×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) פּוֹלִין יֵשׁ מוּנָּחִין עַל פִּי הַקְּדֵרָה מִן הַפּוֹלִין וְלִפְנִים כְּלִפְנִים מִן הַפּוֹלִין וְלַחוּץ כְּלַחוּץ וּפוֹלִין עַצְמָן אֵינִי יוֹדֵעַ אוּמִסְתַּבְּרָא כְּלִפְנִים.
beans lie at the opening of the skull, where the spinal cord exits. From the beans inward, the nerve tissue is considered like the inside, i.e., the brain. Therefore, if its membrane is perforated, even minimally, the animal is a tereifa. From the beans outward, the nerve tissue is considered like the outside, i.e., the spinal cord. A perforation of the membrane in this area renders the animal a tereifa only if the spinal cord is mostly cut. And with regard to the area of the beans themselves, I do not know what the halakha is; but it stands to reason that it is considered like the inside.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילההשלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
{בבלי חולין מה ע״ב} ניקב הלב לבית חללו: בין לבית חלל גדול בין לבית חלל קטן טרפה: קנה הלב רב אמר במשהוא ושמואל אמר ברובו [הֵי-ניהו]⁠1 קנה הלב2 [חלב]⁠3 שעל גבי4 דפני5 ריאה6. אמר אמימר משמא דרב נחמן7 תלתה קני הוו חד פריש לריאה וחד פריש ללבא8 וחד פריש לכבדא. דריאה כריאה דכבדא ככבדא דליבא פליגי בה9. מר בר רב10 חייה מתני איפכא דריאה ככבדא דכבדא כריאה {פי׳ ר״ח11} וכיון דלא איתמר הילכתא בהדיא נקיטינן לחומרא וכולהו במשהו ואף על גב דאמר שמואל אי הכי אמר אבה לא ידע בטריפות כלום הילכתא כרב דקימ׳ לן הילכתא כרב באיסורי:
נשברה השדרה ונפסק החוט שלה: תנו רבנן חוט השדרה שנפסק ברובו דברי ר׳ ר׳ יעקב אומר אפילו ניקב. הורה ר׳ כר׳ יעקב אמר רב הונא אין הלכה כר׳ יעקב אלא עד שיפסק ברובו וכמה רובו (אמ׳ רב רוב עורו ואמרי לה רוב מוחו12) אמ׳ רב הונא13 (רובו שאמרו14) רוב עורו אבל מוח זה לא מעלה ולא מוריד וכן הילכתא ואם הומרך או נתמסמס פסול15 פיר׳ הומרך שנשפך כקיתון. נתמסמס שנמס16 כדונג מפני האש וכשמעמידו אינו17 יכול לעמוד אבל נתמזמז שהוא נתנדנד18 כשר19.
עד היכן חוט השדרה. אמר רב יהודה אמר שמואל20 עד בין הַפִרשות עד פרשה21 שניה אבל שלישית כשרה.
1. הי-ניהו: גצג. כ״י א: ״הי-נינהו״. גקיז: ״הניהו״. גקנ: ״הוניהו״. גלג, גקטז, כ״י פריס: ״הי ניהו״.
2. בדפוסים נוסף כאן (בסוגריים עגולים): (אמר רב).
3. חלב: גלג, גצג, גקטז, גקנ, דפוסים. חסר בכ״י א, כ״י פריס.
4. גבי: וכן ב-גלג. חסר ב-גקטז.
5. דפני: וכן ב-גלג. גקטז: ״דופני״.
6. ריאה: וכן ב-גלג. גצג גקטז, כ״י פריס, דפוסים: ״הריאה״.
7. אמימר משמא דרב נחמן: וכן ב-גלג, גצג, גקטז. כ״י פריס: ״אמ׳ אמימר משמיה דרב נחמן״. דפוסים: רבא בריה דרב יצחק אמר רב.
8. לריאה...ללבא: גלג: ״לליבא...לריאה״.
9. בה: וכן בכ״י פריס. גצג: ״ביה״. חסר ב-גלג, גקטז, גקנ, דפוסים.
10. רב: חסר בכ״י פריס.
11. בשמו בתוספות כאן, מה ע״ב ד״ה מר בר חייא.
12. אמ׳ רב...מוחו: חסר ב-גלג, גצג, גקטז, כ״י פריס, דפוסים.
13. אמ׳ רב הונא: גצג, כ״י פריס: ״רב הונא אמ׳⁠ ⁠״. גכג, גלג, גקטז, דפוסים: ״רב אמ׳⁠ ⁠״.
14. רובו שאמרו: חסר ב-גלג, גצג, גקטז, כ״י פריס, דפוסים.
15. פסול: מוסב על מוח החוט (רמב״ם משנ״ת הל׳ שחיטה י:ט). גקטז: ״פסולה״, שמא מוסב על שדרה. וכן בהמשך שם: ״כשרה״.
16. שנמס: גכג, גלג, גקטז: ״שנימס״. כ״י פריס: ״נמס״.
17. אינו: דפוסים: אין.
18. נתנדנד: כך בכל כה״י, וכן ערוך (מז ב׳). דפוסים: מתנדנד.
19. כשר: גקטז: ״כשרה״.
20. יהודה אמר שמואל: כבה״ג, והזהיר, וכל נוסחאות התלמוד. גכג, גצג, גקטז, גקנ, כ״י פריס, דפוסים: ״יהודה אמר רב״. חסר ב-גלג.
21. פרשה: דפוסים: בין פרשה.
פולין – גלנ״ץ.
על פי הקדרה – למקום חבור הצואר והגולגולת.
ופולין עצמן – מוח שכנגד הפולין.
פולין. גלנץ. על פי הקדרה. למקום חבור הצואר והגולגולת, והם ניכרים בעוף יותר מבבהמה.
נתמכמך ונתמסמס פסול, אמוח קאי. והא דאמרינן מוח זה לא מעלה ולא מוריד, הני מילי בנפסק. ומסתברא דהוא הדין למוח הראש, דהא מייתינן ליה בגמרא מההוא גברא דטרייה לרישיה.
פולין (בלוטות) יש שהם מונחין על פי הקדרה, בקצה האחורי של הגולגולת, שממנו נמשכת השדרה, מן הפולין ולפנים — דינם כלפנים, כמוח, שנקב כלשהו בקרום שלו עושה טריפה, מן הפולין ולחוץכלחוץ, כחוט שידרה, שרק אם נפסק ברובו טריפה. ומקום פולין עצמן איני יודע מה דינו, ומסתברא [ומסתבר] שדינו כלפנים.
beans lie at the opening of the skull, where the spinal cord exits. From the beans inward, the nerve tissue is considered like the inside, i.e., the brain. Therefore, if its membrane is perforated, even minimally, the animal is a tereifa. From the beans outward, the nerve tissue is considered like the outside, i.e., the spinal cord. A perforation of the membrane in this area renders the animal a tereifa only if the spinal cord is mostly cut. And with regard to the area of the beans themselves, I do not know what the halakha is; but it stands to reason that it is considered like the inside.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילההשלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) רַבִּי יִרְמְיָה בְּדַק בְּעוֹפָא וְאַשְׁכַּח כְּמִין שְׁנֵי פּוֹלִין מוּנָּחִין עַל פִּי הַקְּדֵרָה.:

The Gemara relates that Rabbi Yirmeya inspected a bird and found protrusions similar to two beans lying on the opening of the skull.
רי״ףהערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך קדר
קדרא(בבא קמא יט) קידרא דבי שותפא לא חמימא ולא קרירא פי׳ כל חד וחד סמיך אחבריה ולא התבשיל מתבשל ולא צונן ישאר קדרא בת יומא אי אפשר דלא פגמא פורתא עיין בערך פגם ובערך נבל (חולין מה:) כמין שני פולין מונחין על פי הקדרה פו׳ מקום שמות מווח שם נקרא קדרה ועוד נקרא חייתא דמתנח ביה מוחא (א״ב תרגום ובשלו בפרור ובשלו בקדירה ונקרא פרור הסיר מפני תחתיתו שהוא שחור מלשין קבצו פארור ונקרא קדרה מלשון קדר הלכתי):
א. [ערדענער טאפף.]
מסופר, רבי ירמיה בדק בעופא [בעוף] ואשכח [ומצא] בו כמין שני פולין מונחין על פי הקדרה.
The Gemara relates that Rabbi Yirmeya inspected a bird and found protrusions similar to two beans lying on the opening of the skull.
רי״ףהערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) נִיקַּב הַלֵּב לְבֵית חֲלָלוֹ.: בָּעֵי רַבִּי זֵירָא לְבֵית חָלָל קָטָן אוֹ לְבֵית חָלָל גָּדוֹל א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַאי תִּיבְּעֵי לָךְ מִי לָא תְּנַן ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת וְאָמַר רַבָּה בַּר תַּחְלִיפָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב עַד שֶׁתִּנָּקֵב לְסִמְפּוֹן גָּדוֹל.

§ The mishna states: If the heart was perforated to its chamber, the animal is a tereifa. Rabbi Zeira raises a dilemma: Is the mishna referring to the small chamber within the heart or to the large chamber? Abaye said to him: What is your dilemma? Didn’t we learn in the mishna with regard to the lung: Rabbi Shimon says: It is not a tereifa unless it is perforated through to the bronchi? And Rabba bar Taḥlifa says that Rabbi Yirmeya bar Abba says that Rav says: Rabbi Shimon means that it is not a tereifa unless it is perforated through to the large bronchus. If so, it may be presumed that the mishna is referring to the large chamber of the heart as well.
רי״ףרש״יראב״ןר״י מלונילבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חלל גדול – חלל האמצעי.
חלל קטן – הרבה חדרים קטנים יש לו סביב.
סמפון גדול – אמצעי שבאומה.
סימן רלג
ניקב הלב לבית חללו בין לחללו גדול בין לחללו קטן טריפה.
חלל גדול. חלל האמצעי. חלל קטן. הרבה חדרים קטנים יש לו סביב.
ניקב הלב לבית חללו שאמרנו במשנה שהיא טרפה כבר ביארנו במשנה שלא סוף דבר לבית חללו הגדול אלא אף לשאר סמפונות שבו וכן זה שביארנו שאם לא ניקב לחלל כשר פירושו בניקב מחמת חולי אבל כל שנמצא בו מחט או קוץ חוששין לנקיבת אבר אחר אפי׳ לא ניקב אלא לחוץ ולא לחלל אלא אם כן נקב הקוץ לפנינו מדופן הבהמה ונתחב בלב ועודנו לפנינו עובר מן הדופן ללב שאין לחוש בו לנקיבת אבר אחר מן האיברים הפנימיים וכן כתבוה בתוספות בהמסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ וכן בכל אבר פנימי שיאמר בו שניקב מצד לצד פסול לא הצריכו לכך אלא בנקב שמחמת חולי אבל במחט או קוץ אף בלא ניקבו אלא מבחוץ טרפה ואם נמצא בכבד אפי׳ מבחוץ טרפה וכן בכל האיברים הפנימיים או אפי׳ בחלל הבהמה אלא שיש חולקים בכל אלו בכל שאפשר לתלות בשום צד כמו שיתבאר למטה:
א שנינו במשנה: ניקב הלב לבית (למקום) חללו הרי זו טריפה. בעי [שאל] ר׳ זירא: האם הכוונה היא לבית חלל הקטן שבו, או לבית חלל גדול שבו? אמר ליה [לו] אביי: מאי תיבעי לך [מה תישאל לך]? מה ספק יש בדבר? מי לא תנן [האם לא שנינו] ביחס לריאה שניקבה, ר׳ שמעון אומר: עד שתנקב לבית הסמפונות, ואמר רבה בר תחליפא אמר ר׳ ירמיה בר אבא אמר רב: הכוונה היא עד שתנקב לסמפון הגדול. ואם כן, גם כאן שנאמר ״לבית״ הכוונה היא לחלל הגדול!
§ The mishna states: If the heart was perforated to its chamber, the animal is a tereifa. Rabbi Zeira raises a dilemma: Is the mishna referring to the small chamber within the heart or to the large chamber? Abaye said to him: What is your dilemma? Didn’t we learn in the mishna with regard to the lung: Rabbi Shimon says: It is not a tereifa unless it is perforated through to the bronchi? And Rabba bar Taḥlifa says that Rabbi Yirmeya bar Abba says that Rav says: Rabbi Shimon means that it is not a tereifa unless it is perforated through to the large bronchus. If so, it may be presumed that the mishna is referring to the large chamber of the heart as well.
רי״ףרש״יראב״ןר״י מלונילבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת קָתָנֵי לְהֵיכָא דְּשָׁפְכִי סִמְפּוֹנוֹת כּוּלְּהוּ וְהָכָא לְבֵית חֲלָלוֹ קָתָנֵי במָה לִי חָלָל גָּדוֹל מָה לִי חָלָל קָטָן.

The Gemara responds: How can these cases be compared? There, the mishna teaches: To the bronchi [simponot], in the plural form, i.e., the one bronchus into which all the bronchi [simponot] empty out. But here, with regard to the heart, it teaches: To the chamber. What is it to me if this is a large chamber and what is it to me if it is a small chamber? The language does not indicate one or the other.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

התם לבית הסמפונות קתני – ולא תני לבית הסמפון אבל הכא לא תני לבית החללים אלא לבית חללו.
ודוחים: הכי השתא [כיצד אתה משווה]? התם [שם] לבית הסמפונות קתני [הוא שונה] והכוונה היא להיכא דשפכי סמפונות כולהו [למקום שאליו נשפכים כל הסמפונות כולם], שהוא הסמפון הגדול, והכא [וכאן] לבית חללו קתני [שנה], בלשון יחיד, מה לי חלל גדול מה לי חלל קטן!
The Gemara responds: How can these cases be compared? There, the mishna teaches: To the bronchi [simponot], in the plural form, i.e., the one bronchus into which all the bronchi [simponot] empty out. But here, with regard to the heart, it teaches: To the chamber. What is it to me if this is a large chamber and what is it to me if it is a small chamber? The language does not indicate one or the other.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) קְנֵה הַלֵּב רַב אָמַר גבְּמַשֶּׁהוּ וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּרוּבּוֹ.

§ With regard to the aorta, the chief artery exiting the heart, Rav says: Like the heart itself, if it is perforated in any amount the animal is a tereifa. And Shmuel says: The animal is a tereifa only if the aorta is perforated in its majority.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

קנה הלב – לקמן מפרש.
במשהו – אם ניקב:
כל חלב מקרי חלב בין טמא בין טהור ושומן אינו אלא לשון חכמים כגון גבי שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן דעל כרחך קרי ליה שומן משום דגבי חלב תנייה.
ב ושואלים: קנה הלב, העורק הראשי היוצא ממנו, מה דינו לענין טריפה? רב אמר: נקיבתו במשהו עושה טריפה, כמו הלב עצמו, ושמואל אמר: ברובו.
§ With regard to the aorta, the chief artery exiting the heart, Rav says: Like the heart itself, if it is perforated in any amount the animal is a tereifa. And Shmuel says: The animal is a tereifa only if the aorta is perforated in its majority.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) הֵי נִיהוּ קְנֵה הַלֵּב אָמַר רַבָּה בַּר יִצְחָק אָמַר רַב חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי דְּפָנוֹת דְּפָנוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ דאֶלָּא שֶׁעַל גַּבֵּי דּוֹפְנֵי רֵיאָה.

The Gemara asks: Which blood vessel is the aorta? Rabba bar Yitzḥak says that Rav says: This is the artery found in the fat on the sides. The Gemara asks: Can it enter your mind to say that this is referring to the sides of the animal, i.e., the ribs, which are not adjacent to the heart? Rather, this is referring to the artery covered in fat that exits the heart and passes on the sides of the lung.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על גבי דפנות – היורד על הצלעות מן השדרה.
על גבי דפנות ס״ד – ומאי חיותא תליא ביה.
שעל גבי דופני ריאה – קנה שומן שיורד בין שתי ערוגות הריאה ודבוק בשדרה ומחובר לחלל הלב.
חלב שעל גבי דפני הריאה. כל שומן נקרא חלב, אע״פ שהוא טהור. על גבי דפני הריאה, היורד בין שתי ערוגות הריאה ודבוק בשדרה ומחובר לחלל הלב.
גמ׳ אמר רבה בר יצחק (אמר רב). בהרא״ש ליתא וכן נראה מדברי הר״ן במ״ש דאמימר משמיה דר״נ פליג על רבה ב״י ואיהו ס״ל דקנה הלב דפליגי רב ושמואל מה דנפיק מגרגרת ופריש לליבא:
ושואלים: הי ניהו [מה הוא] קנה הלב? אמר רבה בר יצחק אמר רב: הכוונה היא לקנה הנמצא בחלב שעל גבי דפנות. ותוהים: דפנות הבהמה סלקא דעתך [יעלה על דעתך], חלב הנמצא על גבי הצלעות? מה עניינו ללב?
The Gemara asks: Which blood vessel is the aorta? Rabba bar Yitzḥak says that Rav says: This is the artery found in the fat on the sides. The Gemara asks: Can it enter your mind to say that this is referring to the sides of the animal, i.e., the ribs, which are not adjacent to the heart? Rather, this is referring to the artery covered in fat that exits the heart and passes on the sides of the lung.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן תְּלָתָא קְנֵי הָווּ חַד פָּרֵישׁ לְלִיבָּא וְחַד פָּרֵישׁ לְרֵיאָה וְחַד פָּרֵישׁ לְכַבְדָּא דְּרֵיאָה כְּרֵיאָה דְּכַבְדָּא כְּכַבְדָּא דְּלִיבָּא פְּלִיגִי.

Ameimar says in the name of Rav Naḥman: There are three ducts adjacent to one another in an animal’s chest. One separates to the heart, and one separates to the lung, and one separates to the liver. The duct of the lung is treated like the lung, and renders the animal a tereifa if perforated in any amount. The duct of the liver is treated like the liver, and only if it is completely missing does it render the animal a tereifa, in accordance with the mishna. As for the duct of the heart, the aorta, Rav and Shmuel disagree as to the measure of its perforation, as mentioned above.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יראב״ןר״י מלונילרשב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דליבא פליגי רב ושמואל:
תלתא קני הוו – לאחר שהקנה נכנס לחזה מתפצל לשלשה.
חד פריש לריאה – ומתחלק בתוכה והן הן סמפונות.
דריאה כי ריאה – בנקב משהו.
דכבדא כי כבדא – עד שינטל כולו כדתנן (לעיל מב.) גבי כבד ולא נשתייר ממנה כלום.
דליבא פליגי – רב ושמואל לעיל.
ושלשה קנים יוצאין מן הקנה הגדול שהוא הגרגרת חד פורש ללב וחד פורש לריאה וחד פורש לכבד, קנה הלב וקנה הריאה בנקב משהו כלב וכריאה, קנה הכבד ככבד בנטילת כולו. פסק גאוןא.
א. נראה שקאי אדלהלן שכן סתם גאון בהלכות אלו הוא ר״ש בן חפני [כמש״כ לעיל בהערות] וכן דעתו כמבואר בראבי״ה עמ׳ קו וכ״ה בסתם בס׳ האסופות ס״ע נא [שדרכו להעתיק מרשב״ח. אם כי יתכן שששם העתיק מספרנו]. וכ״ד ר״ח ורי״ף כמש״כ בראבי״ה שם. ועיין הערה הבאה.
תלתא קני הוו. לאחר שהקנה נכנס לחזה מתפצל לשלשה. חד פריש לריאה. ומתחלק, והן הן הסמפונות. דריאה כריאה. בנקב משהו. דכבדא ככבדא. עד שינטל כולו, שלא ישתייר ממנו כזית. דליבא, פליגי בה רב ושמואל. לעיל. נקטינן לחומרא וכולהו במשהו. רבינו שלמה ז״ל, וכלישנא קמא מסתברא, דהא קם ליה ר׳ יוחנן כותיה, דאמר לעיל ניקב הקנה למטה מן החזה נידון כריאה.
אמר אמימר משמיה דרב נחמן תלתא קני הוו דריאה כריאה דכבדא ככבדא דליבא פליגי מר בר חייא מתני איפכא דריאה ככבד דכבד כריאה וכו׳. פסק רש״י ז״ל כלישנא קמא, והביא ראיה מדברי רבי יוחנן דאמר לעיל (חולין מה.) ניקב הקנה למטה מן החזה נדון כריאה, ומיהו מדברי ר׳ יוחנן ליכא סייעתיה טפי ללישנא קמא מלישנא בתרא, דמאי חזית דמוקמת ליה טפי בקנה הריאה מקנה הכבד דלמא אמר איפכא דתרוייהו למטה מן החזה נינהו. ורבינו אלפסי ז״ל והרמב״ם ז״ל (הל׳ שחיטה פ״ז ה״א) פסקו כתרי לישנא לחומרא, אף על גב דאמר שמואל אי הכי אמר אבא לא ידע בטרפות כלום, [לית] הילכתא כותיה אלא קיימא לן כרב באיסורי, והלכך כל היכא דאינקיב קנה למטה מן החזה במשהו. ואלו הן נקובין, נקב ב׳ קרומי של וושט ואפילו זה שלא בצד זה, וכן תורבץ הושט (ברוב) ונקובת הגרגרת בכל מקום למטה מן החזה, וקרומי המוח שנקבו שניהן, ולב לבית חללו בין לחלל גדול בין לחלל קטן כדאמרינן בשמעתין דלבית חללו קתני מה לי חלל גדול מה לי חלל קטן, וריאה שניקבו ב׳ קרומיה וסימפון הריאה שניקב לחברו, ניקבה הריאה לחללה, ניקבה המרה, דקיימא לן כרבי יוסי בר׳ יהודה, [ד]⁠אמרינן לעיל (חולין מג.) אמר רב יצחק בר יוסף אמר ר׳ יוחנן הלכה כר׳ יוסי בר׳ יהודה, והוא שניקבה שלא כנגד הכבד, אבל אם נקבה המרה וכבד סותמה כשרה, ואם ניקבה הכבד כנגדו טריפה, ניקבו הדקין ואף על פי שליחה סותמתן דלית הלכתא כרבן שמעון בן גמליאל דמכשר כדאיתא לקמן (חולין נ.), והדרא דכנתא שניקבה והוא הדקין הסובבין את הכרס כנחש, וכנתא הוא אינטרי״ל, ואם ניקב לחברו כשרה שחברו סותמו כדאמר רב נחמן לקמן (חולין מח:) הדרא דכנתא דאינקוב לחבריה כשרה חבריה מגין עליה, הכרס הפנימי שנקב, ולקמן בע״ה נכתב כרס הפנימי איזה הוא. המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ, נקב הטחול (חולין נה:) בעוביו של טחול נקב מפולש עד כדי שלא ישתייר תחתיו כעובי דינר זהב, אבל בקולשו כשירה, ובעוף ניקב הקרקבן וכיסו (מג.) זה כנגד זה, אבל ניקב זה שלא כנגד זה כשירה, וכן גג הזפק שנקב במשהו (חולין נו:), וגג הזפק הוא השיעור ממנו שנמתח מן הוושט כשהעוף פושט צוארו.
אלא הכוונה היא לקנה (עורק) מחופה בחלב שיוצא מן הלב ועובר על גבי דופני הריאה. אמר אמימר משמיה [משמו] של רב נחמן: תלתא קני הוו [שלושה קנים הם] סמוכים זה לזה בבית החזה, חד פריש לליבא [אחד פורש ונכנס ללב], וחד פריש [ואחד פורש] ונכנס לריאה, וחד פריש לכבדא [ואחד פורש ונכנס לכבד], הקנה שנכנס לריאה — דינו לענין טריפות כריאה, שנקיבתו במשהו, דכבדא [של הכבד] — דינו ככבדא [ככבד], שהוא טריפה רק אם לא נשתייר ממנו כלום (לעיל מב,א), בענין הקנה דליבא [של הלב]פליגי [חלוקים] רב ושמואל האם דינו במשהו או ברובו, כפי שנאמר לעיל.
Ameimar says in the name of Rav Naḥman: There are three ducts adjacent to one another in an animal’s chest. One separates to the heart, and one separates to the lung, and one separates to the liver. The duct of the lung is treated like the lung, and renders the animal a tereifa if perforated in any amount. The duct of the liver is treated like the liver, and only if it is completely missing does it render the animal a tereifa, in accordance with the mishna. As for the duct of the heart, the aorta, Rav and Shmuel disagree as to the measure of its perforation, as mentioned above.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יראב״ןר״י מלונילרשב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מָר בַּר חִיָּיא מַתְנִי אִיפְּכָא דְּרֵיאָה כְּכַבְדָּא דְּכַבְדָּא כְּרֵיאָה דְּלִיבָּא פְּלִיגִי.

Mar bar Ḥiyya teaches the opposite: The duct of the lung is treated like the liver and renders the animal a tereifa only if it is completely missing. The duct of the liver is treated like the lung, and a perforation of any amount renders the animal a tereifa. And with regard to the duct of the heart, Rav and Shmuel disagree.
רי״ףרש״יראב״ןתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתני איפכא – דריאה עד שינטל ככבדא ודכבדא כי ריאה במשהו ודליבא פליגי רב ושמואל. וכלישנא קמא מסתברא דהא קם ליה רבי יוחנן כוותיה דאמר לעיל ניקב למטה מן החזה נידון כריאה.
מר בר רב חייא מתני איפכא דריאה ככבד וכבד כריאה. וכיון דלא איתמר הילכתא בהדיא עבדינן לחומרא וכולהו הני תלתא קני מיטרפי בנקב משהוא.
א. ובחרוזיו ח״א ריש עמ׳ תסד כתב רבינו: שלשה קנים יוצאין, דריאה כמותה רואין, ושל כבד מביאין, לדין כבר במחברים, וקנה הלב במשהו, כלב לשעריהו, כרב באיסוריהו, להשוותו לחבורים. ולא עמדתי על דבריו שכתב בכבד. ואולי צ״ל לדין כבד כמחברים, ור״ל דכבדא ככבדא המחובר לו. ואם נכון מש״כ בהערה דלעיל ש׳פסק גאון׳ קאי אדלקמן, הרי שבחרוזיו נקט כמו שכתב כאן ברישא.
מר בר חייא מתני איפכא – פי׳ בקונטרס דמסתברא כלישנא קמא דקים ליה רבי יוחנן בשיטתיה לעיל דאמר ניקב הקנה למטה מן החזה נידון כריאה ונראה דאזלינן בכולהו לחומרא מדלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וגם רבי יוחנן דאמר ניקב הקנה למטה מן החזה משמע בין דריאה בין דכבדא נדון כריאה וכן רבינו חננאל פסק לחומרא דשלשתן נקובתן במשהו בין דכבד בין דלב בין דריאה.
ואילו מר בר חייא מתני איפכא [שונה ההיפך]: קנה של ריאה — דינו ככבדא [ככבד], שרק אם ניטל לגמרי הרי זו טריפה, ואילו קנה דכבדא [של הכבד] — דינו כריאה, שנקיבתו במשהו, ובקנה דליבא [של הלב]פליגי [חלוקים הם].
Mar bar Ḥiyya teaches the opposite: The duct of the lung is treated like the liver and renders the animal a tereifa only if it is completely missing. The duct of the liver is treated like the lung, and a perforation of any amount renders the animal a tereifa. And with regard to the duct of the heart, Rav and Shmuel disagree.
רי״ףרש״יראב״ןתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֲזַל רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא דְרַב קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל א״לאֲמַר לֵיהּ אִי הָכִי אָמַר אַבָּא לָא יָדַע בִּטְרֵפוֹת וְלֹא כְּלוּם.:

The Gemara relates that Rabbi Ḥiyya bar Yosef went and stated the halakha of Rav, that an aorta perforated in any amount renders an animal a tereifa, before Shmuel. Shmuel said to him: If Abba, i.e., Rav, actually said so, he knows nothing at all about tereifot.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמרה לשמעתיה דרב לקמיה דשמואל כלומר הא דאמר רב עד שתינק׳ לסימפון גדול:
אמרה לשמעתא דרב – דאמר במשהו קמיה דשמואל ואכתי לא הוה שמיע ליה דרב בסורא הוה ראש ישיבה והתם הוה אמר שמעתתיה ושמואל הוה בנהרדעא.
אבא – רב. הכי הוה קרי ליה שמואל דרב הוה עדיף מיניה אני שמעתי אבא ואית דגרסי אבא חברי.
רש״י בד״ה אבא רב כו׳ אבא חבירי. נ״ב עיין בריש במה בהמה (שבת דף נ״ג:)
בענין המחלוקת בין רב ושמואל מסופר, אזל [הלך] ר׳ חייא בר יוסף אמרה לשמעתא [אמר את הלכתו] של רב קמיה [לפני] שמואל, שנקיבתו של קנה הלב במשהו. אמר ליה [לו] שמואל: אי הכי [אם כך] אמר אבא, כלומר, רב, לא ידע בטרפות ולא כלום.
The Gemara relates that Rabbi Ḥiyya bar Yosef went and stated the halakha of Rav, that an aorta perforated in any amount renders an animal a tereifa, before Shmuel. Shmuel said to him: If Abba, i.e., Rav, actually said so, he knows nothing at all about tereifot.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) נשבר הַשִּׁדְרָה.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן החוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁנִּפְסַק בְּרוּבּוֹ דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר אֲפִילּוּ נִיקַּב.

§ The mishna states: If the spinal column was broken and its cord was cut, the animal is a tereifa. With regard to this the Sages taught: If the spinal cord was cut in its majority, the animal is a tereifa. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Ya’akov says: It is a tereifa even if the spinal cord was only perforated.
עין משפט נר מצוהרי״ףראב״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

סימן רלד
תנו רבנן חוט השדרה שנפסק ברובו מאי רובו רוב עורו.
ג שנינו במשנה: נשבר השדרה ונפסק החוט העובר בתוכה — טריפה. ובפרטי ענין זה תנו רבנן [שנו חכמים]: חוט השדרה שנפסק (נחתך לרוחבו) — רק אם החתך ברובו הריהו טריפה, אלו דברי רבי; ר׳ יעקב אומר: אפילו ניקב.
§ The mishna states: If the spinal column was broken and its cord was cut, the animal is a tereifa. With regard to this the Sages taught: If the spinal cord was cut in its majority, the animal is a tereifa. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Ya’akov says: It is a tereifa even if the spinal cord was only perforated.
עין משפט נר מצוהרי״ףראב״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) הוֹרָה רַבִּי כְּרַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב הוּנָא ואֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יַעֲקֹב.

The Gemara notes: Rabbi Yehuda HaNasi ruled in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov that even a small perforation of the spinal cord renders the animal a tereifa. Rav Huna says: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הורה רבי – שבא מעשה לידו והורה להחמיר ולא סמך על דבריו.
וכל זמן שרוב עורו קיים אפילו נפסק רוב מוחו לא מעלה ולא מוריד. וכן הלכה. | אפירש גאון ניתמזמז כמו נתמסמס ונימוח |. |באבל אם ימצא תולעת בקדירהג של מוח והמוח קיים והקרום תחתון אין בו לא רושם ולא קורט דם כשירה.|
בשערי הגאון מצאתי הורה ר׳ יעקבד כר׳ א״ר הונא אין הלכה כר׳, ועכשיו שלא נוכל לדקדק בחוט השדרה אם נפסק או ניקב מביא שפוד או מרצע ומכניסו בחליות של שדרה ורואה אם נפסק טריפה אם ניקב כשירה.
א. קטע זה שהגבלנו אותו בקוים מקומו כפה״נ להלן בסוף ד״ה ונתמרך על ׳פירוש נתמזמז׳ שרבינו פירש באופן אחר וע״ז הוסיף את דברי הגאון. ועי״ש בהערה. וכנ׳ גליון הוא שנכנס שלא במקומו.
ב. כל מה שבין הקוים מקומו לעיל סוף סי׳ רלב עי״ש [ואולי ׳בשערי גאון מצאתי׳ שלהלן הוא סיומו של קטע זה]. והלשון הוא לשון רב שמואל בן חפני גאון בספרו שערי שחיטה ושערי טרפות. וכמפורש בראבי״ה עמ׳ קה שהביא זה מן השערים. ועי״ש שכתב ויש שמביאים ראייה מפרק הניזקין מעניין טיטוס. ועי״ש בהערה. וכן נמצא בסתם בס׳ האסופות עמ׳ נא [ואין להכריע אם לקחו משערי טריפות כדרכו שם או מספרנו]. ובאו״ז הובא דין זה בשם ר״ח, וכתב ע״ז באו״ז ׳משמע שסובר כמ״ד קרמא תתאה [לעומת בה״ג שהביא קודם דאו עליון או תחתון]. ולכאורה יכול ר״ח לסבור גם דבעינן תרווייהו, והאו״ז בא רק למעוטי שאינו פוסל בעליון גרידא כבה״ג. אבל עי׳ ד״מ סי׳ לא אות ב שכת׳ דהיינו טעמא דבעינן שלא יהא רושם בקרום התחתון [וכ״ש שלא יהא נקוב], דלא צריך קורט דם במקום דטרפה בניקב קרום אחד. ושוב פקפק הד״מ בחילוק זה. ויש להעיר שרבינו ס״ל דדוקא בנקיבת שניהם, וא״כ לא ס״ל חילוק זה.
ג. בראבי״ה: במוח ובקדירה. באסופות בקדירה של מוח [והוסיף: שקורין הירנשדל בל״א]. ובמובא בשם ר״ח באו״ז: בקרום של מוח. ברוקח סי׳ שפא: בקדרה והקרום קיים. ולכל הלשונות מיירי שקרום העליון נקוב. עי׳ לעיל בהערה.
ד. טס״ה וצ״ל הורה רבי כר׳ יעקב אמר רב הונא אין הלכה כר׳ יעקב. [ואין לומר שגירסא חדשה כאן, שהרי הגאון נוקט להלן כרבי שניקב כשר. ועוד שגם בספר האסופות עמ׳ נב [שהעתיק הענין מכאן או משערי רשב״ח] כמו שהגהתי. ודברי הגאון ועכשיו וכו׳ נמצאים בשם ר״ח בשבה״ל הל׳ טרפות סי׳ ב וכן נמצא בה״ג דקכ״ז ע״ד בארמית.
ומעירים הורה רבי במעשה שבא לידו כר׳ יעקב, שדי בנקב כדי לעשות טריפה. אמר רב הונא: אין הלכה כר׳ יעקב.
The Gemara notes: Rabbi Yehuda HaNasi ruled in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov that even a small perforation of the spinal cord renders the animal a tereifa. Rav Huna says: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְכַמָּה רוּבּוֹ רַב אָמַר זרוֹב עוֹרוֹ וְאָמְרִי לַהּ רוֹב מוֹחוֹ.

The Gemara asks: And how much is considered a majority of the spinal cord to render the animal a tereifa? Rav says: A majority of the circumference of its surrounding membranes, the meninges. And some say a majority of the nerve tissue of the spinal cord itself. In other words, even if the meninges are intact, the animal is a tereifa if a majority of the nerve tissue is cut.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רוב עורו – אם נחתך רוב היקף עורו סביב אע״פ שהמוח לא נפרד כלום טרפה.
ואמרי לה רוב מוחו – דכיון שנפסק ונפרד המוח מבפנים אע״ג שהעור כולו קיים טרפה.
רוב עורו. אם נחתך רוב היקף עורו סביב אע״פ שהמוח לא נפרד ממנו כלום, טריפה. אבל אם היה רוב עורו קיים אע״פ שרוב המוח נפרד, כשר, שהרי העור מחזיקו וגם המוח יעלה ארוכה.
ואם הומרך או נתמסמס, החוט של שדרה, פסול, שאינו מעלה עוד ארוכה.
ושואלים: וכמה רובו של חוט השדרה? רב אמר: רוב עורו, רוב היקפו של הקרום העוטף את מוח השדרה. ואמרי לה [ויש אומרים]: רוב מוחו, אם המוח שבתוך החוט נפסק במקום אחד ברובו, למרות שהעור שמסביב שלם.
The Gemara asks: And how much is considered a majority of the spinal cord to render the animal a tereifa? Rav says: A majority of the circumference of its surrounding membranes, the meninges. And some say a majority of the nerve tissue of the spinal cord itself. In other words, even if the meninges are intact, the animal is a tereifa if a majority of the nerve tissue is cut.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מַאן דְּאָמַר רוֹב מוֹחוֹ כ״שכׇּל שֶׁכֵּן רוֹב עוֹרוֹ לְמַאן דְּאָמַר רוֹב עוֹרוֹ רוֹב מוֹחוֹ מַאי.

The Gemara notes: According to the one who says that the animal is a tereifa if a majority of the nerve tissue is severed, all the more so if a majority of the meninges is cut, since if the meninges, the protective membranes, are damaged, the nerve tissue itself will certainly be damaged soon thereafter. But according to the one who says that a tear in a majority of the meninges renders it a tereifa, what is the halakha in a case where only a majority of the nerve tissue was cut? Perhaps the intact membranes will keep the damage from spreading.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כ״ש רוב עורו – שהרי רוב העור מחזיקו וכיון שנפסק העור סוף המוח לפרד ולצאת.
מאן דאמר רוב עורו רוב מוחו מאי – דדלמא ה״ה ברוב מוחו לבד טרפה ונקט רוב עורו לאשמועינן דאפילו עורו בעי רוב ורבינו תם מפרש דמבעי ליה אי בעי נמי רוב מוחו ועורו דנקט מפני שהוא עיקר ומכל מקום בלא מוחו נמי אינה טריפה.
בד״ה מ״ד רוב עורו כו׳ לאשמועינן דאפי׳ עורו בעי רוב עכ״ל ולמ״ד נמי רוב מוחו אע״ג דאיכא למבעי ביה דשמא בעורו לא בעי רוב מ״מ ברובו דקאיירי ביה ליכא למבעי מידי דכ״ש ברוב עורו דמטרף ודו״ק:
ומעירים: מאן דאמר [מי שאומר] שאם נפסק רוב מוחו טריפה — כל שכן שהוא טריפה כשנפסק רוב עורו לבד, מפני שאם נחתך העור ברובו גם למוח אין קיום, שסופו לצאת ממקומו. אולם למאן דאמר דעת מי שאומר] רוב עורו, רב, אם נפסק רוב מוחו מאי [מה דינו]?
The Gemara notes: According to the one who says that the animal is a tereifa if a majority of the nerve tissue is severed, all the more so if a majority of the meninges is cut, since if the meninges, the protective membranes, are damaged, the nerve tissue itself will certainly be damaged soon thereafter. But according to the one who says that a tear in a majority of the meninges renders it a tereifa, what is the halakha in a case where only a majority of the nerve tissue was cut? Perhaps the intact membranes will keep the damage from spreading.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמַר נִיוְלִי אָמַר רַב הוּנָא רוּבּוֹ שֶׁאָמְרוּ רוֹב עוֹרוֹ מוֹחַ זֶה לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד.

The Gemara suggests: Come and hear a proof: As Nayyoli says that Rav Huna says: The majority of the spinal cord, which they said renders the animal a tereifa if cut, is the majority of the meninges. But this nerve tissue makes no difference.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ניולי – שם חכם.
הקנה כשהוא למטה מן החזה מתפצל לשלשה קנים אחד פורש לריאה והוא הקרוי קנה הריאה והוא שאמרו עליו ניקב הקנה למטה מן החזה הרי הוא כריאה ואחד ללב ואחד לכבד וכל אחד מאלו השלשה נידון כריאה ונקובתן במשהו שהרי בקנה הלב נחלקו רב ושמואל והלכה כרב דאמר במשהו והאחרים הואיל ונאמרו בהם שתי לשונות חד אמר דריאה כריאה ובמשהו דכבדא ככבדא ובשיור כזית סגי וחד אמר דריאה ככבדא ודכבדא כריאה איסור תורה הוא ודנין בו להחמיר ואיזהו קנה הלב שומן היורד כמין קנה לבן בין שתי ערוגות הריאה מן הצד המחובר לחלל הלב לא מן הצד המחובר לצלעות הבהמה ואין אלו בכלל הסמפונות כלל אע״פ שהרבה מפרשים כן ושאף גדולי המחברים בכללם עד שדנין כל הסמפונות כקנה הריאה לטרפם במשהו וכן בסימפונות שבכבד מפני שאף הם מפרשים שסימפונות של כבד בכלל קנה הכבד וזה אי אפשר שהרי לא אמרו בסימפון ריאה שניקב טרפה אלא בניקב לחבירו מפני שחברו קשה כמוהו ואינו מגין אבל ניקב לבשר הריאה הואיל ובשר הריאה רך ומגין כשרה וודאי אף בסמפון הכבד כן ולא עוד אלא שאף סמפונות הכבד שניקבו אחד לחברו כשר שהרי ניטל הכבד אי אפשר שלא ינקבו הסימפונות כלל ואעפ״כ כשרה ואלו שבכאן אינם נקראים קנה ריאה ולב וכבד משנבלעו בתוכן אלא כל אלו נקראים קנה הריאה וקנה הכבד וקנה הלב קודם שיכנסו בהם כשהם מתפצלים לעומתם:
ומשיבים: תא שמע [בוא ושמע], ממה שאמר החכם ניולי אמר רב הונא: רובו שאמרו שאם נפסק עושה טריפה — הוא רוב עורו, אבל מוח זה שבשדרה — לא מעלה ולא מוריד.
The Gemara suggests: Come and hear a proof: As Nayyoli says that Rav Huna says: The majority of the spinal cord, which they said renders the animal a tereifa if cut, is the majority of the meninges. But this nerve tissue makes no difference.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) רַב נָתָן בַּר אָבִין הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַב בְּדַק בְּרוֹב עוֹרוֹ וְקָא בָּדֵיק בְּרוֹב מוֹחוֹ א״לאֲמַר לֵיהּ אִם רוֹב עוֹרוֹ קַיָּים מוֹחַ זֶה אֵינוֹ מַעֲלֶה וְאֵינוֹ מוֹרִיד.

The Gemara relates that Rav Natan bar Avin was sitting before Rav. Rav Natan first checked the spinal cord to make sure that a majority of the meninges was intact, and then was checking to see that a majority of its nerve tissue was intact. Rav said to him: If a majority of the meninges is intact, this nerve tissue makes no difference.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וקא בדיק ברוב מוחו כלומר אם רוב מוחו קיים:
בדיק ברוב עורו – ואשכח דלא איפסיק רוביה והדר בעי למיבדק ברוב מוחו דניהוי נמי קיים.
מסופר, רב נתן בר אבין הוה יתיב קמיה [היה יושב לפני] רב, בדק תחילה ברוב עורו, וראה שרובו קיים, וקא בדיק [והיה בודק] ברוב מוחו לראות אם לא נפסק רובו, אמר ליה [לו] רב: אם רוב עורו קיים, מוח זה אינו מעלה ואינו מוריד.
The Gemara relates that Rav Natan bar Avin was sitting before Rav. Rav Natan first checked the spinal cord to make sure that a majority of the meninges was intact, and then was checking to see that a majority of its nerve tissue was intact. Rav said to him: If a majority of the meninges is intact, this nerve tissue makes no difference.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חנִתְמָרֵךְ פָּסוּל נִתְמַסְמֵס פָּסוּל אֵיזוֹהִי הַמְרָכָה וְאֵיזוֹהִי הֲמַסְמָסָה הַמְרָכָה טכֹּל שֶׁנִּשְׁפָּךְ כְּקִיתוֹן מסמסה יכֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד.

§ Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If the spinal cord was liquefied [nitmareikh], the animal is unfit for consumption. Even if it softened [nitmasmeis], the animal is unfit, i.e., a tereifa. What is liquefaction, and what is softening? Liquefaction is any case in which the nerve tissue becomes liquid, and if the membrane is punctured it can be poured out like water from a jug. Softening is any case in which the nerve tissue cannot stand upright on its own and sags when it is not being supported.
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נתמרך פסול כלומר חוט השדרה:
ערך מרך
מרךא(חולין מה:) נתמרך פסול נתמסמס פסול איזוהי המרכה ואיזוהי המסמסה המרכה כל שנשפך כקיתון ופירש״י לשון מורך מל׳ מקרא והבאתי מורך בלבבם א״כ בנו חז״ל הפעל באות מ״ם משרתת וכן עשו בבנין משכן:
א. [ווייך ווערדען.]
נתמרך פסול נתמסמס פסול גרסינן – ואחוט השדרה קאי. אע״ג דהמסמסה קילא מהמרכה כדמפרש ואזיל אפילו הכי תנא תרווייהו דאי תנא המסמסה לחודה הוה מפרשינן דהיינו נשפך כקיתון. המרכה לשון מורך שנתרככה ונעשית המוח בתוך הקרום כמים ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו ואם היו נוקבין אותו היה יוצא דרך הנקב.
ונתמרך פסול וכן נתמסמס. נתמרך שנשפך כקיתון. המססהא שנימס כדונג מפני האש וכשמעמידו אינו יכול לעמוד.
א. בכת״י המסמסה. וכן בעדי נוסח של הגמרא.
ד אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יהושע בן לוי: אם נתמרך חוט השדרה, שמוחו נעשה רך — הרי זה פסול, ואפילו אם רק נתמסמספסול, והבהמה טריפה. איזוהי המרכה ואיזוהי המסמסה? המרכה היא כל שהמוח נעשה נוזלי עד שנשפך כקיתון, שאם עושים נקב בעור הוא נשפך. המסמסה היא כל שנתרכך עד שאינו יכול לעמוד בעצמו, אלא מתקפל כשמחזיקים אותו.
§ Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If the spinal cord was liquefied [nitmareikh], the animal is unfit for consumption. Even if it softened [nitmasmeis], the animal is unfit, i.e., a tereifa. What is liquefaction, and what is softening? Liquefaction is any case in which the nerve tissue becomes liquid, and if the membrane is punctured it can be poured out like water from a jug. Softening is any case in which the nerve tissue cannot stand upright on its own and sags when it is not being supported.
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי כׇּבְדוֹ מַאי כתֵּיקוּ בֵּי רַב אָמְרִי נִתְמַסְמֵס פָּסוּל לנִתְמַזְמֵז כָּשֵׁר מֵיתִיבִי רשב״ארַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּהֵמָה שֶׁנִּתְמַזְמֵז מוֹחֶה טְרֵפָה הָהִיא נִתְמַסְמֵס אִיתְּמַר.

Rabbi Yirmeya raises a dilemma: In a case where the spinal cord became unusually heavy such that it cannot stand upright due to its weight, but not due to softening or melting, what is the halakha? The Gemara responds: The question shall stand unresolved. In the study hall they say: If the spinal cord softened due to disease, the animal is unfit for consumption. But if some of its tissue softened and was emptied from the spinal cord, the animal remains kosher. The Gemara raises an objection based on a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar says: An animal whose nerve tissue was emptied [nitmazmez] from the spinal cord is a tereifa. The Gemara responds: That version of the baraita is incorrect. In fact, the word softened [nitmasmes] was stated, not the word emptied.
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בעי ר׳ ירמיה אוחזו ואינו יכול לעמוד כו׳ כלומר אמרת כל שמעמידו ואינו יכול לעמוד. אוחזו ואינו יכול לעמוד מפני כבדו מאי תיקו:
נתמסמס פסול כו׳ כלומר חוט השדרה – נתמזמז כשר לשון שבר:
ערך מז
מזא(חולין מה:) הומרך פסול נתמסמס פסול נתמזמז כשר. הומרך נשפך כקיתון כלומר נמס כדונג בתוך האש נתמסמס כלומר אינו יכול לעמוד אלא נכפף. נתמזמז פירוש נתנדנד ונתקרקש ואינו מוליד. הרפאים יחוללו תרגום אפשר דגובריא מתמזמזין:
א. [צערפליעסען, וואקלען.]
ואינו יכול לעמוד – מפני שנעשה צלול אבל לא כל כך שיהיה נשפך כקיתון של מים אבל כשאוחזין אותו ומניח קצתו למעלה מידו הוא נכפף ונופל.
מפני כבדו – שהוא עב וכבד אבל לא נתרכך מבפנים מהו חולי הוא זה שמכבידו או לא. וכל הני נתמרך ונתמסמס בכלל נפסק החוט הן דקים להו לרבנן שמתוך ליקוי זה עתיד לינקב וליפסק אי נמי אין פיסוק גדול מזה אע״ג דאמרן מוח זה לא מעלה ולא מוריד ה״מ בהפרדה אבל בהמרכה לא.
תיקו – וכל תיקו דאיסורא לחומרא.
נתמסמס פסול – כדקאמרת.
נתמזמז כשר – ולהכי הדר נקט נתמסמס פסול דלא תימא נתמזמז ונתמסמס חדא הוא ולאיפלוגי עליה אתא.
נתמזמז – נתרוקן מהמוח מקצתו מאליו.
ואינו יכול לעמוד מפני כבידו עלתה בתיקו ולחומרא ופסול. אבל נתמזמז שהוא נתנדנד כשירה. פירוש נתמזמז היינו נתנדנד ונתקרקשא ואינו מוליד עוד, הזכר אינו מוליד והנקיבה אינה מקבלת הריון.
א. כן פירש ר״ח הובא בראבי״ה עמ׳ קה וכ״ה בסתמא בערוך ע׳ מז. ו׳נתנדנד׳ גם ברי״ף. [כאן כנראה מקום הקטע דלעיל: פירש גאון ניתמזמז כמו נתמסמס ונימוח. והגאון הוא כפה״נ רב שמואל בן חפני. שכן נמצא בסתם בס׳ האסופות עמ׳ נא (וכבר כתבנו לעיל שרוב הדברים שם משערי שחיטה של רשב״ח) וכך כתוב שם: נתמזמז המוח פי׳ נתמסמס ונמוק טריפה. וצ״ב מאי קאמר הרי בגמ׳ אמ׳ נתמזמז כשר. ומריש הו״א אולי דילוג נפל בשערי שחיטה שהעתיק בעל האסופות וצ״ל: נתמזמז המוח [כשר נתמסמס המוח] פי׳ נתמסמס ונמוק טריפה. אבל לפי לשון ספרנו ׳ניתמזמז כמו נתמסמס׳ א״א לומר כן. ואולי גירסא אחרת היתה לו בדברי ר׳ יהושע ב״ל: נתמרך פסול נתמסמס פסול נתמזמז פסול, וההבדל בין נתמזמז לנתמסמס שנתמזמז נימוק (כגירסת האסופות, והיא כנראה הגירסא הנכונה, שפירוש נימוק נתרוקן מאיליו מקצתו, וכמו שאמרו לענין ריאה בדף מז סע״ב וברש״י, וכן פי׳ רש״י כאן נתמזמז נתרוקן המוח מקצתו מאליו) ונתמסמס נימוח, וע״ז נחלקו בי רב, נתמסמס פסול נתמזמז כשר, ופסק כריב״ל. ואבוא העיר שבאסופות שם בהמשך הדברים משמע דגרס בגמ׳ ׳נתמעך כשר׳ וג״ז כנ׳ משערי שחיטה של רשב״ח, ואולי כך היה לפני הרמב״ם שכתב ברפ״ט מהל״ש ׳או שנתמעך המוח שבתוך החוט וכו׳ מותרת׳].
בעי [שאל] ר׳ ירמיה: אם אינו יכול לעמוד רק מפני כבדו, שנעשה כבד מן הרגיל, ולא משום שנעשה רך יותר, מאי [מה דינו]? האם הוא טריפה? דבר זה לא נמצא לו פתרון, ולכן תיקו [תעמוד] השאלה במקומה. בי רב אמרי [בבית מדרשו של רב היו אומרים]: אם נתמסמספסול, אבל אם נתמזמז (נתרוקן) מקצת המוח — כשר. מיתיבי [מקשים על כך], ממה ששנינו בברייתא, ר׳ שמעון בן אלעזר אומר: בהמה שנתמזמז מוחהטרפה! ודוחים: בברייתא ההיא נתמסמס איתמר [נאמר], שנעשה המוח רך.
Rabbi Yirmeya raises a dilemma: In a case where the spinal cord became unusually heavy such that it cannot stand upright due to its weight, but not due to softening or melting, what is the halakha? The Gemara responds: The question shall stand unresolved. In the study hall they say: If the spinal cord softened due to disease, the animal is unfit for consumption. But if some of its tissue softened and was emptied from the spinal cord, the animal remains kosher. The Gemara raises an objection based on a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar says: An animal whose nerve tissue was emptied [nitmazmez] from the spinal cord is a tereifa. The Gemara responds: That version of the baraita is incorrect. In fact, the word softened [nitmasmes] was stated, not the word emptied.
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יראב״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אִינִי וְהָא לֵוִי הֲוָה יָתֵיב בֵּי מַסּוּתָא חַזְיֵיא לְהָהוּא גַּבְרָא דְּטַרְיֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ אֲמַר נִתְמַזְמֵז מוֹחֵיהּ דְּדֵין לָאו דְּלָא חָיֵי אָמַר אַבָּיֵי לָא לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד.

The Gemara asks: Is that so, that an animal whose nerve tissue has dissolved is kosher? But didn’t it happen that Levi was sitting in the bathhouse, where he saw a certain man who banged his head severely, whereupon he said: This man’s nerve tissue has softened and been emptied? Is it not that Levi meant that the man cannot live? If so, the softening and emptying of the nerve tissue should render an animal a tereifa. Abaye said: No, he intended to say that the man cannot reproduce, since head trauma might lead to infertility.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך טר
טרא(חולין מה:) לוי הוה קאי בי מסות׳ חזייה לההוא גברא דטרייה לרישיה פי׳ נפל למרחץ והכה ראשו בכותל או בקרקע ונתנדנד מוחו כההיא דגרסינן (בבא בתרא יח.) הא קא משמע לן דטריא קשי לכותל. (בבא בתרא כב) מאי טעמא אילימא משום טיריא והוא הנדנוד אי הכי הא דתניא ושל חמור שלשה מן האיצטרובל וכו׳ התם מאי טירי׳ איכא אלא משום קלא מיהא שמעינן שהטירי הוא הנידנוד:
ערך אבא
אבאבקיים אמר ליה אימא קיימת פי׳ בלשון תימה השיבו כלומר ואימא קיימת כלומר נח נפשהון דתרווייהו רבי׳ חננאל פי׳ שאל רבי חייא לרב בן אחיו ובן אחותו כשעלה לארץ ישראל שאלו אבא קיים כלומר אבי חי הוא לא ביקש רב לומר כי מת א״ל אבי שלי חי הוא כלומר אביך אינו חי וכן השיב לו על אמו בלשון הזה ומסתברא שלא היה שונה כמו שכתוב בספרינו אלא כך אמר לו אבא קיים אמר לו אבא קיים אימא קיימת אמר לו אימא קיימת. פי׳ אחד מן חסידי מגנצא שאלו על איבו ועל מרתא שהיו אחיו ואחותו. כדגרסינן (סנהדרין ה.) איבו וחנה ושילת ומרתא ורבי חייא כלהו אחי הוו זה ג״כ (פסחים ד. ובמועד קטן כ. ובחולין כד:) אבא ממשפחת בריאין הוה. (חולין קלז) מאן ריש סדרא בבבל אבא אריכא. (ברכות מז.) ארדיליא לי וגוזליא לאבא (חולין מה) אי הכי אמר אבא לא ידע בטריפות כלום פי׳ אבא אריכא הוא רב ולמה קראו ארוך בדורו כמפורש במסכת נדה (נדה כד:). אבותיכם איה הם (סנהדרין ק״ה. בגמרא דג׳ מלכים בחלק) אמר רב תשובה נצחת השיבתו כנסת ישראל לנביא אומר להן נביא לישראל אבותיכם שחטאו איה הם אמרו לו והנביאים הלעולם יחיו. בר אבהן ובר אוריין (מנחות נג):
ערך אטלקי
אטלקיגככר דבלה של ששים מנה באיטלקי (שביעית לד) איסר האיטלקי (קידושין ב חולין מה) בפונדיון האטלקי (בכלים פרק כל כלי ב״ב) לוג יין באיטלקי (סנהדרין ע.) פי׳ איסר האטלקי שהיה בימי משה רבינו כמפורש בגמרא בקדושין כמה פרוטה אחד מח׳ באיסר האיטלקי ואמר וכי תימא הני מילי בדורו של משה ואיטלקי הוא אי״טליא מאיי אלישא היה מכסך תרגומו ממדינת איטליא. מאיי כתיים תרגום ממדינת איטלי״א כתים ודודנים תרגום ירושלמי איטליא וכן (בראשית רבה לח) וצים מיד כתים תרגום ירושלמי איטלי״א דהיא רומי. יושבת בארץ עוץ תרגום דמתבניא באיטלי״א:
ערך בץ
בץדהיה חמץ מבצבץ ויוצא (בגמ׳ דפסחים דפרק קמא) (סוטה יא:) בגמרא וכן בענין הטובה ולאחר שהולכין מבצבצין ויוצאין כעשבי השדה שנא׳ רבבה כצמח השדה (כתובות קיא:) אמר רבי חייא עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין לירושלים שנא׳ ויציצו מעיר כעשב הארץ. (חולין מו) מותבינן על גדפא או גילא או רוקא אי מבצבצא טריפה (חולין מה) אתמר רב ושמואל ולוי דאמרי מכניס ידו לתוך מוחו ובודק אי מבצבץ ועולה טריפה ואם לאו כשרה כמו אדם המפיס מורסא ורואה אם מבצבץ ועולה ויוצא מן המוח טרפה:
ערך חת
חתה(בבא קמא ט. כתובות צג.) חייתא דקטרי סברית וקבלית פי׳ נוד קשור מלא ולא תדע אם מים או יין או שמן יש בו וקנית אותו במה שיש בו ונמצא מים כן זה (גיטין מה) ההוא טייעא דאייתי חייתא דתפילי (גיטין מז) שקל בהדיה חייתא וגללתא פי׳ נוד ובתוכו אבן גלל. (חולין מה) חייתא דמתנח בי׳ מוח׳:
ערך כנף
כנףו(יבמות ד.) כנף שראה אביו לא יגלה פי׳ אביו שאנס אשה וראה כנפיה לא יגלה אותה בנו. (פסחים קיג.) מאה קרי בזוזא תותי כנפיך פי׳ ק׳ קרי בזוזא במתא ונזדמן לך קרא בשדה הביאהו בידך. פירוש אחר כשנותנין הוצאה מיד קח אותה. פי׳ אחר כשנזדמן לך הוצאה בזול ותקנה אותה שים אותה תחת כנפיך שלא יראה אותה אחר ויהיה לך עין רעה (חולין מה) כל הצואר כולו כשר לשחיטה מטבעת גדולה ועד כנף הריאה התחתונה פי׳ קצה הריאה כדכתיב מכנף הארץ. (פרה פי״ב) היה טהור אוחז בקרדום טמא בכנפו פי׳ כדכתיב בכנף בגדו הטהור אוחז הוא בקרדום הטמא במקצתו ומזה עליו (כלים פרק י״א) סומפינא אם יש בה בית קיבול כנפיים בין כך ובין כך טמאה (כלים פרק י״ד) העול של מתכת והקטרב והכנפיים המקבלות את הרצועות פי׳ ראשי העול יש בהם שני חורין ובשני הנקבים שני עצים ובראש כל נקב עץ מכניסין לשם הרצועות שמושכין הבקר (בכורות ל) ואח״כ מקבלין לטהרות ובתוספות דמאי (בפרק האורז) פי׳ לנטילת ידים אם קיבל עליו להזהר שלא לאכול בלא נטילת ידים ובכל דבר שצריך נטילת ידים אח״כ מקבלין אותו לטהרות לאכול חולין בטהרה יונה כנפיה מגינות עליה כבר פי׳ בערך יון:
א. [באוועגן שאקלען.]
ב. [פאטר.]
ג. [איטלעניש געלד.]
ד. [העפאר דרונגין.]
ה. [בייטעל.]
ו. [שאהם. ליפפע. פליגעל זייטע.]
טרייה – מינציי״ר בלעז.
נתמזמז מוחיה דדין – דואג היה עליו ואומר אוי לו לזה שנתמזמז מוחו.
שאינו מוליד – תולדות האיש מן המוח היא באה שגיד הנשה של ירך וגיד הגוייה כולן מחוברין לחוט השדרה שהוא מתפצל ויוצא מתחת השדרה ונעשה גיד אצל הירכים ונכנס לתוכו.
נתמזמז מוחיה דדין – תימה לריב״ם דמייתי ראיה ממוח דראש דשיעורו בנקב משהו למוח חוט השדרה דשיעורו ברובו.
ושואלים: איני [וכי כן הוא] שנתמזמז מוחה כשרה? והא [והרי] לוי הוה יתיב בי מסותא [היה יושב בבית המרחץ], חזייא לההוא גברא דטרייה לרישיה [ראה אדם אחד שהטיח את ראשו בקיר], אמר: נתמזמז מוחיה דדין [מוחו של זה], לאו דלא חיי [האם אין הכוונה ששוב אינו חי]? ואם כן משמע שבמזמוז טריפה הוא! אמר אביי: לא, הכוונה היא לומר שאינו מוליד עוד, שפגיעה בראש עלולה לגרום לעקרות.
The Gemara asks: Is that so, that an animal whose nerve tissue has dissolved is kosher? But didn’t it happen that Levi was sitting in the bathhouse, where he saw a certain man who banged his head severely, whereupon he said: This man’s nerve tissue has softened and been emptied? Is it not that Levi meant that the man cannot live? If so, the softening and emptying of the nerve tissue should render an animal a tereifa. Abaye said: No, he intended to say that the man cannot reproduce, since head trauma might lead to infertility.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) עַד הֵיכָן חוּט הַשִּׁדְרָה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל עַד בֵּין הַפָּרָשׁוֹת.

§ The Gemara asks: Until where does the spinal cord extend downward, such that if it is cut above that point the animal is a tereifa? Rav Yehuda says that Shmuel says: Until the point between the branches of the spinal cord that split off behind the thighs.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יראב״ןר״י מלונילההשלמהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עד בין הפרשות כלומר עד העצם – האי בליע ולא ידיע כלומר ולא ניכר חוט השדרה שלו ואותה חוליא לא ניכרת שיש בה חוט השדרה. דבליעה ואע״פ שיש בה חוט השדרה בחוליא דומה כמי שאין בה דבליעה טפי:
עד היכן חוט השדרה – עד היכן כחו של חוט להיות בהמה טרפה בפסיקתו. החוט יוצא מן המוח והולך על פני כל השדרה והאליה עד סוף הזנב.
עד בין הפרשות – עד מקום שהוא מתפרש ומתפצל פצולין. כנגד הירכים הוא מתחיל ליפצל ויוצא ראש א׳ לירך זו ואחד לזו והאמצעי יורד לזנב ולמטה מאותן פיצולין כנגד שתי אצבעות הוא חוזר ומתפצל עוד לג׳ ולמטה מהם עוד מתפצל וכן בהרבה מקומות עד סופו. ואם נפסק מן המוח ועד בין הפרשות הללו כל מקום שנפסק שם רובו טרפה ואם למטה מבין הפרשות נפסק כבר תשש כחו והיריכים מעמידין את שדרתו ואינה מתה בכך.
ועד היכן הוי כוחו של חוט השדרה שנפסל בפסיקת רובו, עד בין הפרשות. בג׳ מקומות נפרש ויוצא מן השדרה כמו גידים לבנים ויורדין אל תוך השופי והכפלים, עד פרשה ראשונה איתיה עדיין כוחו קיים ונטרף בפסיקת רובו, עד שלישית כלומר מן הזנב עד פרשה שלישית שהיא אותה פרשה של צד הזנב אפילו נפסק רובו, שנייה היא האמצעי והוא ספק איני יודע מה דינה. ואנןא השתא אין לנו להכשיר אלא מפרשה שלישית עד הזנב כי משם כבר תשש כוחו של חוט וגם הירכיים מעמידין אותה.
א. וכ״כ ראבי״ה עמ׳ קז.
עד היכן חוט השדרה. עד היכן כחו של חוט להיות הבהמה טרפה בפסיקתו, כי החוט יוצא מן המוח והולך על פני כל השדרה והאליה עד סוף הזנב. עד בין הפרשות.
עד מקום שהוא מתפשט ומתפצל לפיצולים. כנגד הירכים הוא מתחיל ליפצל ויוצא ראש אחד לירך זה וראש אחד לירך האחר, והאמצעי יורד לזנב, ולמטה מאותן פיצולין כנגד שתי אצבעות הוא חוזר ומתפצל עוד לשלשה, ואם נפסק החוט מן המוח ועד בין הפרשות הללו, כל מקום שנפסק שם רובו, טרפה. ואם למטה מן הפרשות נפסק, כבר תשש כחו והירכים מעמידין את שדרתו ואינה מתה בכך.
והפצולין עצמן, שהם בלשון רבותינו פרשה עצמה, אינן נידונין כדין בשר, אלא כחוט השדרה, וברובן מיטרפי, חוץ מפיצול השלישי שהן נידונין כבשר, ואפי׳ נפסק כלו לא מפסל.
עד היכן חוט השדרה אמר רב יהודה אמר שמואל עד בין הפרשות. עד אחת טרפה, שלישית כשרה, שניה איני יודע. בעי (רבינא) [רב הונא] בריה דרב יהושע עד ועד בכלל או דילמא עד ולא עד בכלל. בעי רב פפא אם תמצא לומר עד ולא עד בכלל, פי פרשה מאי. בעי ר׳ ירמיה אם תמצא לומר עד ועד בכלל, פרשה עצמה מאי. ולא אפשיט ולחומרא עבדינן.
יש מי שאומר שמאחר שקנה הלב בריאה אם יצאה סירכא ממנו אף שלא בריאה אלא לחזה או לגרגרת או לשומן הגרגרת או לשומן הלב טרפה ויש חולקים שלא לאסור אלא אם יצאה מן הריאה עצמה ששואבת כל משקין ומיני מאכל וליחה יוצאה משם ונעשית סירכא אבל לא בדבר אחר ולחכמי ההר אירע מעשה שנמצאת בועה בקנה הלב והתירוה מפני שלא מצינו דין בועא וסירכא אלא בריאה ואין לך בטרפות אלא מה שמנו חכמים:
כבר ביארנו על חוט השדרה שנפסק ששיעורו ברובו באיזה רוב אמרו רוב עורו ר״ל קרום עב המקיף את המוח שבו אבל מוח עצמו שנפסק אינו מעלה ולא מוריד:
מוח זה שנתרכך עד שאלו נחתך העור הוא נשפך כמים טרפה אע״פ שכל העור קיים ודבר זה קרוי בלשון תלמוד המרכה אפי׳ לא הגיע לכך אלא שנתמסמס והוא כשמעמידין קצת ממנו באצבע אינו יכול לעמוד בו אלא שהוא ניגר ממנו כדבש הלח וכיוצא בזה טרפה ואף לענין זה רובו ככלו:
נתמזמז המוח והוא שנתרוקן קצתו מאליו ויש מפרשים שהוא מתנדנד כשמעמידין אותו באצבע אבל אינו ניגר כשרה אע״פ שאמרו כל כיוצא בזה שאינו מוליד מ״מ אין חייו נפקעים בכך היו מעמידין אותו באצבע ואינו עומד אלא שאין הדבר מצד המרכה או מסמוס אלא שהוא נתפח וכבד ומתוך כבדו נופל מן האצבע הרי זה טרפה מספק:
דינין אלו כשם שאמורין על מוח שבחוט כך הם אמורים על מוח עצמו שבראש ואין ביניהם הפרש בענינים אלו כלל ואע״פ שאין זכר לדבר ראיה לדבר שהרי הביאו עליה ההוא גברא דטרייה לרישיה ואמר לוי עליה נתמזמז מוחיה דדין אלמא ראש ושדרה באים בזו:
חוט השדרה כבר ביארנו שהוא מתחיל מן הפולין ולמטה אבל שיעור שלו למטה עד היכן הוא מגיע להיות הבהמה נטרפת בפסיקתו ובקלקול מוח שבו לא ביארנו מעתה צריך שתדע שחוט השדרה עובר בקו ישר מן הפולים שהזכרנו על פני כל השדרה עד סוף הזנב וכשהוא סמוך ליריכים הוא מתפצל לשני (פיסולין) [פיצולין] כמין חוטין אחד יורד באלכסון לצד ימין ואחד לצד שמאל ואינם ניכרים בבהמה בעוד שהיא חיה לא בכחושה מפני שהם בולטים הרבה ונראין כשאר העצמות ולא בשמנה הרבה מפני שנבלעים ואינם ניכרים אלא בקריעה וראיית עין או בבהמה בינונית אף כשהיא חיה ואע״פ שחוטין אלו מתפצלין הימנה חוט השדרה אינו נמנע מלהמשך בקו ישר שלו כלפי היריכים ולסוף תחום אחר כנגד שתי אצבעות מתפצל פעם אחרת כדרך הראשונים ואעפ״כ אינו נמנע מלהמשך עוד ומתפצל עוד פצול שלישי כדרך הראשונים כל מקום שנפסק החוט ברובו עד תחלת הפצול השלישי טרפה משם ואילך כשרה שהיריכים מעמידין אותה ואינה צריכה לחוט שלישית אינה בכלל איסור כלל אלא מה שבה מן החוט הישר באמצע פצול החוטין והוא הנקרא פי הפירשא הא חוטין עצמם כשרים אבל ראשונה ושניה אף חוטין המתפצלים בכלל האיסור והם הנקראים פירשא עצמה ויש מי שמתיר מסוף שניה ואילך וכן כתבו גדולי המחברים ולענין ביאור זו שאמר שמואל עד אחת טרפה שלישית כשרה שניה איני יודע ושאלו בה אם עד בכלל אם לאו כך פירושו עד אחת ואחת בכלל שבין הפרשות של חוליא ראשונה והוא אמצעות הפצול הראשון וחוטין עצמן בכלל טרפות ומסוף פי הפירשא הראשונה עד סוף פי הפירשא השניה בכלל איני יודע ומשם ואילך כשרה שבין שניה ושלישית אין בה חוליא אלא שניה ושלישית מחדא חוליא נפקן ופי׳ שלישית מסוף פי הפירשא השניה עד סוף השלישית וכשרה ואין גורסין בה עד אלא שלישית ואף למי שגורס בה עד ודאי עד בכלל הוא דכל שהוא יורד למטה כל שכן שהוא כשר או דלמא בראשונה מיהא לאו עד בכלל ופי הפירשא הראשונה והחוטין עד שניה בכלל איני יודע ושניה עצמה וממנה ולהלן בכלל כשרה ופי׳ שניה איני יודע פירושו עד שניה איני יודע או שמא אף שניה עצמה בכלל איני יודע מדלא גרסינן בה עד וחזר רב פפא ושאל ואף כשתפרש עד ולא עד בכלל תינח בחוטים אבל פי הפירשא ודאי טרפה או דילמא אף פי הפירשא בכלל איני יודע ור׳ ירמיה שאל אם נפרש עד בכלל אם דוקא פי הפירשא או אף פירשה עצמה ר״ל החוטין והביאוה ממה שאמרו והפירשא נידון כבשר ור״ל החוטים המתפצלים מאי לאו ראשונה הא שניה בכלל איני יודע ודחה אותו לא שלישית ושניה בכלל איני יודע אבל ראשונה בכלל טרפות ואף בשלישית דוקא פירשא עצמה ר״ל החוטין אבל פי הפירשא בכלל איני יודע זו היא גירסת הספרים ומכאן פסקו רבים מה שכתבנו שאף הפירשא השלישית בכלל איסור ולא יצא להיתר אלא פירשה עצמה שבשלישית ר״ל החוטין שבשלישית ומ״מ יש מחליפין בסוגיא זו נסחאות אחרות ואין תועלת בהזכרתם:
ה ושואלים: עד היכן חוט השדרה למטה, שאם נפסק שם הרי זו טריפה? אמר רב יהודה אמר שמואל: עד בין הפרשות (הפיצולים) של חוט השדרה, לעבר הירכיים.
§ The Gemara asks: Until where does the spinal cord extend downward, such that if it is cut above that point the animal is a tereifa? Rav Yehuda says that Shmuel says: Until the point between the branches of the spinal cord that split off behind the thighs.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יראב״ןר״י מלונילההשלמהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) רַב דִּימִי בַּר יִצְחָק הֲוָה קָא בָּעֵי לְמֵיזַל לְבֵי חוֹזָאֵי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אֲמַר לֵיהּ לַיחְוֵי לִי מָר בֵּין הַפָּרָשׁוֹת הֵיכָא א״לאֲמַר לֵיהּ זִיל אַיְיתִי לִי גְּדִי וְאַחְוִי לָךְ אַיְיתִי לֵיהּ גְּדִי שמינה א״לאֲמַר לֵיהּ בליעה טְפֵי וְלָא יְדִיעַ אַיְיתִי לֵיהּ כָּחוּשׁ א״לאֲמַר לֵיהּ בְּלִיטָן טְפֵי וְלָא יְדִיעַ.

The Gemara recounts: Rav Dimi bar Yitzḥak wanted to go to Bei Ḥozai. He came before Rabbi Yehuda and said to him: Master, show me, where is the area between the branches to which Shmuel referred? Rabbi Yehuda said to him: Go bring me a kid and I will show you. Rav Dimi bar Yitzḥak brought him a choice kid with much fat. Rabbi Yehuda said to him: The location is buried very deep in the fat and is not recognizable. He brought Rabbi Yehuda a lean kid. Rabbi Yehuda said to him: The bones jut out very far, and the location is not recognizable.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אזל אייתי ליה כחוש א״ל הא בליטה טפי ולא ידיע כלומר הני חוליות בליטי טפי ואותה חוליא שאין בה חוט השדרה דומה כמי שיש בה דבליטי טפי:
אייתי ליה גדי שמן – שחוט ומופשט ולא היה לו שהות לעכב עד שיקרענו ויראה לו הפיצולין מבפנים והיה מראה לו מבחוץ שהחוט לבן הוא ונפרד מבחוץ כשנכנס בבשר האליה לכאן ולכאן מתחת לעצם.
ולא ידיע – החוט מבחוץ והוא צריך לכוון עד מלא חוט השערה שאם נפסק לכאן טרפה ואם נפסק לכאן כשרה.
בליטן טפי – והעצם של בוקא דאטמא דוחק הבשר ומדובק ודוחק בו את מוח החוט הנפצל עליו עד שנעשה דק ואינו ניכר.
מסופר, רב דימי בר יצחק הוה קא בעי למיזל [היה רוצה ללכת] לבי חוזאי, אתא לקמיה [בא לפני] ר׳ יהודה, אמר ליה [לו]: ליחוי לי מר [יראה לי אדוני] בין הפרשות שאמר שמואל היכא [היכן הוא] בדיוק? אמר ליה [לו]: זיל אייתי [בוא הבא] לי גדי ואחוי [ואראה] לך. אייתי ליה [הביא לו] גדי שמינה [שמן], אמר ליה [לו]: בליעה טפי ולא ידיע [בלוע הרבה בבשר, ואינו ניכר] לעין החוט המתפצל מחוט השדרה. אייתי ליה [הביא לו] גדי כחוש, אמר לו: בליטן טפי ולא ידיע [בולטות הן הרבה העצמות ואינו ניכר].
The Gemara recounts: Rav Dimi bar Yitzḥak wanted to go to Bei Ḥozai. He came before Rabbi Yehuda and said to him: Master, show me, where is the area between the branches to which Shmuel referred? Rabbi Yehuda said to him: Go bring me a kid and I will show you. Rav Dimi bar Yitzḥak brought him a choice kid with much fat. Rabbi Yehuda said to him: The location is buried very deep in the fat and is not recognizable. He brought Rabbi Yehuda a lean kid. Rabbi Yehuda said to him: The bones jut out very far, and the location is not recognizable.
רי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) א״לאֲמַר לֵיהּ תָּא אַגְמְרָךְ גְּמָרָא מהָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל עֵד אַחַת טְרֵפָה שְׁלִישִׁית כְּשֵׁרָה שְׁנִיָּה אֵינִי יוֹדֵעַ.

Rabbi Yehuda said to him: Come, I will teach you a tradition without showing you: This is what Shmuel said: There are three successive points around the same bone behind the pelvis at which branches diverge from the spinal cord. If the spinal cord is cut anywhere until the first gap between these branches, the animal is a tereifa. If it is severed anywhere after the third gap, i.e., after the third branch, the animal is kosher. If it was severed within the second gap, i.e., between these areas, I do not know the halakha.
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הכי אמר שמואל עד אחד כלומר עד חוליא ראשונה של אליה טרפה דבה יש חוט השדרה:
שלישית כשרה – כלומר שלישי׳ אם שם נשברה החוליא כשרה דבה אין חוט:
עד אחת – כ״מ שיפסק מן הצואר עד בין הפרשה ראשונה טרפה נפסק בין הפרשה שלישית כשרה שניה איני יודע.
אמר ליה [לו]: תא אגמרך גמרא [בוא ואלמד אותך מסורת] בענין זה, בלי להראות לך, הכי [כך] אמר שמואל: שלושה פיצולים (פרשות) יוצאים מאותה עצם, זה במרחק מה מזה, והרווח שביניהם קרוי ״בין הפרשות״. עד אחת, אם נפסק חוט השדרה עד בין הפרשות הראשונה, כלומר, בין הפיצול הראשון לשני — הרי זו טרפה, אם נפסק בשלישית, לאחר הפיצול השלישי — כשרה, נפסק בבין הפרשות השניה, בין הפיצול השני לשלישי — איני יודע מה דינו.
Rabbi Yehuda said to him: Come, I will teach you a tradition without showing you: This is what Shmuel said: There are three successive points around the same bone behind the pelvis at which branches diverge from the spinal cord. If the spinal cord is cut anywhere until the first gap between these branches, the animal is a tereifa. If it is severed anywhere after the third gap, i.e., after the third branch, the animal is kosher. If it was severed within the second gap, i.e., between these areas, I do not know the halakha.
עין משפט נר מצוהרי״ףמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) בָּעֵי רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ

Rav Huna, son of Rav Yehoshua, raises a dilemma:
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בעי [שאל] רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע:
Rav Huna, son of Rav Yehoshua, raises a dilemma:
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

חולין מה: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה חולין מה: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רי"ף חולין מה: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., מיוחס לר׳ גרשום חולין מה:, הערוך על סדר הש"ס חולין מה:, רש"י חולין מה:, ראב"ן חולין מה: – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות חולין מה:, ר"י מלוניל חולין מה: – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., ההשלמה חולין מה: – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., רשב"א חולין מה: – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי חולין מה: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה חולין מה:, מהרש"א חידושי הלכות חולין מה:, גליון הש"ס לרע"א חולין מה:, פירוש הרב שטיינזלץ חולין מה:

Chulin 45b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Chulin 45b, Rif by Bavli Chulin 45b, Attributed to R. Gershom Chulin 45b, Collected from HeArukh Chulin 45b, Rashi Chulin 45b, Raavan Chulin 45b, Tosafot Chulin 45b, Ri MiLunel Chulin 45b, HaHashlamah Chulin 45b, Rashba Chulin 45b, Meiri Chulin 45b, Maharshal Chokhmat Shelomo Chulin 45b, Maharsha Chidushei Halakhot Chulin 45b, Gilyon HaShas Chulin 45b, Steinsaltz Commentary Chulin 45b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144