×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא קל״א:גמרא
;?!
אָ
מִמַּאי דִּבְחַד בֵּי דִינָא אִיתְּקוּן דִּלְמָא בִּתְרֵי בֵּי דִינָא אִיתְּקוּן. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּקָתָנֵי רֵישָׁא זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ מָה הַבָּנִים אֵינָן יוֹרְשִׁין אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם אאַף בָּנוֹת לֹא יִזּוֹנוּ אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּחַד בֵּי דִינָא אִיתְּקוּן הַיְינוּ דְּיָלְפִינַן תַּקָּנָה מִתַּקָּנָה אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בִּתְרֵי בֵּי דִינָא אִיתְּקוּן הֵיכִי יָלְפִינַן תַּקָּנָה מִתַּקָּנָה. מִמַּאי דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בִּתְרֵי בֵּי דִינָא אִיתְּקוּן וּבֵי דִינָא בָּתְרָא תַּקּוּן כְּבֵי דִינָא קַמָּא כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּקְשֵׁה תַּקַּנְתָּא אַתַּקַּנְתָּא.: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בהַכּוֹתֵב כׇּל נְכָסָיו לְאִשְׁתּוֹ לֹא עֲשָׂאָהּ אֶלָּא אַפּוֹטְרוֹפָּא. גפְּשִׁיטָא בְּנוֹ הַגָּדוֹל לֹא עֲשָׂאוֹ אֶלָּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס בְּנוֹ הַקָּטָן מַאי. אִיתְּמַר רַב חֲנִילַאי בַּר אִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל דאֲפִילּוּ בְּנוֹ קָטָן הַמּוּטָּל בַּעֲרִיסָה. הפְּשִׁיטָא בְּנוֹ וְאַחֵר אַחֵר בְּמַתָּנָה וּבְנוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס ו(אִשְׁתּוֹ וְאַחֵר לְאַחֵר בְּמַתָּנָה וְאִשְׁתּוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס). זאִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה וְאִשְׁתּוֹ גְּרוּשָׁה בְּמַתָּנָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ בַּת אֵצֶל הַבָּנִים וְאִשָּׁה אֵצֶל הָאַחִים וְאִשָּׁה אֵצֶל בְּנֵי הַבַּעַל מַהוּ. אָמַר רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בְּכוּלְּהוּ לֹא קָנָה לְבַר מֵאִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה וְאִשְׁתּוֹ גְּרוּשָׁה רַב עַוִּירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר חבְּכוּלְּהוּ קָנֵי טלְבַר מֵהָאִשָּׁה אֵצֶל הָאַחִין וְאִשָּׁה אֵצֶל בְּנֵי הַבַּעַלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
ממאי [ממה] מסיק אתה דבחד בי דינא איתקון [שבבית דין אחד נתקנו] שתי התקנות, גם עבור בנים זכרים וגם לגבי בנות, שמשום כך אתה מבין שלשון מתנה וירושה נאמרות כהמשך אחד? דלמא בתרי בי דינא איתקון [שמא בשני בתי דין נתקנו] ואם כן, הירושה והמתנה באות מכוחם של שני תנאים נפרדים! ומשיבים: לא סלקא דעתך [יעלה על דעתך] לומר כן, דקתני רישא הרי שנינו בתחילה], במסכת כתובות, קודם למשנה זו: זה מדרש דרש ר׳ אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה: בתנאי כתובה תיקנו חכמים את שני הדברים, שהבנים יירשו את כתובת אימם והבנות יזונו מנכסי האב, ויש ללמוד מזה על זה: מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהם, אף בנות לא יזונו אלא לאחר מיתת אביהן; ומעתה, אי אמרת בשלמא בחד בי דינא איתקון [נניח אם אתה אומר שבבית דין אחד נתקנו], היינו דילפינן [זהו הטעם שאנו למדים] תקנה מתקנה, מתוך הנחה שאותו בית דין מתקן תקנות במתכונת דומה. אלא אי אמרת בתרי בי דינא איתקון [אם אתה אומר שבשני בתי דין נתקנו] בשתי תקופות שונות, היכי ילפינן [כיצד אנו למדים] תקנה מתקנה? ודוחים: ממאי [ממה] אתה מסיק זאת? דלמא [שמא] לעולם אימא [יכול אני לומר] לך כי בתרי בי דינא איתקון [בשני בתי דין נתקנו], ובי דינא בתרא תקון כבי דינא קמא [ובית הדין האחרון תיקן כפי שתיקן בית הדין הראשון] כי היכי [כך] שלא תקשה תקנתא אתקנתא [תהיה קושיה מתקנה על תקנה], ולפיכך יכול היה ר׳ אלעזר בן עזריה ללמוד מתקנה אחת לאחרת. אך מצד שני, אין לראותן בהכרח כהמשך דברים אחד לענין לשון ירושה ומתנה. א אמר רב יהודה אמר שמואל: שכיב מרע הכותב כל נכסיו לאשתולא עשאה אלא אפוטרופא (אפוטרופוסית), כלומר, אנו מניחים שלא שלל את כל נכסיו מיורשיו, וכוונתו אינה אלא לעשותה אפוטרופסית על נכסיו, כדי לתת לה מעמד וכבוד אצל היורשים. ובעקבות הלכה זו דנים במקרים אחרים, ומקדימים: פשיטא [פשוט לנו] גם כן, שאם כתב את כל נכסיו לבנו הגדול — אין כוונתו לתת לו הכל, ולא עשאו אלא אפוטרופוס לכל הנכסים, ואין לו אלא חלקו בירושה. אבל אם כתב נכסיו לבנו הקטן מאי [מה] הדין? האם גם כן מניחים אנו שעשאו אפוטרופוס על הנכסים. או שמא כיון שקטן הוא ואינו יכול להיעשות עכשיו אפוטרופוס, אולי אין מקום להניח שלכך התכוון האב, ונתן לו באמת כל נכסיו? ומשיבים: איתמר [נאמר] על כך, רב חנילאי בר אידי אמר שמואל: אפילו כתב לבנו הקטן המוטל בעריסה לא קנה את הנכסים, אלא רצה האב לעשותו אפוטרופוס כדי שיכבדוהו כשיגדל. ועוד אומרים: פשיטא [פשוט לנו] שאם כתב כל נכסיו לבנו ואחרלאחר התכוון לתת חצי במתנה, ובנו התכוון לעשותו אפוטרופוס על החצי האחר, ואם היו בנים נוספים מתחלק עמם בירושה. וכמו כן, אם כתב את כל נכסיו לאשתו ואחרלאחר התכוון לתת חצי נכסיו במתנה, ואת אשתו עשה אפוטרופוס על החצי השני. וכן פשוט לנו הדין במי שכותב כל נכסיו לאשתו ארוסה שטרם נשאה לאשה, וכן אם היתה זו אשתו גרושה — הרי זה במתנה, ולא עשאן אפוטרופוס, שבוודאי אין לו ענין לכבדן בפני יורשיו. איבעיא להו [נשאלה להם, ללומדים]: אם כתב כל נכסיו לבת אצל הבנים, כלומר, כשיש לו גם בנים, או אשה אצל האחים, כשלא היו לו בנים אלא רק אחים, או אשה אצל בני הבעל שאינם בניה, מהו? האם אנו דנים את הכתיבה הזאת כמתנה, או כאפוטרופסות? אמר רבינא, משמיה [משמו] של רבא: בכולהו [בכולם] בכל הנשים המנויות כאן לא קנה, לא קנתה האשה, אלא נעשתה אפוטרופוסית בלבד, לבר [חוץ] מאשתו ארוסה ואשתו גרושה. זו היתה שיטה אחת בשם רבא. ואילו רב עוירא משמיה [משמו] של רבא אמר: בכולהו קני [בכולם קונה] את הנכסים במתנה, לבר [חוץ] מהאשה אצל האחין ואשה אצל בני הבעל, שרק באלה לא נתכוון אלא למנותן כאפוטרופוס.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144