה ברייתא שמסייעת לך], שרק בשיכר שסיננו יש לחשוש לשרצים שפרשו ונפלו לתוכו. ששנינו: מה שנאמר ״כל השרץ השורץ על הארץ״ (שם מא) — הרי זה בא לרבות יבחושין הנמצאים במים (או שאר משקים) שסיננן; ונדייק: טעמא [הטעם, דווקא] שסיננן, הא [אבל] אם לא סיננןשרי [מותרים הם], ואין לחשוש אם פרשו לדופן הכלי וחזרו.
Rav Ḥisda said to Rav Huna: A baraita is taught that supports your statement that one need be concerned only about filtered beer: The verse: “Every swarming thing that swarms upon the earth is a detestable thing” (Leviticus 11:41), serves to include gnats found in liquid that one filtered. One may infer: The reason they are prohibited is because one filtered the liquids, but if one did not filter them, the gnats are permitted. Evidently, one need not be concerned that they emerged from the water onto the side of the vessel.
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמַר שְׁמוּאֵל הקִישּׁוּת שֶׁהִתְלִיעָה

§ With regard to the prohibition against consuming creeping animals, Shmuel says: A cucumber that became infested with worms
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

קישות שהתליע באביה – כלומר במחובר (כלומר) כל זמן שהוא עומד על האילן אסור דאמרי׳ מן הארץ שרץ לקישות:
גמ׳ קישות שהתליעה. עי׳ פסחים קטו ע״ב תוס׳ ד״ה קפא:
ד ועוד בענייני ״שרץ השורץ על הארץ״. אמר שמואל: קישות (מלפפון) שהתליעה (שגדלו בה תולעים)
§ With regard to the prohibition against consuming creeping animals, Shmuel says: A cucumber that became infested with worms
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

חולין סז. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה חולין סז. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רי"ף חולין סז. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., מיוחס לר׳ גרשום חולין סז., הערוך על סדר הש"ס חולין סז., רש"י חולין סז., תוספות חולין סז., ר"י מלוניל חולין סז. – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., רמב"ן חולין סז. – מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אביגדור אריאלי. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רשב"א חולין סז. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי חולין סז. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה חולין סז., מהרש"א חידושי הלכות חולין סז., גליון הש"ס לרע"א חולין סז., פירוש הרב שטיינזלץ חולין סז., אסופת מאמרים חולין סז.

Chulin 67a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Chulin 67a, Rif by Bavli Chulin 67a, Attributed to R. Gershom Chulin 67a, Collected from HeArukh Chulin 67a, Rashi Chulin 67a, Tosafot Chulin 67a, Ri MiLunel Chulin 67a, Ramban Chulin 67a, Rashba Chulin 67a, Meiri Chulin 67a, Maharshal Chokhmat Shelomo Chulin 67a, Maharsha Chidushei Halakhot Chulin 67a, Gilyon HaShas Chulin 67a, Steinsaltz Commentary Chulin 67a, Collected Articles Chulin 67a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144