גמרא
פירוש
שֶׁמָּא יִטְּלֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיַעֲבִירֶנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בד״ה נגזור השקה כו׳ וכן בסמוך בולד הטומאה לא פריך נגזור כו׳ עכ״ל ובההיא דמדלין בדלי לא תקשי להו דנפרוך גזירה שמא יעבירנו כו׳ דדרך הדלי מונח אצל הבור ולא שייך בה שמא יעבירנו והא דקאמר נגזור דלמא אתי לאטבולי בעיניה משום דמדלין קתני אבל טבילה בעיניה ודאי אסורה משום גזירת שאר כלים ולרבה ודאי ההיא דמדלין בדלי לא דמי למטביל כליו ע״ג מימיו דהתם שייך בו שמא יעבירנו ואף אם אין להוט על השקת מים מ״מ להוט הוא אחר טבילת הכלי והתוס׳ שכתבו בסמוך מדלין בדלי כו׳ תימה דבמתני׳ אמר אין מטבילין כלי ע״ג מימיו כו׳ וי״ל כו׳ דמחזי כמתקן כו׳ עכ״ל וקרוב לזה פרש״י לרבא דאמר טעמא דמתני׳ משום דמחזי כמתקן הוצרכו לחלק בזה אבל רבה ודאי לית ליה טעמא דמחזי כמתקן אלא משום שמא יעבירנו ובמדלין בדלי לא שייך שמא יעבירנו כמו במטביל כליו ע״ג מימיו כמ״ש אבל מהרש״ל הבין מפרש״י שכתב בדלי טמא כו׳ והא לא דמי למטביל ע״ג מימיו כו׳ משום דנראה כמתקן כו׳ עכ״ל דלרבה הוצרך לפרש כן ואית ליה נמי טעמא דמחזי כמתקן ואין להאריך בדחוקיו כי אין בו צורך דודאי לרבה לא הוצרך רש״י לפרש כך כמ״ש אלא דרש״י נמשך לפרש כולה שמעתין לטעמא דרבא משום דהוא בתראה דה״נ לעיל דמייתי תלמודא הך מתני׳ דאין מטבילין כלים לא פירש הטעם אלא משום דנראה כמתקן ולזה נמשך רש״י נמי לפרש בההיא שנטמא באב הטומאה דה״ל כמתקן ובולד הטומאה אין כאן תיקון דע״כ לרבא פי׳ כך דלרבה לא סגי לן בהכי דא״נ אין תיקון בולד הטומאה מ״מ ניחוש שמא יעבירנו וע״כ אית לן למימר כדברי התוס׳ דבולד הטומאה אין לחוש דאינו להוט כ״כ וכן בנטמא באב הטומאה ל״ל טעמא דהוה כמתקן דהא בלאו הכי ניחא לרבה כטעמיה משום שמא יעבירנו וכן בההיא דמערמת וטובלת כו׳ שפרש״י ולא מוכחא מילתא שהיא מתקנת כו׳ עכ״ל לרבא פי׳ כך אבל לרבה לא נגזור שמא יעבירנו דמתוך שלא הותרה כו׳ כדקאמר בשמעתין ובההיא דנטמא בי״ט מטבילין אותו בי״ט דפריך נגזור די״ט אטו דעי״ט לא תקשי להו דליפרוך נגזור שמא יעבירנו דכיון דנטמא בי״ט דלא היה לו להטבילו מבע״י לא חשו לגזירה דשמא יעבירנו וכצ״ל נמי לרבא דטעמו משום דמחזי כמתקן דבנטמא בי״ט לא חשו כיון דלא היה לו להטבילו מבע״י ושוב מצאתי בתוס׳ ישנים וז״ל מה שהזכיר רש״י בפי׳ טעמא דמתני׳ משום דנראה כמתקן לא דק דהשתא לרבה טעמא שמא יעבירנו כו׳ עד דמסיק ליה רבא עכ״ל וזה מסכים לדברינו דטעמא דמחזי כמתקן אינו לרבה כלל ושלא כדברי מהרש״ל וק״ל:
בפרש״י בד״ה בולד הטומאה כו׳ י״מ כלי שנטמא באב כו׳ וטעמא משום דבעי הערב שמש כו׳ עכ״ל ולפ״ז בולד הטומאה דוקא בנטמא בי״ט מטבילין אותו ולא בנטמא בעי״ט דבולד הטומאה איירי לעיל דמחלק בין נטמא מעי״ט לנטמא בי״ט כמ״ש התוס׳ וקשה לפי זה הא דפריך נגזור הא אטו הא היינו ולד הטומאה שנטמא בי״ט אטו אב הטומאה ומאי קא קשיא ליה הא קאמרינן דטומאה בי״ט מלתא דלא שכיחא היא ולא גזרו ביה ובאב הטומאה מיהת אין מטבילין כיון דאין ראוי לתשמיש היום דבעי הערב שמש וי״ל דודאי לעיל בולד הטומאה נטמא בי״ט אטו עי״ט לית לן למגזר משום דמלתא דלא שכיחא כדקאמר משום דנטמא בעי״ט גופיה איכא ביה צורך י״ט ואינו אסור אלא משום גזירה דשמא יעבירנו אבל הכא כיון דאב הטומאה אסור משום דאין בו צורך י״ט כלל אית לן למגזר ולד הטומאה אטו אב הטומאה אע״ג דמלתא דלא שכיחא הוא וק״ל:
גמ׳ מתוך שלא הותרה לה אלא ע״י מלבוש כו׳ מיהו לא דמי למטביל כלי ע״ג מימיו דאסור ולא קאמרינן ביה מתוך שלא הותר לו אלא ע״ג מימיו זכור הוא דהתם כל עצמו לא בא אלא לטהר או מימיו או כליו משא״כ הכא דלא מחזי כלל שבא לטהר אלא שהאשה נכנסת במים להקר וק״ל:
שם רב ביבי אמר גזירה שמא ישהה כו׳ יש לדקדק לטעמא דרב ביבי שהוא משום תקלת תרומה למה נחמיר לקמן בשמעתין בשבת טפי מבי״ט ומתוך זה נראה ליישב דברי הרמב״ם בהלכות י״ט פ״ד כתב טעם לטבילת כלים משום שמא ישהה כרב ביבי ובהלכות שבת פ״ג כתב משום דנראה כמתקן כרבא והיינו משום דמשמע ליה מתוך שמעתין שהחמירו בשבת טפי משום איסורא דמתקן דאיסור שבת חמור אבל י״ט כיון דצורך י״ט הוא לא גזרו משום מתקן אלא משום תקלת תרומה ומזה נראה ליישב גם דברי הרי״ף שהביא טעם דרב ביבי משום דתניא כוותיה והביא נמי טעמיה דרב יוסף דשמא יסחוט דמשום הכי החמירו בשבת טפי מבי״ט דכיון דצורך י״ט הוא לא גזרו ביה שמא יסחוט אלא משום תקלת תרומה ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush