×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) כָּאן לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה כָּאן לְהוֹצִיא אִשָּׁה מִיָּדוֹ.
Here, in the final clause, it is referring to marrying a woman to him, and the halakha is that a family with no presumptive status requires investigation before one of them marries. There, in the penultimate clause, it is referring to the court removing a woman from him. The husband is not forced to divorce her unless it has been proven that they may not remain married.
רי״ףרש״יתוספותר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי קידושין עא ע״ב} תניא כל הפוסל פסול ואמר שמואל במומו פוסל: אמר רב שתיקותא היינו מיחסותא כי הא דבמערבא1 כי מינצו בי-תרי2 בהדי הדדי חזו הי מיניהו קדים3 ושתיק הוא מיחס4 טפי:
1. דבמערבא: דפוסים: דאמרי במערבא.
2. בי-תרי: כ״י נ: ״בתרי״.
3. קדים: כ״י נ: ״דקדים״.
4. מיחס: וכן גיד. כ״י נ, דפוסים: ״מיוחס״.
להשיאו אשה – סתמא בעי בדיקה.
להוציא ממנו אשה – שנשא כבר מסתמא לא מפקינן.
כאן להשיאו אשה – פי׳ מיוחסת מד׳ אמהות דאי משום ישראלית לא צריך להיות בחזקת כשר דבלאו הכי מותר בישראלית כדאמר בעלמא (יבמות דף מה.) גבי עובד כוכבים הנולד מעובד כוכבים הבא על בת ישראל דאמרי׳ ליה זיל גלי או נסיב בת מינך אלמא משמע דבמקום שאין מכירין אותו נותנין לו ישראלית ומותר לישאנה.
מיוחסותא דבבל שתיקותא. כלומר שהם שתקנים וסובלין את המכעיס אותן, הוחזקו במיוחסין. אי נמי לבדוק בכל אלו אינו צריך לבדוק ולחקור בעדים אלא השתיקה ויבדוק בשתקנים.
(1-14) ת״ר גר נושא ממזרת כו׳ – מ״ט דר׳ יוסי ה׳ קהלי כתיב. פירש״י ז״ל תרי בממזר ותרי בעמוני ומואבי וחד דמצרי ואדומי אבל דפצוע דכא לא חשיב דההוא פסול הגוף הוא ולא פסול היוחסין. והראב״ד ז״ל פי׳ תרי דלממזר ותרי דעמוט ומואבי כדאמרן וחד דפצוע דכא אבל דמצרי ואדומי לא חשיב דההוא בהיתרא כתיב יבא להם בקהל ה׳ וזה יותר נכון בעיני.
תוס׳ בד״ה כאן להשיאו כו׳ מיוחסת מד׳ אמהות דאי משום ישראלית כו׳ עכ״ל פי׳ מיוחסת מארבע אמהות שיהיה בתה ממנו כשירה לכהונה דאי משום להחזיקו בישראל ליתן לו ישראלית לא צריך כו׳ כדאמר בעלמא בפרק החולץ ועיין ברא״ש בזה וק״ל:
כאן — להשיאו אשה מי שאין לו חזקה צריך בדיקה, כאןלהוציא אשה מידו מפני חשש לפסול יוחסין, שבמקרה זה אם אין עליו חזקת פסול — אין מוציאים אותה ממנו.
Here, in the final clause, it is referring to marrying a woman to him, and the halakha is that a family with no presumptive status requires investigation before one of them marries. There, in the penultimate clause, it is referring to the court removing a woman from him. The husband is not forced to divorce her unless it has been proven that they may not remain married.
רי״ףרש״יתוספותר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר רַב יוֹסֵף כֹּל שֶׁסִּיחָתוֹ בְּבָבֶל מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא רַמָּאֵי חָיְישִׁינַן.

Rav Yosef says: Anyone whose speech is Babylonian, i.e., anyone who speaks the Babylonian language with a Babylonian accent, is allowed to marry a woman without having his lineage examined. The presumption is that he is Babylonian, and the lineage of Babylonian families is unflawed. The Gemara comments: But nowadays, when there are swindlers who may speak with Babylonian accents in order to avoid scrutiny, we are concerned even about those who speak like Babylonians.
רי״ףרש״יר״י מלונילריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כל שסיחתו בבבל – שמספר בלשון אנשי בבל משיאין לו אשה דמחזקינן ליה מבבל.
דאיכא רמאי – שמלמדים שיחת בבל להחזיקו במיוחסים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

אמר רב יוסף: כל שסיחתו בבבל, כלומר, שהוא מדבר בלשונם, במבטאם, של אנשי בבל משיאין לו אשה בלי בדיקה, בחזקת שהוא בבלי והמשפחות הבבליות מיוחסות הן. ומעירים: והאידנא דאיכא רמאי [ובזמן הזה שיש רמאים] שמשנים את דרך דיבורם כדי שיחשבו שהם מבבל ומיוחסים הם, חיישינן [חוששים אנו גם לאלה].
Rav Yosef says: Anyone whose speech is Babylonian, i.e., anyone who speaks the Babylonian language with a Babylonian accent, is allowed to marry a woman without having his lineage examined. The presumption is that he is Babylonian, and the lineage of Babylonian families is unflawed. The Gemara comments: But nowadays, when there are swindlers who may speak with Babylonian accents in order to avoid scrutiny, we are concerned even about those who speak like Babylonians.
רי״ףרש״יר״י מלונילריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) זְעֵירִי הֲוָה קָא מִישְׁתְּמִיט מִינֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן דַּהֲוָה אָמַר לֵיהּ נְסֵיב בְּרַתִּי יוֹמָא חַד הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא מְטוֹ לְעוּרְקְמָא דְמַיָּא אַרְכְּבֵיהּ לר׳לְרַבִּי יוֹחָנָן אַכַּתְפֵּיהּ וְקָא מְעַבַּר לֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ אוֹרָיְיתַן כְּשֵׁרָה בְּנָתִין לָא כְּשֵׁרָן מַאי דַּעְתָּיךְ.

The Gemara relates: The Sage Ze’eiri, a Babylonian, was avoiding Rabbi Yoḥanan, who was from Eretz Yisrael, since the latter kept saying to him: Marry my daughter. One day, when they were walking along the way, they arrived at a large puddle of water. Ze’eiri lifted Rabbi Yoḥanan upon his shoulders and carried him over the puddle out of respect. Rabbi Yoḥanan said to him: Our Torah is fit and worthy of honor in your eyes, and yet our daughters are not fit? What is your reason for not wanting to marry my daughter?
רי״ףרש״יר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דהוה אמר ליה – רבי יוחנן.
נסיב ברתאי – ולא היה חפץ בה מפני שהיא מארץ ישראל והוא היה מבבל.
אורייתין כשירה ברתין לא כשירה – תלמידי אתה ותורתי כשירה לך ובתי אינך חפץ.
מאי דעתך – שאתה מחזיק בבבל במיוחסים דתנן (לעיל דף סט.) עשרה יוחסין כו׳ וסבור אתה שעלו כל הפסולין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

א״ל אורייתן כשרין בנתן לאו כו׳ מדמה להו ע״פ מ״ש פ״ק ראה חיים עם אשה וגו׳ אם אשה ממש כשם שחייב כו׳ אם אשה תורה היא כשם כו׳ וק״ל:
מסופר: החכם זעירי שהיה בבלי הוה קא מישתמיט מיניה [היה משתמט ממנו] מר׳ יוחנן כדי לא לפגוש אותו, דהוה אמר ליה [שהיה אומר לו] ר׳ יוחנן לזעירי: נסיב ברתי [שא את בתי]. יומא חד הוו קאזלי באורחא [יום אחד הלכו בדרך], מטו לעורקמא דמיא [הגיעו לשלולית מים], ארכביה [הרכיבו] את ר׳ יוחנן אכתפיה וקא מעבר ליה [על כתפו והעבירו], שהיה מכבדו כל כך ומשמשו בגופו. אמר ליה [לו] אז ר׳ יוחנן: אורייתן [תורתינו] כשרה ונחשבת בעיניך עד כדי כך, בנתין לא כשרן [ובנותינו אינן כשירות]? מאי דעתיך [מה דעתך] שאתה חושש לשאת את בתי —
The Gemara relates: The Sage Ze’eiri, a Babylonian, was avoiding Rabbi Yoḥanan, who was from Eretz Yisrael, since the latter kept saying to him: Marry my daughter. One day, when they were walking along the way, they arrived at a large puddle of water. Ze’eiri lifted Rabbi Yoḥanan upon his shoulders and carried him over the puddle out of respect. Rabbi Yoḥanan said to him: Our Torah is fit and worthy of honor in your eyes, and yet our daughters are not fit? What is your reason for not wanting to marry my daughter?
רי״ףרש״יר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אִילֵּימָא מִדִּתְנַן עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל כָּהֲנֵי לְוִיֵּי אַטּוּ כָּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי כּוּלְּהוּ סְלִיקוּ כִּי הֵיכִי דְּאִישְׁתְּיוּר מֵהָנֵי אִישְׁתְּיוּר נָמֵי מֵהָנֵי אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּסוֹלֶת נְקִיָּיה וְעָלָה.

Rabbi Yoḥanan continued: If we say a reason not to marry my daughter is from that which we learned in a mishna (69a): There were ten categories of lineage among the Jews who ascended from Babylonia: Priests, Levites, Israelites, as well as many of flawed lineage, and you are concerned about the mamzerim among those who live in Eretz Yisrael, is that to say that all of the priests, Levites, and Israelites ascended to Eretz Yisrael? Certainly, Jews of unflawed lineage remained in Babylonia. Just as there remained from these unflawed categories in Babylonia, there also remained individuals from these, the flawed categories. Therefore, marrying only Babylonians will not alleviate your concern. The Gemara comments: In fact, this statement of Rabbi Elazar escaped Rabbi Yoḥanan: Ezra did not ascend from Babylonia until he made it like fine flour, and then he ascended. Accordingly, the people who remained in Babylonia were all of unflawed lineage.
רי״ףהערוך על סדר הש״סר״י מלונילריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך אונא
אונא(קידושין עא:) בריש גמ׳ די׳ יוחסין עד אכבדא ואונא פירוש מקומות הן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ כהני לויי כו׳ אטו כו׳ לרב יצחק בריה דרב יהודה דגדל ולא נסיב א״ל מאי טעם כו׳ כצ״ל:
אילימא מדתנן [אם תאמר ממה ששנינו]: עשרה יוחסין עלו מבבל כהני לויי (כהנים ולויים) וכו׳ ואתה חושש גם לממזרים שיש ביניהם, אטו כהני לויי וישראלי כולהו סליקו [וכי הכהנים הלויים והישראלים כולם עלו]? אלא כי היכי דאישתיור מהני אישתיור נמי מהני [כמו שנשתיירו מאלה, מהכהנים והלויים הכשרים בבבל, נשתיירו גם כן מאלה, מהפסולים] ואם כן עצם העובדה שאתה מבבל אינה אומרת שכשר אתה יותר. ומעירים: אישתמיטתיה [נשמט ממנו, שכח] ר׳ יוחנן, הא [זו] שאמר ר׳ אלעזר: לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקייה ועלה לארץ ישראל, ואלה שנשארו שם מיוחסים הם.
Rabbi Yoḥanan continued: If we say a reason not to marry my daughter is from that which we learned in a mishna (69a): There were ten categories of lineage among the Jews who ascended from Babylonia: Priests, Levites, Israelites, as well as many of flawed lineage, and you are concerned about the mamzerim among those who live in Eretz Yisrael, is that to say that all of the priests, Levites, and Israelites ascended to Eretz Yisrael? Certainly, Jews of unflawed lineage remained in Babylonia. Just as there remained from these unflawed categories in Babylonia, there also remained individuals from these, the flawed categories. Therefore, marrying only Babylonians will not alleviate your concern. The Gemara comments: In fact, this statement of Rabbi Elazar escaped Rabbi Yoḥanan: Ezra did not ascend from Babylonia until he made it like fine flour, and then he ascended. Accordingly, the people who remained in Babylonia were all of unflawed lineage.
רי״ףהערוך על סדר הש״סר״י מלונילריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) עוּלָּא אִיקְּלַע לְפוּמְבְּדִיתָא לְבֵי רַב יְהוּדָה חַזְיֵיהּ לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה דְּגָדֵל וְלָא נָסֵיב א״לאֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא לָא קָא מַנְסֵיב לֵיהּ מָר אִיתְּתָא לִבְרֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ מִי יָדַעְנָא מֵהֵיכָא אנסיב אֲמַר לֵיהּ אַטּוּ אֲנַן מִי יָדְעִינַן מֵהֵיכָא קָאָתֵינַן דִּילְמָא מֵהָנָךְ דִּכְתִיב {איכה ה׳:י״א} נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בתולות בְּעָרֵי יְהוּדָה.

The Gemara relates another incident: Ulla arrived in Pumbedita to the house of Rav Yehuda. He observed that Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, was grown up and was unmarried. Ulla said to Rav Yehuda: What is the reason that the Master does not marry a woman to his son? Rav Yehuda said to him: Do I know from where I can find a woman to marry him? I am concerned about flawed lineage. Ulla said to him: Is that to say that we know where we come from? Can we be sure that our lineage is unflawed? Perhaps we are from those about whom it is written: “They have ravished the women in Zion, the maidens in the cities of Judah” (Lamentations 5:11). Perhaps we are descended from women ravished by gentiles.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך שפיחלא
שפיחלאא(קידושין עא:) רב איקלע לבי שפיחלא פי׳ שם משפחה.
א. [פאמעליע נאמע.]
מהיכא נסיבנא – איזו אשה מיוחסת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

א״ל מי ידענא מהיכא אנסביה כו׳ יש לדקדק הא רב יהודה בבבל היה ואיהו גופיה קאמר לעיל משמיה דשמואל א״י עיסה לבבל ויש ליישב דאע״ג דאותן דנשתיירו בימי עזרא בבבל מיוחסים היו מ״מ היה חושש דמאותו זמן מימי עזרא שהיה כמעט ת״ר שנה עד רב יהודה נתערבו בהם פסולים הסמוכים לבבל דיש לו גבול ליחוס כדלקמן וק״ל:
עולא איקלע לפומבדיתא חזיא לרבי יצחק בר״י כו׳ א״ל מי ידענא מהיכא אינסיב. אף על גב דרב יהודה בפומבדיתא הוה בבבל אפ״ה נראה דהיה מחמיר ומהדר להשיא מיוחסת גמורה לפי שהוא היה מחזיק עצמו מיוחס ידוע אפ״ה מהדר ליה עולא אטו אנן ידעינן מהיכא אתינן וא״כ ה״ל דבר שא״א לעמוד בה ותדע דלחומרא בעלמא איירי דהא רב יהודה גופא קאמר לקמן משמיה דשמואל דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים כל הארצות בחזקת כשרות עומדות וקאמר בדף ע״ו משמיה דרב כל המשפחות בחזקת כשרות עומדות אע״כ דלחומרא בעלמא היה רוצה ליזהר ולחזור אחר מיוחסת ועיין מה שאפרש עוד לקמן במימרא דרב יהודה אמר רב:
מסופר: עולא איקלע [הזדמן] לפומבדיתא לבי [לביתו] של רב יהודה, חזייה [ראה אותו] את רב יצחק בריה [בנו] של רב יהודה דגדל ולא נסיב [שהוא מבוגר ואינו נשוי]. אמר ליה [לו] עולא לרב יהודה: מאי טעמא לא קא מנסיב ליה מר איתתא לבריה [מה טעם אין אדוני משיא אשה לבנו]? אמר ליה [לו]: מי ידענא מהיכא אנסיב [האם יודע אני מהיכן אוכל להשיאו אשה]? שאני חושש לפגם יוחסין. אמר ליה [לו]: אטו אנן מי ידעינן מהיכא קאתינן [וכי יודעים אנו עצמנו מהיכן אנו באים] ואם אין בנו פסול? דילמא מהנך דכתיב [שמא אנו מאלה שנאמר] בהם ״נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה״ (איכה ה, יא), ואנו מבני הנשים שנבעלו על ידי הגוים.
The Gemara relates another incident: Ulla arrived in Pumbedita to the house of Rav Yehuda. He observed that Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, was grown up and was unmarried. Ulla said to Rav Yehuda: What is the reason that the Master does not marry a woman to his son? Rav Yehuda said to him: Do I know from where I can find a woman to marry him? I am concerned about flawed lineage. Ulla said to him: Is that to say that we know where we come from? Can we be sure that our lineage is unflawed? Perhaps we are from those about whom it is written: “They have ravished the women in Zion, the maidens in the cities of Judah” (Lamentations 5:11). Perhaps we are descended from women ravished by gentiles.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְכִי תֵּימָא נׇכְרִי1 וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד כָּשֵׁר וְדִילְמָא מֵהָנָךְ דִּכְתִיב בְּהוּ {עמוס ו׳:ד׳} הַשּׁוֹכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרוּחִים עַל ערסותם וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמַּשְׁתִּינִים מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶם עֲרוּמִּים.

And if you would say that you are not concerned about that possibility, since you maintain that in the case of a gentile or a slave who engaged in sexual intercourse with a Jewish woman, the lineage of the offspring is unflawed, perhaps we come from those about whom it is written: “That lie upon beds of ivory, and stretch themselves upon their couches” (Amos 6:4), and Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says in explanation of this verse: These are people who urinate naked before their couches.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
רי״ףר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

וכ״ת עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר כו׳ דאפי׳ מנשים לק״מ דמאן דמכשיר בין בפנויה בין בא״א מכשיר כדמסיק פרק החולץ ועוי״ל דאפי׳ למאי דס״ד התם דלא מכשיר בא״א מנשים דקרא ל״ק להו כלל דרוב בעילות אחר הבעל ודו״ק:
גמ׳ וכ״ת עובד כוכבים ועבד כו׳. לעיל סח ע״ב לקמן עה ע״ב יבמות מה ע״א סח ע״ב:
שם ודילמא מהנך. עיין מהרש״א בח״א יבמות דף כג ע״א:
וכי תימא [ואם תאמר] שאינך חושש לבני הנשים הללו שאתה סבור שגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, ודילמא [ושמא] מוצאנו מהנך דכתיב בהו [מאלה שנאמר בהם] ״השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם״ (עמוס ו, ד). ואמר ר׳ יוסי בר׳ חנינא: מה עניינם — אלו בני אדם המשתינים מים בפני מטותיהם ערומים.
And if you would say that you are not concerned about that possibility, since you maintain that in the case of a gentile or a slave who engaged in sexual intercourse with a Jewish woman, the lineage of the offspring is unflawed, perhaps we come from those about whom it is written: “That lie upon beds of ivory, and stretch themselves upon their couches” (Amos 6:4), and Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says in explanation of this verse: These are people who urinate naked before their couches.
רי״ףר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וּמְגַדֵּף בַּהּ ר׳רַבִּי אֲבָהוּ א״האִי הָכִי הַיְינוּ דִּכְתִיב {עמוס ו׳:ז׳} לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים מִשּׁוּם דְּמַשְׁתִּינִים מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶם עֲרוּמִּים יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים.

And Rabbi Abbahu ridiculed this interpretation and said: If so, if this was their sin, is this what is written: “Therefore now shall they go captive at the head of them that go captive” (Amos 6:7)? Could it be that because they urinated naked before their couches that they go captive at the head of them that go captive? That act is admittedly distasteful, but it is not so severe a transgression to warrant such a punishment.
רי״ףר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

משום דמשתינין כו׳ יגלו בראש גולים כו׳ סכנת עניות אמרו שם בפרק במה אשה במשתינין בפני מטותיהם ערומים מ״מ האי עונשא דיגלו בראש גולים לא שייך ביה וק״ל:
והיה מגדף (מזלזל) בה ר׳ אבהו באימרה זו, שהיה אומר: אי הכי היינו דכתיב [אם כך שזהו חטאם, זה שנאמר] ״לכן עתה יגלו בראש גולים״ (שם, ז), משום שמשתינים מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים?! אף שהדבר אינו נאה, אבל אינו חטא חמור כל כך.
And Rabbi Abbahu ridiculed this interpretation and said: If so, if this was their sin, is this what is written: “Therefore now shall they go captive at the head of them that go captive” (Amos 6:7)? Could it be that because they urinated naked before their couches that they go captive at the head of them that go captive? That act is admittedly distasteful, but it is not so severe a transgression to warrant such a punishment.
רי״ףר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֶלָּא אָמַר ר׳רַבִּי אֲבָהוּ אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין זֶה עִם זֶה וּמַדְבִּיקִין מִטּוֹתֵיהֶם זוֹ בָּזוֹ וּמַחֲלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה וּמַסְרִיחִים עַרְסוֹתָם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם.

Rather, Rabbi Abbahu says: These are people who eat and drink together, and attach their beds together, and exchange their wives with each other, and befoul their couches with semen that is not theirs. The Jewish people include the descendants of such people, who are full-fledged mamzerim.
רי״ףר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

אלו בני אדם שאוכלים ושותים זה כו׳ מפורש שם אוכלים כרים מצאן וגו׳ והשותים במזרקי יין וגו׳ מתוך אלו תענוגים שאוכלים ושותים זה עם זה עם נשותיהם יבואו לזנות בנשיהם ומסריחים ערסותם בש״ז שאינו שלהם מתוך שהם מחליפין נשיהם לזנות אינן רוצין שיתעברו נשותיהם כמ״ש גבי עדה וצלה שאותה שלתשמיש מכוין בה שלא תתעבר ועי״ז הש״ז מסריח כמ״ש פ׳ רע״ק דש״ז המסריח אין ראוי להיות ולד נוצר ממנו וק״ל:
אלא אמר ר׳ אבהו: אלו בני אדם שאוכלין ושותין זה עם זה, ומדביקין מטותיהם זו בזו, ומחליפין נשותיהם זה לזה, ומסריחים ערסותם (מטותיהם) בשכבת זרע שאינה שלהם. ואם כן יש בתוך ישראל בניהם של אלה, שהם ממזרים גמורים.
Rather, Rabbi Abbahu says: These are people who eat and drink together, and attach their beds together, and exchange their wives with each other, and befoul their couches with semen that is not theirs. The Jewish people include the descendants of such people, who are full-fledged mamzerim.
רי״ףר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֲמַר לֵיהּ הֵיכִי נַעֲבֵיד אֲמַר לֵיהּ זִיל בָּתַר שְׁתִיקוּתָא כִּי הַאי דְּבָדְקִי בְּנֵי מַעְרְבָא כִּי מִינְּצוּ בֵּי תְרֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי חָזוּ הֵי מִנַּיְיהוּ דְּקָדֵים וְשָׁתֵיק אָמְרִי אהַאי מְיוּחָס טְפֵי.

Rav Yehuda said to Ulla: If so, what shall we do? How can we clarify which families are of unflawed lineage? Ulla said to him: Go after the silence, like the way the people of the West, Eretz Yisrael, examine: When two people quarrel with each other, they observe which of them becomes silent first. Then they say: This silent party is of finer lineage.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זיל בתר שתיקותא – שאל לך משפחה שתקנית שסתם בני מריבה הם פסולין שמתוך פסולן שהיו פורשים מהם נטרו איבה והחזיקו במריבה ומיוחסת דבבל היינו שתיקותא מתוך שהם שתקנים הוחזקו במיוחסים א״כ הבא לבדוק בבבל אינו בודק אלא בשתיקה לבדוק בשתקנים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

זיל בתר שתיקותא כו׳ פרש״י מתוך פסולן שהיו פורשין מהן נטרו איבה עכ״ל ודוחק יש לצדד בהיפך מתוך שהן פסולין יראים להחזיק במריבה כדי שלא יגלה לו בעל מריבו את פסולו ויש לפרש דדרך בעלי מריבות שכ״א מזלזל בחבירו ואומר לו פסול מה ופעמים שהאחד מתחכם כי ירא שחבירו יאמר לו פסול מה שעליו הוא מקדים עצמו לומר לחבירו אותו פסול וז״ש כל הפוסל במומו פוסל כדי שלא יאמר לו חבירו אותו פסול ולכך אמר הכא האי דלא קדים לומר לחבירו פסול מה אלא דקדים ושתיק הוא מיוחס טפי מחבירו שא״ל פסול מה דאם היה בו אותו פסול היה הוא מקדים עצמו לאומרו לחבירו דכל הפוסל במומו פוסל ודו״ק:
אריב״ל אם ראית ב׳ משפחות כו׳ בשני בני אדם כדקאמר רב איכא למימר דנפלה שנאה ביניהם ע״י שום דבר שפשע א׳ נגד חבירו אבל בב׳ משפחות שכל בני משפחה זו מתגרות עם בני משפחה אחרת ליכא טעמא אלא דמן השמים אין מניחין כו׳ וק״ל:
אמר ליה [לו] לעולא: אם כן היכי נעביד [איך נעשה], כיצד בכל זאת אפשר לברר מה היא משפחה כשירה? אמר ליה [לו]: זיל בתר שתיקותא [לך אחר השתיקה], כי האי דבדקי בני מערבא [כמו שבודקים בני ארץ ישראל]: כי מינצו בי תרי בהדי הדדי [כאשר מתקוטטים שנים זה עם זה] חזו הי מנייהו דקדים ושתיק [רואים איזה מהם שמקדים ושותק]אמרי [אומרים]: האי [זה ששותק קודם] מיוחס טפי [יותר].
Rav Yehuda said to Ulla: If so, what shall we do? How can we clarify which families are of unflawed lineage? Ulla said to him: Go after the silence, like the way the people of the West, Eretz Yisrael, examine: When two people quarrel with each other, they observe which of them becomes silent first. Then they say: This silent party is of finer lineage.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר רַב שְׁתִיקוּתֵיהּ דְּבָבֶל הַיְינוּ יִחוּסָא אִינִי וְהָא אִיקְּלַע רַב (לְבֵי בַּר שָׁפֵי חַלָּא) וּבְדַק בְּהוּ מַאי לָאו בְּיַחֲסוּתָא לָא בִּשְׁתִיקוּתָא הָכִי קָאָמַר לְהוּ בְּדוּקוּ אִי שָׁתְקִי אִי לָא שָׁתְקִי.

Rav says: The silence of Babylonia is its lineage. In other words, this is an effective method of examining a person’s lineage in Babylonia as well. The Gemara asks: Is that so? But Rav arrived at the house of the son of a vinegar strainer and examined them. What, is it not that he conducted an examination into their lineage? The Gemara answers: No, he conducted an examination into their silence. This is what Rav said to those conducting the examination: Examine whether they become silent when they quarrel or whether they do not become silent.
רי״ףרש״יר״י מלונילריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לבי בר שפי חלא – שם האיש שופה חומץ כמו השופה יין לחבירו (ב״מ דף ס.).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

אמר רב מיוחסא דבבל היינו שתיקותא כן הוא בס״א:
אמר רב: שתיקותיה [שתיקתה] של בבל היינו יחוסא [הוא ייחוסה], כלומר, גם בבבל אפשר בדרך זו לדעת מהו ייחוסו של אדם. ומקשים: איני [האם כן הוא]? והא איקלע [והרי הזדמן] רב לבי בר שפי חלא [לביתו של בן מסנן היין] ובדק בהו [אותם], מאי לאו ביחסותא [האם לא בייחוסם] בדק? ומשיבים: לא, בשתיקותא [בשתיקתם] בדק. הכי קאמר להו [כך אמר להם]: בדוקו אי שתקי אי לא שתקי [בידקו אם הם שותקים או לא שותקים].
Rav says: The silence of Babylonia is its lineage. In other words, this is an effective method of examining a person’s lineage in Babylonia as well. The Gemara asks: Is that so? But Rav arrived at the house of the son of a vinegar strainer and examined them. What, is it not that he conducted an examination into their lineage? The Gemara answers: No, he conducted an examination into their silence. This is what Rav said to those conducting the examination: Examine whether they become silent when they quarrel or whether they do not become silent.
רי״ףרש״יר״י מלונילריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב באִם רָאִיתָ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְגָּרִים זֶה בָּזֶה שֶׁמֶץ פְּסוּל יֵשׁ בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִידַּבֵּק אֶחָד בַּחֲבֵירוֹ אָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי גאִם רָאִיתָ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת הַמִּתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ שֶׁמֶץ פְּסוּל יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָהּ לִידַּבֵּק בַּחֲבֶרְתָּהּ.

Rav Yehuda says that Rav says: If you see two people feuding with each other, there is a trace of unfitness in one of them. In other words, there are grounds to suspect that the lineage of one of them is flawed. Consequently, that one is prevented by Heaven from joining the other through marriage, and that leads them to feud with each other. Rabbi Yehoshua ben Levi says: If you see two families feuding with each other, there is a trace of unfitness in one of them, and that family is prevented by Heaven from joining the other.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך שמץ פסול
שמץ פסולאכבר פי׳ בערך שחץ (מגילה כה:) בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול (קידושין עא:) אם ראית שתי משפחות שמתגרות זו בזו שמץ פסול יש באחת מהן (עבודה זרה ל) בשלמא חמרא משום שימצא אלא שיכרא מאי טעמא שימצא דשימצא פי׳ שמצא משום מגע גוי שמצא דשמצא גזרה שכר אטו יין.
א. [וועניג עטוואס.]
ואין מניחין אותו – מן השמים לידבק בחבירו לכך הטילו מן השמים מריבה ביניהן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

ואין מניחין אותו לידבק בחבירו כו׳ כצ״ל:
רש״י בד״ה תתאה תחתונה נ״ב פירוש מצד פנים של דיגלת:
בד״ה בפרת על שפת פרת נ״ב פי׳ מצד פנים של פרת. תוס׳ בד״ה כאן כו׳ מיוחסת מד׳ אמהות כו׳ נ״ב זהו מפורש באשר״י היטב:
בא״ד דאמרינן ליה זיל כו׳ כצ״ל:
אמר רב יהודה אמר רב: אם ראית שני בני אדם שמתגרים זה בזהשמץ פסול יש באחד מהן, כלומר, צד של פסול יש באחד מהם מצד ייחוסו, ומשום כך אין מניחין אותו מן השמים לידבק אחד בחבירו בחיתון ולכן הם באים לידי קטטה בענין אחר. אמר ר׳ יהושע בן לוי: אם ראית שתי משפחות המתגרות זו בזושמץ פסול יש באחת מהן, ואין מניחין אותה מן השמים לידבק בחברתה.
Rav Yehuda says that Rav says: If you see two people feuding with each other, there is a trace of unfitness in one of them. In other words, there are grounds to suspect that the lineage of one of them is flawed. Consequently, that one is prevented by Heaven from joining the other through marriage, and that leads them to feud with each other. Rabbi Yehoshua ben Levi says: If you see two families feuding with each other, there is a trace of unfitness in one of them, and that family is prevented by Heaven from joining the other.
עין משפט נר מצוהרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) א״ראָמַר רַב פָּפָּא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב בָּבֶל בְּרִיאָה מֵישׁוֹן מֵיתָה מָדַי חוֹלָה עֵילָם גּוֹסֶסֶת וּמָה בֵּין חוֹלִין לְגוֹסְסִין רוֹב חוֹלִין לְחַיִּים רוֹב גּוֹסְסִים לְמִיתָה.

Rav Pappa the Elder says in the name of Rav: Babylonia is healthy with regard to lineage and clear of suspicion. Mishon is dead, meaning that all its inhabitants have flawed lineage. Media is sick, and Eilam is moribund. The Gemara clarifies: And what is the difference between sick and moribund? Most sick people recover to a healthy life, whereas most of those who are moribund are destined for death. Likewise, the majority of the residents of Media had unflawed lineage, while the majority of those living in Eilam had flawed lineage.
רי״ףרש״יר״י מלונילתוספות רא״שריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בריאה – מיוחסת ונקייה.
מתה – ממזרים גמורים כולם.
חולה – רובם כשרים ומיעוטן פסולין כחולים הללו שרובן לחיים.
גוססת – רובן פסולין ומיעוטן כשרין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמרא מישן מיתה – כדאמרי׳ לעיל בפ״ב (מישן) והא דלא חשיב תרמוד דפסולי דמישן גופיה לא הוי אלא משום פסולי דתרמוד כדאמרינן בפ״ק דיבמות שמא אישתרבובי אשתרבוב למישן א״נ משום דבני תרמוד נשתמדו ונטמעו בין הגוים כדאמרי׳ חתם אין מקבלין גרים מן התרמודיים:
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

בבל בריאה מישן מיתה מדי כו׳ למאי דאמרינן פ׳ הערל דממזרין אינן חיין כדי שלא יטמעו בהם הרי הוא בבל בריאה כו׳ כולה כמשמעו וק״ל:
אמר רב פפא סבא [הזקן] (להבדיל מרב פפא סתם) משמיה [משמו] של רב: בבל מבחינת יוחסין — בריאה, מיוחסת ונקיה מפסולים. מישוןמיתה, שכולם פסולים בה. מדיחולה, שרובם כשרים וחלקם פסולים. עילםגוססת, שרובם פסולים. ומסבירים: ומה בין חולין לגוססין?רוב חולין הם לחיים, רוב גוססים הם למיתה.
Rav Pappa the Elder says in the name of Rav: Babylonia is healthy with regard to lineage and clear of suspicion. Mishon is dead, meaning that all its inhabitants have flawed lineage. Media is sick, and Eilam is moribund. The Gemara clarifies: And what is the difference between sick and moribund? Most sick people recover to a healthy life, whereas most of those who are moribund are destined for death. Likewise, the majority of the residents of Media had unflawed lineage, while the majority of those living in Eilam had flawed lineage.
רי״ףרש״יר״י מלונילתוספות רא״שריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) עַד הֵיכָן הִיא בָּבֶל רַב אָמַר עַד נָהָר עֲזָק וּשְׁמוּאֵל אָמַר עַד נְהַר יוּאָנִי לְעֵיל בְּדִיגְלַת עַד הֵיכָא רַב אָמַר עַד בַּגְדָּא וְאַוְונָא וּשְׁמוּאֵל אָמַר עַד מוּשְׁכְּנֵי וְלֹא מוּשְׁכְּנֵי בַּכְּלָל וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל מוּשְׁכְּנֵי הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין אֶלָּא עַד מוּשְׁכְּנֵי וּמוּשְׁכְּנֵי בַּכְּלָל.

After having determined that those from Babylonia are presumed to have unflawed lineage, the Gemara clarifies what the borders of Babylonia are with regard to this issue. Until where does the width of Babylonia extend? Rav said: Until the River Azak, which empties into the Euphrates. And Shmuel said: Until the River Yo’ani, which also empties into the Euphrates. The Gemara asks: Until where does the border extend upward, meaning northward, on the Tigris? Rav said: Until the places called Bagda and Avna. And Shmuel said: Until Mushekanei. The Gemara asks: But according to Shmuel, isn’t Mushekanei included in Babylonia? But didn’t Rabbi Ḥiyya bar Abba say that Shmuel says: Mushekanei is like the exile, meaning it is like Pumbedita in central Babylonia, with regard to lineage? Rather, Shmuel meant: Until and including Mushekanei.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
{לעיל בדיגלת עד כמה רב אמר עד בגדא ואוונאא. גירסת ר״חב.}
א. כן הגירסא לפנינו, ובכי״מ הגירסא: עד נגד וסוונא.
ב. מספר הישר לר״ת הלכות סימן לח. ולפנינו שם איתא: ורבי׳ ש״י גרס עד אכבדא דמאנא ולא נהירא, וע״כ צריך לתקן ורבי׳ ש״י גרס עד בגדי ואווני ולא נהירא, וכ״כ הערוך השולחן בביאורו אור לישרים. ויע״ש שביאר דהוקשה לו מ״ט צריך ליתן ב׳ סימנים, והרי בתחתית דיגלת ובכל מצרים לא נתן רק סימן אחד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עד היכן היא בבל – ליחס.
עד נהר עזק עד נהר יואני – לפי הענין נראה שבבל בין שני נהרות גדולים חדקל ופרת מציעים אותה ביניהם זה מן המזרח וזה מן המערב ובאין ומושכין מן הדרום לצפון וסופו של פרת שופך בחדקל כל זה יש ללמוד מכאן ארץ ישראל בדרומה של בבל דכתיב (ירמיהו א) מצפון תפתח הרעה כלומר בבל בצפון ופרת יורד מארץ ישראל לבבל כדאמר בעלמא (שבת דף סה:) מיטרא במערבא סהדא רבה פרת וקא בעי גמרא מה שבין ב׳ הנהרות פשיטא לן דבבל היא אלא משפת חדקל ולחוץ עד היכן מתפשט רחבה של בבל אמר רב עד נהר עזק ושמואל אמר עד נהר יואני.
לעיל בדיגלת עד היכן – למדנו רחבה שבין שני הנהרות ועוד להלן מחדקל עד נהר עזק וצריכין לידע ארכה כמה.
לעיל בדיגלת – לצד דרום עד היכן.
עד בגדא ואוונא – מקומות הם סמוכות זה לזה וחדקל מפסיק ביניהן.
ושמואל – מוסיף בארכה לדרום עד מושכני.
כגולה – פומבדיתא קרוי גולה בראש השנה (דף כג:).
עד היכן היא בבל – פי׳ בקונטרס דלפי הענין נראה שבבל היתה בין שני נהרות גדולים הללו חדקל ופרת זה מן המזרח וזה מן המערב ובאין ומושכין מן הדרום לצפון וסופו של פרת שופך בחדקל כל זה יש ללמוד מכאן ארץ ישראל בדרומה של בבל כדכתיב מצפון תפתח הרעה אלמא דבבל מצפון ופרת יורד מארץ ישראל לבבל כדאמר בעלמא (שבת דף סה:) מיטרא במערבא סהדא רבא פרת שמימיו היו רבין ומלאים על שפתיו וקא בעי גמרא מה שבין שתי הנהרות פשיטא לן דבבל הוא אבל משפת חדקל ומבחוץ עד היכן מתפשט רוחבה של בבל אמר רב עד נהר עזק ור״ת פי׳ שנהר פרת היה בא ומושך מן הצפון לדרום שהרי נהר פרת בא מקדמת עדן וגן עדן הוא מצפון של עולם וארץ ישראל לדרום ופרת בא מעדן והיה מושך מצפון לדרום והא דאמר מיטרא במערבא סהדא רבא פרת דמשמע דמושך מדרום לצפון י״ל דה״ק שהמים של פרת רבים כל כך שיחזרו המים למקום שבאו דהיינו מדרום לצפון.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

בפרש״י בד״ה עד נהר יואני לפי הענין נראה שבבל כו׳ עכ״ל זהו ציורו הא לך ציורו X למאי דלייט אדרב וכ״ש אדשמואל אבל אדרבי יוחנן לא ה״ל למילט דאינו משוך כל כך לעיל אבל מהרש״ל כתב לצייר כפי שמצא בספר ישן דמעברתא דגזמא היא לעיל מאקרא דתולבקנא וכתב לתרץ הא דלא תקשי אמאי לא לייט נמי אדר״י משום דאביי היה מבבל כו׳ לאפוקי ר״י שהיה מא״י כו׳ ואין זה מספיק דמכל מקום אביי כמאן ס״ל כיון דלייט אדרב כ״ש אדשמואל ואדר״י ועוד דבכ״מ הלכתא כר״י לגבי רב ושמואל גם מה שבא לתרץ דאפשר דאביי לא הוה שמיע ליה הא דר״י זה אינו דהא אביי גופיה קאמר לקמן אהך דר״י רצועה יוצאה גם מהרש״ל היפך בציורו אפמיא עלאה ואפמיא תתאה וזה אינו ודו״ק:
בד״ה עד היכן כו׳ וגן עדן הוא מצפון של עולם וא״י כו׳ עכ״ל לא נמצא כן בשום מקום אבל בתוס׳ בפרק הספינה כתבו דגן עדן במזרח של עולם וכתבו ליישב הא דמשמע בדוכתא אחריתא דגן עדן במערב הוא ויש לישב דבריהם דהכא דר״ל צפונית מזרחית וכ״כ התוספות בפרק ב׳ דבכורות דבבל צפונית מזרחית דא״י הוא עיין שם וצפון עולם שכתבו הכא היינו צפונית מזרחית ודו״ק:
בא״ד והא דאמר מטרא במערבא כו׳ דמשמע דמושך מדרום כו׳ שהמים של פרת רבים כ״כ כו׳ עכ״ל בפרק מומין אלו דחו סברא זו גם מתוך שמעתין יש להקשות לפי סברא זו אמאי לא בעי לתחום לפרת עד היכא דלא שייך למימר לפירושו שהפרת נופל בחדקל בסוף בבל כמו שפרש״י ותוספות לקמן דהא מתחילת יציאתה מג״ע מצפונית מזרחית לפי׳ ר״ת נפרדים ד׳ נהרות לארבעה ראשים ופרת הוא העיקר כדאמרי׳ פ״ב דבכורות הוא פרת דמעיקרא ודוחק לומר דמתחילת יציאתו הוא פרת דמעיקרא ואח״כ במזרח בבל הוא נופל לחדקל ואח״כ שוב הוא מתפרד מן החדקל ויוצא למערב בבל ודו״ק:
ושואלים: עד היכן היא רוחבה של בבל לענין יוחסין? רב אמר: עד נהר עזק הנשפך לפרת, ושמואל אמר: עד נהר יואני הנשפך לפרת. ושואלים: לעיל בדיגלת [למעלה בצפון בנהר חידקל] עד היכא [היכן] גבול בבל? רב אמר: עד המקומות בגדא ואוונא. ושמואל אמר: עד מושכני. ושואלים: ולשיטתו האם לא מושכני בכלל בבל? והאמר [והרי אמר] ר׳ חייא בר אבא אמר שמואל: מושכני הרי היא כגולה, כלומר, כפומבדיתא שהיא עיקר בבל לענין יוחסין! אלא הכוונה היא: עד מושכני, ומושכני בכלל.
After having determined that those from Babylonia are presumed to have unflawed lineage, the Gemara clarifies what the borders of Babylonia are with regard to this issue. Until where does the width of Babylonia extend? Rav said: Until the River Azak, which empties into the Euphrates. And Shmuel said: Until the River Yo’ani, which also empties into the Euphrates. The Gemara asks: Until where does the border extend upward, meaning northward, on the Tigris? Rav said: Until the places called Bagda and Avna. And Shmuel said: Until Mushekanei. The Gemara asks: But according to Shmuel, isn’t Mushekanei included in Babylonia? But didn’t Rabbi Ḥiyya bar Abba say that Shmuel says: Mushekanei is like the exile, meaning it is like Pumbedita in central Babylonia, with regard to lineage? Rather, Shmuel meant: Until and including Mushekanei.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותר״י מלונילריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) לְתַחְתִּית בְּדִיגְלַת עַד הֵיכָא אָמַר רַב שְׁמוּאֵל עַד אַפַּמֵיָיא תַּתָּאָה תַּרְתֵּי אַפַּמֵיָיא הָוְיָין חֲדָא עִילִּיתָא וַחֲדָא תַּתַּיְיתָא חֲדָא כְּשֵׁירָה וַחֲדָא פְּסוּלָה וּבֵין חֲדָא לַחֲדָא פַּרְסָה וְקָא קָפְדִי אַהֲדָדֵי וַאֲפִילּוּ נוּרָא לָא מוֹשְׁלִי אַהֲדָדֵי וְסִימָנָיךְ דִּפְסוּלְתָּא הָא דְּמִישְׁתַּעֲיָא מֵישָׁנִית.

The Gemara asks: How far does the border extend downward, meaning southward, on the Tigris? Rav Shmuel said: Until the city of Lower Appamya. The Gemara comments: There are two cities called Appamya, the upper one and the lower one. In terms of the lineage of their residents, one is unflawed and the other is flawed, and they are separated by a distance of a parasang [parsa]. And they are particular with regard to one another. The residents of the two cities avoid each other to the extent that they do not even loan each other fire, to prevent them from developing a closeness with each other. And your mnemonic to remember which is which is that the unfit one is that one that speaks the Mishon dialect. As stated above, Mishon is considered dead with regard to lineage.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך אפמיא
אפמיאאאריסטון הביא בכורים מאפמיא בסוף חלה. (קידושין עא:) לתתא בדיגלת עד היכא אמר רב פפא בר שמואל עד אפמיא תתאה תרתי אפמיא הויין תרגום ירושלמי שפם אפמיא וירד הגבול משפם וייחות תחומא מאפמיא.
ערך גדף
גדףב(כריתות ז:) ת״ר את ה׳ הוא מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם שאומר לחבירו גדפת את הקערה וחסרת קא סבר מגדף היינו מברך את ה׳ פירוש כגון גודף קערה וחסר מן הקערה עצמה קא סבר מגדף היינו מברך את השם כלומר שפושט יד וכופר בעיקר גדפת הקערה ולא חסרת דקסבר מגדף גודף קערה שכופר בעיקר ולא חסרה שלא פשט ידיו לעיקר (שבת עה.) מאי אמגושתא רב אמר חרשי ושמואל אמר גידופי פי׳ שמחרף כלפי מעלה וכבר פירשתי בערך אמגוש. (פסחים צג) קסבר מגדף היינו מברך את ה׳ מגדף בה רבי אבהו אלא מעתה דכתב לכן עתה יגלו בראש גולים וכו׳. (שבת סב) בגמ׳ ולא בכוחל׳ (סנהדרין מ: קידושין עא) מגדף בה ר׳ אבהו ואימא לאתויי חקירות. פי׳ רב שרירא גאון מגדף מראה תימה בידו כאדם שגודף מן הקערה (פסחים מב) בפי׳ רבינו חננאל אשה לא תלוש לא במים גדופים. ויש מפרשים כמו לייטי עלה במערבא.
ערך תל
תלג(כתובות כ:) תנן התם (אהלות פי״ו) התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך פי׳ כמין הר קטן מן והיתה תל עולם (מנחות כט:) אמר לו אדם אחד ועקיבא בן יוסף שמו עתיד לדרוש עליהם תילי תילים של הלכה ערי מסכנות תרגום ירוש׳ קרוין תלולין וכן תרגום ערי מבצר הבמחנים אם במבצרים ערים גדולות ובצורות ופן תשא עיניך השמים תרגום ירוש׳ תלתלי עיניכון קול רם קול תיל ובתבונתו נטה שמים תרגומו תלא שמיא (קידושין עא) ואלה העולין מתל מלח אלו בני אדם הדומין מעשיהם למעשיהם סדום שנהפכה לתל מלח תל חרשא זה הקורא לו אביו ואמו משתקתו ולא יכלו להגיד בית אבותם זה אסופי שנאסף מן השוק.
א. [דער נאמן פון אשטאט אין אזיען.]
ב. [לעסטערן.]
ג. [היעגעל הויפען.]
לתחתית בדיגלת עד היכן – לצפון ועל שפת חדקל במזרחה של בבל עד היכן אורכה משוך לצפון.
תתאה – התחתונה לפי ששתים היו זו עליונה וזו תחתונה דרך משיכת הנהר ויחוס של בבל עד התחתונה ולא היא בכלל.
חדא כשירה – העליונה.
וחדא פסולה – התחתונה.
ואפי׳ נורא לא מושלי אהדדי – כדי שלא יהו רגילים אצלם שלא להתחתן בם.
דפסולתא הא דמשתעיא מישנית – וסימן זה יהא בידך שלא תטעה אי זו פסולה הך דמשתעי בלשון מישן שהיא קרובה למישן ואמר לעיל מישן מיתה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין – פי׳ לפסולי כהונה אבל לפסולי קהל הוזהרו וא׳ נשים וא׳ אנשים בכלל לא יבא דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה אבל פסול כהונה לא נאמר אלא לבני אהרן וזה פשוט.
ושואלים: לתחתית בדיגלת [למטה, בדרום, בנהר חידקל] עד היכא [היכן] גבול בבל? אמר רב שמואל: עד העיר אפמייא תתאה [התחתונה]. ומעירים: תרתי [שתי] ערים בשם אפמייא הויין [הן]: חדא עיליתא וחדא תתייתא [אחת עליונה ואחת תחתונה], חדא [אחת] כשירה וחדא [ואחת] פסולה, ובין חדא לחדא [ובין אחת לאחת] מרחק פרסה, וקא קפדי אהדדי ואפילו נורא לא מושלי אהדדי [ומקפידים אלה על אלה ומתרחקים זה מזה ואפילו אש אינם משאילים זה לזה] כדי שלא יבואו לידי קירבה. וסימניך דפסולתא הא דמישתעיא מישנית [וסימנה של הפסולה הוא זו שמדברת בניב של מישן], שכבר אמרנו שמישן היא מתה לענין יוחסין.
The Gemara asks: How far does the border extend downward, meaning southward, on the Tigris? Rav Shmuel said: Until the city of Lower Appamya. The Gemara comments: There are two cities called Appamya, the upper one and the lower one. In terms of the lineage of their residents, one is unflawed and the other is flawed, and they are separated by a distance of a parasang [parsa]. And they are particular with regard to one another. The residents of the two cities avoid each other to the extent that they do not even loan each other fire, to prevent them from developing a closeness with each other. And your mnemonic to remember which is which is that the unfit one is that one that speaks the Mishon dialect. As stated above, Mishon is considered dead with regard to lineage.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יר״י מלונילריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) לְעֵיל בִּפְרָת עַד הֵיכָא רַב אָמַר עַד אַקְרָא דְתוּלְבַּקְנֵי וּשְׁמוּאֵל אָמַר עַד גִּישְׁרָא דְּבֵי פְרָת ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַד מעברת דְגִיזְמָא לָיֵיט אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב יוֹסֵף אַדְּרַב.

The Gemara further clarifies: How far does the border extend upward, meaning northward, on the Euphrates? Rav said: Until the fortress of Tulbaknei. And Shmuel said: Until the bridge over the Euphrates. And Rabbi Yoḥanan said: Until the crossing at Gizma. The Gemara relates: Abaye would curse, and some say it was Rav Yosef that would curse, one who ruled in accordance with the opinion of Rav, as he held that Rav extended the border too far north.
רי״ףרש״יר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בפרת – על שפת פרת במערבה של בבל עד היכן ארכה משוך לדרום.
עד גישרא דפרת – שמואל היה מוסיף.
לייט – כל שיסמוך על זה שאין יחוסה של בבל משוך כל כך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: לעיל [למעלה] בפרת עד היכא [היכן] גבול בבל? רב אמר: עד אקרא [מבצר] של המקום תולבקני. ושמואל אמר: עד גישרא דבי פרת [הגשר שעל הפרת]. ור׳ יוחנן אמר: עד מעברת [המעבורת] שבמקום גיזמא. ומספרים: לייט [קילל] אביי ואיתימא [ויש אומרים] שהיה זה רב יוסף אדרב [על הנוהג כדברי רב].
The Gemara further clarifies: How far does the border extend upward, meaning northward, on the Euphrates? Rav said: Until the fortress of Tulbaknei. And Shmuel said: Until the bridge over the Euphrates. And Rabbi Yoḥanan said: Until the crossing at Gizma. The Gemara relates: Abaye would curse, and some say it was Rav Yosef that would curse, one who ruled in accordance with the opinion of Rav, as he held that Rav extended the border too far north.
רי״ףרש״יר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אַדְּרַב לָיֵיט אַדִּשְׁמוּאֵל לָא לָיֵיט אֶלָּא לָיֵיט אַדְּרַב וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן אַדִּשְׁמוּאֵל ואב״אוְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם אַדְּרַב לָיֵיט אַדִּשְׁמוּאֵל לָא לָיֵיט וְגִישְׁרָא דְּבֵי פְרָת לְתַתַּאיה הֲוָה קָאֵי

The Gemara is puzzled by this statement: Why did he curse one who ruled in accordance with the opinion of Rav, but he did not curse one who ruled in accordance with the opinion of Shmuel? But the bridge over the Euphrates is further north than the fortress of Tulbaknei. Rather, he would curse one who ruled in accordance with the opinion of Rav, and all the more so one who ruled in accordance with the opinion of Shmuel. And if you wish, say: In fact, he cursed one who ruled in accordance with the opinion of Rav, but he did not curse one who ruled in accordance with the opinion of Shmuel, and the bridge over the Euphrates actually stood lower down, i.e., farther south. In their times the bridge was to the south of Tulbaknei, and Abaye agreed that it was in Babylonia.
רי״ףרש״יר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אדשמואל לא לייט – בתמיה והרי הוא מוסיף.
אדשמואל לא לייט – דכי אמרה שמואל למילתיה פוחת היה ולא מוסיף ובימי שמואל היה הגשר למטה מאקרא דתולבקני.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ותוהים: אדרב לייט, אדשמואל לא לייט [על דברי רב קילל, על דברי שמואל לא קילל]? והרי הגשר שעל הפרת הוא למעלה, צפונה יותר מאשר אקרא דתולבקני! אלא לייט [קילל] על המורה כדברי רב, וכל שכן על המורה כדברי שמואל. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: לעולם אדרב לייט, אדשמואל לא לייט [על דברי רב קילל, על דברי שמואל לא קילל], וגישרא דבי פרת, לתתאיה הוה קאי [והגשר שעל הפרת, למטה יותר היה עומד], שבזמנם היה הגשר דרומה לאקרא דתולבקני וודאי הוא בתחום בבל.
The Gemara is puzzled by this statement: Why did he curse one who ruled in accordance with the opinion of Rav, but he did not curse one who ruled in accordance with the opinion of Shmuel? But the bridge over the Euphrates is further north than the fortress of Tulbaknei. Rather, he would curse one who ruled in accordance with the opinion of Rav, and all the more so one who ruled in accordance with the opinion of Shmuel. And if you wish, say: In fact, he cursed one who ruled in accordance with the opinion of Rav, but he did not curse one who ruled in accordance with the opinion of Shmuel, and the bridge over the Euphrates actually stood lower down, i.e., farther south. In their times the bridge was to the south of Tulbaknei, and Abaye agreed that it was in Babylonia.
רי״ףרש״יר״י מלונילפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

קידושין עא: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה קידושין עא:, ר׳ חננאל קידושין עא: – מהדורת הרב אהרן אייזנבך והרב אברהם ישעיהו שולביץ, בתוך: אהל חייא לזכר הגרח"א צוובנר, בעריכת הרב הלל מן, ירושלים תשס"ו, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), רי"ף קידושין עא: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס קידושין עא:, רש"י קידושין עא:, תוספות קידושין עא:, ר"י מלוניל קידושין עא: – מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות., תוספות רא"ש קידושין עא: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0), ריטב"א קידושין עא:, מהרש"ל חכמת שלמה קידושין עא:, מהרש"א חידושי הלכות קידושין עא:, מהרש"א חידושי אגדות קידושין עא:, פני יהושע קידושין עא:, גליון הש"ס לרע"א קידושין עא:, פירוש הרב שטיינזלץ קידושין עא:, אסופת מאמרים קידושין עא:

Kiddushin 71b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Kiddushin 71b, R. Chananel Kiddushin 71b, Rif by Bavli Kiddushin 71b, Collected from HeArukh Kiddushin 71b, Rashi Kiddushin 71b, Tosafot Kiddushin 71b, Ri MiLunel Kiddushin 71b, Tosefot Rosh Kiddushin 71b, Ritva Kiddushin 71b, Maharshal Chokhmat Shelomo Kiddushin 71b, Maharsha Chidushei Halakhot Kiddushin 71b, Maharsha Chidushei Aggadot Kiddushin 71b, Penei Yehoshua Kiddushin 71b, Gilyon HaShas Kiddushin 71b, Steinsaltz Commentary Kiddushin 71b, Collected Articles Kiddushin 71b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×