×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְהַהִיא שַׁעְתָּא אִמֵּיהּ לָא הֲוָת.
and eleven stars bowed down to me” (Genesis 37:9), and at that time his mother was no longer alive. According to the interpretation of the dream, the moon symbolizes Joseph’s mother. Even this dream that was ultimately fulfilled contained an element that was not fulfilled.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי ברכות נה ע״ב}1 האי מאן דחזא חלמא2 ולא ידע מה הוא3 אם טבא [הוא]⁠4 או5 בישא6 [הוא]⁠7 ליזיל ליקום8 קמי9 כהני10 ולימא11 רבונו של-[עולם]⁠12 אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא13 בין שחלמתי אני לעצמי בין14 שחלמו לי חבירי15 אם טובים הם חזקם ואמצם16 ויתקיימו17 כחלומותיו של-יוסף ואם צריכין רפואה רפאם18 כמי מרה על ידי משה וכמי יריחו על ידי אלישע [וכצרעת מרים19] וכצרעת נעמן וכחליו של-חזקיהו20 וכשם שהפכת [קללת]⁠21 בלעם הרשע עלינו לברכה22 כן23 הפוך24 לי את25 חלומותי26 לטובה ויהיו לשלום27 וניכוין28 וניפסוק29 [בהדי כהני]⁠30 [ויימרון כולי עלמא]⁠31 אמן וכי מהדרי כהני אפייהו לימא32 השוכן בגבולו33 שלום34 ישים35 שלום עלינו36:
1. כ״י פריס 312 מוסיף: ״תנו רבנן״.
2. חלמא: כ״י קרפנטרץ: ״מילתא״.
3. מה הוא: כבנוסח התפילה שבסמוך. חסר בכ״י קרפנטרץ, כ״י פריס 312, רא״ה.
4. הוא: גקא, כ״י פריס 312, רא״ה. כ״י קרפנטרץ: ״היא״. חסר בכ״י א, כ״י נ, דפוסים.
5. אם, או: גקא, כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה: ״אי, אי״.
6. טבא, בישא: כ״י נ: ״בישא, טבא״.
7. הוא: גקא, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה. חסר בכ״י א, כ״י נ. כ״י קרפנטרץ: ״היא״.
8. ליזיל ליקום: כ״י נ: ״יזיל ויקום״. גקא, כ״י פריס 312: ״ייזיל ויקום״. רא״ה: ״ליזול ויקום״. כ״י קרפנטרץ רק: ״ייזיל״. אשכול רק: ״ליקום״.
9. קמי: דפוסים: בהדי.
10. כהני: כ״י נ: ״כהנא״. גקא: ״כהניא״. כ״י פריס 312, אשכול, רא״ה: ״כהני בעידן דפרסי ידייהו״.
11. ולימא: כ״י נ, כ״י פריס 312: ״וימר״. גקא, כ״י קרפנטרץ, דפוסים, רא״ה: ״ויאמר״.
12. רבונו של-עולם: כ״י נ, כ״י פריס 312, גקא, דפוסים. כ״י א: ״רבונו של-עולמים״. אשכול: ״רבון עולמים״.
13. מה הוא: כ״י פריס 312: ״מה הן״. אשכול: ״מה שחלמתי״.
14. בין: דפוסים: ובין.
15. חבירי: גקא, כ״י קרפנטרץ, דפוסים: ״אחרים״. אשכול: ״בין שחלמתי לאחרים בין שחלמו לי אחרים״.
16. ואמצם: חסר בכ״י קרפנטרץ.
17. ויתקיימו: חסר באשכול.
18. רפאם: כ״י נ: ״רפאה״.
19. וכצרעת מרים: גצט, גקא, כ״י נ, דפוסים, רא״ה. כ״י פריס 312, אשכול: ״וכמרים מצרעתה״. חסר בכ״י א.
20. וכצרעת נעמן וכחליו של חזקיהו: כ״י פריס 312, אשכול: ״וכנעמן מצרעתו וכחזקיה מחוליו״. בכ״י קרפנטרץ חסרה כל ההרחבה: ״וכמי יריחו... חזקיהו״.
21. קללת: גצט, גקא, כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים, אשכול, רא״ה. כ״י א: ״קללות״.
22. הרשע עלינו לברכה: כ״י פריס 312: ״הרשע לברכה על יש׳ שנ׳ {דברים כג:ו} ויהפך י׳י אלהיך לך את הקללה לברכה וגו׳⁠ ⁠״. גצט רק: ״הרשע ל..ה״. אשכול: ״מרעה לטובה״. רא״ה: ״הרשע עלינו לטובה״.
23. כן: גצט, כ״י נ, כ״י פריס 312: ״כך״.
24. הפוך: כ״י א לפני הגההת המנקד: ״הפך״. אשכול: ״תהפך״, דפוסים: תהפוך.
25. לי את: חסר בכ״י פריס 312. כ״י קרפנטרץ רק: ״לי״. אשכול: ״כל״.
26. חלומותי: גקא: ״חלומותי הרעים״.
27. ויהיו לשלום: חסר בכ״י קרפנטרץ. אשכול: ״ולברכה ולשלום ולחיים״.
28. וניכוין: כ״י קרפנטרץ: ״ומכוין״. כ״י פריס 312: ״וניקום״. חסר באשכול.
29. ונפסוק: כ״י נ, דפוסים: ״וניסק״.
30. בהדי כהני: גצט, גקא, כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים, אשכול, רא״ה. כ״י א: ״בהדיהו״.
31. ויימרון כולי עלמא: גצט, גקא, כ״י נ, דפוסים, רא״ה. כ״י פריס 312: ״דיימרון כולי עלמא״. כ״י א: ״ויימר כל עמא״. אשכול: ״דעני צבורא״.
32. לימא: כ״י קרפנטרץ, כ״י פריס 312 מוסיף: ״לימא הכי״.
33. בגבולו: גקא, כ״י קרפנטרץ: ״בגבורות״, כ״י נ, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה: ״בגבורת״. חסר בדפוס קושטא.
34. שלום: כ״י נ: ״השלום״.
35. ישים: כ״י נ: ״ישכין״.גצט, גקא, כ״י קרפנטרץ, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה: ״שים״.
36. שלום עלינו: כ״י נ: ״עלינו את השלום״. גצט, גקא, כ״י פריס 312: ״עלי שלום״. כ״י קרפנטרץ, רא״ה: ״עלינו שלום״.
וההיא שעתא – דחלם אמיה לא הות.
ואם ראה חלום ואינו יורד לסוף ענינו אם טוב ואם רע ונפשו נבוכה עליו יכוין את השעה שהצבור מכונין בה ביותר והוא בשעה תפלה וכ״ש בשעה שהכהנים נושאים כפיהם ועונין הצבור אחריהם אמן בכונה יתירה ויתפלל על עצמו ויאמר רבון העולמים אני שלך וחלומותי שלך בין חלום שחלמתי אני לעצמי בין חלום שחלמו לי חברי אם טוב הוא חזקהו ואמצהו כחלומו של יוסף ואם צריך רפואה רפאהו כמי מרה על ידי משה וכמי יריחו על ידי אלישע וכשם שהפכה קללת בלעם לברכה כן הפכהו עלי לברכה:
ואחד עשר כוכבים משתחווים לי״ (בראשית לז, ט), וההיא שעתא אמיה לא הות [ובאותה שעה אמו לא היתה] כבר בחיים, ולפי משמעות החלום הירח מסמל את אמו של יוסף, הרי שאף חלום זה שנתקיים, היה בו דבר שלא התקיים.
and eleven stars bowed down to me” (Genesis 37:9), and at that time his mother was no longer alive. According to the interpretation of the dream, the moon symbolizes Joseph’s mother. Even this dream that was ultimately fulfilled contained an element that was not fulfilled.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר ר׳רַבִּי לֵוִי: לְעוֹלָם יְצַפֶּה אָדָם לַחֲלוֹם טוֹב עַד כ״בעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. מְנָלַן? – מִיּוֹסֵף, דִּכְתִיב: {בראשית ל״ז:ב׳} ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ׳⁠ ⁠״, וּכְתִיב: {בראשית מ״א:מ״ו} ״וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעׇמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה וְגוֹ׳⁠ ⁠״. מִן שַׁבְסְרֵי עַד תְּלָתִין כַּמָּה הָוֵי? – תְּלָת סְרֵי, וְשַׁב דְּשִׂבְעָא וְתַרְתֵּי דְּכַפְנָא – הָא כ״בעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם.

From the same source, Rabbi Levi said: One should always anticipate fulfillment of a good dream up to twenty-two years after the dream. From where do we derive this? From Joseph, as it is written in the story of Joseph’s dream: “These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren” (Genesis 37:2); and it is written: “And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh King of Egypt” (Genesis 41:46). From seventeen to thirty how many years are they? Thirteen; and add seven years of plenty and two of famine; the total is twenty-two and only then was the dream fulfilled when his brothers came and bowed down to him.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

יצפה – שיתקיים.
מיוסף – שלא נתקיימו השתחואות הללו עד עשרים ושתים שנה כשירד יעקב למצרים שכבר היה הרעב שתי שנים דכתיב כי זה שנתים הרעב (בראשית מה).
לעולם יצפה אדם לחלום טוב כו׳. נראה ע״פ מאי דאמרינן לקמן בחלומות המתקיימים וי״א אף חלום שנשנה שנאמר ועל השנות החלום וגו׳ ולזה מבואר שגם חלום יוסף כיון שנשנה באלומות ובכוכבים א״א שיתבטל אף אם יתעכב בקיומו עד כ״ב שנים ומה שלא נתקיים מיד כמו חלום פרעה דכתיב ועל השנות החלום וגו׳. וממהר האלהים לעשותו הוא בעונש יעקב שביטל כ״ב שנים כבוד אב כדאמרינן סוף פ״ק דמגילה (יז.) ולפירוש הראב״ע יתיישב בע״א דבלילה אחד ב׳ חלומות מורה כי ממהר אלהים וגו׳ וחלומות יוסף משמע שהיו בב׳ לילות ולזה חלום שעל אמו לא נתקיים לפי שלא נשנה שהרי לא הוזכר בחלומו רמז לאמו אלא בחלום שני רמז גם לאמו השמש וירח וגו׳ וכיון שלא נשנה אפשר שיבטל והיינו דאין חלום בלא דברים בטלים כיון שלא נשנה ודו״ק:
ומכאן אמר ר׳ לוי: לעולם יצפה אדם להתגשמותו של חלום טוב עד עשרים ושתים שנה. מנלן [מנין לנו] דבר זה? — מיוסף, דכתיב [שנאמר] בסיפור חלומו של יוסף: ״אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן״ (שם, ב) וכתיב [ונאמר]: ״ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים״ (שם מא, מו), מן שבסרי [שבע עשרה] ועד תלתין [שלושים] כמה שנים הוי [הם]?תלת סרי [שלוש עשרה], ושב דשבעא ותרתי דכפנאהא עשרים ותרתי עוד שבע שנים של שובע ושתים של רעבהרי עשרים ושתים] ורק אז נתקיים החלום שבאו אחיו והשתחוו לו.
From the same source, Rabbi Levi said: One should always anticipate fulfillment of a good dream up to twenty-two years after the dream. From where do we derive this? From Joseph, as it is written in the story of Joseph’s dream: “These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren” (Genesis 37:2); and it is written: “And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh King of Egypt” (Genesis 41:46). From seventeen to thirty how many years are they? Thirteen; and add seven years of plenty and two of famine; the total is twenty-two and only then was the dream fulfilled when his brothers came and bowed down to him.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר רַב הוּנָא: לְאָדָם טוֹב אֵין מַרְאִין לוֹ חֲלוֹם טוֹב, וּלְאָדָם רַע אֵין מַרְאִין לוֹ חֲלוֹם רַע.

Rav Huna said: A good person is not shown a good dream and a wicked person is not shown a bad dream; rather, a good person is punished for his relatively few transgressions with bad dreams and a wicked person is rewarded for his relatively few merits with good dreams.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לאדם טוב מראין לו חלום רע – כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו.
לאדם רע מראין לו חלום טוב – כדי לשמחו שיאכל עולמו.
ולאדם טוב כו׳. יש להקשות מחלום של יוסף הצדיק וכן לקמן שמואל כי הוי חזי חלמא טבא כו׳ וי״ל דחלום טוב המתקיים כעין נבואה וע״י מלאך כדלקמן ודאי דמראין גם לאדם טוב אבל חלום טוב שאינו מתקיים דהיינו שע״י שד ולא בא אלא משום דחדותיה מסתייה אין מראין לאדם טוב וכן חלום הרע דקאמר הכא לא מיירי במתקיים אלא דבא משום דעציבותיה מסתייה וכדי שלא יחטא כו׳ כפירש״י הכא ודו״ק:
א אמר רב הונא: לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראין לו חלום רע, אלא הטוב נענש על מקצת חטאותיו בחלומות רעים, והרע מקבל שכר על זכויותיו בחלומות טובים.
Rav Huna said: A good person is not shown a good dream and a wicked person is not shown a bad dream; rather, a good person is punished for his relatively few transgressions with bad dreams and a wicked person is rewarded for his relatively few merits with good dreams.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כׇּל שְׁנוֹתָיו שֶׁל דָּוִד לֹא רָאָה חֲלוֹם טוֹב, וְכׇל שְׁנוֹתָיו שֶׁל אֲחִיתוֹפֶל לֹא רָאָה חֲלוֹם רַע.

That was also taught in a baraita: All of King David’s life he never saw a good dream, and all of Ahitophel’s life he never saw a bad dream.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תניא נמי הכי [שנינו ברייתא גם כן כך]: כל שנותיו של דוד לא ראה דוד חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה אחיתופל חלום רע.
That was also taught in a baraita: All of King David’s life he never saw a good dream, and all of Ahitophel’s life he never saw a bad dream.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְהָכְתִיב: {תהלים צ״א:י׳} ״לֹא תְאוּנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה״. וְאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: שֶׁלֹּא יַבְהִילוּךָ לֹא חֲלוֹמוֹת רָעִים וְלֹא הִרְהוּרִים רָעִים. ״וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ״ – שֶׁלֹּא תִּמְצָא אִשְׁתְּךָ סְפֵק נִדָּה בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה בָּא מִן הַדֶּרֶךְ. אֶלָּא אִיהוּ לָא חָזֵי לֵיהּ, אַחֲרִינֵי חָזוּ לֵיהּ.

The Gemara raises a difficulty: Is it not written: “No evil shall befall you, neither shall any plague come near your tent” (Psalms 91:10)? And Rav Ḥisda said that Rav Yirmeya bar Abba said in explanation of that verse: This means that you will be frightened neither by bad dreams nor by evil thoughts. Neither shall any plague come near your tent, means that you will never find your wife with the uncertain status of a menstruating woman when you return from a journey. This proves that it is impossible that a righteous person will experience bad dreams throughout his life. Rather, one might say that he does not see bad dreams; others see bad dreams about him.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודוד לא ראה חלום טוב והא כתיב וכו׳ – לא גרסינן הכי אלא גרסינן והא כתיב לא תאונה אליך רעה וגו׳. קשיא לרב הונא דאמר לאדם טוב מראין לו חלום רע ומשני איהו לא חזי אחריני חזו ליה חלום רע.
לא תאונה אליך וגו׳ שלא יבהילוך כו׳. מפורש פרק חלק:
ומקשים: והכתיב [והרי נאמר] על הבוטח בה׳ ״לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך״ (תהלים צא, י). ואמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא כפירוש לפסוק: הכוונה היא שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים. ופירוש ״ונגע לא יקרב באהלך״שלא תמצא אשתך שהיא ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך. והרי שאין זה אפשרי שיהיו כל ימיו של צדיק בחלומות רעים! אלא יש לומר כי איהו לא חזי ליה, אחריני חזו ליה [הוא לא ראה חלומות, אבל אחרים ראו לו] חלומות רעים שחלמו עליו.
The Gemara raises a difficulty: Is it not written: “No evil shall befall you, neither shall any plague come near your tent” (Psalms 91:10)? And Rav Ḥisda said that Rav Yirmeya bar Abba said in explanation of that verse: This means that you will be frightened neither by bad dreams nor by evil thoughts. Neither shall any plague come near your tent, means that you will never find your wife with the uncertain status of a menstruating woman when you return from a journey. This proves that it is impossible that a righteous person will experience bad dreams throughout his life. Rather, one might say that he does not see bad dreams; others see bad dreams about him.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְכִי לָא חֲזָא אִיהוּ, מְעַלְּיוּתָא הוּא? וְהָאָמַר ר׳רַבִּי זְעֵירָא: כׇּל הַלָּן שִׁבְעָה יָמִים בְּלֹא חֲלוֹם – נִקְרָא ״רַע״. שֶׁנֶּאֱמַר: {משלי י״ט:כ״ג} ״וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע״. אַל תִּקְרֵי ״שָׂבֵעַ״ אֶלָּא ״שֶׁבַע״. – אֶלָּא, הָכִי קָאָמַר: דַּחֲזָא וְלָא יָדַע מַאי חֲזָא.

The Gemara asks: And when he does not see a dream, is that a virtue? Didn’t Rabbi Zeira say: Anyone who sleeps seven days without a dream is called evil, as it indicates that God does not wish to appear to him even in that indirect manner. Allusion to this is, as it is stated: “And he that has it shall lie satisfied [vesave’a], he shall not be visited with evil” (Proverbs 19:23). The Sages said: Do not read it as satisfied [vesave’a], rather read it as seven [vesheva], which is an allusion to the fact that one who sleeps seven times and does not experience a dream is considered evil. Rather, one must say that David saw dreams and the baraita says as follows: David certainly saw dreams, but he did not understand what he saw.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכי לא חזי איהו מעליותא הוא – כיון דלא חזי חלום רע כדקאמר שלא יבהילוהו וחלום טוב לא כל שכן דלא חזי דהא קתני כל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב אם כן לא חזי חלום כלל.
אלא שבע – ז׳ לילות ילין ולא יפקד בשום חלום הרי הוא רע ושונאים אותו ואין מראין לו כלום.
ומשני: דחזי ולא ידע מאי חזי – אדם טוב מראין לו חלום טוב ועד שלא יקיץ משתכח ממנו כדי שלא ישמח.
כל הלן ז׳ ימים בלא חלום כו׳. מפורש פ׳ היה קורא ע״ש:
ושואלים: וכי לא חזא איהו, מעליותא הוא [וכאשר לא ראה הוא, חלום, האם מעלה היא]? והאמר [והרי אמר] ר׳ זעירא: כל הלן שבעה ימים בלא שיחלום חלוםנקרא ״רע״, שמראה הדבר שאף בדרך עקיפין זו אין הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו. ורמז לדבר ממה שנאמר: ״ושבע ילין בל יפקד רע״ (משלי יט, כג), ואמרו חכמים: אל תקרי [תקרא] ״שבע״ אלא ״שבע״, ונדרש: מי ששבע פעמים ילין ולא יפקד בחלום — הריהו רע. אלא יש ודאי לומר כי ראה דוד חלומות, והכי קאמר [כך אמר]: דחזא [שראה] דוד ואולם לא ידע מאי חזא [מה ראה].
The Gemara asks: And when he does not see a dream, is that a virtue? Didn’t Rabbi Zeira say: Anyone who sleeps seven days without a dream is called evil, as it indicates that God does not wish to appear to him even in that indirect manner. Allusion to this is, as it is stated: “And he that has it shall lie satisfied [vesave’a], he shall not be visited with evil” (Proverbs 19:23). The Sages said: Do not read it as satisfied [vesave’a], rather read it as seven [vesheva], which is an allusion to the fact that one who sleeps seven times and does not experience a dream is considered evil. Rather, one must say that David saw dreams and the baraita says as follows: David certainly saw dreams, but he did not understand what he saw.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר רַב הוּנָא בַּר אַמֵּי אָמַר ר׳רַבִּי פְּדָת א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרוֹאֶה חֲלוֹם וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה, יֵלֵךְ וְיִפְתְּרֶנּוּ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה. ״יִפְתְּרֶנּוּ״?! וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא חֶלְמָא דְּלָא מְפַשַּׁר כְּאִגַּרְתָּא דְּלָא מִקַּרְיָא? אֶלָּא אֵימָא: איְטִיבֶנּוּ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה. לַיְתֵי תְּלָתָא וְלֵימָא לְהוּ: ״חֶלְמָא טָבָא חֲזַאי״. וְלֵימְרוּ לֵיהּ הָנָךְ: ״טָבָא הוּא וְטָבָא לֶיהֱוֵי, רַחֲמָנָא לְשַׁוְּיֵיהּ לְטָב. שְׁבַע זִימְנִין לִגְזְרוּ עֲלָךְ מִן שְׁמַיָּא דְּלֶהֱוֵי טָבָא, וְיֶהֱוֵי טָבָא״. וְלֵימְרוּ ג׳שָׁלֹשׁ הֲפוּכוֹת, וג׳וְשָׁלֹשׁ פְּדוּיוֹת, וְשָׁלֹשׁ שְׁלוֹמוֹת.

Rav Huna bar Ami said that Rabbi Pedat said that Rabbi Yoḥanan said: One who sees a dream from which his soul is distraught, should go and have it interpreted before three. The Gemara is surprised by this: Interpreted? Didn’t Rav Ḥisda say: A dream not interpreted is like a letter not read? If one is concerned about a dream, why would he actively promote its fulfillment? Rather, say as follows: He should better it before three. He should bring three people and say to them: I saw a good dream. And they should say to him: It is good, and let it be good, may God make it good. May they decree upon you from heaven seven times that it will be good, and it will be good. Afterwards they recite three verses of transformation from bad to good, three verses of redemption, and three verses which mention peace.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותתוספות רא״שריטב״אמיוחס לשיטה מקובצתמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שבע זימנין לגזרו עלך – כך הוא הלחש שבע זימנין לגזרו עלך ויש מפרש דשבע זימנין צריך לומר חלמא טבא חזאי וכן לענות אחריו. אבל ר״י לא היה רגיל לאומרו אלא שלש פעמים.
יטיבנו בפני ג׳ – אע״ג דאמרי׳ לעיל כל חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא [מ״מ] יש לדאוג ממנו וצריך הטבה:
שבע זימנין ליגזרון עלך – כך הוא לשון הלחש שיש לומר שבע זמנין וי״א שאינו מן הלחש אלא קאי אדלעיל ולימא להו ולימרו ליה כלומר שבע פעמים יאמר הוא וישיבו לו, ולא משמע הכי מדכתיב בתר שבע זמנין מן שמיא ליגזרו עלך:
ייטיבנו בפני שלשה ולימא חלמא טבא חזאי ולימרו ליה טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה טב שבע זמנין לכרזון עלך מן שמיא וכו׳ – מן הלחש הוא ולא שיהא צריך ז׳ פעמים.
ייטיבנו בפני שלשה ולימא חלמא טבא חזאי ולימרו ליה טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה טב:
שבע זמנין לכרזון עלך מן שמיא וכו׳ – מן הלחש הוא ולא שיהא צריך שבע פעמים:
אימא יטיבנו כו׳ ולימא להו חלמא טבא חזאי כו׳. בכל חלום אפילו בחלום רע קאמר דיטיבנו באמירתו חלמא טבא חזאי ובאמירת ג׳ דלימרו ליה טבא הוא לפי ראותך וטבא להוי בקיומו ולפי שהחלומות יש מהן מלמעלה ע״י מלאך והוא חלום אמיתי חלום של שחרית במשמר האחרון ויש מהן ע״י מערכת השמים ובכללו ע״י שד כדלקמן והוא במשמר שניה ויש מהן מלמטה כדלקמן שאדם רואה מהרהורי לבו שביום כהנהו חלומות דקיסר ודשבור מלכא והן החלומות שבמשמר ראשון כדמפורש כל זה ברפ״ק (ג.) גבי ג׳ משמרות כו׳ וע״כ אמר אם הוא החלום מלמעלה ע״י מלאך רחמנא לשויה לטב ואם החלום הוא ממערכת שמים שבע זימנין כו׳ דהיינו מצד שבע כוכבי לכת לגזרו עליך ממערכת שמיא דלהוי טבא ואם החלום הוא מלמטה ע״י שד להוי טבא ועד״ז קאמר ג׳ הפוכות וג׳ פדויות וג׳ שלומות דהיינו הפוכות שיהפוך הקב״ה ממה דחזה ע״י הרהור שביום מרעה לטובה ופדויות שיפדהו הקב״ה ממה דחזה ע״י מערכת השמים ושד ושלומות שיתן הקב״ה שלום במאי דחזא ע״י מלאך פמליא שלו שהוא שלום ולפי שיש חלומות שהוא רואה לעצמו ויש חלומות שרואה על בניו ועל קרוביו ויש שרואה על אחרים וכן שקרוביו ואחרים רואים עליו וע״כ קאמר בכ״א מהם ג׳ פסוקים ג׳ הפוכות הפכת מספדי למחול לי וגו׳ היינו שחלמתי לעצמי אז תשמח בתולה במחול בחורים וגו׳ והפכתי אבלם וגו׳ נגד חלום בניו וקרוביו ולא אבה ה׳ וגו׳ ויהפוך ה׳ וגו׳ נגד חלום אחרים כלל ישראל וכן בג׳ פדויות פדה בשלום נפשי נגד חלום עצמו ויאמר העם וגו׳ ויפדו וגו׳ נגד חלום קרוביו ופדויי ה׳ ישובון נגד חלום אחרים כלל ישראל וכן ג׳ שלומות שלום שלום לרחוק וגו׳ נגד חלום עצמו ורוח לבשה וגו׳ ושלום לעוזרך וגו׳ נגד חלום קרוביו ומסיים בהאי קרא הכוללם אתה שלום דהיינו חלום עצמו וביתך שלום היינו חלום קרובים וכל אשר לך שלום דהיינו כלל ישראל שהם תחת ממשלתך ודו״ק:
ב אמר רב הונא בר אמי אמר ר׳ פדת אמר ר׳ יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה ממנו, ילך ויפתרנו בפני שלשה. על כך תמהים: ״יפתרנו״?! והאמר [והרי אמר] רב חסדא כי חלמא [חלום] שלא מפשר [נפתר] הריהו כאגרתא [כאיגרת] שלא מקריא [נקראה], ואם חושש מפני החלום מדוע יקרב את התגשמותו? אלא אימא [אמור] כך: יטיבנו בפני שלשה. וכך יעשה: ליתי תלתא ולימא להו [יביא שלושה אנשים ויאמר להם]: ״חלמא טבא חזאי״ [חלום טוב ראיתי]. ולימרו ליה הנך [ויאמרו לו אלו]: ״טבא [טוב] הוא וטבא ליהוי [וטוב יהיה], רחמנא לשוייה לטב [הקדוש ברוך הוא יעשה אותו לטוב]. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא״ [שבע פעמים יגזרו עליך מן השמים שיהיה טוב, ויהיה טוב]. ולימרו אחר כך יאמרו] שלש פסוקים של הפוכות, שמוזכרת בהם הפיכה מרע לטוב, ושלש של פדויות ושלש של הזכרת שלומות.
Rav Huna bar Ami said that Rabbi Pedat said that Rabbi Yoḥanan said: One who sees a dream from which his soul is distraught, should go and have it interpreted before three. The Gemara is surprised by this: Interpreted? Didn’t Rav Ḥisda say: A dream not interpreted is like a letter not read? If one is concerned about a dream, why would he actively promote its fulfillment? Rather, say as follows: He should better it before three. He should bring three people and say to them: I saw a good dream. And they should say to him: It is good, and let it be good, may God make it good. May they decree upon you from heaven seven times that it will be good, and it will be good. Afterwards they recite three verses of transformation from bad to good, three verses of redemption, and three verses which mention peace.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותתוספות רא״שריטב״אמיוחס לשיטה מקובצתמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) שָׁלֹשׁ הֲפוּכוֹת – {תהלים ל׳:י״ב} ״הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה״, {ירמיהו ל״א:י״ב} ״אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחוּרִים וּזְקֵנִים יחדיו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְגוֹ׳⁠ ⁠״, {דברים כ״ג:ו׳} ״וְלֹא אָבָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפוֹךְ וְגוֹ׳⁠ ⁠״.

The Gemara elaborates: Three transformations:
“You transformed my mourning into dancing;
You loosed my sackcloth, and girded me with gladness” (Psalms 30:12);
“Then shall the virgin rejoice in the dance, and the young men and the old together;
for I will transform their mourning into joy, and will comfort them, and make them rejoice from their sorrow” (Jeremiah 31:12);
and: “Nevertheless the Lord your God would not hearken unto Balaam;
but the Lord your God transformed the curse into a blessing unto you” (Deuteronomy 23:6).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומפרטים: שלש הפוכות״הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה״ (תהלים ל, יב), וכן ״אז תשמח בתולה במחול... ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם״ (ירמיהו לא, יב), וכן ״ולא אבה ה׳ אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך ה׳ אלהיך לך את הקללה לברכה״ (דברים כג, ו).
The Gemara elaborates: Three transformations:
“You transformed my mourning into dancing;
You loosed my sackcloth, and girded me with gladness” (Psalms 30:12);
“Then shall the virgin rejoice in the dance, and the young men and the old together;
for I will transform their mourning into joy, and will comfort them, and make them rejoice from their sorrow” (Jeremiah 31:12);
and: “Nevertheless the Lord your God would not hearken unto Balaam;
but the Lord your God transformed the curse into a blessing unto you” (Deuteronomy 23:6).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) שָׁלֹשׁ פְּדוּיוֹת, דִּכְתִיב: {תהלים נ״ה:י״ט} ״פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרׇב לִי וְגוֹ׳⁠ ⁠״, {ישעיהו ל״ה:י׳} ״וּפְדוּיֵי ה׳ יְשׁוּבוּן וְגוֹ׳⁠ ⁠״, {שמואל א י״ד:מ״ה} ״וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה וְגוֹ׳⁠ ⁠״.

And three redemptions, as it is written:
“He has redeemed my soul in peace so that none came near me; for they were many that strove with me” (Psalms 55:19);
“The redeemed of the Lord shall return, and come with singing unto Zion, and everlasting joy shall be upon their heads;
they shall obtain gladness and joy, and sorrow and sighing shall flee away” (Isaiah 35:10);
and: “The people said to Saul: Shall Jonathan die, who has wrought this great salvation in Israel?
So the people rescued Jonathan, that he died not” (I Samuel 14:45).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושלש פדויות, דכתיב [שנאמר]: ״פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי״ (תהלים נה, יט), וכן ״ופדויי ה׳ ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה״ (ישעיהו לה, י), וכן ״ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל... ויפדו העם את יונתן ולא מת״ (שמואל א׳ יד, מה).
And three redemptions, as it is written:
“He has redeemed my soul in peace so that none came near me; for they were many that strove with me” (Psalms 55:19);
“The redeemed of the Lord shall return, and come with singing unto Zion, and everlasting joy shall be upon their heads;
they shall obtain gladness and joy, and sorrow and sighing shall flee away” (Isaiah 35:10);
and: “The people said to Saul: Shall Jonathan die, who has wrought this great salvation in Israel?
So the people rescued Jonathan, that he died not” (I Samuel 14:45).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) שָׁלֹשׁ שְׁלוֹמוֹת, דִּכְתִיב: {ישעיהו נ״ז:י״ט} ״בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה׳ וּרְפָאתִיו״, {דברי הימים א י״ב:י״ט} ״וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי וְגוֹ׳⁠ ⁠״, {שמואל א כ״ה:ו׳} ״וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְגוֹ׳⁠ ⁠״.

And three mentions of peace, as it is written:
“Peace, peace, to him that is far off and to him that is near, says the Lord that creates the expression of the lips; and I will heal him” (Isaiah 57:19);
“Then the spirit clothed Amasai, who was chief of the captains: Yours are we, David, and on your side, you son of Yishai;
peace, peace be unto you, and peace be to your helpers” (I Chronicles 12:19);
and: “Thus you shall say: All hail and peace be both unto you,
and peace be to your house, and peace be unto all that you have” (I Samuel 25:6).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושלש שלומות, דכתיב [שנאמר]: ״בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה׳ ורפאתיו״ (ישעיהו נז, יט). וכן ״ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך״ (דברי הימים א׳ יב, יט). וכן ״ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום״ (שמואל א׳ כה, ו).
And three mentions of peace, as it is written:
“Peace, peace, to him that is far off and to him that is near, says the Lord that creates the expression of the lips; and I will heal him” (Isaiah 57:19);
“Then the spirit clothed Amasai, who was chief of the captains: Yours are we, David, and on your side, you son of Yishai;
peace, peace be unto you, and peace be to your helpers” (I Chronicles 12:19);
and: “Thus you shall say: All hail and peace be both unto you,
and peace be to your house, and peace be unto all that you have” (I Samuel 25:6).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אָמְרִי: כֹּל חַד וְחַד מִינַּן לֵימָא מִלְּתָא דְּלָא שְׁמִיעַ לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ. פְּתַח חַד מִינַּיְיהוּ וַאֲמַר: בהַאי מַאן דַּחֲזָא חֶלְמָא וְלָא יָדַע מַאי חֲזָא, לִיקוּם קַמֵּי כָּהֲנֵי בְּעִידָּנָא דְּפָרְסִי יְדַיְיהוּ וְלֵימָא הָכִי: ״רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ, חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי אֲנִי לְעַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלְמוּ לִי חֲבֵירַי וּבֵין שֶׁחָלַמְתִּי עַל אֲחֵרִים, אִם טוֹבִים הֵם – חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם כַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף. וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה – רְפָאֵם כְּמֵי מָרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, וּכְמִרְיָם מִצָּרַעְתָּהּ, וכחזקיהו מֵחׇלְיוֹ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע לִבְרָכָה, כֵּן הֲפוֹךְ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי לְטוֹבָה״. וּמְסַיֵּים בַּהֲדֵי כָּהֲנֵי דְּעָנֵי צִבּוּרָא ״אָמֵן״. וְאִי לָא, לֵימָא הָכִי: ״אַדִּיר בַּמָּרוֹם, שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ שָׁלוֹם״.

The Gemara relates: Ameimar and Mar Zutra and Rav Ashi were sitting together. They said: Let each and every one of us say something that the other has not heard. One of them began and said: One who saw a dream and does not know what he saw should stand before the priests when they lift their hands during the Priestly Blessing and say the following:
Master of the Universe, I am Yours and my dreams are Yours,
I dreamed a dream and I do not know what it is.
Whether I have dreamed of myself, whether my friends have dreamed of me or whether I have dreamed of others,
if the dreams are good, strengthen them and reinforce them like the dreams of Joseph.
And if the dreams require healing,
heal them like the bitter waters of Mara by Moses our teacher, and like Miriam from her leprosy,
and like Hezekiah from his illness, and like the bitter waters of Jericho by Elisha.
And just as You transformed the curse of Balaam the wicked into a blessing,
so transform all of my dreams for me for the best.
And he should complete his prayer together with the priests so the congregation responds amen both to the blessing of the priests and to his individual request. And if he is not able to recite this entire formula, he should say:
Majestic One on high, Who dwells in power,
You are peace and Your name is peace.
May it be Your will that You bestow upon us peace.
עין משפט נר מצוהר׳ נסים גאוןרי״ףהערוך על סדר הש״סרא״המהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי אמרי כל חד וחד מינן נימא מילתא דלא שמיע ליה לחברי׳ פתח חד מינייהו ואמר האי מאן דחזאי חלמא ולא ידע מאי חזאי ניקו קמי כהני בעידנא דפרסין כהני ידייהו. מפרש טעמא דמילתא במדרש ילמדנו רבינו בפרשת נשא הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים אלו ס׳ אותיות שבברכת כהנים כולם אחוזי חרב שכל אחד ואחד שמו של הקב״ה נזכר בו יברכך ה׳ יאר ה׳ ישא ה׳ איש חרבו על ירכו מה ראתה ירך נזכרת כן אפילו רואה אדם בחלומו החרב שלופה ונתונה בצוארו וקוטע את ירכו משכים לבוקר והולך לבית הכנסת מפחד שראה בלילות בחלומו ורואה את הכהנים נושאין את כפיהם והחלום הרע מתבטל ממנו לכך נאמר מפחד בלילות:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך אמן
אמן – אין עונים אמן יתומה (ברכות מז:) קשיא ליה לרבינו ניסים ז״ל אהא דגרסינן בהחליל כיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודרין והני לא שמעי הברכה אלא בהנפת הסודרין יודעין ועונין אמן יתומה ופריק הא דתניא אין עונין אמן יתומה מפרשי בני מערבא שעל מי שחייב באותה ברכה קאמר ובענייתו אמן יצא ידי חובתו וצריך שישמע הברכה ואחר כך יענה אמן והא דעונין אמן במניפת הסודרין בקריאת ספר תורה ולא בתפלה ולא בדבר ששליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן וכך מפורש בגמ׳ דסוכה דבני מערבא בימה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד עליה ועומד אחד מהן לקרות בתורה והיה הממונה מניף בסודרין והן עונין אמן (ברכות נה:) אי זו היא אמן יתומה רב הונא אמר הן הן דמחייב לברכה ולא ידע מה הוא עני. רב כהן צדק גאון אמר חייבין הציבור לשתוק ולשמוע כל ברכה וברכה מפי החזן ואחר כך יענה אמן כי העונה אמן ולא שמע הברכה היא אמן יתומה. חטופה שחטף ואמר אמן קודם שתכלה הברכה מפי המברך. קטופה שפסק אמן לשנים:
ערך אור
אוראנר בברור חיל משתה שם (סנהדרין לב:) פירוש בימי השמד לא היו יכולין לעשות חופה ומילה בפרהסיא והיו עושין בצינעא וכל מי שהיו לו נרות דולקין באסקופה יודעין שבאותה חצר סעודת הכנסת כלה וקול ריחים מילה שם בחצר והכל נכנסין. ובפרק קמא דכתובות ירושלמי יש להפך אור נר בברור חיל שבוע מצות הבן קול ריחים בבורני משתה שם. אור של כבשן ושל תנור ושל כירה (ברכות נה:) תני חדא אין מברכין עליו וכו׳ קשיין אהדדי לא קשיא כאן לכתחילה כאן לבסוף פירוש לכתחילה עד שלא אחז האור ברוב העצים דסליק קוטרא ולא ציל נהוריה אין מברכים לבסוף דציל נהוריה מברכין. אורים ותומים (ברכות ד) (סנהדרין טז) כבר פירשנו בערך אחרי אחיתופל. (באהלות פרק י״ג) העושה מאור בתחילה שעורו מלא מקדח גדול של לשכה שירי המאור רום אצבעים על רחב גודל ובסוף שבת (שבת קנד:) פוקקין את המאור פי׳ מניחין בגג או בכותל מקום פתוח כגון זרת הן חסר הן יתר ליכנס ממנו אורו נקרא מאור. (חגיגה יג) בגמרא ולא במרכבה והחיות רצוא ושוב אמר רב יהודה כאור היוצא מפי הכבשן פירוש אינו מפרש שהן רצות וחוזרות אלא שנוצצות בדב׳ שנראה כאילו הולך וחוזר כברקים כענין שנאמר מראיהן כלפידים וברקים ירוצצו מאי כמראה הבזק א״ר יוסי בר חנינא כאור היוצא מבין החרסים פירוש כשסותמין הכבשן בחרסים ויש ביניהן כמין נקבין ולשון האש יוצא משם זהו כמראה הבזק. (ראש השנה כב) תנו רבנן אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו ומאימתי משיאין לאור עיבורו פירוש נראה בזמנו הוא ליל ל׳ כלומר נולד בכ״ט ונראה ליל ל׳ ונתקדש ביום ל׳ משיאין משואות ליל ל״א כלומר היום שיצא ראש חדש היה והוא עיבור. (סנהדרין ע) תנו רבנן אין עולין לעיבור החדש פחות מעשרה בני אדם ואין עולין לה אלא בפת דגן וקטנית ואין עולין לה אלא לאור עיבורו ביום שלשים ואחד:
ערך הדר
הדרב(ברכות נה) שלחה ממהדורי מילי ומסמרטוטי קלמי פי׳ רוכלים המחזירים למכור בפתחי בני אדם ורובן עשויין למכור לנשים בפתחיהן מיני תכשיטין לא תמצא בהן אלא דברים הרבה כעין משלים ומבלאי בגדים שהן סמרטוטין לא תמצא בהן אלא כנים כך זה עולא בעל דברים הוא כמו הרוכלים (בבא בתרא קנט) מהדורא קמא דרב אשי פי׳ ר״ח קבלה הוא בידינו כי כל שנה כשמתעסקין שני חדשים בתלמוד משלימין בשלשים שנה וחוזרין מתחילה ורב אשי האריך בישיבה ששים שנה שהיה מתעסק בכל שנה באלול ואדר שהן חדשי הכלה והשלים התלמוד שני פעמים ובמהדורא קמא כשהגיע בזה העניין פי׳ לתלמידיו ראשון קנה ובשנייה פי׳ יחלוקו והלכתא יחלוקו:
ערך נגד
נגדג(פסחים נב.) שמתי׳ א״ל ניגדיניה מר נגודי א״ל דעדיפא מיניה עבדי׳ לי׳ כלומר השמתא עדיפא מן המלקות דבמערבא מימנו אנגדא דבי רב ולא מימנו אשמתא פי׳ מתקבצין אצל הרב ואין מלקין עד שיסכימו בהכאתו ולא מימנו אשמתא למה שלא תהיה שמתא אלא על דבר חמור ובדבר חמור אין חולקין כבוד לרב לפיכך השמתא עדיפא. א״ד נגדי כולי א״ל דטבא ליה עבדי ליה המלקות קלה היא מן השמתא. (יומא טו.) מחוי רב יהודה כמנגדנא פי׳ ר״ח ז״ל במכה שמעלה ידו ומורידה וכל הכאה במקום אחד הוא ואני קבלתי מר׳ משה הדרשן מעיר נבורנא כך ואקשינן ולא מצינו דמים חציין למעלה וחציין למטה. והתנן (זבחים לח) הזה ממנו מדם הפר אחד למעלה וז׳ למטה ושנינן כמצליף מאי כמצליף מחוי רב יהודה כמנגדנא וכך הם שבע למטה שראש הרצועה מגיע תחלה למטה ואח״כ למעלה כך זה שבע הזאות של מטה מזה מלמטה ועולה למעלה וא׳ של מעלה מזה מלמעלה למטה וכולן במקום א׳ הן. (ברכות נה) חלמא בישא קשי מנגדנא פי׳ ממלקות כלו׳ יותר שובר לבו. (כתובות לג) דאמר מר אלמלא נגדוהי לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא. (יבמות נב) (קידושין יג) רב מנגד מאן דמקדש בשוקא ומאן דמקדש בביאה וכו׳:
א. [ליכט. פייאר.]
ב. [ווידער האלען.]
ג. [שלאגן.]
האי מאן דחזא חלמא ולא ידע אי טבא הוא אי בישא הוא ליזול ויקום קמי כהני בעידנא דפרשי ידיהון ויאמר רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מהו בין שחלמתי אני בעצמי בין שחלמו לי חברי אם טובים הם חזקם ואמצם ויתקיימו כחלומותיו של יוסף ואם צריכין רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה וכמי יריחו על ידי אלישע וכצרעת מרים וכצרעת נעמן וכחליו של חזקיהו וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע עלינו לטובה כן הפוך לי את חלומותי לטובה ויהיו לי לשלום וניכוין וניפסוק בהדי כהני. כלומר (וסיים) [יכוין] לסיים תפלה זו בסיים כהנים את תפלתם. ויימרון כולי עלמא אמן וכי מהדרי כהני אפייהו לימא השוכן בגבורת שלום שים עלינו שלום.
גמרא ואי לא לימא הכי אדיר במרום כו׳ ובגירסת הרי״ף והרא״ש וכי מהדרי כהני אפייהו לימא אדיר כו׳ וק״ל:
מאן דחזא חלמא ולא ידע כו׳. היינו שמשתכח הימנו כדלעיל אבל הזוכר החלום וידע ביה הא קאמר ביה דיטיבנו בפני ג׳ ואמר דלימא הכי כו׳ אם טובים הם כו׳ לפי שהחלומות גם אם הוא מראה לטוב אפשר שיתהפך ע״י פתרון וכן במראה רע יתהפך לטוב ע״י הפתרון כהנהו חלומות דפתר בר הדיא לאביי ורבא ולזה יאמר אם מראה החלום שאיני יודע אותו אם הוא טוב חזקם ואמצם שיתקיימו בי לטובה ולא יתהפכו לרעה כחלומותיו של יוסף הצדיק שנשתהו כ״ב שנים ונתקיימו לטובה ולא נתהפכו לרעה כפי מחשבת אחיו לפותרו לרעה ואם הם חלומות שמראים לרעה וצריכין רפואה שהוא פתרון לטובה רפאם כמי מרה כו׳ שנתהפכו מי מרה למתוקים ע״י עץ מר כמ״ש ויורהו ה׳ עץ זה הרדופני וכן מי יריחו ריפא אלישע במלח וכמ״ש במכילתא וישלך שם מלח ב״ו במתוק מרפא את המר אבל מי שאמר והיה העולם לא כן אלא במר מתקן המר וכמרים מצרעתה דהיינו שנתהפכה רפואתה לטובה שנעשית נערה כדאמרי׳ פ״ק דסוטה (יב.) וכחזקיהו מחליו שנגזר עליו שימות קודם זמנו ונתהפך רפואתו לטובה להוסיף לו ט״ו שנים כמפורש בקרא ומסיים כשם שהפכת קללת כו׳ כן הפוך כל חלומותי המראים לרעה שיהיו פתרונם לטובה ומסיים בהדי כהני כו׳ היינו בסוף כל פסוק שמסיימין והיינו שאומרים ג״פ כן ע״פ הכוונה דלעיל דאחר שמסיימין פסוק ראשון וישמרך דהיינו מן המזיקין הוא נגד חלום הבא ע״י מזיקין ובפסוק שני יאר ה׳ וגו׳ ויחנך היינו נגד חלום הבא מן המערכת השמים ובפסוק שלישי ישא ה׳ וגו׳ וישם לך שלום מחלום הבא ע״י מלאכי מעלה:
ג מסופר כי אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי [היו יושבים יחד]. אמרי [אמרו]: כל חד וחד מינן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה [כל אחד ואחד מאתנו יאמר דבר שלא שמע אותו חבירו]. פתח חד מינייהו [אחד מהם] ואמר: האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא הכי [מי שראה חלום ואינו יודע מה ראה, יעמוד לפני הכהנים בזמן שנושאים כפיהם בברכת כהנים ויאמר כך]: ״רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא. בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הםחזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף. ואם צריכים הם לרפואהרפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע. וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה, כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה״. ומסיים בהדי כהני דעני צבורא [יחד עם הכהנים שעונה הציבור] ״אמן״ אחר הדברים, הן ברכת הכהנים והן בקשתו הפרטית. ואי [ואם] לא, שאינו מספיק לומר כל נוסח זה, לימא הכי [יאמר כך]: ״אדיר במרום, שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום. יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום״.
The Gemara relates: Ameimar and Mar Zutra and Rav Ashi were sitting together. They said: Let each and every one of us say something that the other has not heard. One of them began and said: One who saw a dream and does not know what he saw should stand before the priests when they lift their hands during the Priestly Blessing and say the following:
Master of the Universe, I am Yours and my dreams are Yours,
I dreamed a dream and I do not know what it is.
Whether I have dreamed of myself, whether my friends have dreamed of me or whether I have dreamed of others,
if the dreams are good, strengthen them and reinforce them like the dreams of Joseph.
And if the dreams require healing,
heal them like the bitter waters of Mara by Moses our teacher, and like Miriam from her leprosy,
and like Hezekiah from his illness, and like the bitter waters of Jericho by Elisha.
And just as You transformed the curse of Balaam the wicked into a blessing,
so transform all of my dreams for me for the best.
And he should complete his prayer together with the priests so the congregation responds amen both to the blessing of the priests and to his individual request. And if he is not able to recite this entire formula, he should say:
Majestic One on high, Who dwells in power,
You are peace and Your name is peace.
May it be Your will that You bestow upon us peace.
עין משפט נר מצוהר׳ נסים גאוןרי״ףהערוך על סדר הש״סרא״המהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) פְּתַח אִידַּךְ וַאֲמַר: הַאי מַאן דְּעָיֵיל לְמָתָא וְדָחֵיל מֵעֵינָא בִּישָׁא, לִנְקוֹט זִקְפָּא דִּידָא דְיַמִּינֵיהּ בִּידָא דִשְׂמָאלֵיהּ וְזִקְפָּא דִּידָא דִשְׂמָאלֵיהּ בִּידָא דְיַמִּינֵיהּ, וְלֵימָא הָכִי: אֲנָא פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי מִזַּרְעָא דְיוֹסֵף קָאָתֵינָא, דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִישָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: {בראשית מ״ט:כ״ב} ״בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן וְגוֹ׳⁠ ⁠״, אַל תִּקְרֵי ״עֲלֵי עָיִן״, אֶלָּא ״עוֹלֵי עָיִן״. ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר, מֵהָכָא: {בראשית מ״ח:ט״ז} ״וְיִדְגּוּ לָרוֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״ – מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם מַיִם מְכַסִּים עֲלֵיהֶם וְאֵין עַיִן רָעָה שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, אַף זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵין עַיִן רָעָה שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם. וְאִי דָּחֵיל מֵעֵינָא בִּישָׁא דִּילֵיהּ, לִיחְזֵי אַטְרְפָא דִּנְחִירֵיהּ דִּשְׂמָאלֵיהּ.

Another began and said: One who enters a city and fears the evil eye should hold the thumb [zekafa] of his right hand in his left hand and the thumb of his left hand in his right hand and recite the following: I, so-and-so son of so-and-so, come from the descendants of Joseph, over whom the evil eye has no dominion, as it is stated: “Joseph is a fruitful vine, a fruitful vine by a fountain [alei ayin]; its branches run over the wall” (Genesis 49:22). Do not read it as alei ayin; but rather, read it as olei ayin, who rise above the eye and the evil eye has no dominion over him. Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Derive it from here, from what is stated in Jacob’s blessing of Joseph’s sons: “And let them grow like fish into a multitude in the midst of the earth” (Genesis 48:16): Just as fish in the sea are covered by water and the evil eye has no dominion over them as they cannot be seen, so too the offspring of Joseph, the evil eye has no dominion over them. And if he is concerned about his own evil eye, lest it damage others, he should look at the side of his left nostril.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זקפא – גודל.
עלי עין עולי עין – שליטין על העין ולא העין עולה בהן.
אטרפא דנחיריה דשמאליה – דופן השמאלי של חוטמו.
אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף כו׳. בפרק אלו נאמרים (סוטה לו:) דמייתי ליה אבני יוסף ניחא ובפרק מי שמתו (ברכות כ.) ובפרק הפועלים (בבא מציעא פד.) נמי דר׳ יוחנן קאמר לה אנא מזרעיה דיוסף קאתינא איכא למימר דהוה ידע דמשפחתו היה מזרע יוסף אך הכא אינו דומה דמיירי דוקא במאן דאתי מיוסף וי״ל דהלחש הוא כן ועי״ל דכל ישראל נקראו ע״ש יוסף דכתיב נוהג כצאן יוסף וגו׳ וק״ל:
פתח אידך [האחר] ואמר: האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא [מי שנכנס לעיר וירא מעין הרע], לנקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה, ולימא הכי [יחזיק בוהן ידו הימנית בידו השמאלית ובוהן ידו השמאלית בידו הימנית, ויאמר כך]: אנא [אני] פלוני בר [בן] פלוני מזרעא [מזרע] של יוסף קאתינא [אני בא], שלא שלטא ביה עינא בישא [שלטה בו עין רעה], שעל יוסף נאמר: ״בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור״ (בראשית מט, כב), אל תקרי [תקרא] ״עלי עין״ אלא ״עולי עין״, שהוא למעלה מן העין, ואין העין יכולה לשלוט בו. ר׳ יוסי בר׳ חנינא אמר: מהכא [מכאן] נלמד הדבר, ממה שנאמר בברכת בני יוסף ״וידגו לרב בקרב הארץ״ (שם מח, טז), ומשמעות הדבר: מה דגים שבים המים מכסים עליהם ואינם נראים ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם. ואי דחיל מעינא בישא דיליה [ואם הוא חושש מהעין הרעה של עצמו] שתזיק לאחרים, ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאליה [יסתכל בצד נחירו השמאלי].
Another began and said: One who enters a city and fears the evil eye should hold the thumb [zekafa] of his right hand in his left hand and the thumb of his left hand in his right hand and recite the following: I, so-and-so son of so-and-so, come from the descendants of Joseph, over whom the evil eye has no dominion, as it is stated: “Joseph is a fruitful vine, a fruitful vine by a fountain [alei ayin]; its branches run over the wall” (Genesis 49:22). Do not read it as alei ayin; but rather, read it as olei ayin, who rise above the eye and the evil eye has no dominion over him. Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Derive it from here, from what is stated in Jacob’s blessing of Joseph’s sons: “And let them grow like fish into a multitude in the midst of the earth” (Genesis 48:16): Just as fish in the sea are covered by water and the evil eye has no dominion over them as they cannot be seen, so too the offspring of Joseph, the evil eye has no dominion over them. And if he is concerned about his own evil eye, lest it damage others, he should look at the side of his left nostril.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) פְּתַח אִידַּךְ וַאֲמַר: הַאי מַאן דַּחֲלִישׁ, יוֹמָא קַמָּא לָא לְגַלֵּי, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִתָּרַע מַזָּלֵיהּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ לְגַלֵּי. כִּי הָא דְּרָבָא, כִּי הֲוָה חֲלִישׁ, יוֹמָא קַמָּא לָא מְגַלֵּי מִכָּאן וְאֵילָךְ א״לאָמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: פּוֹק אַכְרֵיז: ״רָבָא חֲלַשׁ״. מַאן דְּרָחֵים לִי – לִבְעֵי עֲלַי רַחֲמֵי, וּמַאן דְּסָנֵי לִי – לִחְדֵּי לִי. וּכְתִיב: {משלי כ״ד:י״ז} בִּנְפוֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ פֶּן יִרְאֶה ה׳ וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ״.

Another began and said: One who is sick should not reveal it on the first day of his illness so that his luck should not suffer; from there on he may reveal it. Like that which Rava does when he falls ill; on the first day he does not reveal it, from there on he says to his servant: Go out and announce: Rava is sick. Those who love me will pray that God have mercy on me and those who hate me will rejoice over my distress. And it is written: “Rejoice not when your enemy falls, and let not your heart be glad when he stumbles; lest the Lord see it, and it displease Him, and He turn away His wrath from him” (Proverbs 24:17–18). The joy of my enemy over my distress will also assist my healing.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

האי מאן דחליש – מי שחלה.
דסני לי לחדי לי – ומתוך כך ישוב חרון אף מעלי.
יומא קמא לא לגלי כי היכי דלא לתרע כו׳. נראה שהוא ע״פ מ״ש (ברכות יט. ס. וכתובות ח:) אל יפתח אדם פיו לשטן וע״כ יומא קמא דעדיין לא נתחזק החולי בו לא ליגלי כי היכי דלא יפתח פיו לשטן להחזיקו בדבורו:
פתח אידך [האחר] ואמר: האי מאן דחליש [מי שחולה], יומא קמא לא לגלי, כי היכי דלא לתרע מזליה [ביום הראשון אל יגלה, כדי שלא יורע מזלו], מכאן ואילך לגלי [יגלה]. כי הא [כמו דבר זה] שהיה ברבא, כי הוה חליש [שכאשר היה חולה], יומא קמא [ביום הראשון] לא מגלי [היה מגלה] מכאן ואילך אמר ליה לשמעיה [לו לשמשו]: פוק אכריז [צא והכרז]: ״רבא חלש״ [חלה]. מאן דרחים לי [מי שאוהב אותי]לבעי [יבקש] עלי רחמי [רחמים], ומאן דסני לי [ומי ששונא אותי]לחדי לי [ישמח עלי]. וכתיב הרי נאמר] ״בנפל אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה׳ ורע בעיניו והשיב מעליו אפו״ (משלי כד, יז–יח), כך שגם שמחתם לאיד של אויבי תסייע להחלמתי.
Another began and said: One who is sick should not reveal it on the first day of his illness so that his luck should not suffer; from there on he may reveal it. Like that which Rava does when he falls ill; on the first day he does not reveal it, from there on he says to his servant: Go out and announce: Rava is sick. Those who love me will pray that God have mercy on me and those who hate me will rejoice over my distress. And it is written: “Rejoice not when your enemy falls, and let not your heart be glad when he stumbles; lest the Lord see it, and it displease Him, and He turn away His wrath from him” (Proverbs 24:17–18). The joy of my enemy over my distress will also assist my healing.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) שְׁמוּאֵל כִּי הֲוָה חָזֵי חֶלְמָא בִּישָׁא אָמַר: {זכריה י׳:ב׳} וַחֲלוֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ״. כִּי הֲוָה חָזֵי חֶלְמָא טָבָא אָמַר: וְכִי הַחֲלוֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ? וְהָכְתִיב {במדבר י״ב:ו׳} ״בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ״!

The Gemara relates: Shmuel, when he would see a bad dream, would say: “And the dreams speak falsely” (Zechariah 10:2). When he would see a good dream, he would say: And do dreams speak falsely? Isn’t it written: “I speak with him in a dream” (Numbers 12:6)?
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכי החלומות שוא וגו׳. ונראה דמשמע ליה נמי קרא זה בלשון תמיהא משום דה׳ השוא יתירה הוא לפי פשטיה כדכתיב בהאי ענינא כי התרפים דברו און ולא כתיב דברו האון וכן והקוסמים חזו שקר ולא כתיב חזו השקר ולהכי מפרש ליה כפשטיה דיש חלומות שהן שוא שהן ע״י שד ומפרש ליה נמי בה״א התמיהא החלומות השוא ידברו ע״י מלאך שהרי כתיב בחלום אדבר בו וק״ל:
ד מסופר: שמואל כי הוה חזי חלמא בישא [כאשר היה רואה חלום רע] אמר [היה אומר]: ״וחלמות השוא ידברו״ (זכריה י, ב). כי הוה חזי חלמא טבא [כאשר היה רואה חלום טוב] אמר: וכי החלומות השוא ידברו? והכתיב [והרי נאמר] ״בחלום אדבר בו״ (במדבר יב, ו)!
The Gemara relates: Shmuel, when he would see a bad dream, would say: “And the dreams speak falsely” (Zechariah 10:2). When he would see a good dream, he would say: And do dreams speak falsely? Isn’t it written: “I speak with him in a dream” (Numbers 12:6)?
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) רָבָא רָמֵי: כְּתִיב ״בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ״, וּכְתִיב: וַחֲלוֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ״! לָא קַשְׁיָא: כָּאן ע״יעַל יְדֵי מַלְאָךְ, כָּאן ע״יעַל יְדֵי שֵׁד.

Rava raised a contradiction between these verses: On the one hand, it is written: “I speak with him in a dream”; and on the other hand, it is written: “And the dreams speak falsely.” The Gemara resolves this contradiction: This is not difficult because there are two types of dreams. Here, the verse, “I speak with him in a dream,” refers to dreams that come by means of an angel; here, the verse, “And the dreams speak falsely,” refers to dreams that come by means of a demon.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואכן, רבא רמי [השליך, הראה את הסתירה] בין הכתובים הללו: מצד אחד כתיב [נאמר] ״בחלום אדבר בו״, ומצד אחר כתיב [נאמר]: ״וחלמות השוא ידברו״! ומתרץ: לא קשיא [אין זה קשה], שיש שני סוגי חלומות כאן הפסוק ״בחלום אדבר בו״ שממנו משמע שיש ממש בחלומות, מדבר בחלומות הבאים על ידי מלאך, וכאן הפסוק ״וחלומות השוא ידברו״, שממנו משמע שאין בחלומות ולא כלום, מדבר בחלום הבא על ידי שד.
Rava raised a contradiction between these verses: On the one hand, it is written: “I speak with him in a dream”; and on the other hand, it is written: “And the dreams speak falsely.” The Gemara resolves this contradiction: This is not difficult because there are two types of dreams. Here, the verse, “I speak with him in a dream,” refers to dreams that come by means of an angel; here, the verse, “And the dreams speak falsely,” refers to dreams that come by means of a demon.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) א״ראָמַר רַבִּי בִּיזְנָא בַּר זַבְדָּא א״ראָמַר רַבִּי עֲקִיבָא א״ראָמַר רַבִּי פַּנְדָּא א״ראָמַר רַב נַחוּם א״ראָמַר רַבִּי בִּירִים מִשּׁוּם זָקֵן אֶחָד, וּמַנּוּ – ר׳רַבִּי בְּנָאָה: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, פַּעַם אַחַת חָלַמְתִּי חֲלוֹם וְהָלַכְתִּי אֵצֶל כּוּלָּם, וּמַה שֶּׁפָּתַר לִי זֶה לֹא פָּתַר לִי זֶה, וְכוּלָּם נִתְקַיְּימוּ בִּי. לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה״.

In a long chain of those transmitting this statement, it is said that Rabbi Bizna bar Zavda said that Rabbi Akiva said that Rabbi Panda said that Rav Naḥum said that Rabbi Birayim said in the name of one elder, and who is he, Rabbi Bena’a: There were twenty-four interpreters of dreams in Jerusalem. One time, I dreamed a dream and went to each of them to interpret it. What one interpreted for me the other did not interpret for me, and, nevertheless, all of the interpretations were realized in me, to fulfill that which is stated: All dreams follow the mouth of the interpreter.
רי״ףתוספותתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פותרי חלומות – פירש ר״י דמזל שעת הלידה גרים ואין הדבר תלוי בחכמה.
עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים – נראה שהדבר תלוי בשעה ובמזל שנולד בו האדם שפותרין חלומותיו ומתקיימים ולא הכל ברוב חכמתו ואלו נולדו במזל לפתור חלומות:
תוס׳ בד״ה פותרי חלומות פר״י דמזל שעת הלידה גרים כו׳ עכ״ל דבריהם צריכין ביאור:
בשלשלת ארוכה של מוסרי המאמר מסופר כי אמר ר׳ ביזנא בר זבדא אמר ר׳ עקיבא אמר ר׳ פנדא אמר רב נחום אמר ר׳ בירים משום (בשם) זקן אחד, ומנו [ומי הוא]ר׳ בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם לפתור חלום שראיתי, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה, ואף על פי כן כולם, כל הפתרונות נתקיימו בי. לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה של הפותר.
In a long chain of those transmitting this statement, it is said that Rabbi Bizna bar Zavda said that Rabbi Akiva said that Rabbi Panda said that Rav Naḥum said that Rabbi Birayim said in the name of one elder, and who is he, Rabbi Bena’a: There were twenty-four interpreters of dreams in Jerusalem. One time, I dreamed a dream and went to each of them to interpret it. What one interpreted for me the other did not interpret for me, and, nevertheless, all of the interpretations were realized in me, to fulfill that which is stated: All dreams follow the mouth of the interpreter.
רי״ףתוספותתוספות רא״שמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אַטּוּ ״כׇּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה״ קְרָא הוּא? אִין – וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר. דא״רדְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן שֶׁכָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה? – שֶׁנֶּאֱמַר: {בראשית מ״א:י״ג} ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה״. אָמַר רָבָא: וְהוּא דִּמְפַשַּׁר לֵיהּ מֵעֵין חֶלְמֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית מ״א:י״ב} ״אִישׁ כַּחֲלוֹמוֹ פָּתָר״.

The Gemara asks: Is that to say that all dreams follow the mouth is a verse cited as corroboration? The Gemara responds: Yes, and in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar said: From where is it derived that all dreams follow the mouth of the interpreter? As it is stated in the story of the dreams of Pharaoh’s two ministers. The butler and the baker said to Pharaoh: “And it came to pass, as he interpreted to us, so it was” (Genesis 41:13). Rava said, one must attach a caveat to this: This is only in a case where it is interpreted for him in a manner akin to the dream, where the interpretation is relevant to the dream, as it is stated in the story of Joseph’s interpretation of the dreams of Pharaoh’s two ministers: “Each man according to his dream he did interpret” (Genesis 41:12).
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שכל החלומות כו׳. כבר האריך בעל העקידה בקושיות בדבר זה וז״ל כי איך תתחלף הוראות חלום כפי חילוף הפותר אותו כרצונו כו׳ לא טוב ולא רע כעובדא דבר הדיא כו׳ ופלא גדול מזה כו׳ כ״ד פותרי חלומות כו׳ והאריך בקושיותיו ובתירוצו ליישב כל זה ע״ש אבל אין כל הסוגיא מתיישבת לדבריו ואין להאריך כי הוא מובן מעצמו אבל הנראה דהדברים כפשטן וכמשמען כי יש לפעמים לחלום אופנים הרבה לרעה ולטובה מעין החלום כדאמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמא ובזולת הפתרון אפשר שהוא לא טוב ולא רע כמ״ש רב חסדא חלמא דלא מפשר כו׳ ופירש״י דלא מיקרי לא טוב ולא רע שכל החלומות הולכין אחר הפתרון עכ״ל ויותר מזה שגם החלומות שפתרונם הקרוב לאמתי לטובה אפשר שישתנה לרעה ע״י הפתרון כדמוכח מההיא דהרואה באר בחלום ישכים כו׳ ע״ש ואין זה דבר זר לקבל כי כמו שמצינו שיש כח בנפש האדם לפעול בעינו לטוב כדכתי׳ טוב עין הוא יבורך וכן בהפך ברע עין כבלעם ובכמה מקומות וכיוצא בזה בדבורו הקל כדאמרי׳ (לעיל ברכות ז.) אל תהא ברכת הדיוט כו׳ ואל תהא קללת הדיוט קלה בעיניך (מגילה טו. כח. ב״ק צג. ) וכן הוא הדבר הזה שניתן כח לפה להוליך את החלו׳ כפי פתרונו אם הוא מעין החלום וקרוב לזה כתב בע״י ולפי הסוגיא דשמעתין דג׳ מיני חלומות הן. הא׳ שהולך כולו אחר הפה ובלא פתרון אינו לא טוב ולא רע ומזה המין א״ר חסדא כל חלמא דלא מפשר וכו׳ כפירש״י והך דרבי בנאה בכ״ד פותרי חלומות וכל הני עובדי דבר הדיא וזה החלק מהחלומות שע״י שד שהוא שוא בזולת הפתרון והמין הב׳ שיש לו פתרון קרוב לאמתי ויתקיים בלי פתרון אמנם ישתנה ע״י פתרון אפילו מטוב לרע ומרע לטוב כההיא דהרואה באר בחלום כו׳ כמ״ש במקומו לקמן ומזה המין הם חלומות של ב׳ סריסי פרעה אשר חלומם האמתי היה על העתידות כמפורש פ׳ ג״ה (צב.) אפסוק ובגפן שלשה שריגים וגו׳ וזה החלום שע״י מערכת השמים והג׳ החלום אשר אין לו פתרון כ״א הא׳ האמתי ואינו משתנה כלל כחלום של יוסף הצדיק והוא ע״י מלאך דכתיב בחלום אדבר בו ומה שמתענין על קצת חלומות לפי שאפשר שהוא ע״י מלאך ולא ישתנה בפתרון אחר כ״א בתשובה ומע״ט ודו״ק:
ושואלים: אטו [וכי] ״כל החלומות הולכים אחר הפה״ קרא [מקרא] הוא שהוא מצטט ומאמת אותו? ומשיבים: אין [כן] וכדברי ר׳ אלעזר, שאמר ר׳ אלעזר: מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה של הפותר? — שנאמר בסיפור חלומות שני שרי פרעה, שר המשקים ושר האופים, שאמרו הם לפרעה: ״ויהי כאשר פתר לנו כן היה״ (בראשית מא, יג). אמר רבא, יש להגביל דברים אלו: והוא דווקא באופן דמפשר ליה [שפותר לו] מעין חלמיה [מעין חלומו], שנראה שהפתרון נובע מהחלום, שנאמר בסיפור פתרון חלומות שרי פרעה על ידי יוסף ״איש כחלמו פתר״ (שם יב).
The Gemara asks: Is that to say that all dreams follow the mouth is a verse cited as corroboration? The Gemara responds: Yes, and in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar said: From where is it derived that all dreams follow the mouth of the interpreter? As it is stated in the story of the dreams of Pharaoh’s two ministers. The butler and the baker said to Pharaoh: “And it came to pass, as he interpreted to us, so it was” (Genesis 41:13). Rava said, one must attach a caveat to this: This is only in a case where it is interpreted for him in a manner akin to the dream, where the interpretation is relevant to the dream, as it is stated in the story of Joseph’s interpretation of the dreams of Pharaoh’s two ministers: “Each man according to his dream he did interpret” (Genesis 41:12).
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) {בראשית מ׳:ט״ז} ״וַיַּרְא שַׂר הָאוֹפִים מְנָא יְדַע? א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הֶרְאוּהוּ חֲלוֹמוֹ וּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ.

With regard to Joseph’s interpretation of these dreams, the Gemara asks, it is written: “The baker saw that the interpretation was good” (Genesis 40:16); from where did the baker know that the interpretation was good? Rabbi Elazar said: This teaches that each of them was shown his dream and the interpretation of the other’s dream. That is how he knew that it was the correct interpretation.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הראוהו חלומו ופתרון כו׳. דלפי פשוטו שראה כי לטוב פתר לו להושיבו על כנו הוא דחוק וכי פתרון כל החלומות שוות דאפשר דזה יהיה לטוב וזה לרע וע״כ פירשו כי טוב לשון טוב אמתי הוא שהוא ראה פתרון של זה בחלומו ומיהו יש לשאול בזה דמהאי קרא וירא שר האופים כי טוב וגו׳ אינו מוכח רק ששר האופים ראה פתרון של שר המשקים אבל מנין לומר ששר המשקים ראה ג״כ פתרון של שר האופים י״ל דסמיך אקרא דלעיל מיניה דכתיב ויחלמו חלום שניהם שפירושו שכ״א חלם החלום של שניהם דהיינו חלומו ופתרון חלומו של חבירו כפירש״י בחומש ע״ש והא דא״ל חלום חלמנו ופותר אין אותו י״ל דלא ידע כל אחד שהוא פתרונו של חלום חבירו עד אשר שמע חלום חבירו ופתר אותו כמו שראה הוא ועיין ברא״ם ואין כאן להאריך:
ואגב הבאת פתרון החלומות על ידי יוסף, שואלים: נאמר ״וירא שר האפים כי טוב פתר״ (שם מ, טז), ומנא [מנין] ידע שר האופים שפתרון טוב הוא? אמר ר׳ אלעזר: מלמד שכל אחד ואחד מהם הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חבירו, ולכן ידע שהוא הפתרון הנכון.
With regard to Joseph’s interpretation of these dreams, the Gemara asks, it is written: “The baker saw that the interpretation was good” (Genesis 40:16); from where did the baker know that the interpretation was good? Rabbi Elazar said: This teaches that each of them was shown his dream and the interpretation of the other’s dream. That is how he knew that it was the correct interpretation.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִשְׁכִּים וְנָפַל לוֹ פָּסוּק לְתוֹךְ פִּיו, הֲרֵי זוֹ נְבוּאָה קְטַנָּה.

With regard to the veracity of dreams, Rabbi Yoḥanan said: One who awakened in the morning and a specific verse happens into his mouth, it is a minor prophecy and an indication that the content of the verse will be fulfilled.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על התאמתותם של חלומות אמר ר׳ יוחנן: מי שהשכים ונפל לו פסוק לתוך פיו, שעם קומו בבוקר עולה בדעתו פסוק מסויים, הרי זו נבואה קטנה, ויש בכך רמז שיתקיים תוכן הפסוק.
With regard to the veracity of dreams, Rabbi Yoḥanan said: One who awakened in the morning and a specific verse happens into his mouth, it is a minor prophecy and an indication that the content of the verse will be fulfilled.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) וְאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן, ג׳שְׁלֹשָׁה חֲלוֹמוֹת מִתְקַיְּימִין: חֲלוֹם שֶׁל שַׁחֲרִית, וַחֲלוֹם שֶׁחָלַם לוֹ חֲבֵירוֹ, וַחֲלוֹם שֶׁנִּפְתַּר בְּתוֹךְ חֲלוֹם. וְיֵשׁ אוֹמֵר: אַף חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: {בראשית מ״א:ל״ב} ״וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם וְגוֹ׳⁠ ⁠״.

Rabbi Yoḥanan also said: Three dreams are fulfilled: A dream of the morning, a dream that one’s fellow dreamed about him, and a dream that is interpreted within a dream. And some say that a dream that is repeated several times is also fulfilled, as it is stated: “And for that the dream was doubled unto Pharaoh twice, it is because the thing is established by God, and God will shortly bring it to pass” (Genesis 41:32).
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חלום של שחרית כו׳. ר״ל שאלו החלומות הם אמתיים ומתקיימין בלי ספק אפילו בלא פתרון והוא מבואר כדלקמן דאין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר וכו׳ ולזה חלומות שבתחלת הלילה הולכין אחר הרהורי לב שביום גם עשן המאכל יטרדוהו ומערב שכלו בדברים בטלים והם בעצמם החלומות אשר ע״י שד שוא ידברו אבל חלום של שחרית שכבר נח האדם מהרהורין שביום יבואו החלומות האמתיים אשר ע״י מלאך וכן החלום שחלם לו חבירו כו׳ דאין הולך כ״כ אחרי הרהוריו שהאדם מהרהר בעניניו ומטעם זה אמרו בדוד דאחרינא חזו ליה שיהיה חלום אמתי וחלום שנפתר כו׳ ראוי הוא להתקיים באותו הפתרון ולא אחר פתרון אחר כמין החלומות שהולכין אחר הפה ואין זה במקרה כחלום שע״י שד וי״א אף חלום שנשנה שנאמר ועל השנות וגו׳ והוא ג״כ מטעם דבר שנתחזק ב׳ פעמים אין זה מקרה אלא אמתי הוא והוא הענין בחלום פרעה שאמר שאין חלומו מהכוזבות הבאים מהרהורי הלב שהרי לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרוע שכלם טובות כמ״ש פרק זה בורר (לג.) אין פרה וחזירה יוצאת ממצרים עד שניטל אם שלה ואמר והנה חלום שהיו בעיניו ב׳ החלומות כחלום א׳ להורות על ענין א׳ ושנשנה כדי שיתקיים וז״ש ויהי בבקר וגו׳ שהיה זה חלום של שחרית שראוי להתקיים ויקרא פרעה לחרטומים ויספר להם את חלומו שהיה בעיניו ב׳ החלומות בפרות ובשבלים כחלום אחד שנשנה דודאי מתקיים ואין פותר אותם לפרעה כמ״ש שא״ל ז׳ פרות הטובות הם ז׳ בנות אתה מוליד והרעות ז׳ אתה קובר וז׳ השבלים הטובות ז׳ אפרכיות אתה כובש והרעות ז׳ אפרכיות מורדות בך שהם עשו ממנו ב׳ חלומות ואין אלו מהחלומות הנשנה על ענין א׳ וע״כ אמר כאן ואין פותר אותם בלשון רבים לפי הבנתם שהם ב׳ חלומות וז״ש אל החרטומים ואין מגיד לי שלא קבל פתרונם שעשו ממנו חלום שלא נשנה ואפשר שאינו מתקיים וע״כ א״ל יוסף חלום אחד הוא דהפרות והשבלים מענין אחד הם על ז׳ שני שובע ורעב וחלום שנשנה הוא ואשר אלהים עושה הגיד לפרעה דהיינו שחלום זה אמתי הוא להתקיים ע״י מלאך הוא ומעתה הונחה קושית בעל עקידה אהא דאמרינן כל החלומות הולכים אחר הפה הרי יוסף אמר כי לאלהים פתרונים דאין כאן מקום קושיא דודאי זה החלום פרעה כיון שנשנה פעמים בלילה אחד הוא מחלומות שהפתרון לאלהים ומתקיימין וק״ל:
ועוד אמר ר׳ יוחנן: שלשה חלומות מתקיימין: חלום של שחרית, וחלום שחלם לו (עליו) חבירו, וחלום שנפתר בתוך החלום. ויש מי שאומר שאף חלום שנשנה כמה פעמים מתקיים, שנאמר ״ועל השנות החלום אל פרעה פעמיים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו״ (שם מא, לב).
Rabbi Yoḥanan also said: Three dreams are fulfilled: A dream of the morning, a dream that one’s fellow dreamed about him, and a dream that is interpreted within a dream. And some say that a dream that is repeated several times is also fulfilled, as it is stated: “And for that the dream was doubled unto Pharaoh twice, it is because the thing is established by God, and God will shortly bring it to pass” (Genesis 41:32).
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) אָמַר ר׳רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי א״ראָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵין מַרְאִין לוֹ לְאָדָם אֶלָּא מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: {דניאל ב׳:כ״ט} ״אַנְתְּ מַלְכָּא רַעְיוֹנָךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ סליקו וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: {דניאל ב׳:ל׳} ״וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע״. אָמַר רָבָא: תֵּדַע, דְּלָא מַחֲווּ לֵיהּ לְאִינִשׁ לָא דִּקְלָא דְּדַהֲבָא וְלָא פִּילָא דְּעָיֵיל בְּקוֹפָא דְמַחְטָא.: אמר

Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: A person is shown in his dream only the thoughts of his heart when he was awake, as evidenced by what Daniel said to Nebuchadnezzar, as it is stated: “As for you, O king, your thoughts came upon your bed, what should come to pass hereafter” (Daniel 2:29). And if you wish, say instead that it is derived from here, a related verse: “And that you may know the thoughts of your heart” (Daniel 2:30). How will you know the thoughts of your heart? By their being revealed to you in a dream. Rava said: Know that this is the case, for one is neither shown a golden palm tree nor an elephant going through the eye of a needle in a dream. In other words, dreams only contain images that enter a person’s mind.
רי״ףרש״ירא״שמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הרהורי לבו – מה שהוא מהרהר ביום.
רעיונך – מחשבותיך וכן כל לשון רעיון שבמקרא אינו לשון רצון אלא לשון מחשבה וזה יוכיח ורעיוניה יבהלוניה (דניאל ד׳) וכי רצונו של אדם מבהלו אלא מחשבותיו מבהלין אותו.
דקלא דדהבא – דבר שלא הורגל לראות ולא הרהר בו מעולם.
קופא דמחטא – נקב המחט.
אמר רב הונא בר אמי אמר ר׳ פדת א״ר יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה עליו ילך ויטיבנו בפני שלשה לייתי תלתא דרחמי ליה ונימא להו חלמא טבא חזאי ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה לטב שבע זימנין ליגזרו עליה מן שמיא דליהוי טבא ויהוי טבא ולימרו ליה ג׳ הפוכות וג׳ פדויות וג׳ שלומות ג׳ הפוכות שנאמר הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם ולא אבה ה׳ אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפך ה׳ אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה׳ אלהיך ג׳ פדויות דכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי ופדויי ה׳ ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי ה׳ אם יפול משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת ג׳ שלומות דכתיב בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה׳ ורפאתיו ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעוזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום:
האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מהו אי טבא הוא או בישא הוא ליזיל וליקום קמי כהני ויאמר רבש״ע אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא בין שחלמתי אני לעצמי בין שחלמו לי חבירי אם טובים הם חזקם ואמצם וקיימם כחלומותיו של יוסף הצדיק ואם צריכין רפואה רפאם כמי מרה ע״י משה וכצרעת מרים ע״י משה וכצרעת נעמן ע״י אלישע וכחליו של חזקיהו וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע עלינו לטובה כן הפוך לי את חלומותי לטובה ויהיו לשלום ולכוין וניסק בהדי כהני ויאמרון כולי עלמא אמן וכי מהדרי כהני אפייהו יאמר השוכן בגבורה שלום שים עלינו שלום א״ר חסדא חלמא דלא מיפשר כאגרתא דלא מיקריא. גרסינן בפ״ק דשבת (יא.) אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת א״ר חסדא ובו ביום אמר רב יוסף אפי׳ בשבת:
אלא מהרהורי כו׳. בחלומות הכוזבות ניחא כפשטיה כמש״ל בהנך עובדי דקיסר ודשבור מלכא דאייתי לקמן אלא דגם חלום אמיתי כהא דמייתו הכא מנ״נ אין מראין לו אלא בדבר דאפשר להיות שאדם מהרהר וקאמר רבא עלה תדע דלא מחוו כו׳ וק״ק מחלום שני של נבוכדנצר שהיה אמיתי כתיב רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזיתה לסוף ארעא דדבר זה א״א להיות ובודאי לאהרהר בו מעולם וי״ל דלאו דוקא נקט ימטא לשמיא וגו׳. כמו ערים גדולות ובצורות בשמים דאמרינן ביה דדבר הכתוב ל׳ הבאי (חולין צג:) וק״ל:
ה אמר ר׳ שמואל בר נחמני אמר ר׳ יונתן: אין מראין לו לאדם בחלום אלא מהרהורי לבו בהקיץ. וראיה לדבר ממה שנאמר שאמר דניאל לנבוכדנצר: ״אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה״ [אתה המלך רעיונותיך על משכבך עלו מה יהיה אחרי כן] (דניאל ב, כט). ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] שהדבר נלמד מהכא [מכאן], מפסוק אחר באותו ענין ״ורעיוני לבבך תנדע״ [ומחשבות לבך תדע] (שם ל), ואיך תדע? — בכך שהם יתגלו לך בחלום. אמר רבא: תדע שכן הוא, שהרי לא מחוו ליה לאינש [מראים לו לאדם] בחלום לא דקלא דדהבא [דקל העשוי מזהב] ולא פילא דעייל בקופא דמחטא [פיל הנכנס בקוף המחט], כלומר, שאין בחלום דברים שאין אדם מעלה על דעתו.
Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: A person is shown in his dream only the thoughts of his heart when he was awake, as evidenced by what Daniel said to Nebuchadnezzar, as it is stated: “As for you, O king, your thoughts came upon your bed, what should come to pass hereafter” (Daniel 2:29). And if you wish, say instead that it is derived from here, a related verse: “And that you may know the thoughts of your heart” (Daniel 2:30). How will you know the thoughts of your heart? By their being revealed to you in a dream. Rava said: Know that this is the case, for one is neither shown a golden palm tree nor an elephant going through the eye of a needle in a dream. In other words, dreams only contain images that enter a person’s mind.
רי״ףרש״ירא״שמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ברכות נה: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה ברכות נה:, ר׳ נסים גאון ברכות נה:, רי"ף ברכות נה: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס ברכות נה:, רש"י ברכות נה:, תוספות ברכות נה:, רא"ה ברכות נה: – מהדורת תלמיד חכם החפץ בעילום שמו, ברשותו האדיבה. להארות והערות ניתן לכתוב לדוא"ל D0504128915@gmail.com (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי ברכות נה: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רא"ש ברכות נה:, תוספות רא"ש ברכות נה: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0), ריטב"א ברכות נה:, מיוחס לשיטה מקובצת ברכות נה:, מהרש"א חידושי הלכות ברכות נה:, מהרש"א חידושי אגדות ברכות נה:, פירוש הרב שטיינזלץ ברכות נה:, אסופת מאמרים ברכות נה:

Berakhot 55b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Berakhot 55b, R. Nissim Gaon Berakhot 55b, Rif by Bavli Berakhot 55b, Collected from HeArukh Berakhot 55b, Rashi Berakhot 55b, Tosafot Berakhot 55b, Raah Berakhot 55b, Meiri Berakhot 55b, Piskei Rosh by Bavli Berakhot 55b, Tosefot Rosh Berakhot 55b, Ritva Berakhot 55b, Attributed to Shitah Mekubetzet Berakhot 55b, Maharsha Chidushei Halakhot Berakhot 55b, Maharsha Chidushei Aggadot Berakhot 55b, Steinsaltz Commentary Berakhot 55b, Collected Articles Berakhot 55b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144