×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין כ״ז.גמרא
;?!
אָ
פרק ב – השוחט
מתני׳מַתְנִיתִין: הַשּׁוֹחֵט אאֶחָד בָּעוֹף וּשְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְרוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בעַד שֶׁיִּשְׁחוֹט אֶת הַוְּורִידִין גחֲצִי אֶחָד בְּעוֹף וְאֶחָד וָחֵצִי בִּבְהֵמָה שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה דרוֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרוֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.: גמ׳גְּמָרָא: הַשּׁוֹחֵט דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה לְכִתְחִלָּה לָא עַד כַּמָּה לִשְׁחוֹט וְלֵיזִיל אִיבָּעֵית אֵימָא אַאֶחָד בָּעוֹף וְאִיבָּעֵית אֵימָא אַרוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ. (כמ״ש סִימָן). אָמַר רַב כָּהֲנָא מִנַּיִן לִשְׁחִיטָה השֶׁהִיא מִן הַצַּוָּאר שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא א׳:ה׳} וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר מִמָּקוֹם שֶׁשָּׁח חַטֵּהוּ מִמַּאי דְּהַאי חַטֵּהוּ לִישָּׁנָא דְּדַכּוֹיֵי הוּא דִּכְתִיב {ויקרא י״ד:מ״ט,נ״ב} וְחִטֵּא אֶת הַבַּיִת וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא {תהלים נ״א:ט׳} תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר. וְאֵימָא מִזְּנָבוֹ שָׁח מִכְּלָל שֶׁזָּקוּף בָּעֵינַן וְהָא שָׁח וְעוֹמֵד הוּא וְאֵימָא מֵאׇזְנוֹ בָּעֵינַן דַּם הַנֶּפֶשׁ וְלֵיכָּא. וְאֵימָא דְּקָרַע וְאָזֵיל עַד דַּם הַנֶּפֶשׁ וְתוּ שְׁהִיָּיה דְּרָסָה חֲלָדָה הַגְרָמָה וְעִיקּוּר מְנָלַן אֶלָּא וגְּמָרָא שְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר נָמֵי זגְּמָרָא. וּקְרָא לְמַאי אֲתָא דְּלָא לְשַׁוְּיַיהּ גִּיסְטְרָא. רַב יֵימַר אָמַר אָמַר קְרָא {דברים י״ב:כ״א} וְזָבַחְתָּ מִמָּקוֹם שֶׁזָּב חַתֵּהוּ מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי חַתֵּהוּ לִישָּׁנָא דְּמִתְבַּר הוּא דִּכְתִיב {דברים א׳:כ״א} אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת. וְאֵימָא מֵחוֹטְמוֹ זָב עַל יְדֵי חִתּוּי בָּעֵינַן וְהַאי זָב מֵאֵלָיו הוּא וְאֵימָא מִלִּבּוֹ וְתוּ שְׁהִיָּיה דְּרָסָה חֲלָדָה הַגְרָמָה וְעִיקּוּר מְנָלַן אֶלָּא גְּמָרָא שְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר נָמֵי גְּמָרָא. וּקְרָא לְמַאי אֲתָא דְּלָא לְשַׁוְּיֵיהּ גִּיסְטְרָא. דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא וְשָׁחַט אַל תִּקְרֵי וְשָׁחַט אֶלָּא וְסָחַט מִמָּקוֹם שֶׁסָּח חַטֵּהוּ. וְאֵימָא מִלְּשׁוֹנוֹ בָּעֵינַן דַּם הַנֶּפֶשׁ וְלֵיכָּא וְאֵימָא דְּקָרַע וְאָזֵיל עַד דַּם הַנֶּפֶשׁ וְתוּ שְׁהִיָּיה דְּרָסָה חֲלָדָה הַגְרָמָה וְעִיקּוּר מְנָלַן אֶלָּא גְּמָרָא שְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר נָמֵי גְּמָרָא. וּקְרָא לְמַאי אֲתָא דְּלָא לְשַׁוְּיֵיהּ גִּיסְטְרָא. וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי חִיָּיא אָמַר מִנַּיִן לִשְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא א׳:ח׳} וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים. שֶׁאֵין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר וַהֲלֹא רֹאשׁ וּפֶדֶר בִּכְלַל כׇּל הנתחי׳הַנְּתָחִים הָיוּ לָמָּה יָצְאוּ לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא א׳:ו׳} וְהִפְשִׁיט אֶת הָעוֹלָה וְנִתַּח אֵין לִי אֶלָּא נְתָחִים שֶׁיֶּשְׁנָן בִּכְלַל הַפְשָׁטָה מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָרֹאשׁ שֶׁכְּבָר הוּתַּז תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא א׳:י״ב} אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ. מִדְּקָאָמַר אֶת הָרֹאשׁ שֶׁכְּבָר הוּתַּז מִכְּלָל דִּשְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר. וְתַנָּא פָּתַח בְּרֹאשׁ וּפֶדֶר וּמְסַיֵּים בְּרֹאשׁוֹ וּפִדְרוֹ הָכִי קָאָמַר מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָרֹאשׁ שֶׁכְּבָר הוּתַּז ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא א׳:ח׳} אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר. וְרֹאשׁוֹ וּפִדְרוֹ לְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא מִנַּיִן לְרֹאשׁ וּפֶדֶר חשֶׁקּוֹדְמִין לְכׇל הַנְּתָחִים ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
השוחט ר׳ יהודה אומר עד שישחוט את הורידין. אאחד בעוף קאי, כלומר אינה כשרה עד שישחוט את הורידין, לאו דוקא אינה כשרה אלא כלפי שאמר תנא קמא כשרה דמשמע דשוב אינו צריך כלום ואוכל בין שלם בין מחותך, אמר רבי יהודה אינה כשרה בכך אלא עד שישחוט את הורידין, ומיהו לא שחט ורידין כשרה ובלבד שיחתוך אבר אבר. אי נמי אינה כשרה ממש קאמר (וכיון) [וכגון] שצלהו או בשלו כולו כאחד בלא חתיכה אבר אבר דלרבי יהודה ודאי אסור אפילו דיעבד כמו שאני עתיד לכתוב בגמרא בס״ד כנ״ל. גמרא: השוחט דיעבד אין לכתחלה לא שנים בבהמה עד כמה לשחוט וליזיל. פירוש דאי משום ורידין ולאפוקי מדרבי יהודה, הא לא אפשר דלרבנן אפילו לכתחילה אינו צריך חתיכת ורידין בשעת שחיטה כדאמרינן לקמן (חולין כח:) בברייתא מאחר שלא הוזכר ורידין לשחיטה מה לי בשעת שחיטה מה לי שלא בשעת שחיטה. אי נמי דאפילו ר׳ יהודה לא קאמר אלא בעוף הא בבהמה לא. איבעית אימא אאחד בעוף ואיבעית אימא ארוב שנים בבהמה. ותרווייהו איתנהו, דלכתחלה ודאי צריך שנים בין בעוף בין בבהמה ומדרבנן, אבל מדאורייתא בסימן אחד סגי בעוף, כדאמר לקמן (חולין כ״ז:) שהטילו הכתוב לעוף בין דגים לבהמה, ובהמה נמי ברוב שנים וכדאמרינן לקמן (חולין כט:) דאפילו בקדשים אין ממרקין אלא משום דמצוה למרק. הכי גרסינן וישנה בכל הספרים: ולטעמיך שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מי כתיבי. ורב כהנא גופיה הוא דקאמר לה, והכי קאמר ולטעמיך דסלקא דעתך דעיקר שחיטה מן הצואר קאמינא דנפקא לן מקראי, אם כן לותבן משהייא דרסה וחלדה הגרמה ועיקור מקראי, אלא מאי טעמא לא מותב ליה הכי, משום דהנהו הילכתא גמירי להו, והכי נמי עיקר שחיטה מן הצואר הלכתא גמירי לה, וקרא דקאמינא לא לעיקר שחיטה מן הצואר אלא לומר דאין שחיטה אלא מן הצואר, והיינו הסימנין שהוא מקום השחיטה שבבהמה, ולאשמועינן דלא לישוויה גיסטרא. ורש״י ז״ל מחק גירסא זו ואמר דהכי גרסינן ותו שהייה חלדה וכו׳, ודברי המקשה הם, ואינו מתחוור, ועוד שאין צורך למחוק הספרים. ופירוש דלא לשויי גיסטרא שלא יחתוך המפרקת ואפילו דרך הולכה והובאה, משום דלדם הוא צריך, דהאי קרא בקדשים כתיב, ואילו שובר מפרקת מבליע דם באיברים כדאמרינן לקמן (חולין קי״ג.). ולספרים דגרסי בדרב יימר נמי וקרא למאי אתי דלא לישוויה גיסטרא, אף על גב דההיא בחולין קא משתעי, התם נמי הכי קאמר דלא לישוויה גיסטרא כדי שלא יבליע דם באיברים והוה ליה דם האיברים שפירש ממקומו ונבלע במקום אחר, וכדאיתא נמי לקמן (חולין קיא. וע״ש בתוס׳ ד״ה וחתוכיה). ויש ספרים דלא גרסי ליה כלל בדרב יימר. ורש״י ז״ל פירש בלשון שני דלא לישוויה גיסטרא שלא ידרוס, והא דקאמר דרסה, הילכתא גמירי לה לאו דוקא אלא בגררא דשהייה חלדה והגרמה נקט לה, ואינו מחוור, חדא דסתמא הא דאמרינן שהייה דרסה הלכתא וקרא לדרסה דעל כרחך כיון דהוה ליה לאסוקי, אלא קרא לדרסה לא הוה ליה לאדכורי אפילו בגררא דהנהו דרסה אלא לשון ראשון עיקר, והא דמפקינה לקמן מושחט, אסמכתא בעלמא היא. אין לי אלא נתחים שישנן בכלל הפשטה. פירש רש״י אין לי שקרויין נתחים אלא נתחים שישנן בכלל הפשטה, ואם כן לגבי הערכה נמי דכתיב וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים אינן בכלל הערכה, אלא נתחים שישנן בכלל הפשט, מנין לרבות להערכה הראש שכבר הותז שהוא אינו בכלל הפשט כדאמרינן בזבחים (זבחים פה:) את הראש לרבות צמר שבזקן תישים תלמוד לומר את הראש, זהו תורף פירוש רש״י ז״ל. ואינו מחוור חדא דלמה ליה למימר שכבר הותז, דלאו משום דהותז איצטריך לרבוייה, דהא לאו משום דהותז נפקא לן דאינו בכלל הפשט, אלא מרבויא דאת, ולא הוה ליה למימר אלא מנין לרבות את הראש שאינו בהפשטה, כלומר ומשום דכתיב את, ועוד דאי משום את דמיניה מרבה צמר שבזקן והקרנים איצטריך קרא למכתב הראש לריבויה הראש (ו)[ל]⁠הערכה וכאלו נאמר משום דכתיב את איצטריך למיכתב הראש, וזה קשה דאי לאו ראש לא הוי כתיב את, ועוד דלא היתה סברא לומר שיהא שער שבזקן בהקרבה ולא הראש. אלא הכי פירושא והפשיט ונתח אין לי אלא נתחים שישנן בכלל הפשט קודם ניתוח, דקרא הכי קאמר והפשיט ואחר כך וניתח, אלמא אין בכלל הפשט אלא אותו שאפשר להפשיט ואחר כך מנתח ואם כן הראש אינו בכלל הפשט, שאי אפשר להיות הפשטו קודם לנתיחתו, שהרי כבר הותז, אלמא אינו בכלל הפשט. ואם תאמר גם הוא אפשר להיות בכלל הפשט קודם ניתוח, שהרי יכול להפשיטו ולנתח הראש בעצמו לשנים, הא לא אפשר דכתיב (ויקרא א, ו) ונתח אותה לנתחיה דדרשינן אותה לנתחים ולא נתחים לנתחים וכדאמרינן בפרקין דלעיל (חולין יא:) אלא אינו בכלל הפשט, וכיון שכן אף הוא אינו בכלל נתחים, אם כן מנין שיהא קרב תלמוד לומר את הראש. ואם תאמר מכיון דנפקא ליה מהכא דלא הוה בכלל הפשט, למה לי דאיצטריך את לרבות צמר שבזקן תישים. יש לומר אי לאו כתיב את הוה אמינא שיתלשנו. אם תאמר ואכתי מנא לן מהכא דראש כבר הותז. יש לומר מדאיצטריך קרא לרבותו. ואם תאמר אי משום דאיצטריך קרא דלמא לאו משום דהותז הוא דאיצטריך, אלא משום דאינו בכלל הפשט, דמדאיצטריך שמעינן דלאו בר הפשטה הוא, ומשום הכי איצטריך קרא לרבותו להקרבה. יש לומר דהכי קאמר מדאיצטריך קרא שמע מינה הלכתא גמירי לה דכבר הותז דשחיטה מן הצואר. ואם תאמר (אמאי) [אכתי] נימא מדאיצטריך קרא שמע מינה הילכתא גמירי לה דאינו בכלל הפשט ולעולם אין שחיטה מן הצואר. יש לומר דהלכות שחיטה אשכחן דגמירי להו הלכות הפשטה לא אשכחן דגמירי. כך תירצו בתוס׳.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144