Rashi Chagigah 6a – רש"י חגיגה ו.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

עַד הָכָא מַאן אַתְיֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי עַד הָכָא ^אדְּמִיחַיְּיבָא אִימֵּיהּ בְּשִׂמְחָה אַיְיתִיתֵיהּ אִימֵּיהּ מִכָּאן וְאֵילָךְ אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וְלֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת חַיָּיב וְאִי לָא פָּטוּר. הֵשִׁיב רַבִּי תַּחַת בֵּית הִלֵּל לְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי {שמואל א א׳:כ״ב} וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִיאוֹתִיו וְהָא שְׁמוּאֵל דְּיָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵיפוֹ שֶׁל אָבִיו הֲוָה. א״לאֲמַר לֵיהּ אֲבוּהּ וּלְטַעְמָיךְ תִּיקְשֵׁי לָךְ חַנָּה גּוּפַהּ מִי לָא מִיחַיְּיבָא בְּשִׂמְחָה אֶלָּא חַנָּה מְפַנְּקוּתָא יַתִּירְתָּא חַזְיָיא בֵּיהּ בִּשְׁמוּאֵל וְחַשָּׁא בֵּיהּ בִּשְׁמוּאֵל לְחוּלְשָׁא דְאוֹרְחָא. בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן קָטָן חִיגֵּר לְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וְסוֹמֵא לְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם מַהוּ. הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא בְּחִיגֵּר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּשֵּׁט וְסוֹמֵא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּחַ הַשְׁתָּא גָּדוֹל פָּטוּר קָטָן מִיבַּעְיָא לָא צְרִיכָא בְּחִיגֵּר שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּשֵּׁט וְסוֹמֵא שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּתֵּחַ מַאי. אָמַר אַבָּיֵי ^בכֹּל הֵיכָא דְּגָדוֹל מִיחַיַּיב מִדְּאוֹרָיְיתָא קָטָן נָמֵי מְחַנְּכִינַן לֵיהּ מִדְּרַבָּנַן כֹּל הֵיכָא דְּגָדוֹל פָּטוּר מִדְּאוֹרָיְיתָא מִדְּרַבָּנַן קָטָן נָמֵי פָּטוּר.: ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הָרְאִיָּיה שְׁתֵּי כֶסֶף כּוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הָרְאִיָּיה שְׁתֵּי כֶּסֶף וְהַחֲגִיגָה מָעָה כֶּסֶף שֶׁהָרְאִיָּיה עוֹלָה כּוּלָּהּ לַגָּבוֹהַּ מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחֲגִיגָה וְעוֹד מָצִינוּ בָּעֲצֶרֶת שֶׁרִיבָּה בָּהֶן הַכָּתוּב בְּעוֹלוֹת יוֹתֵר מִבִּשְׁלָמִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הָרְאִיָּיה מָעָה כֶּסֶף וַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶסֶף שֶׁחֲגִיגָה יֶשְׁנָהּ לִפְנֵי הַדִּיבּוּר מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּרְאִיָּיה וְעוֹד מָצִינוּ בַּנְּשִׂיאִים שֶׁרִיבָּה בָּהֶן הַכָּתוּב בִּשְׁלָמִים יוֹתֵר מִבְּעוֹלוֹת. וּבֵית הִלֵּל מַאי טַעְמָא לָא אָמְרִי כְּבֵית שַׁמַּאי דְּקָא אָמְרַתְּ רְאִיָּיה עֲדִיפָא דְּעוֹלָה כּוּלָּהּ לַגָּבוֹהַּ אַדְּרַבָּה חֲגִיגָה עֲדִיפָא דְּאִית בָּהּ שְׁתֵּי אֲכִילוֹת וּדְקָא אָמְרַתְּ נֵילַף מֵעֲצֶרֶת דָּנִין קׇרְבַּן יָחִיד מִקׇּרְבַּן יָחִיד וְאֵין דָּנִין קׇרְבַּן יָחִיד מִקׇּרְבַּן צִבּוּר. וּבֵית שַׁמַּאי מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמְרִי כְּבֵית הִלֵּל דְּקָאָמְרַתְּ חֲגִיגָה עֲדִיפָא דְּיֶשְׁנָהּ לִפְנֵי הַדִּיבּוּר רְאִיָּיה נָמֵי יֶשְׁנָהּ לִפְנֵי הַדִּיבּוּר. וּדְקָאָמְרַתְּ נֵילַף מִנְּשִׂיאִים דָּנִין דָּבָר הַנּוֹהֵג לְדוֹרוֹת מִדָּבָר הַנּוֹהֵג לְדוֹרוֹת וְאֵין דָּנִין דָּבָר הַנּוֹהֵג לְדוֹרוֹת מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת. וּבֵית הִלֵּל מַאי שְׁנָא חֲגִיגָה דְּיֶשְׁנָהּ לִפְנֵי הַדִּיבּוּר דִּכְתִיב {שמות כ״ד:ה׳} וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים רְאִיָּיה נָמֵי הָכְתִיב {שמות כ״ד:ה׳} וַיַּעֲלוּ עוֹלוֹת. קָסָבְרִי בֵּית הִלֵּל עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עוֹלַת תָּמִיד הֲוַאי וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עוֹלַת רְאִיָּיה הֲוַאי. אָמַר אַבָּיֵי בֵּית שַׁמַּאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר ור׳וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עוֹלַת רְאִיָּיה הֲוַאי וּבֵית הִלֵּל וְרַבִּי עֲקִיבָא ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עוֹלַת תָּמִיד הֲוַאי. בֵּית שַׁמַּאי הָא דַּאֲמַרַן ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כְּלָלוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות חגיגה א׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה רכ״ו

^ב רמב״ם הלכות חגיגה ב׳:ג׳

עד הכא מאן אתייה – עד ירושלים מי הביאו והלא משהוא יכול להיות חוץ מאמו יכול לאחוז ביד אביו דכדי עלייה מירושלים להר הבית אתה אומר שיחנכוהו ועד ירושלים מי הביאו. מחייבא בשמחה – לעלות לרגל ולשמוח בחג עם בעלה דעל השמחה נצטוו נשים דכתיב ושמחת אתה וביתך (דברים יד). מכאן ואילך – דאימיה לא מחייבא להתראות בהר הבית. עד יגמל – לסוף כ״ד חדש שכן תינוק יונק ומשנה ראשונה הוא יכול לרכוב על כתיפו של אביו כדי לעלות מירושלים להר הבית וכל שכן משילה למשכן. הכי גרס: קטן חיגר לדברי בית שמאי וסומא לדברי שניהן – דאילו חיגר לדברי בית הלל לא מיבעיא לן דלא מחנכינן ליה דהא אמרינן אין מחנכין אלא לקטן שיכול לאחוז ולעלות ברגליו בירושלים וזה אינו יכול אבל לבית שמאי דמחייבי לחנכו משיכול לרכוב קטן חיגר יכול לרכוב על כתיפו של אביו והסומא יכול לאחוז לב״ה מהו צריך חינוך או לא. שאינו יכול להתפשט – שאין סופו להתפשט עולמית. קטן מיבעיא – הלא אין חינוך קטן אלא כדי להנהיגו שיהא סרוך אחר מנהגו לכשיגדיל וכיון שזה פטור לכשיגדיל למה לי חינוך. שיכול להתפתח – קודם שיגדיל. מצינו בעצרת – בפ׳ שור או כשב והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימים ופר בן בקר אחד ואילים שנים יהיו עולה לה׳ וכתיב ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים (ויקרא כג). ישנה לפני הדיבור – קודם מתן תורה הקריבו שלמים בסיני דכתיב וישלח את נערי בני ישראל (שמות כד) ואע״ג דהאי קרא כתיב בואלה המשפטים לאחר עשרת הדברות קודם עשרת הדברות הוה ואין מוקדם ומאוחר בתורה והכי תניא במסכת שבת בפרק ר׳ עקיבא (דף פח.) רבי יוסי אומר בשני עלה וירד בשלישי עלה וירד ברביעי ירד ושוב לא עלה בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן בששי ניתנה תורה ואין אתה מוצא בנתינת התורה בנין מזבח אלא באותו שנאמר וישלח את נערי בני ישראל וגו׳ ולקמן פריך התם נמי עולה הואי. נשיאים – בחנוכת המזבח הקריבו שלמים יותר מעולות דכתיב כל הבקר לעולה וגו׳ וכל בקר זבח השלמים וגו׳ (במדבר ז). שתי אכילות – מזבח ואדם: נשיאים קרבן יחיד וראייה וחגיגה קרבן יחיד אבל כבשי עצרת קרבן צבור ומתרומת הלשכה. ראייה נמי ישנה לפני הדיבור – דעולה נמי הוה התם. מדבר הנוהג לדורות – כבשי עצרת. עולת תמיד הואי – חובת כל יום ויום ולא גמרינן מינה. עולת ראייה הואי – על שם ויחזו את האלהים. כללות נאמרו בסיני – הרבה דברים נאמרו סתומים בסיני שלא נתפרשו כל צרכן ופירשו לו לאחר שהוקם המשכן באהל מועד שהרי לא נתפרשו שם הלכות עבודה ככל הצריך אלא מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך (שמות כ) ולא פי׳ מתן דמיהן הפשיטן וניתוחן של עולות והקרבת אימורין של שלמים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון