(1) 
וְרַב יְהוּדָה בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר אבֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ טָהוֹר.
וְרַב יְהוּדָה בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר אבֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ טָהוֹר.And Rav Yehuda bar Ami says in the name of Rav Yehuda: A beit haperas that has been trodden underfoot, thereby creating a path, is pure, and one no longer needs to be concerned about bones, as the entire prohibition is a stringency by rabbinic law. Nevertheless, a priest who walks through such a field may not partake of teruma until he has purified himself.
1בית הפרס שנידש – שדשוהו בני אדם ברגליהם טהור שאי אפשר לעצם כשעורה שלא יהא נידש ברגל ובית הפרס אין בו שום ספק אלא משום עצם כשעורה דבית הפרס היינו שדה שנחרש בו קבר.
1. שני ד״ה אלו מופיעים בדפוס וילנא בסוף דף כ״ט.
ורב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר בית הפרס שנידש טהור – בפרק בתרא דחגיגה (חגיגה כה.) גרס רב חייא ברבי אמי משמיה דעולא.
בא״ד על ידי ניפוח וטמא וכן כו׳ ע״י ניפוח וטמא ואי מערבין כו׳ יש ללמוד משם דעל ידי כו׳ דאלא מדבריהם טמא כו׳ ולפירוש ר״ת איפכא ועוד כו׳ ורב יהודה בא כו׳ כמלא חלון הס״ד ואח״כ מ״ה ורב יהודה כו׳ כצ״ל:
ורב יהודה בר אמי משמיה [משמו] של רב יהודה אמר: בית הפרס שנידש, שהלכו בו אנשים ודשוהו ברגליהם — טהור למי שצריך לעשות את הפסח, שאין חוששים שנותרה שם עצם בשיעור שעורה, שמטמאת. אבל אין הכהן שעבר שם רשאי לאכול תרומה.
And Rav Yehuda bar Ami says in the name of Rav Yehuda: A beit haperas that has been trodden underfoot, thereby creating a path, is pure, and one no longer needs to be concerned about bones, as the entire prohibition is a stringency by rabbinic law. Nevertheless, a priest who walks through such a field may not partake of teruma until he has purified himself.
הכל
(2) א״נ אִי נָמֵי בבִּשְׁאָר טוּמְאוֹת דְּלָא מַזְהַר עֲלַיְיהוּ.:
Alternatively, the Gemara suggests that the mishna is referring to a case where the priest becomes impure with other forms of impurity, with regard to which priests are not admonished. A priest is prohibited from becoming impure only through contact with a corpse. Yet, he may not partake of teruma if he becomes impure even in any other manner.
אי נמי [או גם כן], מדובר במשנתנו כשהכהן הוצרך להיטמא בשאר טומאות ולא בטומאת מת, כגון טומאת שרץ ונבילה, דלא מזהר עלייהו [שאינו מוזהר עליהם], שהרי אין הכהנים מוזהרים שלא ליטמא אלא בטומאת מת. ומכל מקום, גם אם נטמא בטומאה אחרת — הרי אינו יכול לאכול בתרומה.
Alternatively, the Gemara suggests that the mishna is referring to a case where the priest becomes impure with other forms of impurity, with regard to which priests are not admonished. A priest is prohibited from becoming impure only through contact with a corpse. Yet, he may not partake of teruma if he becomes impure even in any other manner.
הכל
(3) אִם הָיָה זָקֵן מַרְכִּיבוֹ עַל הַחֲמוֹר.: תְּנָא כְּפוֹעֵל בָּטֵל אָמַר אַבָּיֵי כְּפוֹעֵל גבָּטֵל שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה.:
§ The mishna teaches: If the one examining the firstborn, or the judge, or the witness, was an elderly person, the one who required his services transports him on a donkey. And in all these cases, although it is prohibited to take wages, the one who required his services gives him his wages like the wages of a laborer, as he was unable to perform his usual labor that day. The Sages taught (Tosefta, Bava Metzia 4:11): The owner gives him his wage as if he were an idle laborer. Abaye says: It means that he is paid as a laborer who is idle from that typical labor of his from which he is kept idle. In other words, he must receive the amount of money a person would be willing to accept to refrain from his current occupation and engage in the actions discussed in the mishna. This calculation accounts for both the degree of difficulty of his steady employment and the amount of his remuneration.
כפועל בטל של אותה מלאכה דבטיל מינה – דיש בדבר להקל ולהחמיר כיצד פועל חייט או סופר שאין במלאכתו טורח כ״כ ומרויח ביום ג׳ פשיטא אם שוכרו אדם על מנת שיהא בטל ממלאכתו וישמור ביתו ומבקש שיניח לו קצת משכרו הואיל והוא בטל שאינו טורח ודאי כיון שאומנותו היא בלא טורח אינו רוצה להניח משכרו אלא דבר מועט כגון פשיטי׳ אחת אבל פועל שמלאכתו קשה כגון כתף ודאי ברצון יניח חצי שכירותו או יותר ע״מ שיהא בטל אף כאן לפי האומנות שמבטלו לדיין או העד יתן לו שכרו:
כפועל בטל של אותה מלאכה – דבטל הימנה דאם היה נוקב מרגליות שעבודתה נוחה לעשות ושכרו מרובה אם אומר לו טול כך וכך ותבטל היום ממלאכה אינו פוחת משכרו אלא דבר מועט שהרי נוחה ואין בה טורח ואי מלאכה קשה היא כמו נגר אם אומר לו אתה נוטל עכשיו שלשה זוזים טול זוז והבטל היום מאותה מלאכה ועשה מלאכה קלה זו נוח לו להבטל וליטול זוז והכא נמי כי ההוא אגרא יהיב ליה שהרי מבטלו ממלאכתו וכוליה אגרא לא יהיב ליה שהרי אינו עסוק במלאכה קשה אצלו.
כפועל בטל של אותה מלאכה – פירש בקונטרס מאותה מלאכה דבטל מינה דאם היה נוקב מרגליות שעבודתה נוחה לעשות ושכרו מרובה ואם אומרים לו טול כך וכך ובטל היום ממלאכה אינו פוחת משכרו אלא דבר מועט שהרי נוחה ואין בה טורח ואם מלאכה קשה היא כגון נגר אם אומרים לו אתה נוטל עכשיו ג׳ זוזים טול זוז והבטל היום מאותה מלאכה לעסוק במלאכה קלה ניחא לו להבטל ליטול זוז עד כאן לשון הקונטרס ולא היה לו לפרש שיטול שכר בטלה מאותה מלאכה לעסוק במלאכה קלה כזו דא״כ היה נוטל [שכר] לדון ולהעיד להזות ולקדש אלא היה לו לפרש שנותנין לו שכר בטלה מאותה מלאכה ובטל לגמרי ואינו עושה בשום מלאכה וכענין זה צריך לפרש בסוף אלו מציאות (ב״מ לא:) גבי השבת אבידה דתנן היה בטל מסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל בטל מאותה מלאכה וגם שם פירש בקונטרס כענין שפירש כאן וא״א לומר כן דא״כ היה נוטל שכר על השבת אבידה ואפי׳ לרבנן דאמרי טעינה בשכר לא אמרי אלא משום דא״כ לכתוב רחמנא טעינה ולא בעי פריקה ובריש הכונס (ב״ק נו:) אמרינן שומר אבידה כשומר חנם דמאי הנאה אית ליה אלא צריך נמי שם לפרש ליושב ובטל לגמרי ורבינו חננאל פירש שם כמו שבשאר ימות השנה אין נותנין בתפירת בגד אלא חצי סלע והוא עתה בשעת הרגל ותופר בגד בסלע [אין] אומרים לו קבל שכר כמה שתנוח למלאכה זו שאתה מקבל עליה סלע [אלא] כאותו שכר שאתה היית נוטל כמותה בשאר ימות השנה שלא היית נוטל עליה אלא חצי מפני השבת אבידה ופירושו תמוה דאין הלשון משמע כן וגם אין כאן שום הכירא ליטול בשעת הרגל כשאר ימות השנה והוי כהלכתא בלא טעמא ועוד תניא בריש השוכר את האומנין (ב״מ עו:) השוכר את הפועלים והטעו את בעל הבית כו׳ אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה הלכו פועלים ומצאו שדה שהיא לחה נותן להם שכרם משלם אבל אינו דומה הבא טעון להבא ריקם עושה מלאכה ליושב ובטל וקאמר התם תני תנא קמיה דרב נותן שכרו משלם א״ל חביבי אמר אי הואי התם הוה יהיבנא ליה כפועל בטל אלמא קרי ליה פועל בטל ומשמע לגמרי כמו שפירש ולא כמו שפירש [רש״י] ור״ח כלל ומיהו קשיא מהא דתנן בפרק איזהו נשך (שם סח.) אין מושיבין חנווני למחצית שכר אלא א״כ נותן לו שכרו כפועל בטל ומפרש בגמרא כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה וצריכא דאי אשמעינן רישא חנווני משום דלית ליה טרחא אבל סיפא דאית ליה טרחא אימר לא סגי ליה כפועל בטל ואמאי ס״ד דלא תסגי ליה כפועל בטל והלא כל זה כדינו שנותנין לו יותר לפי מה שהוא טורח ועוד דבברייתא פליגי התם כמה הוא שכרו בין מרובה בין מועט דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר אפילו לא טבל עמו אלא בציר כו׳ ר׳ שמעון אומר נותן לו שכרו משלם והשתא מתני׳ ר׳ שמעון שזהו שכרו משלם ובתוספתא משמע דמתני׳ כר׳ מאיר דקתני המושיב חבירו בחנות למחצית שכר נותן לו שכרו כפועל בטל דברי ר׳ מאיר ועוד קתני סיפא ר׳ שמעון אומר נותן לו שכרו משלם אינו דומה עושה מלאכה ליושב ובטל יושב בחמה ליושב בצל ולפירוש הקונטרס דשמעתין ודבבא מציעא קשיא אבל לפי מה שפירשתי דכפועל בטל היינו ביושב ובטל לגמרי ניחא ולא קשה מידי הא דקאמר צריכא ובין מרובה בין מועט דקאמר ר׳ מאיר היינו בין היה עוסק במלאכה מרובה בין היה עוסק במלאכה מועטת ור׳ שמעון אומר נותן לו שכרו משלם שאומדים כמה היה רוצה ליטול ולבטול ממלאכה כבידה שהיה עוסק בה ויעסוק במלאכה כזו דהיינו טפי מדרבי מאיר ויושב ובטל דתוספתא לאו בטל לגמרי אלא מאותה מלאכה החמורה ורבינו חננאל פירש שם כפועל בטל כגון אדם בטל שאינו מוצא מי ישכירנו והולך ובטל והיה משתכר בקל ולא יתן לו כמו שפועלים הולכים עכשיו שהם ביוקר הרבה משכירין כגון שהיה נשכר עכשיו בשתי סלעים ובאותה שעה היה בטל לא יהיה נוטל אלא סלע.
תוס׳ בד״ה כפועל בטל כו׳ מאותה מלאכה לעסוק במלאכה כו׳ לגמרי ואינו עושה בשום כו׳ היה בטל מסלע כו׳ דא״כ היה כו׳ דאמרי טעינה בשכר לא כו׳ ובריש הכונס אמרינן כו׳ אלא חצי סלע והוא כו׳ והטעו את ב״ה כו׳ אבל כו׳ תני תנא קמא דרב כו׳ משלם א״ל חביבי אמר כו׳ אותה מלאכה דבטל מינה כו׳ טירחא אימא לא סגי כו׳ ואמאי ס״ד דלא תיסגי כו׳ כל זה כדינו כו׳ ליושב בטל יושב בחמה ליושב כו׳ דקאמר צריכי ובין מרובה כו׳ וליבטל ממלאכה כו׳ טפי מדרבי מאיר ויושב ובטל כו׳ עכשיו בשני סלעים כו׳ כצ״ל:
א שנינו במשנה: אם היה הדיין או העד זקן, הרי מי שנצרך לו מרכיבו על החמור, ונותן לו שכרו כפועל. בפירוש דבר זה תנא [שנה החכם]: כפועל בטל, כלומר, כפי השכר שמוכן פועל ליטול כדי שיתבטל ממלאכתו. אמר אביי: כוונת הדברים היא — כפועל בטל של אותה מלאכה שממנה הוא בטל. שצריך להביא בחשבון את גודל הטירחה ואת גובה השכר שיש לו במלאכתו הרגילה.
§ The mishna teaches: If the one examining the firstborn, or the judge, or the witness, was an elderly person, the one who required his services transports him on a donkey. And in all these cases, although it is prohibited to take wages, the one who required his services gives him his wages like the wages of a laborer, as he was unable to perform his usual labor that day. The Sages taught (Tosefta, Bava Metzia 4:11): The owner gives him his wage as if he were an idle laborer. Abaye says: It means that he is paid as a laborer who is idle from that typical labor of his from which he is kept idle. In other words, he must receive the amount of money a person would be willing to accept to refrain from his current occupation and engage in the actions discussed in the mishna. This calculation accounts for both the degree of difficulty of his steady employment and the amount of his remuneration.
הכל
(4) מתני׳ מַתְנִיתִין : דהֶחָשׁוּד עַל הַבְּכוֹרוֹת אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ בְּשַׂר צְבָאִים וְלֹא עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁל נְקֵבָה וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר מְלוּבָּן וְצוֹאִי אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טְוִי וּבְגָדִים.:
MISHNA: In the case of one who is suspect with regard to firstborn animals of slaughtering them and selling their meat when it is prohibited to do so, one may neither purchase meat from him, including even deer meat, nor may one purchase from him hides that are not tanned. Rabbi Eliezer says: One may purchase hides of female animals from him, as the halakhot of firstborn animals are in effect only with regard to males. And one may not purchase bleached or dirty wool from him. But one may purchase spun thread from him, and all the more so may one purchase garments from him.
ערך צו
צו – א(חולין קלה.) מלובן ולא צוי כדי לעשות ממנו בגד קטן (בכורות כט:) ואין לוקחין ממנו צמר מלובן וצוי פי׳ לבן מיאוס ענין צואה.
א. [שמוטציג.]
מתני׳ החשוד על הבכור – כגון החשוד להטיל מום בבכור.
בשר צבאים – שאדום הוא מיחלף בבשר עגל זימנין דמזבין עגל בכור תם ואומר שבשר צבי הוא.
בפירש״י בד״ה בשר צבאים כו׳ צבי הוא הס״ד ואח״כ מ״ה שמעי רבנן דבכור תם הוא כו׳ ובד״ה צואי צמר שאינו כו׳ ואפ״ה כיון דטרחא כו׳ ובד״ה אבל לוקחין כו׳ דאי מבכור לא הוה טרח כו׳ ובד״ה מתניתין החשוד על השביעית כו׳ ובד״ה מתניתין אפילו כו׳ משום קנס הס״ד ואח״כ מ״ה זיקת כו׳ ממנו תרומה הס״ד כצ״ל:
ב משנה החשוד על הבכורות, לשוחטם באיסור ולמכור את בשרם — אין לוקחין (קונים) ממנו בשר, שמא בשר בכור הוא. ואפילו הוא טוען שהוא בשר צבאים. ולא קונים ממנו עורות שאינן עבודים (מעובדים). ר׳ אליעזר אומר: לוקחין ממנו עורות של נקבה, שבודאי אין זה עור של בכור, שאין בכור אלא זכר. ואין לוקחין ממנו צמר מלובן (מכובס) וצואי (מלוכלך), אבל לוקחין ממנו טוי (חוטים טוויים) וכל שכן בגדים.
MISHNA: In the case of one who is suspect with regard to firstborn animals of slaughtering them and selling their meat when it is prohibited to do so, one may neither purchase meat from him, including even deer meat, nor may one purchase from him hides that are not tanned. Rabbi Eliezer says: One may purchase hides of female animals from him, as the halakhot of firstborn animals are in effect only with regard to males. And one may not purchase bleached or dirty wool from him. But one may purchase spun thread from him, and all the more so may one purchase garments from him.
הכל
(5) גמ׳ גְּמָרָא : בְּשַׂר צְבָאִים דְּמִיחַלַּף בִּדְעֶגְלָה.
GEMARA: The mishna teaches that one may not purchase from him even deer meat. The Gemara explains that the reason is that it could be confused with meat of a calf, as they are similar in appearance.
ג גמרא שנינו במשנה שאין קונים מן החשוד על הבכורות בשר צבאים. ומסבירים: דווקא בשר צבאים, משום דמיחלף [שמתחלף] בבשר של עגלה [עגל], שבשרם דומה.
GEMARA: The mishna teaches that one may not purchase from him even deer meat. The Gemara explains that the reason is that it could be confused with meat of a calf, as they are similar in appearance.
הכל
(6) וְלֹא עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִים. הָא עֲבוּדִים זָבְנִינַן אִם אִיתָא דִּבְכוֹר הֲוָה לָא הֲוָה טָרַח בֵּיהּ סָבַר אִי שָׁמְעוּ בֵּיהּ רַבָּנַן מַפְסְדוּ לי מִינַּאי.:
The mishna teaches: Nor may one purchase from him hides that are not tanned. The Gemara infers from here that we may purchase tanned hides from one who is suspect with regard to firstborn animals. The reason is that if it is so that it is a hide of a firstborn, he would not make such an effort with it to tan it. This is because he would think: If the Sages hear that this hide is from a firstborn, they will cause me a loss by confiscating it from me.
סבר – אם אעבדנו ואח״כ נודע שהוא של בכור ואסרוהו עלי ונמצאתי מאבד טורח (אבל) [ולכן] כשהוא עבוד בידוע שאינו של בכור ואם אינו עבוד חיישינן:
ועוד שנינו: ולא לוקחים ממנו עורות שאינן עבודים. ויש לדייק מכאן: הא [אבל] עורות עבודים זבנינן [קונים אנו] מן החשוד. והטעם הוא: שכן אם איתא [אמנם] עור של בכור הוה [היה זה] — לא הוה טרח ביה [היה טורח בו לעבד אותו], סבר [שהיה סבור]: אי שמעו ביה רבנן מפסדו לי מינאי [אם ישמעו בו חכמים שבכור הוא יפסידו לי אותו ממני].
The mishna teaches: Nor may one purchase from him hides that are not tanned. The Gemara infers from here that we may purchase tanned hides from one who is suspect with regard to firstborn animals. The reason is that if it is so that it is a hide of a firstborn, he would not make such an effort with it to tan it. This is because he would think: If the Sages hear that this hide is from a firstborn, they will cause me a loss by confiscating it from me.
הכל
(7) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁל נְקֵבָה.: מַאי טַעְמָא מִידָּע יְדִיעַ.
The mishna teaches that Rabbi Eliezer says: One may purchase hides of female animals from him, as the halakhot of firstborn animals are in effect only with regard to males. The Gemara asks: What is the reason? People know the difference between the hide of a male animal and the hide of a female animal, due to the differences in anatomy.
ועוד שנינו: ר׳ אליעזר אומר לוקחין ממנו, מן החשוד על הבכורות, עורות של נקבה. ומסבירים: מאי טעמא [מה טעם הדבר]? מידע ידיע [הדבר ידוע] שהוא עור של נקבה, שחסר בו העור של אבר הזכרות, ואם כן אין מה לחשוש.
The mishna teaches that Rabbi Eliezer says: One may purchase hides of female animals from him, as the halakhot of firstborn animals are in effect only with regard to males. The Gemara asks: What is the reason? People know the difference between the hide of a male animal and the hide of a female animal, due to the differences in anatomy.
הכל
(8) ות״ק וְתַנָּא קַמָּא א״כ אִם כֵּן זָכָר נָמֵי חָיֵיק לְזַכְרוּתֵיהּ וְאָמַר עַכְבָּרִים אַכְלוּהּ וְאִידַּךְ בֵּי עַכְבָּרִים מִידָּע יְדִיעַ.:
The Gemara asks: But if so, according to the first tanna, why is it prohibited to purchase hides of female animals from one who is suspect with regard to firstborn animals? The Gemara answers that the first tanna claims as follows: If so, i.e., if it is permitted to purchase hides of female animals, one might also come to sell hides of male animals, as he will sever the male reproductive organ and say that mice ate this part of the hide. The Gemara asks: And the other, Rabbi Eliezer, why is he not concerned that one might cut off that part of the hide and sell it as the hide of a female? The Gemara answers that Rabbi Eliezer maintains that the place of the mice is known, i.e., one can tell by looking at the hide whether it was eaten by mice or cut with a knife.
ושואלים: ותנא קמא [והתנא הראשון] שאינו מחלק בין עור לעור, מה הוא סבור? ומשיבים: אם כן, שקונים ממנו עורות של נקבה — עורות של זכר נמי [גם כן] יכול למכור, כשהוא חייק לזכרותיה [חותך את עור הזכרות שלו], ואמר [אומר] שחלק זה עכברים אכלוה [אכלו אותו]! ואומרים: ואידך [והאחר, ר׳ אליעזר], מה הוא משיב לכך? בי עכברים מידע ידיע [מקום שאכלוהו עכברים ידוע וניכר], ואינו יכול לרמות.
The Gemara asks: But if so, according to the first tanna, why is it prohibited to purchase hides of female animals from one who is suspect with regard to firstborn animals? The Gemara answers that the first tanna claims as follows: If so, i.e., if it is permitted to purchase hides of female animals, one might also come to sell hides of male animals, as he will sever the male reproductive organ and say that mice ate this part of the hide. The Gemara asks: And the other, Rabbi Eliezer, why is he not concerned that one might cut off that part of the hide and sell it as the hide of a female? The Gemara answers that Rabbi Eliezer maintains that the place of the mice is known, i.e., one can tell by looking at the hide whether it was eaten by mice or cut with a knife.
הכל
(9) וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר מְלוּבָּן וְצוֹאִי.: הַשְׁתָּא צֶמֶר מְלוּבָּן לָא זָבְנִינַן צוֹאִי מִיבַּעְיָא אֶלָּא חֲדָא קָתָנֵי צֶמֶר מְלוּבָּן מִצּוֹאָתוֹ.:
§ The mishna teaches: And one may not purchase bleached or dirty wool from him. The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may not purchase bleached wool from him, despite the fact he has expended effort in bleaching it, which indicates that it is not from a firstborn, is it necessary to teach that one may not purchase dirty wool from him? The Gemara answers: Rather, the tanna is teaching one case here, that of wool that was bleached and cleaned from its dirt.
וצואי – שאינו מלובן:
השתא מלובן לא זבנינן דאע״ג דאיכא למימר דלא היה טורח ללבנו אלא אם כן חולין אפילו הכי אין לוקחין:
צמר מלובן מצואתו – אבל לא מלובן כל צרכו:
צואי – צמר שאינו מלובן מצואתו.
השתא מלובן – דאיכא למימר לא מפסיד טירחיה ולא מלבין לה דסבר שמעי רבנן ומפסדי ליה מינאי אפי׳ הכי כיון דטירחא זוטא היא לא קפיד עליה ולא זבנינן צואי מיבעיא.
ועוד שנינו במשנה: ואין לוקחין ממנו, מן החשוד על הבכורות, צמר מלובן (מכובס) וצואי (מלוכלך). ותמהים: השתא [עכשיו, הרי] אמרת שצמר מלובן לא זבנינן [אין אנו קונים] ממנו, למרות שיש בו טורח, ויש להניח שאם היה של בכור לא היה טורח בו — צואי מיבעיא [נצרכה לומר] שאין קונים ממנו? אלא, יש להבין כי חדא קתני [דבר אחד שונה], והכוונה היא לצמר מלובן מצואתו, שאפילו צמר מלובן אין קונים ממנו.
§ The mishna teaches: And one may not purchase bleached or dirty wool from him. The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may not purchase bleached wool from him, despite the fact he has expended effort in bleaching it, which indicates that it is not from a firstborn, is it necessary to teach that one may not purchase dirty wool from him? The Gemara answers: Rather, the tanna is teaching one case here, that of wool that was bleached and cleaned from its dirt.
הכל
(10) אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טְוִי וּבְגָדִים.: הַשְׁתָּא טְוִי זָבְנִינַן בְּגָדִים מִיבַּעְיָא מַאי בְּגָדִים נַמְטֵי.:
The mishna teaches: But one may purchase spun thread from him, and all the more so one may purchase garments from him. The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may purchase spun thread from one who is suspect with regard to firstborn, is it necessary to teach that one may purchase garments? The Gemara answers: What does the mishna mean which it says: Garments? It is referring to felt [namtei] garments, which are not made of spun thread.
אבל לוקחין טוי ובגדים – דודאי לא היה עושה מלאכה יתירה כ״כ אם היה של בכור:
מאי בגדים לא ממש ארוגים אלא נמטי – פלטרס דקל הוא לעשות:
אבל לוקחין ממנו טוי ובגדים – דאי מבכור לא הוה טרח להו דמקפיד אטירחיה.
בגדים מיבעיא – הא משעה שנטוו אישתראי להו.
נמטי – פילטר״ש ולא נטוו מעולם ולהכי איצטריך לאשמועינן.
ועוד שנינו: אבל לוקחין ממנו טוי (חוטים טוויים) ובגדים. וגם כאן שואלים: השתא [עכשיו, הרי] טוי זבנינן [אנו קונים] ממנו, משום שאם צמר של בכור הוא לא היה משקיע בטווייתו — בגדים, שיש בעשייתם טורח מרובה יותר, מיבעיא [נצרכה לומר] שקונים? ומשיבים: מאי [מהם] בגדים שהוזכרו כאן? נמטי [לבדים], שאינם טוויים, לומר שלמרות שיש בהם פחות טורח — קונים ממנו.
The mishna teaches: But one may purchase spun thread from him, and all the more so one may purchase garments from him. The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may purchase spun thread from one who is suspect with regard to firstborn, is it necessary to teach that one may purchase garments? The Gemara answers: What does the mishna mean which it says: Garments? It is referring to felt [namtei] garments, which are not made of spun thread.
הכל
(11) מתני׳ מַתְנִיתִין : ההֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פִּשְׁתָּן וַאֲפִילּוּ סְרָק אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶם טְוִי וְאָרִיג.:
MISHNA: In the case of one who is suspect with regard to the Sabbatical Year, i.e., of sowing or engaging in commerce with Sabbatical-Year produce, one may not purchase flax from him, and this applies even to combed flax, in which much labor and exertion was invested. But one may purchase spun thread and woven fabric from such individuals.
ד משנה החשוד על השביעית לזרוע או לסחור בפירות שמיטה — אין לוקחין ממנו פשתן, ואפילו סרק (פשתן סרוק) שהושקעה בו מלאכה וטורח. אבל לוקחין מהם, מהחשודים על השביעית, טוי (חוטי פשתן טוויים) ואריג העשוי מפשתן, שיש בעשייתם השקעה יתירה, שאין אדם טורח בדבר אסור שמא יפסידוהו.
MISHNA: In the case of one who is suspect with regard to the Sabbatical Year, i.e., of sowing or engaging in commerce with Sabbatical-Year produce, one may not purchase flax from him, and this applies even to combed flax, in which much labor and exertion was invested. But one may purchase spun thread and woven fabric from such individuals.
הכל
(12) גמ׳ גְּמָרָא : הַשְׁתָּא טְוִי זָבְנִינַן אָרִיג מִיבַּעְיָא מַאי אָרִיג תִּיכֵּי.:
GEMARA: The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may purchase spun thread from one who is suspect with regard to the Sabbatical Year, is it necessary to teach the case of woven fabric? The Gemara answers: What does the mishna mean when it says: Woven? It means wool woven into chains, which is not spun.
גמ׳ אריג מיבעיא – הא בא לכלל טווי קודם לכן ומההיא שעתא אישתראי.
תיכי – שרשרות שקורין טרצוייר״ש ועושין אותן מפשתן עד שלא נטוה.
ה גמרא על מה ששנינו שאין לוקחים מהם טוי ואריג שואלים: השתא [עכשיו, הרי] אמרת שטוי זבנינן [קונים אנו] ממנו, ואין אנו חוששים שהוא טורח בדבר איסור, מפני שהוא חושש שהוא עלול להפסידו, אריג שיש בו טירחה מרובה יותר, מיבעיא [נצרכה לומר] שמותר לקנות ממנו? ומשיבים: מאי [מה פירוש] אריג? לא אריג ממש, אלא תיכי [גדילים] שקולעים מפשתן שאינו טווי.
GEMARA: The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may purchase spun thread from one who is suspect with regard to the Sabbatical Year, is it necessary to teach the case of woven fabric? The Gemara answers: What does the mishna mean when it says: Woven? It means wool woven into chains, which is not spun.
הכל
(13) מתני׳ מַתְנִיתִין : הֶחָשׁוּד לִהְיוֹת מוֹכֵר תְּרוּמָה לְשׁוּם חוּלִּין אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ מַיִם וָמֶלַח דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וכֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִיקַּת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ.:
MISHNA: In the case of one who is suspect with regard to selling teruma under the guise of non-sacred produce, one may not purchase even water and salt from him; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: One may not purchase from him any item that has relevance to teruma and tithes. However, one may purchase water and salt from him, as teruma and tithes do not apply to them.
ו משנה החשוד להיות מוכר תרומה לשום חולין — אין לוקחין ממנו אפילו מים ומלח, אלו דברי ר׳ יהודה. ר׳ שמעון אומר: כל דבר שיש בו זיקת שייכות לתרומה ומעשרות אין לוקחין ממנו, אבל דבר שאין בו שום שייכות לתרומה ומעשרות — אפשר לקנות.
MISHNA: In the case of one who is suspect with regard to selling teruma under the guise of non-sacred produce, one may not purchase even water and salt from him; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: One may not purchase from him any item that has relevance to teruma and tithes. However, one may purchase water and salt from him, as teruma and tithes do not apply to them.
הכל
(14) גמ׳ גְּמָרָא : לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי זקִרְבֵי דָגִים דִּמְעָרְבִי בְּהוּ שֶׁמֶן זַיִת.
GEMARA: The Gemara asks: What is added by Rabbi Shimon’s statement that one may not purchase any item that has relevance to teruma and tithes from one who is suspect with regard to selling teruma? The Gemara answers: Rabbi Shimon’s statement serves to add fish innards to this prohibition, as people mix olive oil with them, and it might be oil of teruma.
ז גמרא ושואלים: מה שאמר ר׳ שמעון ״כל שיש בו זיקת תרומה ומעשרות״, לאתויי מאי [להביא, לרבות את מה]? איזה דבר הוא בא להוסיף? ומשיבים: לאתויי [להביא] קרבי דגים, שהם בעצמם ודאי אינם חייבים בתרומה, אלא דמערבי בהו [שמערבים בהם] שמן זית.
GEMARA: The Gemara asks: What is added by Rabbi Shimon’s statement that one may not purchase any item that has relevance to teruma and tithes from one who is suspect with regard to selling teruma? The Gemara answers: Rabbi Shimon’s statement serves to add fish innards to this prohibition, as people mix olive oil with them, and it might be oil of teruma.
הכל
(15) הָהוּא טַבָּחָא דַּהֲוָה חָשׁוּד לְזַבּוֹנֵי
The Gemara relates: There was a certain butcher who was suspected of selling
ערך מר
מר – א(חולין צד.) תרנגולת טרפה הואי ויהבה ניהליה במר דשחוטה. (בכורות כט:) ההוא טבחא דהוה חשיד לזבוני תרבא דאטמא במר דכנתא פי׳ בתמורת וחלוף.
ערך אילה
אילה – באלא אם כן היה מומחה כאילה ביבנה. בבכורות (בכורות כט) שם האיש.
ערך קל
קל – ג(פסחים כו: בבא מציעא ל.) נזדמנו לו אורחין לא ישטחנה לא ע״ג מטה ולא ע״ג מגוד בין לצורכה בין לצורכו שאני התם דקא קאלי לה אי משום גנבי אי משום עינא פי׳ כיון שרואין אותה האורחין באין בלילה וגונבין אותה נמצא כששוטחה כאלו שורפה באש. (סנהדרין צו) אשר קלם מלך בבל שרפם לא נאמר אלא קלם מלמד שעשאן כקליות (בכורות כט) הנוטל שכרו לדון וכו׳ עד לקדש מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה שאינו תשוב אפר פרה אדומה (כתובות טו) ר׳ יוחנן בן ברוקה אמר אף חילוק קליות ראיה (שבת קנה) אין גובנין את הקלי פי׳ לוקחין שעורין שלא הביאו שליש ומייבשין אותן באש וטוחנין אותו ואותו קמח גובלין אותו ואוכלין אותו כשהוא חי. אבוב של קליות כבר פירשו בערך אבוב.
א. [אויס טושען.]
ב. [דער קלאץ אויף דער שיף וואס ער זעהט אויס וויא איין ווידער.]
ג. [פערברעננען.]
The Gemara relates: There was a certain butcher who was suspected of selling
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.