×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) שֶׁמָּא תֵּשֵׁב עֲלֵיהֶן אִשְׁתּוֹ נִדָּה אֲבָל בְּפֵירֵי לָא אָמְרִינַן וְרַבִּי יִצְחָק בְּפֵירֵי נָמֵי אָמַר.
as with regard to garments there is concern lest his wife sit upon them when she is impure with the impurity of a menstruating woman. But with regard to produce, we do not say that if it was prepared with the purity of teruma it renders sacrificial food impure, and Rabbi Yitzḥak states his halakha with regard to produce as well.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבל בפירי לא אמרינן – כלומר פירי דתרומה לא אמרינן שעושה רביעי בקדש:
שמא תשב – שמא ישבה ואע״ג דאוכלי תרומה מזדהרי בה שפיר מיהו לגבי קדש לא הויא שמירה וחיישינן הואיל וטומאה מצויה היא.
אבל בפירי – דאין טומאתן מצויה הויא שמירת תרומה שמירה לקדש למאי דנטריה דא״כ תרומה טהורה נמי תימא דמטמאה קודש.
שמא תשב עליהן אשתו נדה – אבגדי עם הארץ מדרס לפרושין צריך נמי האי טעמא דע״ה אינו עושה מדרס ולא מטמא בהיסט כדתנן בהדיא במסכת טהרות בפ״ז (משנה ו) הגנבים שנכנסו לבית אינו טמא אלא מקום רגלי הגנבים ומה הם מטמאים אוכלין ומשקין וכלי חרס פתוחים אבל לא המשכבות והמושבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל ואם יש עמהן עובד כוכבים או אשה הכל טמא משמע בהדיא דע״ה אינו עושה משכב ומושב ואינו מטמא בהיסט ובהנחנקין (דף סא:) נמי פריך גבי מוקף צמיד וליחוש שמא תסיטנו אשתו נדה משמע דהוא עצמו אין מטמא בהיסט וצריך ליתן טעם דמ״ש דלענין צינורא שלו עשאוהו כזב שמעיינותיו טמאים כדמשמע בפ׳ בנות כותים (נדה דף לג:) ובפ׳ חומר בקדש (חגיגה דף כג.) ולענין מדרס והיסט לא עשאוהו כזב ונראה דטעמא משום דאין גוזרין גזירות על הציבור אלא א״כ רוב הציבור יכולין לעמוד בהם ובצינורא שלו אפשר ליזהר אבל חומרא יתירה כגון משכב ומושב בהיסט לא רצו חכמים להחמיר ובפרק בנות כותים (נדה דף לג:) יש להאריך יותר ולא כאן.
אוכלין של פרושין או אוכלי תרומה שמירתן שמירה אף אצל החמורים ואינן פוסלין את הקדש אבל אם היו טמאים אף בטומאה שלישית ר״ל באוכלי תרומה או בחולין הנעשין בטהרתה הרי האוכלן שני אצל הקדש כמו שביארנו אבל עמי הארץ אין נאמנין על טהרותיהם ובדבר שבקדש נאמנין כיצד נאמן עם הארץ על יינו שהוא טהור לנסכים שאם לא כן הרי כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו אבל על התרומה אין נאמנין אלא בשעת הגתות והבדים ואם עברו הגתות והבדים והביא חבית יין של תרומה לא יקבלנה כהן חבר ממנו ויתנוה לכהן עם הארץ שכמותו ואם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעת יין לנסכים נאמן הואיל ובכלי אחד הם והוא הנקרא כאן בחבורין מתוך שנאמן על הקדש נאמן על התרומה וכבר ביארנו ענין זה במסכת חגיגה:
גמ׳ איסור טריפה וחייל אאיסור כו׳ כצ״ל:
מחשש שמא תשב (ישבה) עליהן אשתו נדה, אבל בפירי לא אמרינן [בפירות אין אנו אומרים] שמה שנעשה בטהרת תרומה נחשב טמא לקודש. ומעירים, ור׳ יצחק, בפירי נמי [בפירות גם כן] אמר, שפירות אוכלי תרומה מטמאים את הקודש, ולאו דווקא במדרס.
as with regard to garments there is concern lest his wife sit upon them when she is impure with the impurity of a menstruating woman. But with regard to produce, we do not say that if it was prepared with the purity of teruma it renders sacrificial food impure, and Rabbi Yitzḥak states his halakha with regard to produce as well.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי וּמִי אָמְרִינַן בְּפֵירֵי וְהָתְנַן אאִם אָמַר הִפְרַשְׁתִּי לְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ נֶאֱמָן וְלָא קָא מטמא לֵיהּ תְּרוּמָה לְקֹדֶשׁ וְאִי אָמְרַתְּ טׇהֳרָתָהּ טוּמְאָה הִיא אֵצֶל הַקֹּדֶשׁ תְּטַמֵּא תְּרוּמָה לְקֹדֶשׁ.

Rabbi Yirmeya of Difti raises an objection to the opinion of Rabbi Yitzḥak: And do we say with regard to produce that if it was prepared with the purity of teruma it renders sacrificial food impure? But didn’t we learn in a mishna (Ḥagiga 24b): It is not permitted for a priest to accept teruma wine from an am ha’aretz, but if an am ha’aretz says to the priest: I separated and placed into this barrel of teruma wine a quarter-log of sacrificial wine, he is deemed credible? And this indicates that teruma does not render the sacrificial food impure. And if you say with regard to teruma that its state of purity is impurity vis-à-vis sacrificial food, let the teruma render the sacrificial food impure.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והתנן אם [אמר] הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן כו׳ דאמרי׳ במסכת חגיגה ביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל השנה כולה כלומר אפי׳ עמי הארץ יין לצורך ניסוך ושמן לצורך מנחות ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה עברו הגיתות והבדים אין נאמנים ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן דאמרינן מגו דמהימן אקדש נאמן אתרומה אפי׳ לאחר הגיתות והבדים ואי אמרת טהרתה וכו׳ גיתות דיין בדים דשמן:
אם אמר הפרשתי לתוכה כו׳ – בחומר בקדש (חגיגה דף כד:) תנן ביהודה נאמנין עמי הארץ על טהרת יין לנסכים אם אמרו טהורין הן והימנוהו רבנן כדי שלא יהא כל אחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו אבל על התרומה אין נאמנין אלא בשעת הגיתות והבדים עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית של יין דתרומה ה״ז לא יקבל הימנו ואם אמר לו הפרשתי לתוך חבית זה רביעית לנסכים נאמן על כולם ומקבלם כהן ושותה.
ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן – וא״ת היאך יאכל כהן תרומה כיון דקדש מעורב בה וי״ל דע״י ברירה שיאמר רביעית שאני עתיד להפריש יהא קדש.
תטמא תרומה לקדש – וא״ת שאני הכא ששמרה על טהרת קדש וממ״נ כיון דמהמנית ליה אקדש מהימן נמי אתרומה וי״ל דס״ד כיון דתרומת חבר נמי מטמא קודש משום דטהרתה טומאה אצל הקדש לא שייך הכא להימניה לעם הארץ משום שלא יהא בונה במה לעצמו אי נמי פריך דה״ל למיחש שמא נתן קדש בחבית אחר שנתן בה תרומה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתיב [מקשה] על כך ר׳ ירמיה מדיפתי: ומי אמרינן בפירי [והאם אומרים אנו בפירות] שהטהור לתרומה נחשב טמא לקודש? והתנן [והרי שנינו במשנה]: אין הכהן רשאי לקבל יין של תרומה מעם הארץ, החשוד על טהרת התרומה, אבל אם אמר לו עם הארץ: ״הפרשתי לתוכה לתוך חבית יין זו רביעית של קדש (יין המיועד לנסכים)״ — נאמן לומר על התרומה שבתוכה שהיא טהורה, מפני שאינו חשוד לטמא את הקודש. ומכאן שלא קא מטמא ליה [שאין מטמאה] התרומה לקדש. ואי אמרת [ואם אומר אתה] כדברי רב יצחק, שטהרתה של תרומה טומאה היא נחשבת אצל הקדש, אם כן תטמא תרומה לקדש!
Rabbi Yirmeya of Difti raises an objection to the opinion of Rabbi Yitzḥak: And do we say with regard to produce that if it was prepared with the purity of teruma it renders sacrificial food impure? But didn’t we learn in a mishna (Ḥagiga 24b): It is not permitted for a priest to accept teruma wine from an am ha’aretz, but if an am ha’aretz says to the priest: I separated and placed into this barrel of teruma wine a quarter-log of sacrificial wine, he is deemed credible? And this indicates that teruma does not render the sacrificial food impure. And if you say with regard to teruma that its state of purity is impurity vis-à-vis sacrificial food, let the teruma render the sacrificial food impure.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) א״לאֲמַר לֵיהּ טוּמְאָה בְּחִבּוּרִין קָאָמְרַתְּ טוּמְאָה בְּחִבּוּרִין שָׁאנֵי דְּמִגּוֹ דִּמְהֵימַן אַקֹּדֶשׁ מְהֵימַן נָמֵי אַתְּרוּמָה.

Rabbi Yitzḥak said to Rabbi Yirmeya of Difti: Are you are saying that there is an objection to my opinion based on the case of impurity in a case of food items, the teruma wine and the sacrificial wine, that are attached in one barrel? Impurity in a case of food items that are attached is different, as, since the am ha’aretz is deemed credible with regard to the sacrificial food, he is deemed credible with regard to the teruma as well.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
טומאה בחבורין קא אמרת – כלומר כיון1 דפיס בה לקדש ודאי עשה לה לתרומה קודם לכן שמירה מעולה כקדש:
1. נראה דצ״ל כיון דחיברה לקודש ודאי עשה וכו׳.
בחיבורין – ששניהם בכלי אחד תמיד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו]: לגבי טומאה בחבורין קאמרת [אומר אתה]? מתרומה שהיא מצויה יחד עם הקודש בכלי אתה מביא ראיה? טומאה בחבורין שאני [שונה], דמגו [שמתוך] שמהימן עם הארץ על טהרת הקדשמהימן נמי [גם כן] על טהרת התרומה המצויה עמו.
Rabbi Yitzḥak said to Rabbi Yirmeya of Difti: Are you are saying that there is an objection to my opinion based on the case of impurity in a case of food items, the teruma wine and the sacrificial wine, that are attached in one barrel? Impurity in a case of food items that are attached is different, as, since the am ha’aretz is deemed credible with regard to the sacrificial food, he is deemed credible with regard to the teruma as well.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מֵתִיב רַב הוּנָא בַּר נָתָן בהַשֵּׁנִי שֶׁבַּחוּלִּין מְטַמֵּא מַשְׁקֵה חוּלִּין וּפוֹסֵל אוֹכְלֵי תְרוּמָה וְהַשְּׁלִישִׁי מְטַמֵּא מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ וּפוֹסֵל אוֹכְלֵי קֹדֶשׁ בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ.

Rav Huna bar Natan raises an objection from a baraita to the opinion of Rabbi Yitzḥak with regard to rendering sacrificial food impure with fourth-degree ritual impurity: Non-sacred food that is impure with second-degree impurity renders impure through contact a non-sacred liquid, which assumes first-degree impurity, and disqualifies teruma foods, in the sense that those foods are impure but do not transmit impurity to other food. And non-sacred food that is impure with third-degree impurity renders impure through contact a sacrificial liquid and disqualifies sacrificial foods, in the case of non-sacred food items that were prepared on the level of purity of sacrificial food. This contradicts the opinion of Rabbi Yitzḥak, who said that there is nothing that confers fourth-degree impurity in sacrificial food other than consecrated sacrificial food alone, but not non-sacred food prepared with the purity of sacrificial food.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יבעל המאורבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
השני שבחולין מטמא משקה חולין כו׳ – כדאמרי׳ לעיל מצינו שני שעושה שני ע״י משקין דעלולין הן לקבל טומאה ופוסל אוכלי תרומה דחשוב שלישי ופוסל בתרומה והשלישי מטמא משקה קודש דעושה משקה קודש כמוהו ופוסל אוכלי קדש שעושה האוכלין רביעי קשיא לרב יצחק בר שמואל דהא לאו קדש מקדש הוא:
מטמא משקה חולין – כדאמרן לעיל (דף לד.) דעביד להו תחלה.
והשלישי – שבחולין.
בחולין שנעשו כו׳ – כלומר באלו חולין אמרו כשנעשה על טהרת הקדש וקתני דעביד רביעי בקדש.
{שמעתא דתיובתא דרב הונא בענין רביעי בחולין שנעשו על טהרת הקודש}
מתיב רב הונא בריה דרב נתן: השני שבחולין מטמא משקה חולין ופוסל אוכלי תרומה, והשלישי שבתרומה1 מטמא משקה קודש ופוסל אוכלי קודש [,דהוו להו רביעי,]⁠2 בחולין שנעשו על טהרת הקודש (עיין משנה טהרות ב, ו) – וכ״ש בקודש מקודש. דכיון דחולין שנעשו על טהרת הקודש אית בהו רביעי, דין הוא שיעשה שלישי שלהם רביעי בקודש. שהרי תרומה, שאין בה רביעי, ושלישי שלה עושה בקודש רביעי, כ״ש הכא, דאית בהו בגופייהו רביעי, דין הוא שיעשו רביעי בקודש. וקשיא לרב יצחק, דאמר, אין לך דבר שעושה רביעי בקודש אלא קודש מקודש בלבד.
אמר לך רב יצחק: תנאי היא. דאשכחן תנא דלא ס״ל כי האי תנא דמקשית ליה מיניה. והוא ר׳ אלעזר בר׳ צדוק, דאמר, הרי הן כתרומה - דלית בהו רביעי. ומאחר דאשכחן תנא דלא ס״ל כההוא דמותיב ליה ר׳ הונא מיניה, אנא מתריצנא אליבא דידי דה״ק: הרי הן כתרומה, ולא כתרומה ממש. הרי הן כתרומה, שאין שם רביעי, דהיינו, לטמא שנים ולפסול אחד. ולא כתרומה ממש, דאילו תרומה ממש שלישי שלה עושה רביעי בקודש, מפני שטהרתה טומאה היא אצל הקודש, ואילו חולין שנעשו על טהרת הקודש לא עבדי רביעי בקודש, עד שיהא קודש מקודש.
1. תיבה זו חסירה בגירסתנו כאן בגמרא אך במשנה (טהרות ב, ו) גרסינן לה
2. זהו תוספת של בעה״מ.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתיב [מקשה] רב הונא בר נתן על רב יצחק ממה ששנינו: השני שבחולין מטמא משקה חולין, שעושה אותו ראשון לטומאה, ופוסל אוכלי (מאכלי) תרומה, שהם פסולים לאכילה, אך אינם מטמאים תרומה אחרת, והשלישי שבחולין מטמא משקה קדש, עושה אותו ראשון לטומאה, ופוסל אוכלי קדש, בחולין שנעשו על טהרת הקדש. והרי זה בניגוד למה שאמר רב יצחק, שהאוכל שלישי בחולין שנעשו על טהרת הקודש טהור לאכול בקודש, ואינו פוסלו!
Rav Huna bar Natan raises an objection from a baraita to the opinion of Rabbi Yitzḥak with regard to rendering sacrificial food impure with fourth-degree ritual impurity: Non-sacred food that is impure with second-degree impurity renders impure through contact a non-sacred liquid, which assumes first-degree impurity, and disqualifies teruma foods, in the sense that those foods are impure but do not transmit impurity to other food. And non-sacred food that is impure with third-degree impurity renders impure through contact a sacrificial liquid and disqualifies sacrificial foods, in the case of non-sacred food items that were prepared on the level of purity of sacrificial food. This contradicts the opinion of Rabbi Yitzḥak, who said that there is nothing that confers fourth-degree impurity in sacrificial food other than consecrated sacrificial food alone, but not non-sacred food prepared with the purity of sacrificial food.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יבעל המאורבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת קֹדֶשׁ גהֲרֵי הֵן כְּחוּלִּין.

The Gemara answers that this matter is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: The halakhic status of non-sacred food items that were prepared on the level of purity of sacrificial food is like that of non-sacred foods, and they are incapable of assuming third-degree impurity.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הרי הן כחולין – ואין באין לכלל שלישי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: דבר זה תנאי [מחלוקת תנאים] היא, דתניא [ששנויה ברייתא]: חולין שנעשו על טהרת קדשהרי הן כחולין רגילים, ואין בהם כלל שלישי לטומאה.
The Gemara answers that this matter is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: The halakhic status of non-sacred food items that were prepared on the level of purity of sacrificial food is like that of non-sacred foods, and they are incapable of assuming third-degree impurity.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הֲרֵי הֵן כִּתְרוּמָה לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד.:

Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, says: The halakhic status of non-sacred food items that were prepared on the level of purity of sacrificial food is like that of teruma. Accordingly, a primary source of ritual impurity is able to render two items impure: The food item with which it comes into contact assumes first-degree impurity, and the food item with which that came into contact assumes second-degree impurity. And that item is able to disqualify one further item, which assumes third-degree impurity but will not render sacrificial food impure with fourth-degree impurity. According to both opinions in this baraita, non-sacred food prepared with the purity of sacrificial food does not disqualify sacrificial food. According to the mishna in Teharot, it does disqualify sacrificial food.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ אלעזר בר׳ צדוק [אומר] הרי הן כתרומה לטמא שנים – כלומר לטמא שנים לבדו דזהו שלישי ולפסל אחד זהו רביעי וכיצד תנאי היא דת״ק דר׳ אלעזר בר׳ צדוק סבר הרי הן כחולין ולא עושה רביעי בקדש שאין לך דבר שעושה רביעי בקדש אלא קדש מקודש ור׳ אלעזר בר׳ צדוק סבר חולין שנעשו על טהרת הקדש עושה רביעי בקדש:
הרי הן כתרומה – כדמפרש לטמא שנים ולפסול אחד כלומר הראשון והשני טמא בהן והשלישי פסול ואינו טמא לעשות רביעי אפילו בקדש וכיון דאשמועינן בדידהו דלא שייך בהו רביעי תו לא מיקרי שלישי דידהו טמא אלא פסול ולא עביד רביעי בקדש והאי תנא ס״ל כרבי יצחק ותנא דמתניתין קמייתא פליג עליה כדקתני ופוסל אוכלי קדש.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ אלעזר ברבי צדוק אומר: הרי הן כתרומה, לטמא שנים, שאם נגעו בטומאה יש בהם ראשון ושני, ולפסול אחד, שהשני עושה שלישי, אבל השלישי אינו עושה רביעי. ור׳ יצחק הולך בשיטת ברייתא זו.
Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, says: The halakhic status of non-sacred food items that were prepared on the level of purity of sacrificial food is like that of teruma. Accordingly, a primary source of ritual impurity is able to render two items impure: The food item with which it comes into contact assumes first-degree impurity, and the food item with which that came into contact assumes second-degree impurity. And that item is able to disqualify one further item, which assumes third-degree impurity but will not render sacrificial food impure with fourth-degree impurity. According to both opinions in this baraita, non-sacred food prepared with the purity of sacrificial food does not disqualify sacrificial food. According to the mishna in Teharot, it does disqualify sacrificial food.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הוּכְשְׁרוּ בִּשְׁחִיטָה.: אָמַר רַב אַסִּי אוֹמֵר הָיָה ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁחִיטָתוֹ מַכְשֶׁרֶת וְלֹא דָּם.

§ The mishna states (33a): In the case of one who slaughters a domesticated animal, an undomesticated animal, or a bird, and blood did not emerge from them, Rabbi Shimon says: They were rendered susceptible to ritual impurity by means of the slaughter itself. Rav Asi said that Rabbi Shimon would say: It is its slaughter that renders it susceptible to ritual impurity, and not the blood that emerges during the slaughter.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שחיטה מכשרת – את הבשר לטומאה דמשויא ליה אוכלא.
שחיטה מכשרת ולא דם – וטעמא משום דמתרת בשר באכילה וכן פירש בקונטרס.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א ושבים לדון במשנתנו, ר׳ שמעון אומר: בעלי חיים שלא יצא דם בשחיטתם הוכשרו בשחיטה עצמה לקבלת טומאה. אמר רב אסי, אומר היה ר׳ שמעון: דווקא שחיטתו מכשרת ולא דם השחיטה.
§ The mishna states (33a): In the case of one who slaughters a domesticated animal, an undomesticated animal, or a bird, and blood did not emerge from them, Rabbi Shimon says: They were rendered susceptible to ritual impurity by means of the slaughter itself. Rav Asi said that Rabbi Shimon would say: It is its slaughter that renders it susceptible to ritual impurity, and not the blood that emerges during the slaughter.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הוּכְשְׁרוּ בִּשְׁחִיטָה מַאי לָאו בִּשְׁחִיטָה וְלָא בְּדָם לָא אַף בִּשְׁחִיטָה.

The Gemara suggests: Let us say that the mishna supports the opinion of Rav Asi. Rabbi Shimon says: They were rendered susceptible to ritual impurity by means of the slaughter itself. The Gemara asks: What, is it not that Rabbi Shimon is saying: By means of the slaughter and not by means of the blood from the slaughter? The Gemara answers: No, perhaps Rabbi Shimon is saying: The animal can be rendered susceptible to ritual impurity by means of blood and also by means of slaughter.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולא בדם – ונפקא מינה דאילו נפל דם שחיטה על הזרעים לא הוכשרו דלא מיקרי דם שחיטה משקה.
אף בשחיטה – היכא דליכא דם ולעולם כי איכא דם נמי מכשיר את הזרעים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומציעים: לימא מסייע ליה [האם נאמר שמסייע לו] לרב אסי מה ששנינו במשנה, ר׳ שמעון אומר: הוכשרו בשחיטה, מאי לאו [האם אין] הכוונה: בשחיטה ולא בדם? ודוחים: לא, כוונתו שלא רק בדם הם מוכשרים, אלא אף בשחיטה.
The Gemara suggests: Let us say that the mishna supports the opinion of Rav Asi. Rabbi Shimon says: They were rendered susceptible to ritual impurity by means of the slaughter itself. The Gemara asks: What, is it not that Rabbi Shimon is saying: By means of the slaughter and not by means of the blood from the slaughter? The Gemara answers: No, perhaps Rabbi Shimon is saying: The animal can be rendered susceptible to ritual impurity by means of blood and also by means of slaughter.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ת״שתָּא שְׁמַע אָמַר לָהֶן ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן וְכִי הַדָּם מַכְשִׁיר וַהֲלֹא שְׁחִיטָה מַכְשֶׁרֶת ה״קהָכִי קָאָמַר לָהֶן וְכִי דָם בִּלְבַד מַכְשִׁיר אַף שְׁחִיטָה נָמֵי מַכְשֶׁרֶת.

The Gemara suggests: Come and hear a baraita is support of Rav Asi’s statement. Rabbi Shimon said to the Rabbis: Is it blood that renders the animal susceptible to ritual impurity? But isn’t it slaughter that renders it susceptible? This indicates that Rabbi Shimon holds that it is specifically the slaughter and not the blood that renders the flesh susceptible to impurity. The Gemara rejects this proof. This is what Rabbi Shimon is saying to the Rabbis: Is it blood alone that renders the animal susceptible to ritual impurity? Slaughter too renders it susceptible.
בית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא, אמר להן ר׳ שמעון: וכי הדם מכשיר? והלא שחיטה מכשרת! ומשיבים: גם מכאן אין ראיה גמורה, ויש להסביר שהכי קאמר [כך הוא אומר] להן: וכי דם בלבד מכשיר? אף שחיטה נמי [גם כן] מכשרת.
The Gemara suggests: Come and hear a baraita is support of Rav Asi’s statement. Rabbi Shimon said to the Rabbis: Is it blood that renders the animal susceptible to ritual impurity? But isn’t it slaughter that renders it susceptible? This indicates that Rabbi Shimon holds that it is specifically the slaughter and not the blood that renders the flesh susceptible to impurity. The Gemara rejects this proof. This is what Rabbi Shimon is saying to the Rabbis: Is it blood alone that renders the animal susceptible to ritual impurity? Slaughter too renders it susceptible.
בית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) ת״שתָּא שְׁמַע ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר דַּם הַמֵּת אֵינוֹ מַכְשִׁיר מַאי לָאו דהָא דַּם שְׁחִיטָה מַכְשִׁיר לָא הָא דַּם חֲלָלִים מַכְשִׁיר אֲבָל דַּם שְׁחִיטָה מַאי לָא מַכְשִׁיר.

The Gemara suggests: Come and hear a baraita contrary to Rav Asi’s statement. Rabbi Shimon says: Blood of the animal that is dead of natural causes does not render food items susceptible to ritual impurity. What, is it not that one may infer that blood of slaughter renders food items susceptible to ritual impurity? The Gemara rejects this proof. No, infer that blood of animals that are killed renders food items susceptible to ritual impurity. The Gemara asks: But with regard to blood of slaughter, what then is the halakha; that it does not render food items susceptible to ritual impurity?
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותבעל המאוררשב״אבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דם המת אינו מכשיר – כלומר בהמה שמתה מאיליה:
הא דם חללים מכשיר – כלומר שנהרגה ולא נשחטה דגזרת הכתוב הוא ודם חללים ישתה:
דם המת – בהמה שמתה מאליה.
דם חללים – שנהרגה ולקמיה מפרש טעמא.
דם המת אינו מכשיר – פירש בקונטרס בהמה שמתה מאליה ובסמוך נמי גבי דם מגפתו אינו מכשיר פירש כמו כן דם מכת בהמה וקשיא לר״ת דא״כ הל״ל דם מיתה דם מגפתה ועוד דגבי אדם תנן לה במסכת מכשירין (פ״ו משנה ו) והכי איתא התם אלו מטמאין ומכשירין זובו ורוקו שכבת זרעו ומימי רגליו ורביעית דם מן המת ודם הנדה כו׳ רבי שמעון אומר דם המת אינו מכשיר ועוד דדם מגפתה של בהמה אפילו רבנן מודו דלא מכשיר דאמר בפרק חבית (שבת דף קמג:) לא אם טמא חלב אשה שלא לרצון שכן דם מגפתה טמא יטמא חלב בהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור ומסתמא כרבנן אתי דלא מסתבר לאוקומי כרבי שמעון ולא כרבנן ועוד דאי שייך דם חללים בבהמה מאי שנא גבי אדם דאמר מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא דדם מגפתו מכשיר ומאי שנא גבי בהמה דלא אמרינן ועוד דאמרינן בסמוך רבי חייא סבר דאינה לשחיטה אלא לבסוף והא דם מכה היא ולא מכשר והתם כרבנן דהא מכשר דם שחיטה ובפרק העור והרוטב (לקמן קכא.) אמר שונין ישראל בטמאה ועובד כוכבים בטהורה צריכי מחשבה (בה) והכשר ממקום אחר ואמאי לא מכשר מטעם דם חללים מיהו פירש בקונטרס שם דלא מקרי דם חלל אלא על ידי גיסטרא ומצואר כדקאמר בסוטה לתת אותה על חללי צוארי רשעים ואין נראה דהא לצד בית השחיטה הוא דאיקרי צואר כדמשמע בפ״ק (לעיל דף יט:) לכך נראה לר״ת דכולה שמעתתא איירי באדם דשייך ביה דם חללים ולא בבהמה.
{שמעתא דדיוק מדם המת ודם מגפתו לענין דם שחיטה}
והא דתנן (מכשירין ו, ו), ר״ש אומר דם המת אינו מכשיר [ודם מגפתו אינו מכשיר],⁠1 – פירשה ה״ר שלמה ז״ל בדם בהמה שמתה מאליה ובדם נגוף של בהמה, שהוא דם המכה.
ולא כך היא הצעה של משנה זו, ומפורשת היא בסוף מס׳ מכשירין (שם) שבאדם היא שנויא. ואפ״ה קא דייקינן מינה לדם שחיטה של בהמה, כסבורים לומר שקרוב להיותו כדם חללים יותר מדם המת ודם מגפתו של חי.
1. זו ליתא במתניתין אבל כך איתא בגמרא הכא.
רבי שמעון דם המת אינו מכשיר. פירש רש״י ז״ל: דם בהמה שמתה מאליה. ואמרינן מאי לאו הא דם שחיטה מכשיר, ודחינן לא דם חללים מכשיר, כלומר דם בהמה שנהרגה, ואינו מחוור, חדא, דמה לי שחיטה בסימנין מה לי הריגה מה לי נחירה אם דרך נחירה קרוייה חלל אף דרך שחיטה קרויה חלל דמאי שנא, ועוד דאי בבהמה הוה ליה למימר דם המתה. ועוד דבהדיא תנינן לה במסכת מכשירין (פ״ו, מ״ו) באדם מת דתנן התם אלו מטמאין ומכשירין זובו ורוקו ושכבת זרעו של זב ומימי רגליו ורביעית דם המת ודם הנדה, רבי אלעזר אומר שכבת זרע אינה מכשרת, ר׳ אלעזר בן עזריה אומר דם הנדה אינו מכשיר, ר׳ שמעון אומר דם המת אינו מכשיר, ואם נפל על הדלעת גוררה והיא טהורה, אלמא באדם מיירי. ועוד דהדר קתני התם (מ״ז) דם שחיטה בבהמה בחיה ובעופות.
ואם תאמר אם כן היכי דייקינן הכא מינה מאי לאו דם שחיטה מכשיר, דמה ענין דם שחיטת בהמה לדם אדם, וכדדחינן נמי לא דם חללים מכשיר, כלומר דם אדם חלל וכדכתיב ודם חללים ישתה. יש לומר דהכי קאמר מדקאמר דם המת אינו מכשיר, שמע מינה דכל דם אחר ואפילו דם שחיטה דבהמה מכשיר, משום דדם חלל אדם מכשיר מדכתיב (במדבר כג, כד) ודם חללים ישתה, ודם שחיטה דבהמה מדכתיב (דברים יב, טז) על הארץ תשפכנו כמים, דאי דם שחיטה של בהמה לא מכשיר, והא דכתיב על הארץ תשפכנו כמים למשרי דם פסולי המוקדשין בהנאה, לישמעינן דם שחיטה ואנא ידענא דכל שכן דם אדם מת דדם חללים דוקא וכדמקשה ואזיל, כי משנינן לא דם חללים מכשיר, והא נמי דתניא דם מגפתו אינו מכשיר דם מגפתו של אדם קאמר, דאלו של בהמה אפילו רבנן מודו דאינו מכשיר דתנן התם (מ״ח) יטמא חלב בהמה שלא לרצון שדם מגפתו טהור, ועוד דאמרינן הכא דם מגפתו איצטריך סלקא דעתך אמינא מה לי קטליה כוליה מה לי קטליה פלגיה קא משמע לן, ואי בבהמה אפילו קטליה כולה נמי וכדאמרן, ואפילו לספרים דגרסינן דם מגפתה של אשה קאמר, וזו ששנינו לא אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא, ומייתי לה בשבת (שבת קמג:), ההוא תנא סבר דאמרינן אדם מה לי קטליה כוליה מה לי קטליה פלגיה דבעיא הכשר, איכא למידק אי לא הוה כתיב אלא חד על כרחין לא הוה מוקמינן אלא בשרץ, דכולה פרשתא בשרץ כתיבה ולא במת. ויש לומר דהכי קאמר השתא דכתיב תרי קראי בשרץ על כרחין אם אין ענין לגופו תנהו ענין למת, וצריכי תרי קראי לאשמועינן מת ושרץ, דאילו כתיב טומאת מת בהדיא לא הוה שמעינן מיניה שרץ, ואי אשמעינן שרץ ולא מת לא שמעינן מינה טומאת מת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה דם המת אינו כו׳ ורביעית דם מן המת ודם הנדה כו׳ רבי שמעון אומר דם כו׳ עכ״ל כצ״ל:
בא״ד ועוד דאי שייך דם חללים בבהמה מ״ש גבי אדם כו׳ עכ״ל פירוש ועוד דאף אם נאמר כפירוש רש״י דהך סתמא דברייתא דפ׳ חביות ע״כ כרבי שמעון אתיא דדם מגפת אשה מכשיר ודם מגפת בהמה אינו מכשיר תקשה ליה אליבא דרבי שמעון דאי שייך דם חללים בבהמה כפירושו דכולה שמעתתא איירי בבהמה מ״ש גבי אדם כו׳ וק״ל:
ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו, ר׳ שמעון אומר: דם המת (בהמה שמתה מעצמה) אינו מכשיר לקבל טומאה; מאי לאו [האם לא] נדייק מכאן: הא [אבל] דם שחיטה מכשיר? ודוחים: לא, יש לדייק: הא [אבל] דם חללים (הרוגים) מכשיר, כלומר, דם של בהמה שנהרגה, ולא שמתה מעצמה. ומקשים: אבל דם שחיטה לשיטתך, מאי [מה] יהא דינו, לא מכשיר?
The Gemara suggests: Come and hear a baraita contrary to Rav Asi’s statement. Rabbi Shimon says: Blood of the animal that is dead of natural causes does not render food items susceptible to ritual impurity. What, is it not that one may infer that blood of slaughter renders food items susceptible to ritual impurity? The Gemara rejects this proof. No, infer that blood of animals that are killed renders food items susceptible to ritual impurity. The Gemara asks: But with regard to blood of slaughter, what then is the halakha; that it does not render food items susceptible to ritual impurity?
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותבעל המאוררשב״אבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) לַישְׁמְעִינַן דַּם שְׁחִיטָה וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן דַּם הַמֵּת דַּם הַמֵּת אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא מָה לִי קַטְלֵיהּ אִיהוּ מָה לִי קַטְלֵיהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.

If so, let Rabbi Shimon teach us that blood of slaughter does not render the animal susceptible to ritual impurity, and we will conclude that all the more so that is the halakha with regard to blood of the animal that is dead as a result of natural causes. The Gemara answers: It was necessary for Rabbi Shimon to teach the halakha of blood of the animal that is dead as a result of natural causes, as it could enter your mind to say: What difference is there to me if one killed the animal himself, and what difference is there to me if the animal was killed by the angel of death? In both cases the blood should render the animal susceptible to ritual impurity. Therefore, Rabbi Shimon teaches us that unlike blood of an animal that was killed, blood of an animal that is dead as a result of natural causes does not render food items susceptible to ritual impurity, and no inference may be drawn with regard to blood of slaughter.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לשמעינן דם שחיטה – דלא מכשר ואע״ג דאיתקוש למים דכתיב על הארץ תשפכנו כמים.
ס״ד אמינא – דם המת עדיף דהוי כדם חללים דמה לי קטלה איהו כולה אבל דם שחיטה לא מיקרי חלל אלא זבוח.
לשמעינן דם השחיטה וכ״ש דם המת – וא״ת ומאי כ״ש דמה ענין זה אצל זה הא מתרי קראי נפקי לרבנן דם המת מדם חללים ישתה ודם שחיטה מתשפכנו כמים וכן קשה בסמוך גבי דם מגפתו וי״ל דס״ד דאפילו לרבנן אי לאו דנפקא לן שחיטה מתשפכנו כמים הוה אמינא דדם חללים דוקא מכשיר דהיינו שנהרג ולא מת מאליו דלא אמרינן מה לי קטליה איהו מה לי קטליה מלאך המות דאין לך בו אלא חידושו דלא מצינו דם מכשיר אלא דם חללים אבל השתא דדם שחיטה מכשיר לא הוי חידוש מאי דמכשיר דם חללים ואמרינן מה לי קטלה כו׳ וכן בסמוך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אם כן לישמעינן [שישמיע לנו] ר׳ שמעון רק שדם שחיטה אינו מכשיר, ואנו נבין שכל שכן שדם המת אינו מכשיר! ומשיבים: גם אם דם שחיטה מכשיר, עדיין דם המת איצטריכא ליה [הוצרך לו לומר] שאינו מכשיר, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל ודם חללים מכשיר, מדוע דם המת אינו מכשיר? מה לי קטליה איהו [אם הרג אותו הוא], מה לי קטליה [אם הרג אותו] מלאך המות? על כן קא משמע לן [משמיע לנו] ר׳ שמעון שדם המת אינו מכשיר.
If so, let Rabbi Shimon teach us that blood of slaughter does not render the animal susceptible to ritual impurity, and we will conclude that all the more so that is the halakha with regard to blood of the animal that is dead as a result of natural causes. The Gemara answers: It was necessary for Rabbi Shimon to teach the halakha of blood of the animal that is dead as a result of natural causes, as it could enter your mind to say: What difference is there to me if one killed the animal himself, and what difference is there to me if the animal was killed by the angel of death? In both cases the blood should render the animal susceptible to ritual impurity. Therefore, Rabbi Shimon teaches us that unlike blood of an animal that was killed, blood of an animal that is dead as a result of natural causes does not render food items susceptible to ritual impurity, and no inference may be drawn with regard to blood of slaughter.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) ת״שתָּא שְׁמַע ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר דַּם מַגֵּפָתוֹ אֵינוֹ מַכְשִׁיר מַאי לָאו הָא דַּם שְׁחִיטָה מַכְשִׁיר לָא הָא דַּם חֲלָלִים מַכְשִׁיר אֲבָל דַּם שְׁחִיטָה מַאי לָא מַכְשִׁיר.

The Gemara suggests: Come and hear another baraita contrary to Rav Asi’s statement. Rabbi Shimon says: Blood of the wound of an animal does not render other items susceptible to ritual impurity. What, is it not that one may infer that blood of slaughter renders food items susceptible to ritual impurity? The Gemara rejects this proof. No, infer that blood of animals that are killed renders food items susceptible to ritual impurity. The Gemara asks: But with regard to blood of slaughter, what is the halakha; that it does not render food items susceptible to ritual impurity?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ירמב״ןבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דם מגפתה – כלומר מיתה:
מגפתו – לשון (תהלים צא) פן תגוף באבן רגלך. כלומר דם מכת בהמה.
אינו מכשיר – דלא מיקרי משקה אלא דם חללים דכתיב ישתה.
ר׳ שמעון אומר דם המת אינו מכשיר. פרש״י ז״לא דם בהמה שמתה מאיליה, ודם חלל שנהרגה. ואיןב הפירוש מחוור מעצמוג, לפי שאין חילוק בבהמה בין דם שחיטה לדם נחירה, דמה לי קטלהד דרך סימנין מה לי קטלה בשוויי גיסטרא. ומפורשת היא במס׳ מכשירין בפ׳ בתראה והכי תנינן לה, אלו מטמאין ומכשירין זובו של זב ומימי רגליו ורביעית דם מן המת ודם הנדה, ר׳ שמעון אומר דם המת אינו מכשיר ואם נפל על הדלעת גוררה והיא טהורה, והדר קתני דם שחיטה בבהמה ובחיה ובעופות, ושמעינן מינה שדם אדם שמת הוא דאמר ר׳ שמעון שאינו מכשיר, ואעפ״כ דייקינן מינה הא דם שחיטה בבהמה מכשיר, דאי לאו הכי לישמעינן דם שחיטה בבהמה וכש״כ דם המת שבאדם כדמקשי ואזיל. וכן הא דתניא דם מגפתו אינו מכשיר, לא בבהמה וחיה ועוף, דהנהו אפי׳ לרבנן נמי דם מגפתן טהור, דתנן התםו יטמא חלב בהמה שלא לרצון שדם מגפתהז טהור. ובשמעתין נמי אמרינן והוה ליה דם מכה דאינו מכשיר. אלא גם זו באדם היא שנויה, וחיצונה היא ששנויה בחדא מן מכילתי דר׳ חייא ובר קפרא ולוי. ולספרים שכתוב בהן מגפתה, באשה נשנית, ולית ליה לר״ש מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא. ואע״פ ששנינוח לא אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא, ומייתו לה במס׳ שבת פ׳ חביתט, תנאי היא והאי תנא סבר אומרים באדם מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא, ור׳ שמעון סבר אין אומרים כן באדם כשם שאין אומרים כן בבהמה לדברי חכמים.
א. ד״ה דם המת וד״ה דם חלל. ועי׳ רש״י שבת קמד, א ד״ה יטמא ולב אריה. וראה עוד מאירי וחידושי הר״ן.
ב. ראה ספר הישר סי׳ תמב ותוד״ה דם שהאריכו לחלוק על פירוש רש״י, ופירשוהו באדם. וכן הובא תוכן הדיבור בחידושי הרשב״א והר״ן, עיי״ש בהרחבה. וראה שטמ״ק שדן בהרחבה בפירושי הראשונים. ראה מקדש דוד סי׳ לז אות ב, בביאור מחלוקת רש״י ותוספות.
ג. כי״פ: בעצמו.
ד. בכי״ל כאן ולהלן: קטלך.
ה. מ״ו.
ו. מ״ח.
ז. בכי״ל: מגפתו. ובנדפס: מגפתן.
ח. מכשירין שם.
ט. קמג, ב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו, ר׳ שמעון אומר: דם מגפתו (פצעו), שיוצא מהפצע, אינו מכשיר. מאי לאו [האם אין] לדייק מכאן: הא [אבל] דם שחיטה מכשיר? ודוחים: לא, הכוונה היא הא [אבל] דם חללים מכשיר. ושואלים: אבל דם שחיטה מאי [מהו] לפי זה, לא מכשיר?
The Gemara suggests: Come and hear another baraita contrary to Rav Asi’s statement. Rabbi Shimon says: Blood of the wound of an animal does not render other items susceptible to ritual impurity. What, is it not that one may infer that blood of slaughter renders food items susceptible to ritual impurity? The Gemara rejects this proof. No, infer that blood of animals that are killed renders food items susceptible to ritual impurity. The Gemara asks: But with regard to blood of slaughter, what is the halakha; that it does not render food items susceptible to ritual impurity?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ירמב״ןבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) לַשְׁמְעִינַן דַּם שְׁחִיטָה וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן דַּם מַגֵּפָתוֹ דַּם מַגֵּפָתוֹ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא מָה לִי קַטְלֵיהּ כּוּלֵּהּ מָה לִי קַטְלֵיהּ פַּלְגָא.

If so, let Rabbi Shimon teach us that blood of slaughter does not render the animal susceptible to ritual impurity, and we will conclude that all the more so that is the halakha with regard to blood of its wound. The Gemara answers: It was necessary for Rabbi Shimon to teach blood of its wound, as it could enter your mind to say: What difference is there to me if one killed the entire animal, and what difference is there to me if one killed half of the animal, i.e., wounded it? In both cases the blood should render the animal susceptible to ritual impurity. Therefore, Rabbi Shimon teaches that unlike the blood of an animal that was killed, the blood from an animal’s wound does not render food items susceptible to ritual impurity, and no inference may be drawn with regard to blood of slaughter.
בית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אם כן לשמעינן [שישמיע לנו] רק שדם שחיטה אינו מכשיר, ואנו נבין שכל שכן שדם מגפתו אינו מכשיר! ומשיבים: למרות שדם שחיטה אינו מכשיר, עדיין דם מגפתו איצטריכא ליה [הוצרך לו לומר] שגם כן אינו מכשיר, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל ודם חללים מכשיר, מה לי קטליה כולה [אם הרג את הבהמה כולה] מה לי קטליה פלגא [אם הרג אותה למחצה], לכן הוצרך להשמיענו שאינו מכשיר.
If so, let Rabbi Shimon teach us that blood of slaughter does not render the animal susceptible to ritual impurity, and we will conclude that all the more so that is the halakha with regard to blood of its wound. The Gemara answers: It was necessary for Rabbi Shimon to teach blood of its wound, as it could enter your mind to say: What difference is there to me if one killed the entire animal, and what difference is there to me if one killed half of the animal, i.e., wounded it? In both cases the blood should render the animal susceptible to ritual impurity. Therefore, Rabbi Shimon teaches that unlike the blood of an animal that was killed, the blood from an animal’s wound does not render food items susceptible to ritual impurity, and no inference may be drawn with regard to blood of slaughter.
בית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וּמַאי שְׁנָא דַּם חֲלָלִים דְּמַכְשַׁיר דִּכְתִיב {במדבר כ״ג:כ״ד} וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה.

The Gemara asks: What is different with regard to blood of animals that are killed that they render food items susceptible to ritual impurity? It is due to the fact that it is written: “Behold, they are a people that rises up as a lioness, and as a lion he lifts himself up; he shall not lie down until he eats of the prey and drinks blood of carcasses” (Numbers 23:24). The fact that the blood of a carcass, which in the context of the verse is referring to an animal that was killed, is mentioned in the context of drinking, indicates that it is a liquid that renders food items susceptible to ritual impurity.
בית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ומאי שנא במה שונה] דם חללים שהוא מכשיר לדעת ר׳ שמעון? דכתיב כן נאמר]: ״ודם חללים ישתה״ (במדבר כג, כד), ומכאן שהוא חשוב משקה;
The Gemara asks: What is different with regard to blood of animals that are killed that they render food items susceptible to ritual impurity? It is due to the fact that it is written: “Behold, they are a people that rises up as a lioness, and as a lion he lifts himself up; he shall not lie down until he eats of the prey and drinks blood of carcasses” (Numbers 23:24). The fact that the blood of a carcass, which in the context of the verse is referring to an animal that was killed, is mentioned in the context of drinking, indicates that it is a liquid that renders food items susceptible to ritual impurity.
בית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) דַּם שְׁחִיטָה נָמֵי כְּתִיב {דברים י״ב:ט״ז,כ״ד} עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם הָהוּא לְמִישְׁרֵי דָּמָן דִּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין בַּהֲנָאָה הוּא דַּאֲתָא

With regard to blood of slaughter it is also written: “Only, you shall not eat the blood; you shall pour it upon the earth as water” (Deuteronomy 12:16). The parallel to water ostensibly indicates that the blood of slaughter should also render food items susceptible to ritual impurity. The Gemara answers: That verse is not written with regard to susceptibility to impurity. The purpose for which it comes is to permit benefit from the blood of disqualified consecrated animals.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דפסולי המוקדשין – לאחר שנפדו מה מים מותרים בהנאה אף דם פסולי המוקדשין מותרים בהנאה דהאי קרא בפסולי המוקדשין מוקמינן ליה בספרי.
למישרי דמן דפסולי המוקדשין – ולר׳ אבהו דאמר בפרק כל שעה (פסחים דף כא:) דלא תאכלו משמע איסור הנאה איצטריך למישרי כל דם והכא נקט פסולי המוקדשין משום דחזקיה דפליג עליה ואמר דלא תאכלו לא משמע ליה איסור הנאה והוה מצי נמי למימר דאצטריך קרא לדם בהמה דלא בעי כסוי כדאמרינן בריש כסוי הדם (לקמן דף פד.) ואומר ר״י אע״ג דאין היקש למחצה לא מסתבר ליה לר׳ שמעון מתשפכנו כמים אלא לענין שפיכה דלא בעי קבורה ולא כסוי אבל הכשר לא שייך מידי לשפיכה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והרי ביחס לדם שחיטה נמי כתיב [גם כן נאמר]: ״על הארץ תשפכנו כמים״ (דברים יב, טז), הרי שהושווה למים! ומשיבים: ההוא [אותו פסוק] לא ללמד לענין הכשר לטומאה הוא בא, אלא למישרי [להתיר] דמן של פסולי המוקדשין בהנאה כאילו היו מים הוא דאתא [שבא],
With regard to blood of slaughter it is also written: “Only, you shall not eat the blood; you shall pour it upon the earth as water” (Deuteronomy 12:16). The parallel to water ostensibly indicates that the blood of slaughter should also render food items susceptible to ritual impurity. The Gemara answers: That verse is not written with regard to susceptibility to impurity. The purpose for which it comes is to permit benefit from the blood of disqualified consecrated animals.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

חולין לה: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה חולין לה: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום חולין לה:, רש"י חולין לה:, תוספות חולין לה:, בעל המאור חולין לה: – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רמב"ן חולין לה: – מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אביגדור אריאלי. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רשב"א חולין לה: – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי חולין לה: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה חולין לה:, מהרש"א חידושי הלכות חולין לה:, פירוש הרב שטיינזלץ חולין לה:

Chulin 35b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Chulin 35b, Attributed to R. Gershom Chulin 35b, Rashi Chulin 35b, Tosafot Chulin 35b, Baal HaMaor Chulin 35b, Ramban Chulin 35b, Rashba Chulin 35b, Meiri Chulin 35b, Maharshal Chokhmat Shelomo Chulin 35b, Maharsha Chidushei Halakhot Chulin 35b, Steinsaltz Commentary Chulin 35b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144