רטין מגישא לוחש המכשף את לוחשיו ואינו יודע מה הם ומה פירושם אלא כך מעשיהם שמכשפות בא על ידי לחשים:
תני תנא אף תנא זה שלא שמש תלמידי חכמים בתלמוד שונה משנתו ואינו יודע מה הוא. ל״ה:
איזהו עם הארץ פ״ה שנחשד על הטהרות ועל המעשרות ומוחזק מגעו טמא:
כל שאינו קורא ק״ש דהא ודאי לא ידע מידי אבל ידע לקרות וקורא לאו עם הארץ הוא דברי ר׳ מאיר. וי״מ דהך ברייתא מתניא לענין זימון שאין מזמנין על עם הארץ. עוד מצי למימר דמיתניא לענין דאמרי׳ פרק ואלו עוברין שעם הארץ פסול לעדות ואין מכריזין על אבדתו אבל ק׳ מההיא דפ׳ הנזקין [דף ס״א] דקאמר איזהו עם הארץ כל שאינו אוכל חוליו בטהרה דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים כל שאינו מעשר פירותיו ולענין מאי מיתניא אי לענין זימון ליתא דאמרי׳ בפרק שלשה שאכלו דעם הארץ שאינו מעשר פירותיו דהיינו עם הארץ דרבנן. ואי לענין דמאי ליתא דהא מי שחשוד על טהרות אינו חשוד על הדמאי כדמוכח בפ״ק דיבמות ועוד ק׳ דר״מ אדר׳ מאיר דהכא קאמר דהוי עם הארץ כל שאינו אוכל חוליו בטהרה ויש לומר דההיא דהתם לענין דההיא אלו עוברין מיתניא. ואור״י דההיא דהניזקין דההיא דנותנין לעם הארץ בנות חברים גדולות ופוסקין להם על מנת שלא תעשה על גביו טהרות ר׳ש׳ב׳ג׳א׳ אין צריך לפסוק שאפי׳ לא פסק עמו כן הדין שלא תעשה על גביו טהרות אלא בפרישות אחר תינהוג גם כשהיא תחתיו. ואחר כך שונה רשב״ג איזהו עם הארץ כל שאינו אוכל חוליו בטהרה דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים כל שאינו מעשר פירותיו וה״ק איזהו עם הארץ שישיאנו לו חבר בתו בזה הענין שתנהוג טהרה תחתיו כל שאינו אוכל כו׳. וחכמים אומרים אפי׳ למי שאינו מעשר פירותיו משיאין לו בת חבר:
אחרים אומרים אפי׳ קרא ושנה משמע מהכא דאחרים לא הוי ר׳ מאיר ואע״ג דבכוליה תלמודא אמרי׳ מאן אחרים ר׳ מאיר נ״ל דברוב מקומות הוו אחרים ר׳ מאיר כדאמרינן מאן יש אומרים ר׳ נתן ובפ״ק דגיטין גר׳ יש אומרים לא היינו ר׳ מאיר אלא ר׳ נתן דברוב המקומות יש אומרים היינו ר׳ נתן:
המורים הלכה מתוך משנתם שמבלים עולם בהוראת טעות דכיון דאינם יודעים טעם המשנה מדמים להם דבר שאינו דומה. ויש אומר׳ משניות הרבה דאמר הא מני פלוני היא ויחידא היא ולית הלכתא כותיה ומורים בטעות ל״ה:
בתולה צליינית בעלת תפלות ואלמנה שבבית בעלת שכנית הולכת ומבקרת שכינותיה תמיד שאינן אלא מנאפות ומכשפות ומראות עצמן כצדקניות שלא יבדקו אחריהן ל״ה. כגון יוחני בת רטבי פ״ה אלמנה מכשפנית היתה וכשמגיע עת לדת האשה עוצרת האשה במכשפות ולאחר שמצטערת האשה הרבה היתה אומרת יוחני אלך ואבקש אולי תשמע תפלתי והולכת ופותחת הכלי שהיו הכשפים בתוכו וסותרת הכשפים ואז הולד יוצא. פעם אחת היה לה שכיר יום בביתה והיא הלכה לבית האשה היולדת ושמע השכיר קול הכשפים מקשקש׳ בתוך הכלי כמו שהולד מקשקש במעי האם ובא השכיר וסתר את מגופת הכלי והכשפים יצאו והולד נולד וידעו כל העולם כי בעלת כשפים היא ל״ה:
שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁימֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.