×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ביצה י״ח.גמרא
;?!
אָ
שֶׁמָּא יִטְּלֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיַעֲבִירֶנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי יֵשׁ לוֹ בּוֹר בַּחֲצֵירוֹ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר א״לאֲמַר לֵיהּ גְּזֵירָה בּוֹר בַּחֲצֵרוֹ אַטּוּ בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. הָתִינַח שַׁבָּת ביו״טבְּיוֹם טוֹב מַאי אִיכָּא לְמֵימַר גָּזְרוּ יו״טיוֹם טוֹב אַטּוּ שַׁבָּת. וּמִי גָּזְרִינַן וְהָא תְּנַן וְשָׁוִין שֶׁמַּשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן לְטַהֲרָן אֲבָל לֹא מַטְבִּילִין וְאִי אִיתָא נִגְזוֹר הַשָּׁקָה אַטּוּ הַטְבָּלָה. וְתִסְבְּרָא אִי אִית לֵיהּ מַיִם יָפִים הָנֵי לְמָה לִי לְמֶעְבַּד לְהוּ הַשָּׁקָה אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ וְכֵיוָן דְּלֵית לֵיהּ מִזְהָר זְהִיר בְּהוּ. אֵיתִיבֵיהּ אמַדְלִין בִּדְלִי טָמֵא וְהוּא טָהוֹר וְאִי אִיתָא נִגְזוֹר דִּלְמָא אָתֵי לְאַטְבּוֹלֵיהּ בְּעֵינֵיהּ שָׁאנֵי הָתָם מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הוּתְּרָה לוֹ אֶלָּא ע״יעַל יְדֵי דׇּלְיוֹ זָכוּר הוּא. אֵיתִיבֵיהּ בכְּלִי שֶׁנִּטְמָא מעיו״טמֵעֶרֶב יוֹם טוֹב אֵין מַטְבִּילִין אוֹתוֹ ביו״טבְּיוֹם טוֹב ביו״טבְּיוֹם טוֹב מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב וְאִם אִיתָא נִגְזוֹר דְּיוֹם טוֹב אַטּוּ דְּעֶרֶב יוֹם טוֹב טוּמְאָה בְּיוֹם טוֹב מִלְּתָא דְּלָא שְׁכִיחָא הִיא וּמִלְּתָא דְלָא שְׁכִיחָא לָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן. אֵיתִיבֵיהּ כְּלִי שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה אֵין מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב גבִּוְלַד הַטּוּמְאָה מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב וְאִם אִיתָא נִגְזוֹר הָא אַטּוּ הָא. וְלַד הַטּוּמְאָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ גַּבֵּי כֹהֲנִים כֹּהֲנִים זְרִיזִין הֵם. ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב דנִדָּה שֶׁאֵין לָהּ בְּגָדִים מַעֲרֶמֶת וְטוֹבֶלֶת בִּבְגָדֶיהָ וְאִם אִיתָא נִגְזוֹר דִּלְמָא אָתֵי לְאַטְבּוֹלֵי בְּעֵינַיְיהוּ. שָׁאנֵי הָתָם מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הוּתְּרָה לָהּ אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְבּוּשׁ זְכוּרָה הִיא. רַב יוֹסֵף אָמַר גְּזֵרָה מִשּׁוּם סְחִיטָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי תִּינַח כֵּלִים דִּבְנֵי סְחִיטָה נִינְהוּ כֵּלִים דְּלָאו בְּנֵי סְחִיטָה נִינְהוּ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר א״לאֲמַר לֵיהּ גְּזֵרָה הָנֵי אַטּוּ הָנֵי אֵיתִיבֵיהּ כֹּל הָנֵי תְּיוּבָתָא וְשַׁנִּי לֵיהּ כִּדְשַׁנִּינַן. רַב בִּיבִי אָמַר הגְּזֵרָה שֶׁמָּא יְשַׁהֶא תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב בִּיבִי כְּלִי שֶׁנִּטְמָא מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב אֵין מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְשַׁהֶא. רָבָא אָמַר מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְתַקֵּן כְּלִי אִי הָכִי אָדָם נָמֵי אָדָם נִרְאֶה כְּמֵיקֵר. הָא תִּינַח מַיִם יָפִים מַיִם רָעִים מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק פְּעָמִים שֶׁאָדָם בָּאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
בד״ה נגזור השקה כו׳ וכן בסמוך בולד הטומאה לא פריך נגזור כו׳ עכ״ל ובההיא דמדלין בדלי לא תקשי להו דנפרוך גזירה שמא יעבירנו כו׳ דדרך הדלי מונח אצל הבור ולא שייך בה שמא יעבירנו והא דקאמר נגזור דלמא אתי לאטבולי בעיניה משום דמדלין קתני אבל טבילה בעיניה ודאי אסורה משום גזירת שאר כלים ולרבה ודאי ההיא דמדלין בדלי לא דמי למטביל כליו ע״ג מימיו דהתם שייך בו שמא יעבירנו ואף אם אין להוט על השקת מים מ״מ להוט הוא אחר טבילת הכלי והתוס׳ שכתבו בסמוך מדלין בדלי כו׳ תימה דבמתני׳ אמר אין מטבילין כלי ע״ג מימיו כו׳ וי״ל כו׳ דמחזי כמתקן כו׳ עכ״ל וקרוב לזה פרש״י לרבא דאמר טעמא דמתני׳ משום דמחזי כמתקן הוצרכו לחלק בזה אבל רבה ודאי לית ליה טעמא דמחזי כמתקן אלא משום שמא יעבירנו ובמדלין בדלי לא שייך שמא יעבירנו כמו במטביל כליו ע״ג מימיו כמ״ש אבל מהרש״ל הבין מפרש״י שכתב בדלי טמא כו׳ והא לא דמי למטביל ע״ג מימיו כו׳ משום דנראה כמתקן כו׳ עכ״ל דלרבה הוצרך לפרש כן ואית ליה נמי טעמא דמחזי כמתקן ואין להאריך בדחוקיו כי אין בו צורך דודאי לרבה לא הוצרך רש״י לפרש כך כמ״ש אלא דרש״י נמשך לפרש כולה שמעתין לטעמא דרבא משום דהוא בתראה דה״נ לעיל דמייתי תלמודא הך מתני׳ דאין מטבילין כלים לא פירש הטעם אלא משום דנראה כמתקן ולזה נמשך רש״י נמי לפרש בההיא שנטמא באב הטומאה דה״ל כמתקן ובולד הטומאה אין כאן תיקון דע״כ לרבא פי׳ כך דלרבה לא סגי לן בהכי דא״נ אין תיקון בולד הטומאה מ״מ ניחוש שמא יעבירנו וע״כ אית לן למימר כדברי התוס׳ דבולד הטומאה אין לחוש דאינו להוט כ״כ וכן בנטמא באב הטומאה ל״ל טעמא דהוה כמתקן דהא בלאו הכי ניחא לרבה כטעמיה משום שמא יעבירנו וכן בההיא דמערמת וטובלת כו׳ שפרש״י ולא מוכחא מילתא שהיא מתקנת כו׳ עכ״ל לרבא פי׳ כך אבל לרבה לא נגזור שמא יעבירנו דמתוך שלא הותרה כו׳ כדקאמר בשמעתין ובההיא דנטמא בי״ט מטבילין אותו בי״ט דפריך נגזור די״ט אטו דעי״ט לא תקשי להו דליפרוך נגזור שמא יעבירנו דכיון דנטמא בי״ט דלא היה לו להטבילו מבע״י לא חשו לגזירה דשמא יעבירנו וכצ״ל נמי לרבא דטעמו משום דמחזי כמתקן דבנטמא בי״ט לא חשו כיון דלא היה לו להטבילו מבע״י ושוב מצאתי בתוס׳ ישנים וז״ל מה שהזכיר רש״י בפי׳ טעמא דמתני׳ משום דנראה כמתקן לא דק דהשתא לרבה טעמא שמא יעבירנו כו׳ עד דמסיק ליה רבא עכ״ל וזה מסכים לדברינו דטעמא דמחזי כמתקן אינו לרבה כלל ושלא כדברי מהרש״ל וק״ל: בפרש״י בד״ה בולד הטומאה כו׳ י״מ כלי שנטמא באב כו׳ וטעמא משום דבעי הערב שמש כו׳ עכ״ל ולפ״ז בולד הטומאה דוקא בנטמא בי״ט מטבילין אותו ולא בנטמא בעי״ט דבולד הטומאה איירי לעיל דמחלק בין נטמא מעי״ט לנטמא בי״ט כמ״ש התוס׳ וקשה לפי זה הא דפריך נגזור הא אטו הא היינו ולד הטומאה שנטמא בי״ט אטו אב הטומאה ומאי קא קשיא ליה הא קאמרינן דטומאה בי״ט מלתא דלא שכיחא היא ולא גזרו ביה ובאב הטומאה מיהת אין מטבילין כיון דאין ראוי לתשמיש היום דבעי הערב שמש וי״ל דודאי לעיל בולד הטומאה נטמא בי״ט אטו עי״ט לית לן למגזר משום דמלתא דלא שכיחא כדקאמר משום דנטמא בעי״ט גופיה איכא ביה צורך י״ט ואינו אסור אלא משום גזירה דשמא יעבירנו אבל הכא כיון דאב הטומאה אסור משום דאין בו צורך י״ט כלל אית לן למגזר ולד הטומאה אטו אב הטומאה אע״ג דמלתא דלא שכיחא הוא וק״ל: גמ׳ מתוך שלא הותרה לה אלא ע״י מלבוש כו׳ מיהו לא דמי למטביל כלי ע״ג מימיו דאסור ולא קאמרינן ביה מתוך שלא הותר לו אלא ע״ג מימיו זכור הוא דהתם כל עצמו לא בא אלא לטהר או מימיו או כליו משא״כ הכא דלא מחזי כלל שבא לטהר אלא שהאשה נכנסת במים להקר וק״ל: שם רב ביבי אמר גזירה שמא ישהה כו׳ יש לדקדק לטעמא דרב ביבי שהוא משום תקלת תרומה למה נחמיר לקמן בשמעתין בשבת טפי מבי״ט ומתוך זה נראה ליישב דברי הרמב״ם בהלכות י״ט פ״ד כתב טעם לטבילת כלים משום שמא ישהה כרב ביבי ובהלכות שבת פ״ג כתב משום דנראה כמתקן כרבא והיינו משום דמשמע ליה מתוך שמעתין שהחמירו בשבת טפי משום איסורא דמתקן דאיסור שבת חמור אבל י״ט כיון דצורך י״ט הוא לא גזרו משום מתקן אלא משום תקלת תרומה ומזה נראה ליישב גם דברי הרי״ף שהביא טעם דרב ביבי משום דתניא כוותיה והביא נמי טעמיה דרב יוסף דשמא יסחוט דמשום הכי החמירו בשבת טפי מבי״ט דכיון דצורך י״ט הוא לא גזרו ביה שמא יסחוט אלא משום תקלת תרומה ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144