×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין נ״ב:גמרא
;?!
אָ
כַּמָּה חִסָּרוֹן בְּשִׁדְרָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי חוּלְיוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אחוּלְיָא אַחַת וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בוְכֵן לִטְרֵפָה. הָכָא צֵלָע בְּלֹא חוּלְיָא הָתָם גחוּלְיָא בְּלֹא צֵלָע. בִּשְׁלָמָא צֵלָע בְּלֹא חוּלְיָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא חוּלְיָא בְּלֹא צֵלָע הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּשִׁילְהֵי כַּפְלֵי. מַתְקֵיף לַהּ רַב אוֹשַׁעְיָא וְלִתְנְיַיהּ גַּבֵּי קוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וְחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל אֲמַר לֵיהּ רַב כִּי אִיתְּשִׁיל לְעִנְיַן טוּמְאָה אִיתְּשִׁיל דְּהָווּ לְהוּ בֵּית שַׁמַּאי לְחוּמְרָא.: דוְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁנֶּחְבְּסָה בְּרוּבָּהּ.: בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה רוֹב גּוֹבְהָהּ אוֹ רוֹב הֶיקֵּיפָהּ התֵּיקוּ.: וּבָשָׂר הַחוֹפֶה רוֹב הַכָּרֵס בְּרוּבּוֹ.: בָּעֵי רַב אָשֵׁי בְּרוֹב קָרוּעַ ואוֹ בְּרוֹב נָטוּל. תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדִּתְנַן כָּרֵס הַפְּנִימִית שֶׁנִּיקְּבָה אוֹ שֶׁנִּקְרַע רוֹב הַחִיצוֹנָה וְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא כׇּל הַכָּרֵס כּוּלּוֹ זוֹ הִיא כָּרֵס הַפְּנִימִי וְאֵי זֶהוּ כָּרֵס הַחִיצוֹנָה בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רוֹב הַכָּרֵס. מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל (הָכִי אָמַר) רַבִּי יַעֲקֹב בַּר נַחְמָנִי אָמַר שְׁמוּאֵל מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מֵילָת.: וּדְרוּסַת הַזְּאֵב.: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בִּבְהֵמָה מִן הַזְּאֵב וּלְמַעְלָה וּבְעוֹפוֹת מִן הַנֵּץ וּלְמַעְלָה. לְמַעוֹטֵי מַאי אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי חָתוּל תְּנֵינָא וּדְרוּסַת הַזְּאֵב וְכִי תֵּימָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דִּזְאֵב בְּגַסָּה נָמֵי דָּרֵיס וְהָא תְּנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זדְּרוּסַת הַזְּאֵב בַּדַּקָּה וּדְרוּסַת אֲרִי בַּגַּסָּה. וְכִי תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה מִפְלָג פְּלִיג וְהָאָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אִלְעָא חלֹא בָּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים. גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית אִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם לְמַעוֹטֵי חָתוּל מַהוּ דְּתֵימָא אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא קָתָנֵי קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב חִסְדָּא טדְּרוּסַת חָתוּל וּנְמִיָּיה בִּגְדָיִים וּטְלָאִים דְּרוּסַת חוּלְדָּה בְּעוֹפוֹת מֵיתִיבִי דְּרוּסַת חָתוּל נֵץ וּנְמִיָּיה עַד שֶׁתִּינָּקֵב לֶחָלָל אֲבָל דְּרוּסָה לֵית לְהוּ. וְתִסְבְּרָא נֵץ לָא דָּרֵיס וְהָתְנַן וּדְרוּסַת הַנֵּץ הָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּעוֹפוֹת כָּאן יבִּגְדָיִים וּטְלָאִים. מִכׇּל מָקוֹם לְרַב חִסְדָּא קַשְׁיָא הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא בְּרִיבִּי אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ אֵין דְּרוּסָה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַצִּילִין יֵשׁ דְּרוּסָה. וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין אֵין דְּרוּסָה וְהָא הָהִיא תרנגולת דַּהֲוַאי בֵּי רַב כָּהֲנָא דִּרְהַט חָתוּל בָּתְרַהּ וְעָל לְאִידְּרוֹנָא וְאִיתְּחִיד דַּשָּׁא בְּאַפֵּיהּ וּמַחְיֵיהּ לְדַשָּׁא בְּסִיחוּפֵיהּ וְאִשְׁתְּכַח עֲלַהּ חַמְשָׁה קוּרְטֵי דְּמָא. הַצָּלַת עַצְמָהּ נָמֵי כְּהַצָּלַת אֲחֵרִים דָּמֵי וְרַבָּנַן זִיהֲרָא אִית לֵיהּ וְלָא קָלֵי זִיהֲרֵיהּ. כאִיכָּא דְאָמְרִי הָא מַנִּי בְּרִיבִּי הִיא דְּתַנְיָא בְּרִיבִּי אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ יֵשׁ דְּרוּסָה אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַצִּילִין אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין אִין דְּרוּסָה. וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין אֵין דְּרוּסָה וְהָא הָהִיא תרנגולת דַּהֲוַאי בֵּי רַב כָּהֲנָא דִּרְהַט חָתוּל בָּתְרַהּ וְעַל לְאִידְּרוֹנָא וְאִיתְּחִיד דַּשָּׁא בְּאַפֵּיהּ וּמַחְיֵיהּ לְדַשָּׁא בְּסִיחוּפֵיהּ וְאִישְׁתְּכַח עֲלֵיהּ חֲמִשָּׁה קוּרְטֵי דְּמָא הַצָּלַת עַצְמָהּ נָמֵי כְּהַצָּלַת אֲחֵרִים דָּמְיָא. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
כמה חסרון יהיה בשדרה של אדם מת, ולא תטמא באוהל כשדרה שלמה של מת? בית שמאי אומרים: אם חסרות לה שתי חוליות, ובית הלל אומרים: חוליא אחת. ואמר רב יהודה אמר שמואל: וכן הם חלוקים לענין טרפה, שלדעת בית שמאי, רק אם נחסרו שתי חוליות הרי זו טריפה, ולדעת בית הלל (שהלכה כמותם) — אפילו אם נחסרה חוליא אחת. ומשמע שדווקא אם נחסרה חוליא טריפה היא, אבל אם רק נעקרה צלע מן החוליא — כשרה, בניגוד למה שנאמר כאן בשמו! ומשיבים: אין כאן סתירה, מפני שמדובר בשני מקרים שונים, הכא [כאן] שאמר שמואל שאם נעקרה צלע מעיקרה טריפה — מדובר שנעקרה צלע בלא החוליא שלה, התם [שם], במחלוקת בית שמאי ובית הלל, מדובר שנחסרה חוליא בלא צלע, וממילא אין לדייק מכך שאם נעקרה הצלע אינה טריפה. ושואלים: בשלמא [נניח] צלע בלא חוליאמשכחת לה [מוצא אתה], שהצלע נעקרת מן החוליא, אלא חוליא בלא צלעהיכי משכחת לה [כיצד מוצא אתה אותה]? ומשיבים: בשילהי כפלי [בסוף הכסלים, המתניים], שם יש חוליות בלא צלעות. על דברי שמואל, שבית שמאי ובית הלל נחלקו בחסרון חוליא גם לענין טריפה, מתקיף לה [מקשה על כך] רב אושעיא: ולתנייה [ושישנה] התנא הלכה זו גבי [אצל] רשימת קולי בית שמאי וחומרי בית הלל ששנינו במסכת עדויות, שהרי בית הלל מחמירים ומטריפים אפילו בחסרון חוליא אחת, ואילו לדעת בית שמאי אינה טריפה עד שיחסרו שתים! אמר ליה [לו] רב: כי איתשל [כאשר נשאלה שאלה זו] שדנו בה בית שמאי ובית הלל — לענין טומאה איתשיל [נשאלה], דהוו להו [שנמצאים] בית שמאי הולכים בענין זה לחומרא, ומה שאמר רב יהודה בשם שמואל שמחלוקתם נוגעת גם לענין טריפה, לא נאמר דבר זה במפורש במשנה או בברייתא, ולכן לא הוזכר באותה רשימה. ושבים למה שאמר שמואל שגולגולת שנחבסה (נמעכה) ברובה — טריפה. בעי [שאל] ר׳ ירמיה האם רובה כוונתו לרוב גובהה, או לרוב היקיפה? שאלה זו לא נפתרה, ונשארה בתיקו [תעמוד] במקומה. עוד אמר שמואל: ובשר החופה (המכסה) רוב הכרס מלמטה ברובו — טריפה. בעי [שאל] רב אשי: האם שמואל דיבר ברוב קרוע, שאם יש קרע לרוב אורכו הרי זו טריפה, וכל שכן אם ניטל רובו, או דווקא ברוב נטול, אבל רוב קרוע אינו עושה טריפה? ומשיבים: תפשוט ליה מדתנן [תפתור אותה את השאלה, ממה ששנינו במשנתנו]: כרס הפנימית שניקבה, או שנקרע רוב החיצונה טריפה היא; ואמרי במערבא משמיה [ואמרו בארץ ישראל משמו] של ר׳ יוסי בר׳ חנינא בפירוש הדברים: כל הכרס כולו זו היא כרס הפנימי, ואי זהו כרס החיצונה שאם נקרעה ברובה הרי זו טריפה? זהו בשר החופה את רוב הכרס. הרי שדי שייקרע בשר זה ברובו כדי לעשות טריפה. ודוחים: מידי הוא טעמא [כלום היא הטעם], כלומר, הרי לא נשאלה כאן השאלה אלא כדי לברר את דעת שמואל, והרי שמואל עצמו אינו סבור כן, שהכי [כך] אמר ר׳ יעקב בר נחמני אמר שמואל: כרס החיצונה ששנינו במשנה אינו בשר החופה את רוב הכרס, אלא הוא מקום בכרס עצמה שאין בו מילת (מעין צמר רך, המכסה את דופן הכרס), ואם כן אין להביא ראיה לשיטתו ממשנתנו. א שנינו במשנה: ודרוסת הזאב, שנעץ בה ציפורניו — טריפה היא. אמר רב יהודה אמר רב: דרוסה בבהמה — הריהי טריפה אם נדרסה מן הזאב ולמעלה, על ידי זאב או חיות גדולות יותר ממנו, כגון אריה. ובעופות — אם נדרסו מן הנץ ולמעלה. ושואלים, מה שאמר רב: בבהמה מן הזאב ולמעלה, למעוטי מאי [למעט את מה] הוא בא? אילימא למעוטי [אם תאמר למעט] חתול שדרס בהמה — הלוא כבר תנינא [שנינו]: ודרוסת הזאב, ומשמע: ולא חתול! וכי תימא [ואם תאמר], הא קא משמע לן [דבר זה משמיע לנו] רב, שלדעת משנתנו זאב בבהמה גסה נמי דריס [גם כן דורס], ולא בא למעט חתול — דבר זה אינך יכול לומר, והא תנן [והרי שנינו במשנה], ר׳ יהודה אומר: דרוסת הזאב היא דווקא בבהמה דקה, כגון כבשים, ודרוסת ארי בבהמה גסה כגון שוורים! וכי תימא [ואם תאמר] שר׳ יהודה מפלג פליג [חולק הוא], ולדעת חכמים זאב עושה דרוסה גם בבהמה גסה, וכמותם פסק רב — והאמר [והרי אמר] ר׳ בנימין בר יפת אמר ר׳ אלעא: לא בא ר׳ יהודה במשנתנו אלא לפרש דברי חכמים! ודוחים: גברא אגברא קא רמית [מאדם על אדם אתה מקשה]? יתכן שר׳ אלעא סבור שהוא בא לפרש, ורב סבור שבא לחלוק! איבעית אימא [אם תרצה אמור]: לעולם הכל סבורים שדרוסת זאב היא דווקא בבהמה דקה, ודברי רב באו למעוטי [למעט] חתול שדרס בהמה דקה. ויש בכך חידוש, שכן מהו דתימא [שתאמר], מה ששנה התנא: ודרוסת הזאב בדקה — אורחא דמלתא קתני [דרכו של עולם הוא שונה], שדרכו של זאב לדרוס, ובאמת גם חתול עושה דרוסה בבהמה דקה, קא משמע לן [משמיע לנו] רב שזאב דווקא. ב אמר רב עמרם אמר רב חסדא: דרוסת חתול ונמייה הריהי טריפה בגדיים וטלאים, הקטנים שבבהמה הדקה, ודרוסת חולדה הריהי טריפה בעופות דווקא. מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: דרוסת חתול, נץ ונמייה אינה טריפה עד שתינקב לחלל הגוף, שינקבו בציפורניים את המעיים ושאר אברים, שנקב בהם עושה טריפה. ונדייק: אבל דרוסה ממש, שעושה טריפה בעצם הדריסה והטלת הארס, לית להו [אין להם]! ותחילה תוהים על מה ששנינו בברייתא זו: ותסברא [וסבור אתה] שנץ לא דריס [אינו דורס]? והתנן [והרי שנינו במשנתנו]: ודרוסת הנץ! ודוחים: הא לא קשיא [זו אינה קשה]: כאן ששנינו שנץ עושה דרוסה — הרי זה בעופות, כאן ששנינו בברייתא שאינו עושה דרוסה — בגדיים וטלאים. ואומרים: מכל מקום, לרב חסדא שאמר שיש דרוסה לחתול בגדיים וטלאים, קשיא [קשה] הברייתא, שדייקנו ממנה שאינו עושה דרוסה! ומשיבים: הוא רב חסדא שאמר כי האי תנא דעת תנא זה], דתניא [ששנויה ברייתא], החכם בריבי אומר: לא אמרו שאין דרוסה לחתול אלא במקום שאין מצילין לגדי, אבל במקום שיש מצילין, שמנסים להציל את הגדי מידו — יש דרוסה, שהוא משתולל ומטיל ארס, ובמקרה זה דיבר רב חסדא. ומקשים: ובמקום שאין מצילין אין החתול עושה דרוסה? והא ההיא תרנגולת דהואי בי [והרי אותה תרנגולת שהיתה בביתו] של רב כהנא, דרהט חתול בתרה ועל לאידרונא [שרץ חתול אחריה לטורפה ונכנס החתול לחדר קטן], ואיתחיד דשא באפיה, ומחייה לדשא בסיחופיה [ונסגרה הדלת בפניו, והיכה מרוב כעס על הדלת בכפו], ואשתכח עלה חמשה קורטי דמא [ונמצא עליה חמש טיפות דם, ארס], משמע שיש דרוסה גם במקום שאין מצילים! ומשיבים: הצלת עצמה של החתול נמי [גם כן] כהצלת אחרים דמי [נחשבת], שהיא חשה מאויימת. ושואלים: ורבנן [וחכמים] ששנו בברייתא שאין חתול עושה דרוסה כלל, כיצד הם מסבירים מעשה זה? ומשיבים: זיהרא אית ליה, ולא קלי זיהריה [ארס יש לו, לחתול, ואולם אין הארס שלו שורף] עד כדי לעשות טריפה. איכא דאמרי [יש שאומרים] את הסוגיא באופן אחר: לאחר שהקשו על רב חסדא, שאמר שחתול עושה דרוסה בגדיים וטליים, ממה שדייקנו מן הברייתא שאינו עושה דרוסה, השיבו כי הא מני [ברייתא זו כדעת מי היא]? שיטת בריבי, היא, דתניא [ששנויה ברייתא], בריבי אומר: לא אמרו שיש דרוסה לחתול אלא במקום שיש מצילין לגדי מידו, אבל במקום שאין מציליןאין דרוסה. ואילו רב חסדא פוסק כשיטת חכמים החולקים עליו, וסבורים כי גם כשאין מצילים — חתול עושה דרוסה. ושואלים על כך: ובמקום שאין מצילין אין דרוסה? והא ההיא תרנגולת דהואי בי [והרי אותה תרנגולת שהיתה בביתו] של רב כהנא, דרהט חתול בתרה ועל לאידרונא [שרץ חתול אחריה ונכנס לחדר קטן], ואיתחיד דשא באפיה ומחייה לדשא בסיחופיה [ונסגרה הדלת בפניו והיכה את הדלת בכפו], ואישתכח עליה חמשה קורטי דמא [ונמצא עליה חמישה טיפות דם]! והשיבו: הצלת עצמה נמי [גם כן] כהצלת אחרים דמיא [נחשבת]. מסופר, בעא מיניה [שאל אותו] רב כהנא מרב:מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144