גמרא
פירוש
אִיתְּמַר אבֵּן שֶׁמָּכַר בְּנִכְסֵי אָבִיו בְּחַיֵּי אָבִיו וָמֵת בְּנוֹ מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת וְזוֹ הִיא שֶׁקָּשָׁה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וְלֵימְרוּ לֵיהּ אֲבוּךְ מְזַבֵּין וְאַתְּ מַפֵּיק.
וּמַאי קוּשְׁיָא בדִּלְמָא מָצֵי אָמַר מִכֹּחַ אֲבוּהּ דְּאַבָּא קָאָתֵינָא תִּדַּע דִּכְתִיב {תהלים מ״ה:י״ז} תַּחַת אֲבוֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכׇל הָאָרֶץ.
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא בֵּן בְּכוֹר שֶׁמָּכַר חֵלֶק בְּכוֹרָה בְּחַיֵּי אָבִיו וָמֵת בְּחַיֵּי אָבִיו בְּנוֹ מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת וְזוֹ הִיא שֶׁקָּשָׁה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אֲבוּהּ מְזַבֵּין אִיהוּ מַפֵּיק וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי אָמַר מִכֹּחַ אֲבוּהּ דְּאַבָּא קָאָתֵינָא אִי מִכֹּחַ אֲבוּהּ דְּאַבָּא קָא אָתְיָא בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה מַאי עֲבִידְתֵּיהּ.
וּמַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא מָצֵי אֲמַר מִכֹּחַ אֲבוּהּ דְּאַבָּא קָאָתֵינָא וּבִמְקוֹם אָב קָאֵימְנָא.
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא גהָיָה יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת בִּשְׁטָר עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה גַּזְלָן וְנַעֲשָׂה גַּזְלָן הוּא אֵינוֹ מֵעִיד עַל כְּתַב יָדוֹ אֲבָל אֲחֵרִים מְעִידִין הַשְׁתָּא אִיהוּ לָא מְהֵימַן אַחְרִינֵי מְהֵימְנִי וְזוֹ הִיא שֶׁקָּשָׁה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת.
מַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא דכְּגוֹן שֶׁהוּחְזַק כְּתַב יָדוֹ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בד״ה ולימרו ליה כו׳ היינו כגון שלא מת הבן בחיי האב אלא שנתנו לו כו׳ עכ״ל וכ״ה בתוספות ישנים ודבריהם מבוארים בפשיטות למאי דאמרינן פ׳ י״נ יכיר לרבנן ל״ל למיתבא לו פי שנים לא יהא אלא אחר אלו בעי למיתבא לו במתנה מי לא יהיב לא צריכא בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן ולר״מ דאמר אדם כו׳ בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס ומהרש״ל הגיה בכאן לאין צורך אולי היה נעלם מעיניו הסוגיא שם וק״ל: בא״ד לא חשיב נמי לענין ראוי דאינה כו׳ שגבו קרקע בחובת כו׳ וע״ק למה יש לו להיות ללקוחות שעבוד על אביו מי עדיף ממלוה על פה כו׳ עכ״ל הגם שכתבו לעיל דקיימינן הכא כמ״ד מלוה על פה גובה מן היורשים היינו משום דמצוה לפרוע חובת אביהן בשחל השעבוד מעולם על קרקע זו שהיה של אביהן אבל הכא מעולם לא חל השעבוד של הלקוחות על קרקע זו דמעולם לא באת הקרקע ליד אביהן שהיה מוכר ללקוחות דקרקע זו של אבי אביהן היה מעולם והוא לא חייב כלום ללקוחות שיהיה שעבודן על קרקע שלו ולא שייך כאן מצוה לפרוע חובת אביהן וא״כ הך דהכא אפילו למ״ד מלוה ע״פ גובה מן היורשין לא עדיף ממלוה ע״פ שאינו גובה מן היורשין למאן דאית ליה דאינו גובה מה״ט דלא חל שעבודו של המלוה מעולם ודו״ק: בד״ה כגון שהוחזק כו׳ מי לא מצי למטעי בההוא גברא אי גזלן כו׳ עכ״ל ר״ל דאין דרך לכתוב זמן בהנפק וא״כ אף שמתוך זמן השטר ניכר שבטרם היותו גזלן נכתב כפרשב״ם מ״מ אפשר שהיום כתבו הגזלן והקדים זמנו ובא לפני הדיינין היום ולא ידעו בו שהוא גזלן וקיימוה היום אחר שכבר היה גזלן דליכא למימר לפרשב״ם שהדיינים הם בכאן והגידו שקיימוה טרם היותו גזלן דא״כ הנפק ל״ל דסגי להו למימר בע״פ שראו שטר זה קודם שנעשה גזלן כמו שפירשו התוס׳ ועוד שכתב הני אחריני אכתב ידן הן מעידים ולא אכתב ידו כו׳ ואם נאמר כן הרי ודאי אכתב ידו מעידין שראו אותה קודם שנעשה גזלן ודו״ק: בא״ד בספ״ק דב״מ הס״ד ואח״כ מ״ה ואע״פ שלא הוחזק כו׳ כצ״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush