×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין כ״ה.גמרא
;?!
אָ
וַאֲפִילּוּ מְלֹא חַרְדָּל. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא וִיהֵא כְּלִי חֶרֶס מִיטַּמֵּא מִגַּבּוֹ מק״ומִקַּל וְחוֹמֶר וּמָה כׇּל הַכֵּלִים שֶׁאֵין מִיטַּמְּאִין מֵאֲוִירָן מִיטַּמְּאִין מִגַּבָּן כְּלִי חֶרֶס שֶׁמִּיטַּמֵּא מֵאֲוִירוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא מִגַּבּוֹ. אָמַר קְרָא {במדבר י״ט:ט״ו} וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו אֵיזֶהוּ כְּלִי שֶׁטּוּמְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְפִתְחוֹ הֱוֵי אוֹמֵר זֶה כְּלִי חֶרֶס וְכִי אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו הוּא דְּטָמֵא אהָא יֵשׁ צְמִיד פָּתִיל עָלָיו טָהוֹר. וְיִהְיוּ כׇּל הַכֵּלִים מִיטַּמְּאִין מֵאֲוִירָן מק״ומִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה כְּלִי חֶרֶס שֶׁאֵין מִיטַּמֵּא מִגַּבּוֹ מִיטַּמֵּא מֵאֲוִירוֹ כׇּל הַכֵּלִים שֶׁמִּיטַּמְּאִין מִגַּבָּן אֵינוֹ דִּין שֶׁמִּיטַּמְּאִין מֵאֲוִירָן. אָמַר קְרָא תּוֹכוֹ תּוֹכוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא תּוֹכוֹ שֶׁל אַחֵר. וְהָנֵי תּוֹכוֹ הָא דַּרְשִׁינְהוּ. אַרְבְּעָה תּוֹכוֹ כְּתִיבִי {ויקרא י״א:ל״ג} תּוֹכוֹ תּוֹךְ תּוֹכוֹ תּוֹךְ. חַד לְגוּפֵיהּ וְחַד לג״שלִגְזֵרָה שָׁוָה וְחַד תּוֹכוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא תּוֹכוֹ שֶׁל אַחֵר וְחַד בתּוֹכוֹ וְלֹא תּוֹךְ תּוֹכוֹ וַאֲפִילּוּ כְּלִי שֶׁטֶף. וְלֹא יְהוּ כׇּל הַכֵּלִים מִיטַּמְּאִין מִגַּבָּן אֶלָּא מִתּוֹכָן וּבִנְגִיעָה מק״ומִקַּל וְחוֹמֶר וּמָה כְּלִי חֶרֶס שֶׁמִּיטַּמֵּא מֵאֲוִירוֹ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא מִגַּבּוֹ כׇּל הַכֵּלִים שֶׁאֵין מִיטַּמְּאִין מֵאֲוִירָן אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵין מִיטַּמְּאִין מִגַּבָּן. אָמַר קְרָא {במדבר י״ט:ט״ו} וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא הַאי הוּא דְּכִי אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הָא יֵשׁ צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָהוֹר הָא כׇּל הַכֵּלִים בֵּין שֶׁיֵּשׁ צָמִיד פָּתִיל עֲלֵיהֶם בֵּין שֶׁאֵין צָמִיד פָּתִיל עֲלֵיהֶם מִיטַּמְּאִין.: מתני׳מַתְנִיתִין: גטָהוֹר בִּכְלֵי עֵץ טָמֵא בִּכְלֵי מַתָּכוֹת טָהוֹר בִּכְלֵי מַתָּכוֹת טָמֵא בִּכְלֵי עֵץ.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנוּ רַבָּנַן דגּוֹלְמֵי כְּלִי עֵץ טְמֵאִין הפְּשׁוּטֵיהֶן טְהוֹרִין וגּוֹלְמֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת טְהוֹרִין זפְּשׁוּטֵיהֶן טְמֵאִין נִמְצָא טָהוֹר בִּכְלֵי עֵץ טָמֵא בִּכְלֵי מַתָּכוֹת טָהוֹר בִּכְלֵי מַתָּכוֹת טָמֵא בִּכְלֵי עֵץ. חוְאֵלּוּ הֵן גּוֹלְמֵי כְּלֵי עֵץ כֹּל שֶׁעָתִיד לָשׁוּף לְשַׁבֵּץ לְגָרֵר לְכַרְכֵּב לְהָטִיחַ בְּטוּנָס מְחוּסָּר כַּן אוֹ אוֹגֶן אוֹ אוֹזֶן טָמֵא מְחוּסָּר חֲטִיטָה טָהוֹר. מְחוּסָּר חֲטִיטָה פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא דְּחַק קְפִיזָא בְּקַבָּא. טוְאֵלּוּ הֵן גּוֹלְמֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת כֹּל שֶׁעָתִידמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ומה כל הכלים שאין מיטמאין מאוירן כו׳ – וא״ת מה לכל הכלים שכן נעשו אב הטומאה ובסמוך נמי דעבד ק״ו איפכא שיהו כל הכלים מיטמאין מאויר איכא למיפרך מה לכלי חרס שכן אין לו טהרה במקוה וי״ל דלאו מכח כלי עביד ק״ו אלא מכח גב ואויר ומיהו למאי דפרישית לעיל דהאי ק״ו הוי כמו מה מצינו דלא תקשה כל חד וחד תיקום אדוכתיה קשה דבמה מצינו ליכא למילף ליתן האמור של זה בזה דאיכא למיפרך כדפרישית ויש לומר כדפרישית לעיל שיש כאן שום סברא לעשות ק״ו אחד יותר מאחר ועוד האי ק״ו דהכא לא נקטיה כלל אלא לרווחא דמילתא דבסתם כלים כתיב טומאת מגע אף מגבן וכל הכלי אשר יגע בו הזב יטמא דמהיכא נמעט כלי חרס ולשאר כלים דילפינן טומאת אויר מק״ו היינו מכח גב ואויר ולהכי איצטריך תוכו של זה ולא תוכו של אחר. איזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו הוי אומר זה כלי חרס – אבל אי לא כתיב פתוח ע״כ הוה מוקמינן ליה בכל הכלים ולא הוה ידעינן מאי למידרש מהוא. ויהיו כל הכלים מיטמאין מאוירן מק״ו – ואם תאמר אם כן לא ליטמא מגבו דהשתא מיתוקמא בכולהו קרא דכל כלי פתוח דבכולם טומאה קודמת לפתחן וי״ל דמ״מ לא מוקמינן ליה אלא בכלי חרס דכתיב ביה טומאת אויר בהדיא. וחד לגזירה שוה – מופנית היא דהוה מצי למכתב וכל אשר יפול מהם בו כל אשר בו. ואפילו כלי שטף מציל – פירש בקונטרס דלא מיבעיא כלי חרס דאין מיטמא מגבו אלא אפילו כלי שטף דמיטמא מגבו מציל שגם כלי שטף אינו מקבל טומאה מאויר כלי חרס כדאמרינן בפסחים (דף כ.) וקשה לפירושו דאם כן מה חידוש יש בכלי שטף יותר מבכלי חרס ועוד דאיכא חידוש יותר בכלי חרס מבכלי שטף כגון אם שרץ באויר כלי חרס פנימי ואוכלין בכלי חרס חיצון דטהור אף ע״פ שהפנימי טמא דהוי רבותא טפי מבכלי שטף דאינו מקבל טומאה מאויר ונראה לפרש דקרא אצטריך לכלי שטף אף על גב דלאו מיניה הוא מחריב ביה אבל כלי חרס דמיניה הוא בלאו קרא ידעינן דחוצץ ומחריב ביה וכן מוכח בשמעתא קמייתא דזבחים (דף ג:) דפריך ומי אמר רבא חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת פסולה על מי שמחוייב עולה כשרה אלמא דמינה מחריב בה דלא מינה לא מחריב בה ותנן אפילו כלי שטף מציל ומשני התם גלי קראי דארבעה תוכו כתיבי. להטיח בטונס – הקשה ר״ת דבפ׳ שני דסנהדרין (סנהדרין כ:) אמר כלי עץ מאימתי מקבלים טומאה העריסה והמטה משישופם בעור הדג ותירץ דשיפה דהתם היינו להסיר את הקסמים הגדולים שמזיקין לישב עליה אבל שפייה דהכא אינה אלא לנוי בעלמא להחליקו ולצחצחו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144